מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
הגדה חסידית – עם פירוש פרי חיים, מאת רבי אברהם חיים מזלוטשוב. לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, [תרל"ג] 1873. מהדורה ראשונה של ההגדה שזכתה למספר מהדורות חוזרות.
בהסכמתו לספר, כותב האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא: "ומי האיש החפץ בברכה משכו וקחו ברכה לקנות את הספר בכסף מלא כי ידעתי נאמנה אשר דבריו יאירו עיני כל ישראל באמתת התורה והעבודה...".
המחבר, הצדיק רבי אברהם חיים ב"ר גדליה (תפ"ו?-תקע"ו), מגדולי החסידות, חתן בעל ה"הפלאה" ובזיווג שני חתן רבי ישכר דב מזלוטשוב בעל "בת עיני", תלמידם של המגיד ממזריטש, רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. כיהן כרב בזבורוב, ובהמשך כאב"ד זלאטשוב. חיבר את הספר "אורח לחיים". רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי כתב עליו: "שהיה גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקה וגמילות חסד ורבים השיב מעוון והיה יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". בהסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא להגדה שלפנינו, מכנה את המחבר "הרב הצדיק הקדוש והטהור אור עולם", וכותב שדבריו "הוסדו על הקדמות אא"ז הרב המגיד הגדול והקדוש רשכב"ה מו"ה דוב בעריש זצוקלל"ה ובנו עיר וקדיש... המלאך הקדוש זי"ע".
כד דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי אוכל כהים. קרעים בדף השער ובדפים הראשונים, עם פגיעות קלות בטקסט (כמעט ללא חסרון). סימני עש. כריכה חדשה.
יערי 1056; אוצר ההגדות 1418.
ספר באר אברהם, פירושים על תקוני הזהר, מאת הרב הקדוש רבי אברהם אבלי מדרוהביטש, תלמיד החוזה מלובלין. לבוב, תרכ"ט 1868. מהדורה ראשונה ונדירה. עם הסכמות האדמו"רים רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, רבי יצחק אייזיק מקומרנא (בעל ה"היכל הברכה") ורבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא.
בתחילת הספר נדפסו שש הסכמות מעניינות מגדולי הרבנים והאדמו"רים, בהן הם מפליגים בקדושת הספר ומחברו. האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא כותב בהסכמתו: "אי אפשר בעולם לחבר חיבור קדוש כזה, אם לא שהשכינה שורה עליו... וזה ברור... ובקשתי שכל מי שיבא לידו ספר הנורא הזה, יקנה לעצמו כעטרה על ראשו כי הם דברי אלהים חיים. וזכות המחבר הקדוש יגן בעד כל מי שיקנה הספר הזה, ויהיה נמשך עליו ברכות והצלחות וחיים ארוכים וכל טוב".
המחבר, רבי אברהם אבלי מקרי דרדקי מדרוהביטש, צדיק נסתר שעסק בלימוד א-ב לתינוקות והיה עוסק בלילה בחכמת הקבלה ובתיקוני נשמות. ה"חוזה מלובלין" גילהו בסוף ימיו ואמר "אשר יש בכאן איש צדיק, שמו ר' אבלי, שיוכל להושיע להצריכים ישועה, ואז נודע ע"י מעשה פלא שזה הוא האיש..." (מתוך הסכמת האדמו"ר בעל "דברי יחזקאל" משיניווא). לאחר פטירתו הובאו חיבוריו בקבלה לפני רבי צבי הירש מזידיטשוב ולפני ה"ישמח משה" מאוהעל, "והפליגו מאד בשבח יקר תפארת קדושת הספר... ונתנו אז את הסכמתם" (מתוך הסכמת האדמו"ר מהרי"א מזידיטשוב), אך בגלל הגבלות הצנזורה לא היה ניתן להדפיס את כתביו במשך עשרות שנים, עד הדפסת הספר שלפנינו (מתוך ההקדמה וההסכמות).
חתימה בדף השער (מחוקה בחלקה)" ישראל ---בעלאוו ---".
[4], נו דף. 23.5 ס"מ. חלק מהדפים נדפסו על נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער. חותמת. כריכה חדשה.
על הספר ועל נדירותו, ראה מאמר הביבליוגרף נ' בן-מנחם, "בשערי ספר", עמ' 67-70.
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
בעמוד האחרון חותמת רבי משה לאזאר האלברשטאם מהוניאד וקלויזנבורג; נין ונכד לאדמו"רי צאנז ושינאווא, חתנו של רבי ישראל פריינד אב"ד הוניאד; בעל "ספר גחלי אש" (תרצ"ח בקירוב), וסדר הגדה של פסח עם פירוש דברי חיים (תש"א?). ככל הנראה נספה בשואה (ראה: חכמי טראנסילוואניה, כהן, עמ' 133).
