שלחן ערוך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826]. מהדורה שניה. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדפי השער.
ארבעה חלקים מתוך ששת החלקים של המהדורה השניה של שלחן ערוך הרב: שלושה חלקים ראשונים של אורח חיים וחלק חמישי יורה דעה (ללא חלק רביעי הלכות פסח וללא חלק שישי הלכות חושן משפט).

במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה סימנים קעה-קעו מהלכות ברכות הנהנין. המהדורה שלפנינו נדפסה בערך דף על דף ושורה על שורה על פי המהדורה הראשונה (שקלוב-קאפוסט, תקע"ד-תקע"ו). במהדורה שלפנינו ישנם שינויים מהמהדורה הראשונה: א. ה"מהדורה בתרא" של ארבעת הסימנים הראשונים, והפתיחה שלפניהם, נדפסו לאחר ה"מהדורה קמא" שלהם. ב. ההקדמה המפורסמת של שלושת בני המחבר: רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, רבי חיים אברהם ורבי משה, שנדפסה במהדורה הראשונה בתחילת חלק הלכות פסח, נדפסה במהדורה שלפנינו פעמיים – בתחילת חלק א ובתחילת חלק ג (בחלק ג שלפנינו ההקדמה חסרה). במהדורה שלפנינו נשמטו כמה קטעים מן ההקדמה, וכן נשמט שמו של הבן השלישי רבי משה (ההקדמה נדפסה במתכונת זו בכל המהדורות שנדפסו אחריה, עד שתוקן הדבר במהדורות החדשות של ימינו). הסכמת הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, שהופיעה במקור בראש חלק ג, חסרה בעותק שלפנינו.

בכרך א חותמות: "אהרן בן מרדכי מזוועל"; חתימה (באמצעות מיספור העמודים): "וואלף זאב חלפון בן יעקב". בדף המגן בכרך ב רישום בעלות: "שייך להגביר ר' מאניע --- הסמוך לעיר בלילפקא". בעמוד האחרון בכרך ג חותמת: "חותם ביהמ"ד של מרן אדמו"ר הגה"ק מוהר"ר חיים הלברשטאם זיע"א אבד"ק צאנז והגליל, בעיה"ק צפת תובב"א".
ארבעה חלקים בארבעה כרכים.
● כרך ראשון (אורח חיים חלק ראשון – הליכות היום, תפילה וסעודה): [3], קצג, קצז-ר, קפא-קפח, רט-ש. חסרים דף השער ו-יט דפים אחרונים.
● כרך שני (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת): [1], רנו, רסא-שעז דף.
● כרך שלישי (אורח חיים חלק שלישי – הלכות עירובין, יו"ט ומועדי תשרי): קפ, קפה-קצב, קפט-רנב, ריג-רכ, רסא-רסח דף דף. חסרים [4] דפים ראשונים (דף שער, הקדמת בני המחבר והסכמת המגיד מטשרנוביל).
● כרך רביעי (חלק חמישי – יורה דעה): [1], רכו, רכט-רנד, רנז-רפח דף.

18-19 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים: כרכים א-ב ו-ד במצב טוב עד טוב בינוני, כרך ג במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים גסים עם פגיעה בטקסט בעיקר בכרך ג). סימני עש וקרעים (סימני עש קשים עם פגיעה בטקסט בעיקר בכרך ג). במספר דפים קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות.

על מהדורת סדילקוב תקפ"ו שלפנינו, ועל המדפיס ובית הדפוס שהדפיסו מהדורה זו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.

שלחן ערוך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. הוצאת קה"ת, ברוקלין [נדפס במינכן], תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. סט שלם.
שלחן ערוך הרב שנדפס בגרמניה לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון של כל חלק דברי המו"ל (י"ט כסלו תש"ח): "הוצאה זו היא פוטוגרפיא משו"ע דפוס ווילנא שנת תרס"ה ובאו בה שינוים אלו: א) בסוף... חלק ראשון נדפסו פסקי רבנו הזקן אשר בסידוריו... ויש לנהוג כהסידור מפני שהסידור חובר לאחרונה. ב) בתחלת חלק שאלות ותשובות באה פאקסימיליא... מגוף כי"ק אדמו"ר הזקן. ג) נשמטו פה חידושי אדמו"ר ה'צמח צדק'... מנחם שניאורסוהן, י"ט כסלו ה'תש"ח".
בכרך ג, לוח גדול מקופל – "פאקסימיליא של התשובה סימן יד", ארבעה עמודים בגוכת"יק אדמו"ר הזקן.

