מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- (-) Remove of filter of
- and (28) Apply and filter
- הבריטי (23) Apply הבריטי filter
- מלחמת (23) Apply מלחמת filter
- מדינת (23) Apply מדינת filter
- והקמת (23) Apply והקמת filter
- העצמאות (23) Apply העצמאות filter
- העפלה, (23) Apply העפלה, filter
- המנדט (23) Apply המנדט filter
- הבריטי, (23) Apply הבריטי, filter
- העפלה (23) Apply העפלה filter
- establish (23) Apply establish filter
- illeg (23) Apply illeg filter
- immigr (23) Apply immigr filter
- immigration, (23) Apply immigration, filter
- independ (23) Apply independ filter
- isra (23) Apply isra filter
- israel (23) Apply israel filter
- jewish (23) Apply jewish filter
- mandatori (23) Apply mandatori filter
- palestin (23) Apply palestin filter
- palestine, (23) Apply palestine, filter
- the (23) Apply the filter
- war (23) Apply war filter
- ביוגרפיה (5) Apply ביוגרפיה filter
- ותולדות (5) Apply ותולדות filter
- והספדים (5) Apply והספדים filter
- החסידות (5) Apply החסידות filter
- גדולי (5) Apply גדולי filter
- תולדות (5) Apply תולדות filter
- biographi (5) Apply biographi filter
- chassidut (5) Apply chassidut filter
- eulog (5) Apply eulog filter
- histori (5) Apply histori filter
- leader (5) Apply leader filter
- leaders, (5) Apply leaders, filter
- torah (5) Apply torah filter
![ספר שבחי הבעש"ט, ביידיש. [לבוב, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך]. בדף השער: "ספר שבחי, הספר שבחי נדפס באותיות יפו](https://files.kedem-auctions.com/files/OL47/192.jpg "ספר שבחי הבעש\"ט – יידיש – לבוב, ת\"ר בערך")
ספר שבחי הבעש"ט, ביידיש. [לבוב, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840, בערך].
בדף השער: "ספר שבחי, הספר שבחי נדפס באותיות יפות ובנייר לבן ובדיו שחור ובעיון גדול".
גוף הטקסט כולו נדפס ביידיש.
[24] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קמטים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים בכתב-יד (רישומים רבים בעיפרון בדף השער, של אותיות האלף-בית). כריכה חדשה.
ספר אמרי שפר, הספד על רבי משה סופר – ה"חתם סופר", ודרשות ושו"ת, מאת רבי נפתלי בנעט אב"ד שאפא. פרשבורג, דפוס Anton Edlen v. Schmid, [ת"ר] 1840.
רישום בדף המגן הקדמי מאת רבי יהונתן הכהן לאפין (תלמיד-חכם נודע, ממקורבי גדולי המוסר וגדולי ירושלים): הספר הזה שייך להרב הדרשן המפורסם... נטע צבי ווייס... דברי ידידו... יהונתן הכהן לאפין".
חותמות: "נטע צבי ווייס יליד ירושלם עה"ק..."; מספרי הרנ"צ [רבי נטע צבי] ז"ל". חתימת חתנו, הגאון רבי "יוסף צבי סלנט" [בעל "באר יוסף"].
רבי נטע צבי וייס, "רבי נטע מגיד", (תרל"ג-תרע"ח) מגיד ירושלמי מפורסם, מתלמידי מהרי"ל דיסקין ומקורבו של האדר"ת; מורה בבית היתומים דיסקין, ודרשן בבית הכנסת של רבי יהודה החסיד בירושלים (בית הכנסת החורבה); בעל ה"נטעי חמד", בו מובאים מכתביו ודרשותיו. נטמן בהר הזיתים.
יט, [3] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט, בהם קרעים קטנים חסרים. כריכת עור חדשה.
ספר אמרי יושר, דרושים יקרים ונחמדים מאת רבי מאיר אייזנשטט – מהר"ם א"ש, שנאמרו בקהילות בייאה, יארמוט ואונגוואר. אוגוואר, דפוס קארל יעגר, [תרכ"ד] 1864.
בדף סז/2 נדפס הספד שנשא המחבר על פטירת החת"ם סופר, ובדף סט/2 נדפס הספד על האדמו"ר רבי משה טייטעלבוים אב"ד אוהעל, בעל "ישמח משה".
חותמת של רבי "יהושע סג"ל דייטש אבד"ק מאראש וואשרהעלי". [תר"ע-תש"ן. בעל "בית הלחמי", חתנו של רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב].
[2], צ, [2] דף. 24.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
תשעה ספרי הספדים, בהם הספדים על האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת", על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, על הנצי"ב מוולוז'ין, ועוד:
● ספר שאגת אריה, הספד על פטירת האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב, עם ספר באר אברהם, חידושים וביאורים שונים, מאת רבי אברהם אריה רוזן אב"ד מוינעשט. הוסיאטין, תרס"ה [1905]. חתימה בדף השער: "יוסף סלאנט".
