ספר זכרון אליהו, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי אליהו מזידיטשוב. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תר"מ 1880. מהדורה יחידה. עם הסכמות האדמו"רים רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, רבי מנחם מנדל האגער מוויז'ניץ ורבי יקותיאל יהודה טייטילבוים מסיגעט.
האדמו"ר רבי אליהו אייכנשטיין מזידיטשוב (תקצ"ז-תרל"ח), בן האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, וחתן רבי יהודה לייביש ערליך, רבה של ראזלא (חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב).

[8], קסה, [5] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. קרעים חסרים בשולי הדף האחרון. חותמות. כריכה חדשה.

ספר תורת כהנים, עם פירוש עשירית האיפה, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". לעמבערג (לבוב), דפוס Löbl Balaban, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.

בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש.

המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.

[2], קנח (מספור דפים משובש מעט). 36 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים, משוקמים בהדבקות נייר (עם פגיעה קלה מאוד במסגרת השער ובטקסט). סימני עש. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר צמח צדיק, מאמרים על התורה והמועדים, מאת רבי מנחם מנדל הגר, האדמו"ר הראשון מוויז'ניץ. טשערנוויץ, דפוס צבי הירש וואהל (Druck von Rudolf Eckhardt), [תרמ"ה 1885]. מהדורה ראשונה.
שלושת החלקים כרוכים יחד, עם שלושה דפי שער נפרדים.
בכמה מקומות בספר מופיעים רישומי בעלות בכתב-יד, של רבי "ישראל בער ווייס מבארשא" [בורשה, מחוז מרמרוש].

המחבר, האדמו"ר הראשון מוויז'ניץ, רבי מנחם מנדל הגר, בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תרמ"ה); נכדו של האדמו"ר "אהבת שלום" מקוסוב, בנו של הרה"ק רבי חיים מקוסוב, בעל ה"תורת חיים", וחתנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. גאון מופלג בתורה ובהלכה, צדיק ובעל מופת, שאלפי חסידיו הפזורים בגלילות נהו אחריו להתייעץ עמו ולהיוושע מברכותיו, ומתפילתו הלוהטת והסוחפת. ה"צמח צדיק" נודע ברוחב לבו, ואת כל כספו השקיע בענייני צדקה וגמילות חסדים; בין מפעלות הצדקה הרבים שלו אסף כספים לטובת עניי צפת וטבריה, ואף ייסד את "כולל ויז'ניץ" בצפת; נודע כסגפן גדול, ומסופר עליו שאף בלילות החורף הקרים ביותר לא היה מתחמם בחומו של התנור. בספרו הקדוש, המרבה לדבר בעניין מסירות הנפש בעבודת השי"ת, דבקו רבבות אלפי ישראל והוא נדפס במהדורות רבות, ומכונה "דער הייליגער צמח" (הצמח הקדוש).

[2], עו, עו-פ; נט; [1], לז, [1] דף. 23.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי חלק מן הדפים, וקרעים בדף השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. (הדבקת נייר מצדו השני של השער). חותמת. כרכית עור ישנה, עם שדרה ודפי בטנה חדשים. בלאי ופגמים בכריכה.

שלושת חלקי ספר עירין קדישין, מאמרים בשם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, מהדורות ראשונות:
● ספר עירין קדישין, "דברים יקרים העומדים ברומו של עולם, על פסוקי התורה מסודרים, וכמה לקוטים יקרים...", מאת האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, עם לקוטים מבנו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, [תרמ"ה] 1885. שני שערים. השער השני בדיו זהובה.
● ספר עירין קדישין תניינא, הוספות והשלמות לעירין קדישין קמא. בארטפעלד, דפוס יוסף מאיר בלייער, תרס"ז [1907].
● ספר עירין קדישין תליתאה. מיעלעץ, דפוס פ’ קאוואלעק, הוסיאטין, תרע"ד [1914].

ליקוטי דברי תורתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נדפסו לראשונה בסדרת ספרי "עירין קדישין". דברי התורה שהיה אומר רבי ישראל מרוז'ין לקהל החסידים, לא נדפסו במשך עשרות שנים מטעמים עקרוניים. רבי ישראל מרוז'ין היה נוהג לומר על עצמו: "כולם עושים חיבורים, ואני עושה בנים – ונראה למי היתרון..." (נכדו רלוי"צ מונזון, בך יברך ישראל, פרשת נח). הרשימות שנרשמו ע"י גדולי החסידים היו נשמרות בין החסידים כ"מגילת סתרים" בכתב-יד, והקפידו שלא לתת להעתיקם אלא למי שראוי לקבל את הדברים. גם כשנדפס הספר "עירין קדישין" בשנת תרמ"ה, עורר הדבר פולמוס רב בין חסידי רוז'ין, והמו"ל הוסיף דף נוסף לספר בו פרסם שמותם של אדמו"רי בית רוז'ין שהסכימו עמו כי הפרסום של הספר ראוי וטוב (העותק שלפנינו הוא מההוצאה הראשונה משנת תרמ"ה, ללא הדף הנוסף).
בנו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב היה אומר על פרסום הדברים בדפוס: "כי יש שבעים פנים לתורה, ופן אחד מהם הוא סייג לחכמה שתיקה....". (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה). רבי ראובן ז"ק מוסיף, בהקדמה לספר "כנסת ישראל": "...ואף גם זאת לא יצא חוץ ממחנה ישראל להיות 'חכמה בחוץ תרונה'... נמסרו הדברים בע"פ ליחידי סגולה לשלומי העדה, ורק בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חבירים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש, כל אחד מאשר קיבל... או שמועה שמע ובא ויספר לאחיו מדברים העומדים ברומו של עולם" (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה).

אחד מזקני חסידות רוז'ין הרה"ח ר' יוסף הורנשטיין כתב מכתב לידידו הרה"ח ר' שלמה טלינגטור (בעל "אבן ישראל"), לזרז אותו לרשום לעצמו כל מה ששמע מחסידי קדמאי, כדי שלא ישתכחו הדברים, ויהיה לתועלת לכל המשתוקקים לדעת אותם להחיות את נפשם, אולם לענין הדפסה הוא מסתייג מכך: "הדפסה הוא ענין אחר, כפי שקבלנו מחסידים קדמונים שרגזו על זה האיש שהדפיס בראשונה את מאמרי הס"ק מרוז'ין זי"ע, כי הדפסה הוא ענין של מגלה נסתרות... ולא דומה לזה הענין של מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, במבוא עמ' 41).

3 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.