מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
ספר חסד לאברהם, חלק ראשון על התורה וחלק שני על המועדים ועל נ"ך ומאמרי חז"ל, מאת האדמו"ר רבי אברהם יששכר בער הכהן רבינוביץ, בנו של האדמו"ר רבי שלמה מראדומסק. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [תרנ"ג-תרנ"ז] 1893-1897. מהדורה ראשונה בהוצאת "בני הרב הגאון הקדוש המחבר זצללה"ה".
חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה. הספר נדפס לאחר פטירת המחבר, אך בכרך השני, בדף השער, מופיעה חותמתו של המחבר: "אברהם ישכר הכהן ראבינאוויטץ בהרה"ק מהר"ש זצ"ל מרדאמסק" – החותמות הוחתמו כנראה על ידי המוציאים לאור בני משפחתו, לאות אישור על קנית הספר מידם.
בחלק הראשון מופיע כיתוב מודפס מעבר לשער: "בקשתינו מכל קונה שיבוא לידו ספר הלז ולא יהי'[ה] חתום מבני הרב המחבר זלה"ה, ידע בבירור שהוא גנוב אתו".
מחבר הספר, הרה"ק רבי אברהם ישכר הכהן רבינוביץ בעל ה"חסד לאברהם" – האדמו"ר השני לשושלת ראדומסק (תר"ג-תרנ"ב, אנצ' לחסידות א', עמ' קיג-קיד). לאחר פטירת אביו ה"תפארת שלמה", מילא את מקומו כאדמו"ר לאלפי חסידים באחת החסידויות המפורסמות בפולין. נודע בצדקותו ובגדלותו בתורה. הירבה בתפילות לישועת ישראל והיה "מליץ יושר" בדברי סנגוריה על עם ישראל. רבים היו נוהרים לרדומסק לבקש את ברכותיו. מסופר כי רבי אברהם ישכר התמרמר על כך שרַבּוּ המשכימים לפתחו בענייני רפואות וישועות, יותר מהמבקשים לקבל עצות בדרכי עבודת השם. בספר "אהל שלמה" מובאת מליצה נאה שהיה ה"חסד לאברהם" רגיל לאומרה על כך, בדברי הפסוק בתהילים: "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, באמור אלי כל היום איה אלוקיך" – יש לי לבכות על כך שבאים אלי יומם ולילה רק בענייני לחם ופרנסה, במקום שיבואו לדרוש בבחינת "איה אלוקיך", לבקש את דרכי העבודה של יראת שמים וחסידות.
רישום בכתב-יד בדף השער של הכרך הראשון: "הספר הקדוש הזה קבלתי מתנת דרשה מהרב הצדיק מראדאמסק שליט"א, יום יא אלול תרס"ו מרדכי אייזנ---"; חתימות "יעקב שלמה סגל פרדס". חתימה בדף השער של חלק ב': "יחיאל נתן צוקער".
שני כרכים. כרך ראשון: 434 עמ'. 25.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מרבית הדפים במצב טוב, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים רבים חסרים בדף השער, משוקמים בהדבקת נייר בשוליים הפנימיים. כריכה חדשה. כרך שני: [2], 312 עמ'. 26 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (אינן אחידות).
ספר הרי בשמים, חלק ראשון ושני, פירושים על התורה ועל המועדים, הפטרות וחמש מגילות, מאת הגאון הקדוש רבי שכנא צבי "המגיד מנעמירוב". ברדיטשוב, תרנ"ז 1897. מהדורה ראשונה.
המחבר, הרה"ק רבי שכנא צבי ליכטמן מנעמירוב (אוצר הרבנים 18907), היה מקורב לגדולי האדמו"רים בדורו, בהם רבי מנחם נחום מטשרנוביל ורבי זאב וולף מז'יטומיר. שימש כמגיד מישרים בשינאווא ובנעמירוב. הספר שלפנינו הובא לדפוס בידי נכדו, רבי שכנא צבי ליכטמן מבראהלוב.
רישום בעלות וחותמות של רבי "שמואל אהרן צין, שו"ב דק"ק ס. וואראהל יצ"ו".
חלק ראשון: 232 עמ'. חלק שני: [2], [233]-236, [2], [233]-312 עמ'. 26 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. בלאי קל וקמטים. כריכת עור חדשה.
ספר נטע שעשועים, דרושים על התורה מאת רבי נתן נטע מחלם, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. וורשא, דפוס יוסף לעבענזאהן, תרנ"א 1891. מהדורה ראשונה.
בסוף הספר נדפסו לקוטים מהאדמו"ר רבי ברוך ממעז'יבוז' ומהאדמו"ר מנעשכיז.
מעבר לשער, הסכמת האדמו"ר רבי יחיאל מאלכסנדר, בה משבח את המחבר וספרו, וכותב כי "ישתדל כאו"א [כל אחד ואחד] להניח ברכה בתוך ביתו".
