מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
- book (214) Apply book filter
- ספרי (160) Apply ספרי filter
- חסידות (126) Apply חסידות filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- יד (58) Apply יד filter
- כתבי (58) Apply כתבי filter
- manuscript (58) Apply manuscript filter
- ישראל (51) Apply ישראל filter
- jewish (47) Apply jewish filter
- print (46) Apply print filter
- חבד (39) Apply חבד filter
- חב (39) Apply חב filter
- חב"ד (39) Apply חב"ד filter
- chabad (39) Apply chabad filter
- כתבי-יד (35) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (35) Apply כתבייד filter
- תמונות (35) Apply תמונות filter
- letter (35) Apply letter filter
- pictur (35) Apply pictur filter
- engrav (33) Apply engrav filter
- israel (33) Apply israel filter
- מלחמת (31) Apply מלחמת filter
- ספרים (31) Apply ספרים filter
- war (31) Apply war filter
- isra (29) Apply isra filter
- palestin (29) Apply palestin filter
- עם (28) Apply עם filter
- דפוסי (25) Apply דפוסי filter
- ומכתבים (25) Apply ומכתבים filter
- תמונות, (25) Apply תמונות, filter
- pictures, (25) Apply pictures, filter
- communiti (24) Apply communiti filter
- והקמת (23) Apply והקמת filter
- העצמאות (23) Apply העצמאות filter
- העפלה, (23) Apply העפלה, filter
- העפלה (23) Apply העפלה filter
- המנדט (23) Apply המנדט filter
- הבריטי, (23) Apply הבריטי, filter
- מדינת (23) Apply מדינת filter
- הבריטי (23) Apply הבריטי filter
- תחריטים (23) Apply תחריטים filter
- establish (23) Apply establish filter
- illeg (23) Apply illeg filter
- immigr (23) Apply immigr filter
- immigration, (23) Apply immigration, filter
- independ (23) Apply independ filter
- mandatori (23) Apply mandatori filter
- palestine, (23) Apply palestine, filter
- chassidut (22) Apply chassidut filter
- classic (22) Apply classic filter
ספר רב טוב לבית ישראל, על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב". לבוב, דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס – "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה. מהר קח לך עת ועונה, להביא ס' שו"ת 'אבני צדק' לביהד"פ ראשונה, ואת ספר 'רב טוב' באחרונה, ידעתיך למשכיל ואיש תבונה, ותעשה רצוני בלי תפונה, לתקן בכל מקום שצריך תקנה...".
רישומים רבים בכתב-יד (בעיפרון).
[1], קפא, [1] דף. 24.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. דף אחרון מנותק בחלקו, עם קרעים חסרים בשוליו. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
כולל הדף האחרון, עם שני מכתבים מהאדמו"ר בעל "ייטב לב", "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויי"נ [ויין נסך]".
פריט 146 אוסף ספרים מספרי האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא (רבו של ר' ישעיה'לה מקרסטיר) – מהדורות ראשונות
אוסף מספרי האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש הרב מליסקא, בחלקם מהדורות ראשונות:
● ספר אך פרי תבואה, דרושים על סדר הפרשיות. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ה-תרל"ו 1875-1876. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
חותמות "חיים זלמן ווייסבערג בהרה"צ מהרי"ד סופר נ"י מק"ק מיהאליוויטץ יע"א בעה"ק ירושלם תוב"א".
● ספר אך פרי תבואה, שני חלקים. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, [תרנ"ט] 1898. מהדורה שניה. חסרים 4 דפים באמצע (צז-ק). קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
● ספר הישר והטוב, דרושי חסידות על המועדים, חידושים על סוגיות הש"ס ודברי מוסר והספדים. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תר"מ-תרמ"ט 1880-1889. מהדורה ראשונה. שני כרכים. ללא אחד מדפי "שמות המתנדבים", הנמצאים בחלק מן העותקים בסוף כרך א'. רישום בעלות (מחוק בחלקו) בשער הכרך הראשון. רישום בכתב-יד מעבר לדף השער של הכרך השני: "זה הספר שייך לי להב' ישראל קופפערשטיין יע"א".
