ספר נחלת שמעון, מאמרי מוסר וחסידות על פרשיות התורה, מאת רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. פולנאה, חסר שם מדפיס, [לפני תקפ"א 1821]. מהדורה שנייה עם הוספות.
במהדורה הראשונה (לאשצוב, תקע"ה), שיצאה לאור ע"י תלמיד המחבר רבי שמואל מפרעמיסלא, לא נדפסו דברי תורה על פרשת בראשית ומספר פרשיות נוספות. במהדורה שלפנינו נוספו ליקוטים לפרשיות אלה, מספרי חסידות אחרים, וכפי שנכתב בשער: "עשינו סמיכות חכמים ללקט אורות וביאורים מגאוני הזמן שהיו בימי הגאון המחבר ז"ל... מספר היקר רב ייבי... וחברנו את האוהל להיות אחד...". הוספות אלו מופיעות במהדורה זו בלבד, ואילו המהדורות הבאות אחריה נדפסו על פי המהדורה הראשונה, ללא ההוספות.
בהסכמות ובהקדמת תלמיד המחבר שבראש הספר שלפנינו, וכן בפסקה שנדפסה לפני פרשת חיי שרה, מסופר כי חלק גדול מכתבי המחבר עלו באש בשריפה שפרצה בקהילתו. מסיבה זו לא נשמרו חידושיו לפרשיות הנ"ל. לעומת זאת, במהדורה הראשונה משער המו"ל (בדף כ/2), כי המחבר לא רצה להאריך בדברים נשגבים הכרוכים בעשרה דורות מאדם ועד נח.
המחבר, רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל (נפטר חשון תקס"ב), גאון וקדוש, מחשובי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. נקדש ונערץ ע"י גדולי החסידות. שמועותיו מובאות בהערכה בכתבי גדולי החסידות, כדוגמת ה"בני יששכר", "מלוא הרועים", רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי משה מקוז'ניץ ועוד. התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, והשאיר אחריו בכתב-יד חיבורים רבים על הש"ס והפוסקים, ושאלות ותשובות. לאחר פטירתו כילתה שריפה את כל חיבוריו. חיבורו זה נכתב ע"י תלמידיו שהעלו על הכתב את דרשותיו שנשא מידי שבת בשבתו. המחבר לא השאיר אחריו צאצאים. הספר נקרא ע"י המו"ל "נחלת שמעון", כי "זה חלקו מכל עמלו, לא הניח אחריו ברכה זרע ברך, כי אם בגפו יבא בגפו יצא, וזאת יהיה לו למורשה" (מהקדמת המו"ל). בעל ה"ישועות יעקב" כותב בהסכמתו לספר: "בעת היות משכני בק' יערסלב, היה סמוך ונראה אלי, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בענינים הנוגעים לדינא, וכל דבריו בחזקת בדוקין". בספר זה מביא המחבר מדברי רבו הגדול מליז'נסק: "וכן הוא בספר מו"ר הרב הקדוש מו' אלימלך זללה"ה" (פרשת וארא). מקום מנוחתו של רבי שמעון אשכנזי בעיר דובראמיל היה למקום תפילה, ועד לימי השואה היו רבים הנוהרים להעתיר תפילה במקום קבורתו. מאחר שלא זכה לבנים, הונהג בבית מדרשו שבעירו לומר תפילת "עלינו לשבח" אחר תפילת שחרית של שבת לפני קריאת התורה, והיו אומרים קדיש מיוחד לעילוי נשמתו (אור יקרות לרש"ח פרוש, ד', עמ' שעט). האדמו"ר בעל "בית אברהם" מסלונים היה רגיל לספר בשם רבי שמעון מדובראמיל, שהיה מתאר את רוממות יום השבת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. הוא סיפר כי קדושת השבת היתה כה מורגשת בבית רבו, עד שבכל יום שישי היו העוזרות המבשלות במטבח מבקשות סליחה אחת מהשניה, כפי הנהוג בערב יום כיפור בתפוצות ישראל, "כדי שלא יעכב אותן מלהרגיש קדושת השבת, על ידי התרעומת שיש מזו על זו", והוסיף רבי שמעון מדובראמיל, שבעת שראה זאת, אמר לו רבי אלעזר, בנו של רבי אלימלך: "ראה איך מגיע אור שבת קודש של מר אבא... אפילו השפחות משיגים האור" (בית אברהם, סלונים, עמ' סז, רנט).

חותמת באחד מהדפים: "משה ריינמאן מקאזמיר".

