מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
ספר זרע קודש, דרושי חסידות, חלק ראשון על התורה וחלק שני על המועדים, מאת האדמו"ר הקדוש רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ. [לבוב, דפוס אורי זאב סאלאט, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. ללא דפי השער ודף ההסכמות]. שני החלקים בכרך אחד.
מספר הגהות בכתב-יד. אחת ההגהות מתוארכת לשנת תרס"א.
שני חלקים בכרך אחד. קכד; קכ דף. חסרים 3 דפים: דף השער ודף ההסכמות בחלק הראשון, ודף השער של החלק השני. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש קלים. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה, מנותקת.
פריט 116 ספר ברוך טעם – לבוב, תר"א – מהדורה ראשונה – ביכורי חידושיו של ה"דברי חיים" מצאנז שבאו בדפוס
ספר ברוך טעם, חידושי סוגיות הש"ס ושו"ת, מאת הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים אב"ד לייפניק. לבוב, דפוס יהודא ליב באלאבן, [תר"א] 1841. מהדורה ראשונה. הסכמת ה"חתם סופר".
הספר שלפנינו נערך על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים", חתנו המפורסם של המחבר. על דרך עריכת החיבור מספר ה"דברי חיים" בהקדמה מיוחדת שכתב לספר. כמו כן, הוסיף ה"דברי חיים" לספר עשרות הגהות ארוכות משלו שנדפסו בשולי הגליון, וכן הדפיס בתחילת הספר מפתח מפורט של תוכן הסימנים והסעיפים. עם זאת, ה"דברי חיים" העלים את שמו מן הספר, וזהותו כעורך וככותב ההגהות ידועה מתוך אזכור הדבר במכתבו של רבי אלעזר הלוי הורוויץ אב"ד וינה, שנדפס בתחילת הספר.
החל מן המהדורה השניה של הספר (שנדפסה בפרמישלה תרל"ח), נוסף שמו של ה"דברי חיים" בדף השער.
הגהות ה"דברי חיים" שנדפסו בספר שלפנינו הן ביכורי חידושיו שבאו בדפוס.
[3], מ; מו דף. 37.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער (על גבול מסגרת השער), משוקם בהדבקת נייר. סימני עש. כריכת עור חדשה.
ספר אילה שלוחה – עטרת זקנים, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת רבי נפתלי הלברשטאם (בן האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא), ומאת רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד ווישניצא (חתנו של ה"ישמח משה", וחותנו של רבי יחזקאל שרגא הרב משינאווא). נדפס על ידי אבי המחבר האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא. פשמישל, תרנ"ה 1895. מהדורה ראשונה.
בספר שלפנינו הדפיס האדמו"ר משינאווא את חידושי התורה של בנו רבי נפתלי הלברשטאם, שנפטר בדמי ימיו, וצירף להם את חידושי חותנו – רבי אריה ליב ליפשיץ בעל "אריה דבי עילאי".
בדף המגן ובבטנת הכריכה רישומי בעלות שונים: "הק' אלחנן יפה"; "הק' אחנן יפה המתגורר פה באה---?"; "הק' מיכל שפירא הכהן"; "נפתלי הירצקא הלוי זילבערמאן מתגורר פה טאלטשווא" [כנראה ממשפחת הצדיק רבי נפתלי הירצקא הלוי זילברמן אב"ד ראצפערט (תק"פ-תרנ"ח), שנודע כצדיק וכפועל ישועות. ראה אודותיו בספר "זכרון נפתלי"].
[2], מח; ל דף. 25 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי דף השער ודפים נוספים. חותמות. רישומים בכתב-יד בדפי המגן. כריכת עור חדשה.
מחבר הספר הוא אביו של רבי שמחה בונם מפשיסחא.
[4], מח, טז דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמי דיו כהים במספר דפים (בחלקם עם קרעים קטנים כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמת. כריכת עור חדשה.
ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה.
עם הסכמות תלמידי המחבר, האדמו"רים רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" [מגור] ורבי ישעיה מושקט מפראגא-וורשא.