שישה חלקים בארבעה כרכים:
● כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [4], ה-קנו דף; 44 עמ'. חסר עמ' 45 אחרון.
● כרך ב (אורח חיים חלק שני): [2], ג-קסג, קסג-קסט דף.
● כרך ג (אורח חיים חלק שלישי וחלק רביעי): [2], ג-קמג; ח דף; [1] דף ריק; [2], ג-קיט דף.
● כרך ד (יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט ושו"ת): [2], ג-קו דף; [1], ב-לו דף; [1], כה דף + [1] לוח גדול מקופל.

20.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים ובלאי קל. כריכות חדשות, בלויות מעט.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.

מהדורות ראשונות של שניים מספרי הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש):
● ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.
בירור הלכות סדר כתיבת גט ומסירתו, ואופן כתיבת שמות, ובפרט שמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור, ההגייה והסגנון. הספר נועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גיטין, והוא מהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גיטין עד לימינו. בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם "קב נקי", מפני שמנינו עולה בגימטרייה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72).
בספר מופיעה הסכמת רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש [שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לאוואט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי, הוריו של הרבי מליובאוויטש].
חותמות רבי "חיים שמעון ב"ר יהודא דוד ז"ל רודלסאהן רב ומו"צ דבאריסאוו" – ר' חיים שמעון רודלסון רבה של בוריסוב שבפלך מינסק (בערך ת"ר-תרס"ב).
חלק ראשון: [4], ד-כג, כז-נט דף. חסרים 4 דפים לאחר דף כג. חלק שני: [1], ב-לט דף. חסרים [2] דף בסוף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

● ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
בדף [2] ע"א, הסכמת רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, הכותב: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
חתימות רבי "אלעזר צבי ג"ל" – האדמו"ר מניאמץ רבי אלעזר צבי גאטליב (בערך תרע"ב-תשנ"ז), תלמיד בעל ה"קרן לדוד" מסאטמר ובעל ה"אמרי יהודה" מסקלהיד. שימש בהוראה באירופה ובארה"ב.
[3], ב-קפ דף. דפים כג-כד נכרכו שלא כסדרם. 32 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. התכהות הנייר. קמטים ובלאי. נייר שביר. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער. חתימות. כריכה חדשה.

המחבר, הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).
חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).

ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים בשבעה כרכים; שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכי"ק". בראש חלק א' הקדמת המו"ל בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.
בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".
המחבר, האדמו"ר מקאפוסט הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". זקנו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז).
עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין לחזרתו על מאמרי החסידות של זקנו בהרחבה ובטוב טעם (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה בנו בכורו רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב לשלשים וארבע שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).
על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).

שבעה חלקים בשבעה כרכים:
● חלק א (בראשית): [4], מח דף.
● חלק ב (שמות): [2], נז דף.
● חלק ג (ויקרא): [2], נ, [3] דף. בסופו: [2] דף "לוח הראשי תיבות" (נכרך במקור בסוף חלק ו) ו-[1] דף שער ראשון של חלק ד במדבר.
● חלק ד (במדבר): [1], פ דף. השער הראשון נכרך בסוף חלק ג ויקרא.
● חלק ה (דברים): [2], קה, [1] דף.
● חלק ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מט דף.
● חלק ז (הוספות מהעתקות השומעים, עם מפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.
30.5-32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים קלים. חותמות. כריכות חדשות ותואמות.

"הא לכם תמונה אמיתית של אדמ"ור הרב הצדיק ר'' מנחם מענדיל מליבאוויץ – נרשם מציור הפאטא[ג]ראפיע האמיתי שלו ע"י הגראוויאר [חָרָט] יצחק שוויצער" – הדפס ליטוגרפי. ויטבסק, דפוס צבי מלקין, [תרמ"ג 1883].