[48] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים במספר דפים, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

ספר מבשר צדק, על התורה, מאת רבי יששכר דוב בער מגזע צבי אב"ד זלוטשוב, תלמיד המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב – שתי מהדורות:
● ספר מבשר צדק. ברדיטשוב, [דפוס יעקב בן שמואל סג"ל פינקל מאן], תקע"ז [1817]. מהדורה שניה.
[2], נב, [1] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק. פגם בהדפסה באחד מהדפים, עם חסרון בטקסט. כריכה חדשה.

● ספר מבשר צדק. [לבוב, דפוס Feige Grohsman, תר"י 1850].
[1], ב-ג, ה-מב דף. 23 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי. קרעים. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה חדשה.

המחבר, הגה"ק רבי ישכר בער מגזע צבי (נפטר בצפת תקנ"ה), מגדולי החסידות. ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ מלוברטוב. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ"). רבי יששכר בער נתמנה לימים לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו.
בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "סידורו של שבת", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לצפת בחודש שבט שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים ורבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו, שמימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצלם אלקים, והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג). מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס.

ספר צאן קדשים, חידושים על סדר קדשים מאת רבי אברהם חיים שור, בעל "תורת חיים", הובא לדפוס "בצוואת אדמו"ר... איש אלוקי' קדוש מוהר"ר יעקב יצחק הלוי ה[ו]רוו[י]ץ מלאנצוט הדר בק"ק לובלין". לבוב, דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"א [1811].
הסכמות רבי יעקב אורנשטיין, רבי אברהם חיים מזלוטשוב, ורבי יעקב יצחק, החוזה מלובלין. בהסכמתו כותב החוזה מלובלין כי השתוקק זמן רב לחבר פירוש על סדר קדשים, שלמרות גודל מצות העיון בו, הוא עדיין "כמו ספר החתום ואינו מוגה כראוי כשאר גמרות", אך מפני טרדות שונות לא הספיק לחבר חיבור כזה. כשראה את החיבור שלפנינו שמח עליו שמחה גדולה, ואף נתן לו את הסכמתו, שלא כמנהגו, מפני "שראוי לכל למדן לקנות לו הספר צאן קדשים וללמוד סדר קדשים...".
חתימות בדף השער: "להארץ ומלואהק' זימיל ג"ש מפרעשבורג"; "הק' אשר ביידן מק"ק קוטב". חותמות הקדשה מקהילת שוראן לעיה"ק ירושלים [ספריית רבי פייביל פלויט אב"ד שוראן, נתרמה לאחר פטירתו לבתי מדרש בעיר ירושלים].

[2], ב-נב, [1] דף. 37 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתם כהה בשוליים העליונים של הדפים. חותמת. כריכה חדשה.

ספר אור ישראל, ביאור על תיקוני הזוהר, מאת רבי ישראל [המגיד] מקוז'ניץ. טשרנוביץ, תבר"ך [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. שני שערים.

הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
רישום בעלות (קצוץ) בדף השער: "לע"ק [לעבודת קוני] הצב"י דב"ש יבה"[ק]" – חתימת רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסליו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).

המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.

[3], נז דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.

ספר קהלת משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער והאלמנה נחמה הערשענהארן, [תרס"ה] 1904. מהדורה ראשונה.
מצורף עותק נוסף, מהמהדורה החוזרת, שנדפסה בלובלין, דפוס משה שניידמעסער והאלמנה נחמה הערשענהארן, [תרס"ו] 1906.
הסכמות רבות מגדולי האדמו"רים בפולין. בהן הסכמת האדמו"ר מאוסטרובצה הכותב על הספר: "כי דבריו הקדושים יעשו פרי אצל כ"א [כל אחד] לי"ש [להיות ירא שמים] וגם סגולה נוראה הוא להיות הברכה שורה בתוך ביתם".

המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים – "באר משה", "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "תפלה למשה", ועוד. בספריו הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.

עותק 1904. [2 שערים], ג-ז, (חסר דף ח), ט-קלד דף. 21.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. קרעים בשולי מספר דפים, בהם קרעים קטנים חסרים. חותמות. כריכה חדשה.
עותק 1906. [2 שערים, ג-קלד דף. 21 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים, בלאי קל וקרעים. חותמות. כריכה חדשה.
בדפים קכא-קלד נדפסה רשימת מנויים, ארוכה במיוחד, הכוללת שמות אנשים מעשרות קהילות.