● דרכי הישר והטוב, תולדותיו ודרכיו של רבי צבי הירש מליסקא, מאת רבי זאב וולף גולדברגר. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תר"ע 1910]. חסר דף אחרון מתוך "לוח הטעות".
המחבר, הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה בדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה" ו"הישר והטוב". חתנו האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר בעל "טל חיים", שמילא את מקומו ברבנות העיר ליסקא ובאדמו"רות למעלה משלושים שנה. תלמידו הגדול הוא הצדיק הנודע האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
4 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות.
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. בהוצאת המו"ל רבי יהושע וואגשאהל. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה של האדמו"ר מליובאוויטש רבי יוסף יצחק שניאורסון, מתאריך ט' שבט תש"א, עם הברכה הנדירה שהעניק הריי"ץ לקוני הספר, להיות להם "למשמרת הצלחה":
"...אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור".
בסוף ההסכמה פקסימיליה של חתימת יד קדשו. [מכתב זה נדפס באגרות קודש להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז. יש לציין שהסכמות לספרים מאדמו"ר הריי"ץ הן נדירות במיוחד, ובימי חייו נתן רק הסכמות בודדות].
הסכמה זו של הריי"ץ נדפסה בעותק שלפנינו על פני עמוד שלם (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו, בהם נדפסה ההסכמה בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד, לצד מסכימים אחרים).
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
[7] דף, רלא, [1] עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. קרעים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
ספר שומר אמונים, לחזק הלבבות לאמונה. חלקים א-ב, ובסוף נלוו אליו קונטרס אהבת הבורא, קונטרס אני מאמין, ושירי דביקות ושמחה, מאת האדמו"ר רבי אהרן רוט (ראטה). ירושלים, דפוס בית היתומים דיסקין, [תש"ב-תש"ג, 1942]. שלושה שערים.
ספר זה הוא המרכזי בתורת החסידות והאמונה שהנחיל ר' אהרן לדורות. מהדורתו הראשונה שלפנינו יצאה בעילום שם המחבר.
הגהות קצרות בכתב-יד במספר דפים, של תיקוני טעויות הדפוס (יתכן כי ההגהות בכתב-יד המחבר).
רישום בדף הביטנה: "לד' הארץ ומלואה וגו' נח חנוך העניך ברימז"ל קצקה". חותמות בדף השער ובדפים נוספים: "נח חנוך העניך ברי"מ ז"ל קאצקא בעה"ק ירושלם תובב"א" [רבי נח חנוך קצקה (תרל"ד-תשי"ג), חסיד ומקובל מפולין שעלה לירושלים. הדפיס בשנת תרפ"ח בירושלים, את הספר "מנחת ריב"א" מאת סבו רבי יצחק חריף (קאצקא) ראב"ד פיעטרקוב, מחסידי רבי בער מראדושיץ].
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'עלע) רוט (תרנ"ד-תש"ז) למד בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן. חסיד ותלמיד של האדמו"ר רצ"א מבלוזוב והאדמו"ר מהרי"ד מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. ייסד חבורות לעבודת ה' במסירות נפש בבודפשט ובסאטמר וקרא שמן "שומר אמונים". בשנת תרפ"ה עלה לירושלים וגם בה הקים חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' בדרכי החסידות. בשנים תר"צ-תרצ"ט חזר לחבורת חסידיו בסאטמר ואח"כ עבר לבערעגסאס. בשנת תרצ"ט חזר לירושלים, וארגן מחדש את חבורתו הקדושה, שממשיכה עד ימינו את דרכו, בקהילות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה" ועוד. ספריו הרבים ("טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים" "מבקש אמונה" ועוד) יצאו במהדורות רבות.