חתימה בראש השער: "מענדיל ליבער מאן מביאלא".
[1], נח; כז, [2] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ספר חידושי מהר"א, על מסכת גיטין, מאת רבי אריה ליבש היילפרין אב"ד אפטא וסוכטשוב "רבו של הגאון הקדוש 'היהודי' זצ"ל מפרשיסחא זי"ע ועכ"י". [וורשא, ללא שם מדפיס], תרכ"ו [1866]. מהדורה יחידה.
המחבר, הגאון רבי אריה ליבש היילפרין (רבי ליב חריף), אב"ד פשדבורז', אפטא וסוכטשוב. כיהן כרב וראש ישיבה בעיר פשדבורז' בשנות התק"ל בקירוב, ובאותה תקופה למדו אצלו הבחורים רבי יעקב יצחק רבינוביץ (שנודע לימים בשם "היהודי הקדוש" מפשיסחא) ורבי ישעיה וולטפרייד (לימים אב"ד פשדבורז' משנת תקמ"ח ואדמו"ר מפורסם), שהיו מבני העיר פשדבורז'. בהשפעת רבי דוד מלעלוב נתקרבו שני החברים לחסידות, נסעו אל "החוזה מלובלין" והיו מגדולי תלמידיו. עלילת התקרבות תלמידיו של ר' ליב חריף לחסידות, מסופרת באריכות בספר "כחודו של מחט" מאת הסופר החסידי ר' אליהו כי טוב (ירושלים, תשט"ו).
חתימות בדף השער: "חיים יהודא במ"ו וואלף".
מא דף. 22 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב, דף השער במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים מעט כהים בדף השער. קרעים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר קטן בשולי הדף. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
מקום דפוס המופיע בשער הוא לעמבערג, אך לדברי ש' ווינר (קהלת משה, עמ' 467 מס' 3842) הספר נדפס בוורשא.
ספר ראשי בשמים וספר עצי בשמים – שניים מספריו של האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט אב"ד פראגא:
● ספר ראשי בשמים, חידושי תנ"ך ואגדות ש"ס מדרש וזוהר הקדוש, מאת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרל"ח] 1878. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות בכתב-יד בדף השער: "שייך לי משה בן לאאמו"ר הר' יצחק מאיר זצ"ל מארגענשט[ערן] לאדז"; "שייך לי חנוך העניך קראל, פאביאניץ".
[1], ב-קיז דף. חסר דף השער הראשון. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמות. כריכה חדשה.
● ספר עצי בשמים, חידושים על משניות, על הש"ס ועל שו"ע או"ח ויו"ד, מאת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט. וורשא, דפוס האחים שולדבערג, [תרנ"ו] 1896. מהדורה ראשונה.
רישום בכתב-יד בדף המגן: "מספרי ר' יצחק יעקב וכטפויגעל" [הגאון רבי יצחק יעקב וכטפויגעל, מרבני ירושלים, וראש ישיבת "מאה שערים" בירושלים].
פג, [1] דף. 26.5 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב. קרע חסר קטן בשולי דף השער. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
הגאון הקדוש רבי ישעיה מושקאט (תקמ"ג – תרכ"ח; אוצר הרבנים 11651), אב"ד פראגא הסמוכה לוורשא. בעל "הרי בשמים", "ראשי בשמים", ו"עצי בשמים", מגדולי תלמידי המגיד מקוז'ניץ (ברוב ספרי המגיד נמצאת הסכמתו), ומגדולי תלמידי רבי בונים מפשיסחא, יחד עם החידושי הרי"מ והשרף מקוצק. היה חתנו של האדמו"ר רבי יצחק מראדוויל (לשושלת זלוטשוב).
ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, דפוס שלמה וברוך זעצער ויחזקאל רענר, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.?החיבור הראשון מתורתו של ה"חידושי הרי"ם" האדמו"ר הראשון מגור, אשר נדפס לפני כל חיבוריו.