המחבר, הרה"ק רבי נתן נטע מחלם (נפטר תקע"ב; אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תקז-תקח), אדמו"ר בוולודובה ובחלם. תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק, רבי ברוך ממעז'יבוז' ורבי מרדכי מנעשכיז, ותלמיד חבר לחוזה מלובלין. פרטים רבים על חייו אינם ידועים, אך מסופר כי סמוך להסתלקותו, לפני שקידש על היין, סיפר לחסידיו סיפור מופלא, וכשגמר לספר את סיפורו נפלה הכוס מידיו והוא הסתלק. תלמידיו רשמו את דברי תורתו, אך כל הכתבים נשרפו בשרפה הגדולה שהיתה בחלם. הספר שלפנינו נדפס על פי כתב-יד יחיד ששרד את השריפה, ונשאר בידי רבי שלמה ליב מלנטשנא, ממנו עבר לרבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלה, שמסרו לרבי נחמיה, נכדו של המחבר וחתן רבי מנחם מנדל מוורקא, שהביאו לדפוס.
מ; ב דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש. קרעים עם פגיעות בטקסט, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות, חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר שארית ישראל, דרושי חסידות מהאדמו"ר רבי ישראל דוב מווילעדניק (תלמידו הגדול של רבי מרדכי מטשרנוביל). קניגסברג, דפוס ל. פראנגע עט קאמפ., תרל"ז 1877.
כרוך עם: ספר לקוטי מהרי"ל, מאת רבי יהודה ליב אבד"ק זאקילקוב וזאוויחוואסט. לובלין, דפוס אברהם פעדער, תר"ס 1899.
מחבר הספר שארית ישראל, "הצדיק מווילעדניק" – הרב הקדוש רבי ישראל דב בער (תקמ"ט-תר"י), נודע כפועל ישועות בעל מופת ובעל "רוח הקודש". שמו התפרסם מאוד בעקבות סיפור על האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" ששלח אליו אישה עגונה שבעלה נעלם מזה כמה שנים, והוא ברוח קדשו הצליח לגלות לה היכן בעלה נמצא.?מסופר כי בצוואתו הבטיח שכל מי שיפקוד את קברו בווילעדניק, תפילותיו לא ישובו ריקם, ו"אפילו אם לא יוכלו לגשת לקבר, יחזיקו בידית הדלת ויזכו להיוושע" (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל", מהדורת התרגום לעברית, ניו יורק, תשנ"ו, עמ' קמה). בימי היארצייט שלו בכ"א טבת היו דרכי אוקראינה הומות אדם, למרות החורף האוקראיני הקשה. אלו שלא יכלו להגיע היו שולחים שליח להדליק שמן על קברו – "כי עד היום נוסעים ממרחקים על ציון הק'[דוש], וכל מי שיש לו אמונה חזקה תיכף הוא נענה לכל בקשותיו, ומרבים בשליחות שמן זית להדליק על קברו..." (סיפורי נפלאות, מהדורה ראשונה ביידיש, זיטומיר, תרס"א, עמ' 3).
בימי מלחמת העולם השנייה נהרסה העיר ווילעדניק כליל, וכמעט שלא נותר בה בניין אחד שלם העומד על תילו, מלבד האוהל על קברו של הצדיק. כשנוכחו השלטונות הקומוניסטים שהקבר של הצדיק מושך אליו המונים ומשמש להם לחיזוק האמונה, הלכו ואטמו את פתח הכניסה ואת החלון של האוהל. אלא שגם אטימת הכניסה לאוהל לא מנעה מההמונים לפקוד את הקבר ולהחזיק בברזלים שנקבעו לרוחב הדלת האטומה. להיפך – זה הגביר את האמונה בצדיק, כשנוכחו שאחרי מאתיים שנה נתקיימה נבואתו: שגם אלה שיחזיקו בקלמאקע [=ידית] של הקבר יזכו לישועה (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל", עמ' קמז).?עד היום משמש קברו של רבי ישראל דב בער מווילעדניק כמוקד עליה לתפילה ולישועות. יהודים מרחבי העולם נוהרים לקברו (וקופות הצדקה השונות שולחות שליחים להתפלל על קברו עבור התורמים). הקבר שופץ ע"י אגודת "אהלי צדיקים", ובמקום נבנה גם בית "הכנסת אורחים" עבור האורחים הרבים מרחבי תבל.
חתימה וחותמות של רבי ישראל חנוך ורדיגר מלודז': "ישראל חנוך ב"ר שמחה בינם ווערדיגער"; "I. CH. Werdyger – Jędrzejów ".