[5], 316, [5] עמ' (חסר דף השער הראשון). 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים. קרעים עם פגיעות בטקסט (ללא חיסרון), וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [3], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
אוסף ספרים מספרי אדמו"רי קוידינוב:
● ספר אור נערב, מאת רבי משה קורדובירו, עם קונטרס נראה אור, מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקוידינוב. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגען, תרנ"ט 1899.
● קונטרס זכר צדיק, "את אשר שמעה אזני מפי קדוש עליון" – ליקוטים מהאדמו"ר רבי אהרון פרלוב מקוידינוב, שנכתבו על ידי רבי שלום אלי' שטאם מו"צ בוויטעבסק. ווילנא, דפוס יצחק משה אראנאוו בוויטעבסק, תרס"ה 1905. שלוש הוצאות שונות בהדפסות סטראוטיפיות, עם שינויים קלים.
● ספר דברי שלום, על התורה ועל העבודה, מיוסד על דבי האר"י והבעש"ט, מאת האדמו"ר רבי שלום פרלוב מקוידינוב. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגען, תרמ"ב 1882.
● ספר עטרת שלום, פירוש וביאור על זמר "יה אכסוף" לרבי אהרן מקארלין, מאת האדמו"ר רבי שלום פרלוב מקוידינוב. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער ומאיר אייזענשטאדט, [תרנ"ה] 1895.
● ספר משמרת שלום, חלק ראשון, הלכות דינים מחלק או"ח והלכות מילה ופדיון הבן, מאת האדמו"ר רבי שלום פרלוב מקודינוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, [תרס"א] 1901.
● ספר משמרת שלום, חלק שני, כולל דינים ומנהגים על סדר שלחן ערוך אורח חיים, עם הדרת שלום, מאת האדמו"ר רבי שלום פרלוב מקוידינוב. וורשא, דפוס ישראל הלוי קאדאנער בלאחוויץ וארי’ יהודה ליב ליפשיץ בווארשא, [תרע"ג] 1912.
● קונטרס דובר שלום, ליקוטים מצדיקים שונים, בעריכת רבי שלום אליהו שטאם, "מכתב קדוש", מאת האדמו"ר רבי אהרון פרלוב מקוידינוב. פיעטרקוב, דפוס יצחק משה אראנאוו מוויטעפסק, תרס"ו 1906.
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שלשה ספרים מספר אור האמת – אמרי צדיקים. שתי מהדורות, מהדורה ראשונה ושניה:
● ספר אור האמת, ליקוטים מהמגיד ממזריטש, מאת תלמידו רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הוסיאטין, [דפוס דוד פרענקיל, תרנ"ט 1899]. מהדורה ראשונה.
ספר סגולה – בהסכמה בשם האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב, הוא ממליץ לקנות את הספר: "...והוטב בעיני קדשו... והבטיח אי"ה בעת יוציאם לאור יקח ספר א'... וממנו יראו וכן יעשו להביא ברכה אל תוך ביתם...". האדמו"ר רבי חיים מאנטינייא מברך בהסכמתו את קוני הספר: "...משכו וקחו לכם הספר הקדוש הזה בכסף מלא, וזכות אא"ז הקדוש זצללה"ה [=המגיד ממזריטש] תגן עליהם שיוושעו בכל משאלות לבביהם לטובה".
[8], 216 עמ'. חסר דף אחד מהדפים הראשונים. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. כריכה חדשה.
● ספר "אמרי צדיקים" (חלק ב' מספר אור האמת) – ליקוטים מרבי צבי חסיד מיאמפלא ועוד צדיקים. הוסיאטין, [דוד פרענקיל, תרנ"ט 1899]. מהדורה ראשונה. חתימת בעלים: "אלישע אייכנשטיין".
[2 שערים], 63 עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
● ספר אור האמת אמרי צדיקים – ליקוטים מהמגיד ממזריטש. זיטומיר, דפוס יוסף קעסעלמאן, [תרס"א] 1900. מהדורה שניה.
[2], 174 עמ' (ללא 54 עמ' של החלק השני, אמרי צדיקים, שיצא לאור גם בנפרד). 24 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
בספר תולדות החסידות, תל-אביב תר"ץ-תרצ"א, עמ’ 396, כותב ש’ דובנוב: "אור האמת אמרי צדיקים מר’ דוב בער המגיד ממעזריטש... בדקתי ומצאתי, שרוב ה’חידושים מהרב המגיד’ אינם חדשים, אלא לקוחים מספרי המגיד ’מגיד דבריו ליעקב’ ו’אור תורה’ ... מ’צוואת הריב"ש’ ושאר ספרים. אפשר שכמה ליקוטים ממקור קדמון נמצאו בכתב יד שנשרף, אבל יותר קרוב לודאי שהמו"ל לקט אותם מספרים שכבר נדפסו בשנוי הסדר ובהוספות משלו".