[1], ז, [1], י-לז, קכה; יא, [6]; [1], ב-נה, לד; [1], מד, [4] דף. חסר דף א מהחלק השני. 16.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
ספר לקוטי מהר"ן, חלק א, קדמאה: "ממאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם... מהור"ר נחמן זלה"ה" מברסלב. "תקס"ט" [לעמברג?/זולקוא?, שנות התק"ץ בערך].?חתימה בדף השער: "משה אהרן פרענקיל" – כנראה, רבי משה אהרן פרנקיל אב"ד קוסון ודיין בעיר ברגסס. נפטר תרנ"ו, ועל מצבתו בברגסס נכתב "הורה הוראת אמת לעדתו יותר מארבעים שנה" (ראה אודותיו: אגרות מהר"ם שיק, א, עמ' קצד ואילך).
חלק ראשון בלבד. [1], פא דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים זעירים בשולי מספר דפים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה במסגרת דף השער. קמטים. כריכה חדשה.
בשער לא מצוין מקום הדפוס; פרט השנה הוא "תקס"ט" [דבר שלא ייתכן, שכן רבי נחמן מברסלב נפטר בשנת תקע"א, וכאן הוא נזכר בשער בברכת "זלה"ה"].
על מהדורה זו שנדפסה ברוסיה-פולין, חלוקות הדעות באיזו שנה נדפסה והיכן נדפסה, אם בלבוב, בזולקווא או בקוריץ. רבי נתן צבי קעניג כותב: לעמבערג, תק"ץ בערך (נוה צדיקים, בני-ברק תשכ"ט, עמ' מא). לעומתו אצל רוזנטאל, יודע ספר, ובקטלוג צעדנר נרשם: קוריץ תקס"ט. על פי גרשם שלום, הספר נדפס בלבוב או בזולקווא בשנת תר"י בקירוב (ג’ שלום, קונטרס אלה שמות, ירושלים תרפ"ח, עמ’ 14, מס’ 37).
ספר ליקוטי עצות, מאת רבינו נחמן מברסלב. אוסף מהדורות:
● "ספר לקוטי עצות, ובו חלק ראשון וחלק שני, מסודר ע"פ א"ב". [רוסיה-פולין, שנות הת"ר]. מתחת ההקדמה בדף [1/ב] רשימת מפתחות.
● "ספר לקוטי עצות, ובו חלק ראשון וחלק שני, מסודר ע"פ א"ב". [רוסיה-פולין, שנות הת"ר]. הגהות קצרות במספר דפים.
● ספר לקוטי עצות – מהדורא קמא ומהדורא בתרא. וורשא, דפוס נתנאל דוד זיסבערג, תרל"ה 1875. חותמות בעלות.
● "ספר לקוטי עצות – מהדורא בתרא". וורשא, דפוס נתנאל דוד זיסבערג, תרל"ה 1875. תאריך הצנזורה: 19 ביולי 1875. רישום בעלות וחתימות של רבי "אברהם ן' סוסאן".
● ספר לקוטי עצות השלם. וורשא, הוצאת מרדכי מנחם מנדל קיצקאווסקי, דפוס B. Tursh, תרע"ג 1913. הגהות ורישומי בעלות: ר' אלטער ישראל רויזינבוים מסוקולוב.
● "ספר עצות ישרות". וורשא, הוצאת מרדכי מנחם מנדל קיצקאווסקי, דפוס B. Tursh, תרע"ג 1913. מספר דפים חסרים בסוף הכרך? חתימות, הגהה ורישומים מאת "ר' אלטער ישראל יעקב נ"י בהחסיד ר' דוד ז"ל לבית עץ שושנה ראזינבוים בסאקלוב".
● "ספר עצות ישרות". וורשא, [ללא שם מדפיס, אחר תרפ"ט 1929]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרע"ג, עם פרטי הדפוסת ממהדורה זו.