שני ספרים כרוכים יחד. ספר שארית ישראל: [1], נד דף. ספר לקוטי מהרי"ל: ס דף. 23 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים קלים. קרע בדף השער עם פגיעה במסגרת השער (ללא חיסרון), וקרעים חסרים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים קרוב לכותרות הדפים. כריכת עור חדשה.
ספר חסד לאברהם, דרושים על התורה בדרך הפלפול ועבודת ה', מאת הרה"ק רבי אברהם פאדלוסקער, תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרנ"ט 1899. מהדורה יחידה ונדירה. עם הסכמת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורונסטיפול בראש הספר רשימה ארוכה במיוחד של שמות המסכימים ו"שמות הפרענומעראנטען".
הרה"ק רבי אברהם פאדלוסקער (אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' לו-לז), מגדולי תלמידיו של הבעש"ט ומהמקורבים אליו. כיהן כרב וכמגיד מישרים בשדה לבן, ונודע בצדקותו ובהליכותיו בקודש. על פי המסופר, תושבי שדה לבן היו חביבים מאוד על הבעש"ט, ובמיוחד רבי אברהם, שכפי שנדפס בדף השער של הספר שלפנינו, היה "תלמיד מובהק להרב הקדוש הבעש"ט... ועליו אמר הבעש"ט זצללה"ה חברי חברי...". מקצת מדברי תורתו נתפרסמו בספר שלפנינו, שנדפס שנים רבות לאחר מות המחבר. על פי אחת המסורות הסתלק רבי אברהם עוד בימי חייו של הבעש"ט, שאף טיפל בו אישית בימי חוליו.
ב, [4], כח דף. 29 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, עם שיקומים בהדבקות נייר-דבק במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר אור לשמים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, חידושים על סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת האדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג אב"ד סטאבניץ ואפטא, תלמיד החוזה מלובלין. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן, שלמה שמעון שטרייזבערגער ורבי מנחם מנדל שניידמעססר, תרס"ט 1909. שני שערים.
בתחילת הספר נדפסה "תפלה מהרב הק' בעהמ"ח זי"ע" – תפלתו המפורסמת של המחבר: "רבון העולמים ידעתי כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר...". במהדורות המאוחרות של הספר, החל ממהדורת תרע"ד ואילך, נדפס לפני התפלה: "אשר הרב הק' מראדאמסק בעהמ"ח ס' תפארת שלמה זצוקלה"ה הי' רגיל לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהיא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום".
הספר נערך והובא לדפוס על ידי חתן המחבר רבי מנחם מנדל רובין אב"ד גלוגוב. בהקדמתו הוא כותב כי "בעת יצאו הדברים מפיו הקדוש כמעט נתבטל ממציאות הגשמיות, ושכינה מדברת מתוך גרונו, וכל דבריו הק'[דושים] הי'[ה] מה שנשפע לו משמים בעת ההיא, כאשר שמעתי ממנו כמה וכמה פעמים. אשרי עין אשר ראו זיו והדרת אור השכינה שהי' שורה על פניו הק', ואשרי אוזן ששמעו דבריו הק' היוצאים בקדושה ובטהרה".
[2], ג-קיט דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (במספר דפים סימני עש רבים). חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה (נרשמה שם רק מהדורה סטראוטיפית משנת תרע"ד).
ספר רב טוב לבית ישראל, על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב". לבוב, דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה.
הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס – "ואשרי חלקי שהפקדני על ביתו וגילה לי באהבתו כל בית נכאתו, ומסר לידי ספרו 'ייטב פנים' לסדרו ולהדפיסו, שבעודו חיים חיותו, איזה ימים לפני הסתלקותו, יצא לאור חלק שני מהנ"ל בשלמותו, וכשהבאתיו סמוך למטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו שזכה לראותו, ואח"כ קראני סמוך למטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי: בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה. מהר קח לך עת ועונה, להביא ס' שו"ת 'אבני צדק' לביהד"פ ראשונה, ואת ספר 'רב טוב' באחרונה, ידעתיך למשכיל ואיש תבונה, ותעשה רצוני בלי תפונה, לתקן בכל מקום שצריך תקנה...".
רישומים רבים בכתב-יד (בעיפרון).
[1], קפא, [1] דף. 24.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. דף אחרון מנותק בחלקו, עם קרעים חסרים בשוליו. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת.
כולל הדף האחרון, עם שני מכתבים מהאדמו"ר בעל "ייטב לב", "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויי"נ [ויין נסך]".
פריט 146 אוסף ספרים מספרי האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא (רבו של ר' ישעיה'לה מקרסטיר) – מהדורות ראשונות
אוסף מספרי האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש הרב מליסקא, בחלקם מהדורות ראשונות:
● ספר אך פרי תבואה, דרושים על סדר הפרשיות. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ה-תרל"ו 1875-1876. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
חותמות "חיים זלמן ווייסבערג בהרה"צ מהרי"ד סופר נ"י מק"ק מיהאליוויטץ יע"א בעה"ק ירושלם תוב"א".