ספר קהלת דוד, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטאלנא. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסיר, תרמ"ב 1881. מהדורה ראשונה. שני דפי שער.
ספרו האחרון של האדמו"ר מטולנא שנדפס בחייו. מעבר לשער השני נדפסה הקדמה מאת המחבר, בה הוא מסביר את שם ספרו, וכותב גם על מעלת "שמיעת דבורי אמת מחכמי הדור, היוצאים מעומקא דלבא, בלתי לה' לבדו, שהוא תורה לשמה...".
המחבר, הגה"ק רבי דוד טברסקי – האדמו"ר הראשון מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, בשנת תקצ"ז. היה מגדולי המנהיגים של יהדות אוקראינה, ואדמו"ר לאלפי חסידים. חצרו בוואסילקוב, ולאחר מכן בטולנא, הייתה מהגדולות והמפורסמות ביותר בזמנו. מסופר על רבים שהתעוררו לתשובה משמיעת דברי תורתו, בהם משכילים רבים. רבי דוד היה השישי משמונת בניו הקדושים, הנערצים והמפורסמים של רבי מרדכי מטשרנוביל. אביהם רבי מרדכי אמר: "אני ובניי באנו לעולם הזה לתקן נשמות המתים והחיים" (רבי ישעיה וואלף ציקרניק, סיפורים נפלאים ומאמרים יקרים, לבוב תרס"ח, עמ' ו). האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפליג הרבה בגודל קדושתם של שמונת האחים, ואמר בשם אביו האדמו"ר רבי ישכר דב: "שאין לנו מושג מהם ומגודל ערכם", ופעם שהזכירם רבי אהרן מבעלז, רעד בשתי ידיו ואמר: "הם היו מלאכים ממש... לגמרי מלאכים..." (ביתו נאוה קודש, ניסן, עמ' קכג).
[2 שערים], ג-פו דף. 24 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי דף השער (בהם קרע חסר קטן) וקרעים במספר דפים נוספים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דף השער הראשון מנותק ברובו. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה.
ספר מגן דוד, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא. לבוב, דפוס יעקב עהרענפרייז, [תר"מ 1880]. מהדורה שלישית שנדפסה בחיי המחבר.
ספר סגולה – במכתב המחבר האדמו"ר מטולנא אל המדפיס (שאינו מופיע בעותק שלפנינו, ראה להלן), הוא כותב ומברך: "כל איש חכם לב אשר יקנה את הספר הזה ויהגה בו, אקוה שיהי'[ה] עליו לתרופה לגופו ונפשו ברוחניות וגשמיות בזה ובבא, יצליח בהצלחות זמניות ונצחיות...". בהקדמת הספר כותב המחבר על ספרו: "קוה קויתי אל ה' לשאוב ממי חסדי דוד הנאמנים בזה המחברת, ולחשוף ההשפעה מצינורות... העליונים...".
המחבר, האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב), החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל, בשנת תקצ"ז. היה מגדולי המנהיגים של יהדות אוקראינה, ואדמו"ר לאלפי חסידים. חצרו בוואסילקוב, ולאחר מכן בטולנא, הייתה מהגדולות והמפורסמות ביותר בזמנו. מסופר על רבים שהתעוררו לתשובה משמיעת דברי תורתו, בהם משכילים רבים. רבי דוד היה השישי משמונת בניו הקדושים, הנערצים והמפורסמים של רבי מרדכי מטשרנוביל. אביהם רבי מרדכי אמר: "אני ובניי באנו לעולם הזה לתקן נשמות המתים והחיים" (רבי ישעיה וואלף ציקרניק, סיפורים נפלאים ומאמרים יקרים, לבוב תרס"ח, עמ' ו). האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא היה מפליג הרבה בגודל קדושתם של שמונת האחים, ואמר בשם אביו האדמו"ר רבי ישכר דב: "שאין לנו מושג מהם ומגודל ערכם", ופעם שהזכירם רבי אהרן מבעלזא, רעד בשני ידיו ואמר: "הם היו מלאכים ממש... לגמרי מלאכים..." (ביתו נאוה קודש, ניסן, עמ' קכג).
[2], ג-קד, [1] דף. 24 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, וקרעים עם פגיעות בטקסט בדף האחרון, משוקמים בהדבקות נייר (חלקם על הטקסט). כריכת עור חדשה.
ללא דף השער הראשון (שמעברו מכתב המחבר האדמו"ר אל המוציא לאור מיום יח שבט תרל"ט, בו הוא מברך את קוני הספר – ראה לעיל). דף השער הראשון צורף רק לחלק מן הטפסים (אינו מופיע גם בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה" וגם אינו מופיע בעותק הסרוק באתר הספריה הלאומית). לעומת זאת, העותק שלפנינו כולל את הדף עם הקדמת המו"ל ופירוט ייחוסו (שנוסף כנראה רק לחלק מהטפסים).