דיוקן בעל ה"צמח צדק", יושב על כיסא בביתו לבוש בגדי שבת לבנים, על רקע ספרייתו. על ברכיו מונח ספר, ועליו משקפיים. תחת הדיוקן מופיע הכיתוב בעברית: "הא לכם תמונה אמיתית של אדמ"ור הרב הצדיק ר'' מנחם מענדיל מליבאוויץ". הדיוקן מוקף מסגרת, ותחתיה כיתוב ברוסית: "מענדל הרב מליובאוויטש", עם פרטי דפוס ואישור מטעם משטרת ויטבסק מחודש דצמבר 1883.
נדיר. ידועים מספר הדפסים של דיוקן ה"צמח צדק", אולם הדיוקן שלפנינו אינו ידוע מאף מקור אחר. מנהל ספריית חב"ד בניו-יורק, הרב שלום דובער לוין, מציג בספרו "מבית הגנזים" שבעה הדפסים שונים של דיוקן ה"צמח צדק" שנדפסו בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אך נראה שההדפס שלפנינו לא היה למראה עיניו. ההדפס שלפנינו נדפס בחורף תרמ"ג (ארבע שנים קודם ההדפס המתוארך הראשון שמוצג בספר "מבית הגנזים", שנדפס בחורף תרמ"ז ע"י נ. מץ), ומלבד מקום הדפוס ושם המדפיס – "בדפוס ר' צבי מלקין שיחי' בוויטעפסק", נחשף בו לראשונה שמו של החָרָט, יצחק שוויצער, אשר צייר את הדיוקן מתוך ציור מקורי שנעשה בחיי ה"צמח צדק" – "נרשם מציור הפאטא[ג]ראפיע האמיתי שלו ע"י הגראוויאר יצחק שוויצער".
הדיוקן נעשה על-פי ציור שמן שצייר אמן נוכרי בשבת בערוב ימיו של ה"צמח צדק". וכך מסופר אודות בגליון 96 של כתב-העת "די אידישע היים" (עמ' טו):
"צייר אלמוני, אינו-יהודי, השתוקק לצייר את תוארו של הצ"צ, אך ביודעו שלא יצליח לעשות זאת באופן הרגיל – שהרי הצ"צ לא יסכים לכך – עלה בראשו רעיון: הוא הגיע בשבת אל הצ"צ, הביט בו טוב טוב עד שהצליח לחרות עמוק בדמיונו את תואר פניו הקדושים.
על מנת שהמעמד הרגעי ישאר טרי בזכרונו, מיהר הצייר לביתו כשעיניו כמעט סגורות, ומיד כשהגיע נטל את כלי הציור שלו והחל רושם את שראה – על הבד.
מאוחר יותר כשהראו לצ"צ את התמונה, הצטער על כך מאד, היות והיא נעשתה בשבת (ואכן באמת נראה בה הצ"צ כשהוא לבוש בבגדי שבת), אלא ש"התנחם" בכך שהצייר טעה בכמה דברים: א. הצייר הגוי צייר את בגדו העליון של הצ"צ באופן ששפתו השמאלית מונחת על זו הימנית – כפי שנוהגים אינם-יהודים, שכן אצל היהודים, להבדיל, נהוג להיפך, שצד ימין של הבגד העליון מונח וגובר על צדו השמאלי. ב. בתמונה נראה הצ"צ מחזיק ספר. אך בעוד וספרי-קודש נכתבים ונקראים מימין לשמאל, וכך הם נפתחים – מימין, הרי שהצייר הגוי צייר את הספר כאילו זהו אחד מספרי הגויים, להבדיל, הנפתחים משמאל".
בהדפס שלפנינו, גלופת ההדפס נוצרה בצורה הפוכה, כדי לתקן את הפרטים המשובשים בציור המקורי – הספר שבידי ה"צמח צדק" נפתח מימין לשמאל ושפתו הימנית של בגדו מונחת על שפתו השמאלית.

[1] דף. 29.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים ובלאי. קרע ארוך במרכז ההדפס, משוקם באופן מקצועי ומוצמד על נייר לחיזוק ושיקום.

ספרות: הרב שלום דובער לוין, מבית הגנזים, ברוקלין תש"ע, עמ' רנז-רסב.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 112.011.008.