● ספר אך פרי תבואה, שני חלקים. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, [תרנ"ט] 1898. מהדורה שניה. חסרים 4 דפים באמצע (צז-ק). קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
● ספר הישר והטוב, דרושי חסידות על המועדים, חידושים על סוגיות הש"ס ודברי מוסר והספדים. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תר"מ-תרמ"ט 1880-1889. מהדורה ראשונה. שני כרכים. ללא אחד מדפי "שמות המתנדבים", הנמצאים בחלק מן העותקים בסוף כרך א'. רישום בעלות (מחוק בחלקו) בשער הכרך הראשון. רישום בכתב-יד מעבר לדף השער של הכרך השני: "זה הספר שייך לי להב' ישראל קופפערשטיין יע"א".
● דרכי הישר והטוב, תולדותיו ודרכיו של רבי צבי הירש מליסקא, מאת רבי זאב וולף גולדברגר. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תר"ע 1910]. חסר דף אחרון מתוך "לוח הטעות".
המחבר, הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה בדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה" ו"הישר והטוב". חתנו האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר בעל "טל חיים", שמילא את מקומו ברבנות העיר ליסקא ובאדמו"רות למעלה משלושים שנה. תלמידו הגדול הוא הצדיק הנודע האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
4 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות.
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. בהוצאת המו"ל רבי יהושע וואגשאהל. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה של האדמו"ר מליובאוויטש רבי יוסף יצחק שניאורסון, מתאריך ט' שבט תש"א, עם הברכה הנדירה שהעניק הריי"ץ לקוני הספר, להיות להם "למשמרת הצלחה":
"...אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור".
בסוף ההסכמה פקסימיליה של חתימת יד קדשו. [מכתב זה נדפס באגרות קודש להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז. יש לציין שהסכמות לספרים מאדמו"ר הריי"ץ הן נדירות במיוחד, ובימי חייו נתן רק הסכמות בודדות].
הסכמה זו של הריי"ץ נדפסה בעותק שלפנינו על פני עמוד שלם (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו, בהם נדפסה ההסכמה בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד, לצד מסכימים אחרים).
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
[7] דף, רלא, [1] עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. קרעים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
ספר שומר אמונים, לחזק הלבבות לאמונה. חלקים א-ב, ובסוף נלוו אליו קונטרס אהבת הבורא, קונטרס אני מאמין, ושירי דביקות ושמחה, מאת האדמו"ר רבי אהרן רוט (ראטה). ירושלים, דפוס בית היתומים דיסקין, [תש"ב-תש"ג, 1942]. שלושה שערים.
ספר זה הוא המרכזי בתורת החסידות והאמונה שהנחיל ר' אהרן לדורות. מהדורתו הראשונה שלפנינו יצאה בעילום שם המחבר.
הגהות קצרות בכתב-יד במספר דפים, של תיקוני טעויות הדפוס (יתכן כי ההגהות בכתב-יד המחבר).
רישום בדף הביטנה: "לד' הארץ ומלואה וגו' נח חנוך העניך ברימז"ל קצקה". חותמות בדף השער ובדפים נוספים: "נח חנוך העניך ברי"מ ז"ל קאצקא בעה"ק ירושלם תובב"א" [רבי נח חנוך קצקה (תרל"ד-תשי"ג), חסיד ומקובל מפולין שעלה לירושלים. הדפיס בשנת תרפ"ח בירושלים, את הספר "מנחת ריב"א" מאת סבו רבי יצחק חריף (קאצקא) ראב"ד פיעטרקוב, מחסידי רבי בער מראדושיץ].
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'עלע) רוט (תרנ"ד-תש"ז) למד בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן. חסיד ותלמיד של האדמו"ר רצ"א מבלוזוב והאדמו"ר מהרי"ד מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. ייסד חבורות לעבודת ה' במסירות נפש בבודפשט ובסאטמר וקרא שמן "שומר אמונים". בשנת תרפ"ה עלה לירושלים וגם בה הקים חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' בדרכי החסידות. בשנים תר"צ-תרצ"ט חזר לחבורת חסידיו בסאטמר ואח"כ עבר לבערעגסאס. בשנת תרצ"ט חזר לירושלים, וארגן מחדש את חבורתו הקדושה, שממשיכה עד ימינו את דרכו, בקהילות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה" ועוד. ספריו הרבים ("טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים" "מבקש אמונה" ועוד) יצאו במהדורות רבות.
[1], ז, [1], י-לז, קכה; יא, [6]; [1], ב-נה, לד; [1], מד, [4] דף. חסר דף א מהחלק השני. 16.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.