ספר ברכת אברהם, דרושים וחידושים על פרשיות התורה ועל מסכתות הש"ס, מאת רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש. וורשא, דפוס יצחק ראטהער, תר"ל 1870. מהדורה יחידה. עם הסכמת ה"דברי חיים", ועם אגרת "החוזה" מלובלין.
המחבר, הגאון והמקובל רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש, תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
חתימות בדף השער: "יוסף ליב גראסבארד".
[3], מח, [1]; לח, [3] דף. 23 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרע חסר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. חותמות. כריכה חדשה.
ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרל"א 1871. מהדורה שניה. עותק עם דפים נוספים, שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה (ראה להלן).
ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל, ועוד. הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).
[1], ג, [1], פח, [2] דף. חסר דף השער הראשון. 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי מספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. חותמות שנה (בהם: חותמת בדף השער: "Josef Baumwoll Wolinerin Rowno", וחותמות מחוקות בלורד). כריכה חדשה.
על-פי מפעל הביבליוגרפיה תוקנה מהדורה זו לפי הגהותיו של רבי יוסף שפירא, שהופיעו בהוצאה הראשונה (לבוב, תרכ"ה) בשולי העמודים. הביאורים נותרו במקומם, אך הליקוטים והשו"ת נשמטו.
בעותק שלפנינו מספר דפים שאינם כרוכים בכל העותקים: [1] דף "הקדמה מנכד המחבר המאה"ג ר' א"יש[!] יפה", כרוך בין דפי ההסכמות לדף א'; שישה דפים בסוף הכרך ([1], פד-פח) עם חידושים ושו"ת מאת נכד המחבר, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. תוכן ששת דפים אלו מופיע בקונטרס בן [8] דף שצורף לעותקי המהדורה הראשונה של הספר (לבוב, תרכ"ה), אך נדפס כאן בשנית. בעותק זה מופיעים בסוף הספר [2] דף של "מתנדבים בקניית הספר" (בחלק מהעותקים מופיעים [3] דפים; על פי מפעל הביבליוגרפיה בעותקים בהם מופיעים [2] דפים, נוסף דף עם התנצלות המביא לבית הדפוס. דף זה אינו מופיע בעותק שלפנינו. ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000139540).
ספר זכרון מנחם, פירוש על תיקוני הזהר, מאת רבי מנחם מנדל בודיק. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תרל"ה 1875. מהדורה יחידה.
בדף השער: "אשר בו ינוחמו אנשי ביתו אשר רוחק מהם מנחם משיב נפשם... הרב הגדול בתורה ובחסידות ובמע"ט, ולו יד בנסתרות... הובא לבית הדפוס ע"י זוגתו האשה החשובה מרת ריזע...".
המחבר רבי מנחם מנדל בודק (תקפ"ה-תרל"ה, אנצי' לחסידות, ב' עמ' צא), גאון ומקובל, חסיד ותלמיד האדמו"רים: רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, רבי מאיר מפרימישלן ורבי שלום מבעלז. מחבר הספרים: "מפעלות הצדיקים", "מעשה הצדיקים", ועוד.
[1], קז דף. שיבוש בסדר דפים כא-כד, צג-צו. 22.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער, משוקמים בהדבקות נייר. חותמת וכתם דיו בדף השער. כריכה חדשה.
ספר זכרון זאת, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה וליקוטים על נ"ך, מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה" מלובלין. ווארשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה.?חותמות בדף השער: "אלטר ברי"י וועקסליר בעיה"ק צפת" [חסיד, ממונה על כולל ז'יטומיר בעיה"ק צפת]; "אהרן בן מרדכי מזוועל".
[2], עד דף. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים וסימני עש, משוקמים בחלקם במילוי נייר (קרע חסר קטן בשולי דף השער). כריכה חדשה.
ספר תורת מנחם – זכרון צדיקים, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדיל מרימנוב. לבוב, דפוס Ch. Rohatin, תרל"ז 1876. מהדורה ראשונה.
חלק "זכרון צדיקים" מכיל ליקוט חידושים מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב, ומאת האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא. אדמו"רי בעלז הקפידו שלא להדפיס את דברי תורתם. לפנינו אחד המקורות הקדומים ביותר לדברי תורתו של האדמו"ר הראשון מבעלז הרה"ק רבי שלום רוקח (ה"שר שלום"), שנדפסו כעשרים שנה בלבד לאחר פטירתו (בשנת תרט"ו).
חותמות "בעריש קאליך בצפת ת"ו".
כד דף. 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.