● "ספר ליקוטי עצות המשולש", סט חלקי: א' – אמת ואמונה (שני עותקים), ג' – ברית-גלות וגאולה), ד' (דעת-התחזקות), ה' (התחזקות-טל ומטר), ו' (יראה ועבודה-לימוד תשב"ר). וורשא, הוצאת "חסידי ברסלב בהשתדלות ה"ר אהרן ליב... ציגעלמאן", דפוסים שונים, תרפ"ב-תר"ץ 1933-1930. ששה כרכים. ללא חלק ב', חלק ז' (שנרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי מהדורת צילום), וחלק ח'.
13 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף שנים-עשר ספרים מתורת חסידות ברסלב:
● ספר קיצור ליקוטי מהר"ן. [זולקווא או לבוב, ללא שם מדפיס, תר"ט 1849].
● ספר עלים לתרופה, לעורר את האדם לעבודת הבורא ב"ה, מאת רבי נתן שטרנהארץ (מוהרנ"ת מברסלב). ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ו 1896. מהדורה ראשונה.
● ספר שיר ידידות, שיר לכבוד רבי נחמן ורבי נתן מברסלב, מאת רבי יחיאל מנחם מנדל ממדוודיבקה. ירושלם, ללא שם מדפיס, תרס"ז [1907]. מהדורה ראשונה. מעבר לשער נדפס מכתב מאת המו"ל.
● ספר המדות או הנהגות ישרות, לרבי נחמן מברסלב. לובלין, דפוס אברהם פעדער, [תר"ע] 1910.
● ספר המדות, הנקרא הנהגות ישרות, על פי סדר אלף בית. וורשא, דפוס אהרן לייב ציגלמאן, [שנות התר"פ 1920?]. בשער: "תרפ"ג".
● ספר מכניע זדים, פולמוס נגד האפיקורסות וההשכלה, מלוקט מספרי רבי נחמן מברסלב. [וורשא? דפוס G. Piment i Ia. Shvabe, תרע"ב 1912].
● ספר עצות ישרות, מסודר על פי אלף בית, עפ"י ספרי רבי נחמן מברסלב. וורשא, דפוס B. Tursh, תרע"ג 1913.
● ספר השתפכות הנפש. פראמפאל, דפוס "ברסלב", [תר"פ] 1919.
● ספר השתפכות הנפש, עם הוספות. וורשא, [דפוס "Rekord"], תרפ"ג [1923].
● תיקון הכללי. [וורשא, דפוס Rekord, תרפ"ג 1923]. נדפס במקור עם דף שער נפרד כחלק מספר השתפכות הנפש, וורשא תרפ"ג.
● ספר עלים לתרופה מכתבי מוהרנ"ת, ומספר מכתבים נוספים. וורשא, דפוס "ברסלב", תר"ץ [1930].
● ספר ליקוטי עצות המשולש, חלק שני (ארץ-ישראל – קומת אדם). וורשא, ללא שם מדפיס, [תרפ"ב] 1922. הספר נדפס בשמונה קונטרסים, שיצאו לאור בין השנים תרפ"ב-תרצ"ו. לפנינו הקונטרס השני.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שנים עשר ספרים העוסקים בחסידות ברסלב, בהם מהדורות שונות של הספר הקדוש "סיפורי מעשיות" וספרי מחקר שונים:
● ספר סיפורי מעשיות. לבוב, דפוס F. Bednarski, [תרס"ב] 1902. עברית ויידיש.
● ספר סיפורי מעשיות. וורשא, דפוס שמעון ראטענבערג (לאדז), תרס"ט [1909]. עברית ויידיש.
● ספר ספורי מעשיות חדשים. פאדגארזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני’ דייטשער, [תר"ס] 1900.
● שש מעשיות, מאת רבי נחמן מברסלב. ברלין, הוצאת עינות, תרפ"ב [1922].
● מעשה בשבעה קמצנים. ברלין, הוצאת "עינות", תרפ"ב [1922].
● ספורי מעשיות, שזכו התלמידים לשמע מפי רבי נחמן מבראסלב, סדר וערך מחדש אברהם כהנא. [וורשא, דפוס "Di Welt", תרפ"ב [1922].