בדף המגן האחורי רשימת חידושי תורה בכתב יד: "אכתוב כאן קושיא אחת אשר שמעתי בשם גאון אחד מחכמי הדור שלפנינו...". הרשימה חתומה בידי "חיים בן מו"ה ישראל רייך, יום ד' ויקרא תר"מ בקיט".
רישום בעלות בדף השער: "שייך לי פנחס וידיסלבסקי" וחותמות של ש. ליפסקי מאוזראקוב. בעמוד האחרון חתימה: "יהודא מאיר ליפסקי" [מחסידי קוצק הנודעים, מהעיר קוטנא וגור].
ספר סגולה – על הדפסתו מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי פולין ובעיירותיה, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"מ", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
[1], קנז דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות בדף השער, אחת מהן מחוקה, עם קרעים חסרים קטנים. קרע בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט, ללא חיסרון, משוקם בהדבקת נייר. כריכה חדשה.
שבעה כרכים מן המהדורה הראשונה והשנייה של ספר חידושי הרי"מ ושו"ת הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה.
3. ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז 1877. מהדורה ראשונה. חתימות וחותמות שונות: "עזריאל צבי הכהן בלאסס מריפין פלך פלאק"; רבי "אשר גרשון לוריא אב"ד נאוואגראד".
4. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
5. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חתימות וחותמות של רבי שמאי הלוי שיקלער אב"ד מאריענבאד.
6-8. ספר שו"ת הרי"מ. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ב 1882. מהדורה שניה. כרוך עם עותקים חסרים של חדושי הרי"מ על אבן העזר, ועל מסכתות שונות [מהדורה שניה].
9. ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"א 1891. מהדורה שניה.
9 ספרים ב-7 כרכים. גודל ומצב משתנים. בחלקם: חותמות, רישומי בעלות וחתימות שונות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו "השרף" רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך הרי"מ לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק, נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.
ספר חידושי הרי"מ וגור אריה, על התורה ומסכת אבות ומכתבים, מאת אדמו"רי גור, רבי יהודה אריה ליב בעל ה"שפת אמת" וסבו בעל "חידושי הרי"מ". בילגוריי, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תער"ג 1912. מהדורה יחידה.
הספר חובר ע"י רבי אברהם יצחק דזואבס, שליקטו לעצמו. החיבור הועתק ממנו בגניבה ע"י מו"ל ומוכר ספרים מהעיר בנדין. סיפורו של גניבת החיבור הנ"ל והדפסתו, מסופר ע"י רבי אברהם יצחק דזובאס, בספרו "זכרונות – מנעורי ועד עתה" (לונדון תש"ד, עמ' 25-26), המספר כי המהדורה הראשונה אזלה תוך זמן קצר.
עם הוצאתו של ספר זה, הוא נאסר למכירה ע"י בני וחתני ה"שפת אמת", שכתבו מודעת מחאה, שנתפרסמה במשך ארבעה שבועות, בעמוד הראשון של העתון האגודאי "המודיע", בה הם כותבים: "לידע ולהודיע – היות זה מקרוב הדפיס איש אחד, מבלי ידיעתנו, חיבור נקוב בשם 'חידושי הרי"מ וגור ארי'[ה]' ובו ענינים שונים בשם כ"ק אא"ז ואאמו"ר זצ"ל... נבקש מאד מאת כל האנשים... כי ימנעו עצמם מלקנות החיבור הנ"ל, וגם ישתדלו בכל האפשרות להשפיע על אנשים אחרים שיחדלו מלקנותו – בני וחתני מרן אדמו"ר הרה"ק זצ"ל מפ"ק גור" ("המודיע", פולטובה, שבט-אדר א' תרע"ג – דצמבר 1912-ינואר 1913). מודעה זו עוררה רעש רב בשעתו. חסידי גור קיימו את הוראת רבותיהם והשתדלו "בכל האפשרות להשפיע... שיחדלו לקנותו", הם אילצו את המו"ל לגנוז את המהדורה ולא להדפיסה שוב.
בסוף הספר נכרכו בטעות דפים לב-לד מתוך ספרו של מהר"ל מפראג "דרוש על התורה והמצות", מהדורת פיעטרקוב תרע"ד 1913.