● ספר שבחי הר"נ, עם שיחות הר"נ. וורשא, דפוס Lewin Epstein, תרפ"ז [1927].
● ר' נחמן מברצלב, מחקר פסיכואנליטי, מאת יעקב בקר. ירושלים, הוצאת "דעה", תרפ"ח [1928].
● די נסיעה פון רבי נחמן בראסלאווער קיין ארץ ישראל. ניו-יורק, הוצאת פייערבערג, תרפ"ח [1928].
● ספר מעשה מבטחון, מאת רבי נחמן מברסלב. פיעטרקוב, הוצאת ברסלב, תרפ"ט [1929]. עברית ויידיש.
● ספר שבחי הר"נ, עם סדר נסיעתו לארץ הקדושה. ירושלים, דפוס מנורה, תרצ"ו [1936].
● ר' נחמן בראסלאווער, דער זעער פון פאדאליע, מאת הלל צייטלין. ניו יורק, הוצאת מתנות, [תשי"ב 1952]. יידיש.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. בחלקם חתימות וחותמות. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר עמודי גולה, ספר מצוות קטן (סמ"ק) לרבי יצחק מקורביל. ליאדי, דפוס ברוך בן אליהו, יצחק בן שמואל ומשה בן נפתלי הערץ סג"ל, [תקס"ה 1805].
הסכמת רבי "שניאור זלמן באאמ"ו מו' ברוך זללה"ה מלאדי", האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, מיום י"ב מנחם אב תקס"ה; והסכמת רבי חנוך העניך שיק משקלוב. הסכמת האדמו"ר הזקן בספר זה היא אחת ההסכמות הבודדות שלו שבאו בדפוס.
הגהות (קצוצות בחלקן) ממספר כותבים בשולי הדפים. בדף השער, חותמת הרב הראשי של בולטימור במשך 22 שנים, רבי אבא חיים לווינזון (תרי"ג-תרע"ב).
[1], ב-קיז, קטז-קיז. 21 ס"מ בקירוב. נייר כחול בחלקו. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים קלים. הדבקת נייר בשולי דף השער. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
הספר העברי היחיד שנדפס בליאדי, עיר מושבו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – הספר נדפס על ידי המדפיסים משקלוב, שניסו לייסד בית דפוס בעיר ליאדי, אך שבו עם בית דפוסם לשקלוב לאחר ניסיון יחיד זה שלפנינו (ראה אודות בית דפוס זה, פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 137. קיז, קטז-קיז דף).
"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, וחלק שני – תפילות לשבת, לראש חודש, לחגים ולמועדים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני חלקים בשני כרכים.
הסידור הובא לדפוס על ידי נכדי אדמו"ר הזקן – שניאור בה"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי בה"ר ברוך שמואל.
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו. בפתח הסידור "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורת קאפוסט תקע"ו.
רישום בעלות (דהוי וקצוץ בחלקו) בשער חלק ראשון; חתימת ר' "הלל הורוויץ" בשער החלק השני – ייתכן שהוא הרה"ח ר' הלל הורביץ (תרע"ד – נספה בשואה תש"ב), בנו של החסיד הנודע ר' איטשע דער מתמיד, חתן הגה"ח ר' רפאל הכהן, "ר' רפאל דער רב", רבה של נעוועל וריגא. כיהן כר"מ בישיבת "תומכי תמימים" בדנקרה שבלטביה
שני החלקים בשני כרכים. ● חלק ראשון: [2], קנד דף. 23 ס"מ בקירוב. ● חלק שני: [1], ב-סב; צד דף. 27.5 ס"מ. שוליים רחבים בחלק שני. מצב טוב עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר ודבק. בחלק ראשון, הדבקות נייר בשולי הדפים הראשונים, ובשולי כמה דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט. חתימות. כריכות עור חדשות.
"סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, וחלק שני – תפילות לשבת, לראש חודש, לחגים ולמועדים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרמ"ו 1886. שני חלקים בשני כרכים.
בדף המגן הקדמי, העתקת אגרת בת אדמו"ר הזקן, הרבנית פריידא, שכתבה אל אחיה אדמו"ר האמצעי, בעניני חסידות וגילוי הקץ (ראה: "כרם חב"ד", א, עמ' 101; "אגרות בעל התניא", עמ' רלה-רלו; "הרב מלאדי", עמ' 265; "אמרי יאי", עמ' כ).
המהדורה שלפנינו הובאה לדפוס על ידי ר' שמריהו ב"ר לוי יצחק שניאורסון (ב"ר ברוך שמואל ב"ר חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן); בראש הסידור "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה, קאפוסט תקע"ו. עם שלושה מכתבים מאת אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, שנדפסו לראשונה במהדורת סידור זו: "הוספנו כעת דבר חדש שלא היה לעולמים, והם שלשה מכתבים קדושים וטהורים, מאד יקרים, כספירים מזהירים... לעורר לבבות על עוצם קדושת ענין התפלה וגדל ערכה מכ"ק אדמו"ר הזקן והאמצעי".
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, הדינים ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [5], ב-ג, ה-רלז דף. חלק שני: [1], ב-ל, [34], סא-רלג דף. פגינציה משובשת. 22 ס"מ בקירוב. נייר שביר. מצב טוב. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים. קרעים חסרי בשולי דפי השער, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכות עור חדשות ותואמות.
אובערלנדר, הסידור, נ, עמ' שכז.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תר"ס] 1900.
[2], ב-קסג דף. דף שער שני חסר. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וכתמים כהים. התכהות הנייר. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ל, עמ' 107-113.
ספר התניא – מהדורת ווילנא תר"ס – מהדורת אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש
במהדורת ווילנא תר"ס התחדשו כמה חידושים. ראשית כל, במהדורה זו נדפסו לראשונה שלושה קטעים, על פי העתקות מדויקות בכתב-יד, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. הקטע החשוב והמפורסם שבהם הוא חציו השני של פרק ז' מ"שער היחוד והאמונה", קטע ארוך המתפרס על פני דפים פג-פה (על סיבת השמטת הקטע ממהדורות הדפוס הראשונות, ראה להלן). שני הקטעים הנוספים שנדפסו במהדורה זו לראשונה (בחלק "אגרת הקודש"): ד"ה "האותיות", בין אגרת יט לאגרת כ (דף קכט/1); ד"ה "אהוביי", בין אגרת כב לאגרת כג (דף קלה).
בנוסף להדפסת הקטעים החדשים, הוגה הספר כולו ביגיעה גדולה על ידי אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהקדיש לשם כך מספר חודשים. בעבודת ההגהה השתתפו גם רבי אשר גראצמאן [גרוסמן] מניקולייב ורבי משה וויילער מקריסלאווא. למעלה מאלף תיקוני נוסח נעשו במהדורת תר"ס. הגהת הנוסח נעשתה בעיקר בחלק "אגרת הקודש" (חלק מהאגרות הוגהו תוך השוואה לאוטוגרף המחבר); בשאר חלקי הספר המעיטו בתיקונים והסתפקו בעיקר בהשוואת הנוסח למהדורת סלאוויטא. (במהדורת תר"ס הוחזרה עטרה ליושנה בהדפסת הנוסח המלא של ההקדמה ושל ההסכמות, כפי שהופיעו במהדורה הראשונה, וכן הנוסח המלא של הקדמת בני המחבר כפי שהופיעה במהדורת שקלוב תקע"ד).