חותמת בדף השער: "ברוך בהר"ר שמחה מאנדלבוים" [לימים, רב בית הכנסת "יבנה" בתל אביב. בנו של רבי שמחה מנדלבוים (תרכ"ט-תר"צ) מנכבדי ירושלים בתקופה המנדטורית, שבביתו הוקם לימים "מעבר מנדלבוים"].
[2], 62 עמ'. 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וסימני עש בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.
ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלטר מגור. פיעטרקוב-קראקא, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בחמישה כרכים.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש האדמו"ר במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
חמישה כרכים. בראשית: 3, 283-5, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240 עמ'. 25-26 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני, כעשרה מהדפים האחרונים בכרך הרביעי במצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש קשים בדפים האחרונים בכרך הרביעי, משוקמים בהדבקות נייר-דבק סביב שולי הדפים. קרעים, בהם קרע באחד מדפי השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, ופגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות רבות, חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות (אחידות).
ששה ספרים מספריו של רבי צדוק הכהן מלובלין, רובם במהדורות ראשונות:
● ספר פרי צדיק, פירוש על התורה והמועדים, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת, ועם קיצור קונטרס עת האוכל. לובלין, דפוס השותפים משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרס"א 1901. מהדורה ראשונה.
● ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ב] 1902. מהדורה ראשונה.
● ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרע"ג [1913]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרס"ב.
● ספר רסיסי לילה, עם קונטרס דברי חלומות. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ג] 1903. מהדורה ראשונה.
● ספר מחשבות חרוץ. פיעטרקוב, דפוס העניך פאלמאן, [תרע"ב] 1912. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בדף השער: "הספר הזה שייך להנגיד והחסיד וואלף מאקאווער".
● ספר תקנת השבין. פיעטרקוב, נסדר בדפוס חנוך העניך פאלמאן, דפוס Warszawa, G. Piment, תרפ"ו [1926]. מהדורה ראשונה. רישום בכתב-יד בדף השער: "תשורה מה"ר שלום קראטקי, חנוך העניך ווערנער".
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין (תקפ"ג-תר"ס), נולד לאביו הגאון הליטאי רבי יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג (לטביה). מילדותו נודע כעילוי גאוני, ועוד טרם הגיעו לגיל עשרים כבר חיבר ספר שו"ת וחיבורים שלמים על הש"ס ועל הרמב"ם. בראשית שנות הת"ר פגש והכיר את האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא, ולאחר ששהה באיזביצא שבת אחת נהפך לבו ונעשה לחסיד נלהב. רבי צדוק הסביר כי "בסעודה שלישית חתה הרבי גחלי אש על לבי". מאז דבקה נפשו בתורת החסידות ודרכי עבודת ה' הבוערת בדרך רבו האדמו"ר מאיזביצא, שנפשו נקשרה בנפשו. רבי צדוק עבר לעיר לובלין, ולאחר פטירת רבו מאיזביצא בשנת תרי"ד, היה מראשי חסידי איזביצא שהכתירו עליהם לאדמו"ר את רבי יהודה ליב אייגר מלובלין. בתקופת הסתופפותו בצל רבותיו הקדושים, גזר רבי צדוק על עצמו שתיקה וכמעט לא מסר דברי-תורתו ברבים. כך גם נהג ברוב תקופת כהונתו כאדמו"ר בשנים תרמ"ח-תר"ס. את עומק מחשבותיו והגיון לבו שיקע בכתיבת ספריו: "פרי צדיק", "צדקת הצדיק", "שיחת מלאכי השרת" [אודות מציאות המלאכים והשדים], "רסיסי לילה" ו"דברי חלומות" [גילויים שמימיים וחידושי-תורה שנתגלו אליו בחזון-לילה בחלום], "דובר צדק" "מחשבות חרוץ", "פוקד עקרים", "תקנת השבין" וספרים נוספים, אשר הפכו לספרי יסוד במחשבת החסידות.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.