על עבודתו והשקעתו בהגהת הנוסח של מהדורת תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב באחד ממכתביו: "הרבה יגענו ביגיעת נפש ויגיעת בשר להגיה מתוך הרבה כתבי קודש אשר השגנו, ובררנו הכל במתינות גדולה ובעיון הטוב... והעיקר באגה"ק, כי בגוף ועצם התניא נזהרנו לשלוח יד להגיה ולשנות מהנדפס בפעם הראשון בסלאוויטא, כי אם בטעות דמוכח ונראה בעליל... וגם ההדפסה נעשה בהשגחה יתירה מאד כפי האפשרי להיות בכח אנושי".
בניגוד למהדורות הקודמות, שנדפסו באיכות ירודה, במהדורת תר"ס ניתנה תשומת לב מרובה לאיכות ההדפסה ולהידורה, לגופני האותיות, ולטיב הנייר והכריכה. חלק מהטפסים נכרכו בכריכות נאות עם עיטורים מוטבעים, ובחלקם הוזהבו שולי הדפים. אדמו"ר הרש"ב כתב על מהדורה זו לאחר צאתה מהדפוס, שהיא "יפה והדר מאד... נקי ומבורר בתכלית".
המשפיע רבי שלום דובער זיסלין מספר בזיכרונותיו שבשעת התוועדות עם בחורי ישיבת "תומכי תמימים", מעט לאחר שיצא מבית הדפוס ספר התניא מהדורת ווילנא תר"ס, החזיק בידיו המשפיע המפורסם רבי שמואל גרונם (הרש"ג) אסתרמן את הספר החדש, ואמר בהתלהבות: "החסידים אינם יודעים כיצד להודות לרבי [הרש"ב] על ה'תניא' הזה! ולו רק עבור צורת ההדפסה כשלעצמה! הרבי עשה את ה'תניא' ל'יש ומציאות' אפילו בחיצוניות דחיצוניות! כל עוד היה ה'תניא' ספרון צנום ('ספר'ל') הנרכש תמורת עשר פרוטות ('קופיקות'), ואותיות בו קטנות, היה בכך גם העלם והסתר לאורה הגדולה הגנוזה בו. אך משעה שנדפס ה'תניא' באותיות מאירות עינים, על נייר משובח, גליונות רחבים, כריכה נאה, והוא 'תופס מקום' – נפתחו שערי אורה לחזות גם בפנימיותו של ספר ה'תניא!'" (מונדשיין, דברי ימי התמימים, עמ' 539-562).
מאז ואילך, עד לימינו, נדפסו כל מהדורות התניא על פי מהדורת ווילנא תר"ס. עם זאת, חיסרון אחד יש במהדורת תר"ס: בשונה מן המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, מהדורת תר"ס עברה תחת ידי הצנזורה ונעשו בה מספר "תיקונים" (בשנים ההן הייתה הצנזורה הרוסית בשיא כוחה, והמילים "גויים", "אומות העולם" וכדומה, הוחלפו ל"עכו"ם").
במהדורת ווילנא תרס"ט נוספה בראש הספר "מודעה רבה" על מכירת זכות ההדפסה מ"האלמנה והאחים ראם", "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים". שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא.
מדוע לא הדפיס בעל התניא בחייו את חלקו השני של פרק ז מ"שער היחוד והאמונה"?
אחד הקטעים שנדפסו לראשונה במהדורת תר"ס עוסק בביאור המושג הקבלי "צמצום אור אין סוף", מושג שהבנתו שנויה במחלוקת עתיקה בין המקובלים. הקטע מתחיל במילים: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו...". דברי אדמו"ר הזקן כוונו נגד דברי המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל ה"משנת חסידים", בספרו "יושר לבב" (אמשטרדם תק"ב), שטוען באריכות שהמושג "צמצום" הוא כפשוטו, בעוד שגדולי החסידות סבורים שמדובר בהגשמה, ודעתם בעניין היא שה"צמצום" אינו כפשוטו. ייתכן כי הסיבה שהמחבר השמיט קטע זה מהמהדורות שהדפיס הייתה רצונו להימנע מעיסוק בעניינים הקשורים למחלוקת שבין הגר"א ובין החסידים, שהייתה אז בשיאה.