● "מספד תמרורים" ("אמרות טהורות"), הספד על האדמו"ר רבי אורי מסאמבור, מאת רבי זאב זינגר. לבוב, דפוס שלום צווערלינג, תרע"א 1910. בשער: 1911.
● ספר צפנת פענח, מספד מאת רבי אשר ניסן לוינזון מבירז', על מות בנו רבי מנחם נחום נתן, והוא בן ח"י שנים. ווילנא, דפוס יהודה ליב מ"ץ, [תרל"ה] 1875.
● רועי ישרון, הספדים על רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ראש הישיבה בוולאזין, רבי יוסף דוב בער [סאלאווייצ'יק] מבריסק דליטא, רבי ישראל יהושע [טרונק] מקוטנא והשר משה מונטיפיורי, מאת רבי משה חיים טריוואקס. וורשא, תרנ"ד 1894.
● ספר עין דמעה, חלק ששי – הספד מאת רבי שלמה קלוגר, על פטירת הגאון רבי יעקב ריינמן אב"ד נאראל. בילגוריי, דפוס נ. קרוננברג, תרצ"א [1931].
● "דמעת אפרים", הספד על האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל, שנאמר ע"י הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל "בית אפרים". לבוב, דפוס חיים ראהאטין, [תרנ"ט] 1899.
● "מספד תמרורים", על האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אגלי טל", מאת רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט. וורשא, "דפוס י. עדעלשטיין... תרע"א" [תרע"ב] 1912. חותמות וחתימת רבי "נתן אהרן מאשקאוויטש", בעל ספר "זכרון קדושים".
● "מספד מר", על האדמו"ר רבי יהודא אריה ליב אלתר – האדמו"ר השני מגור בעל "שפת אמת", מאת רבי אברהם יצחק דזובאס. פיעטרקוב, דפוס אברהם רויזענגארטען, [תרס"ה] 1905. רישום (קצוץ) בדף השער: "המפורסם... כבוד שמו תפארתו מו"ה שמחה בונם האלער בק"ק זארוב".
● "אבל כבד", הספד על האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר – האדמו"ר השלישי מגור בעל "אמרי אמת", מאת רבי טוביה יהודה טביומי. נדפס יחד עם ספרו: יקרא דחיי, נ"ד מאמרי הספד על גדולי הדור ואישים דגולים. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"ט [1949].
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ארבעה ספרי הספדים שנדפסו בפולין ובארצות נוספות:
● ספר מאמר מילי דהספידא, הספדים על רבי שרגא יאיר מביאלאבזעג ועל בנו רבי נתן דוד אב"ד שידלאווצי, על רבי משה יהודא ליב שפירא אב"ד סאסוב וסטריזוב, ועל רבי אליעזר צוקער אב"ד ברעגסאס, מאת רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. ברטיסלבה, [דפוס שלמה זלמן נייפעלד ובניו], תרפ"ב [1922].
● "מספד תמרורים", על האדמו"ר רבי אברהם מסוכוטשוב בעל "אגלי טל", מאת רבי אפרים שלמה זלמן וינגוט. וורשא, "דפוס י. עדעלשטיין... תרע"א" [תרע"ב] 1912.
● ספר אבל משה, הספד על פטירת רבי משה ישראל לענקאוויטש, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן. קראקא, דפוס משה לענקאוויטש, תר"פ 1920.
● קונטרס אלון בכות, מאמרים והספדים על פטירת רבי אליהו פוסק, מאת בנו רבי משה צבי פוסק. סעאיני, דפוס יעקב ווידער, תרצ"ג [1933].
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
כ-45 חוזי שכירות שנערכו בין בעלי בתים יהודים בירושלים לבין שוכרים יהודים וערבים. השכונות אחווה, מאה שערים, העיר עתיקה, ושכונות נוספות, שנות ה-20-30 (חוזים ספורים מוקדמים יותר).
מרבית החוזים נערכו בין ארגונים ציבוריים ("הוועד הכללי כנסת ישראל", "כולל שומרי החומות", ועוד) ובין דיירים יהודים. חלק קטן מהחוזים נערכו בין יהודים לבין ערבים בתקופת "המרד הערבי הגדול" (1937-1939), בשכונות שנעשו מסוכנות ליהודים (חלק מן השוכרים הערבים חתומים בטביעות אצבע).
על החוזים מטעם "ועד הכללי" חתומים בדרך כלל ר' גדליה נחמן ברודר ור' זיסל חבס. בין שוכרי הבתים מספר רבנים ואנשי-מעשה ידועים בירושלים, החתומים על גבי החוזים בחתימות ידם. בהם: רבי יצחק אריאלי, רבי אשר זעליג מרגליות, רבי שלמה גבריאל מרגליות, רבי יהושע אלטיר ווילדמאן, רבי שלמה סובל, רבי שלמה צימבליסט, ועוד.
כ-45 חוזים. גודל משתנה (מרביתם בני דף בודד, 40 ס"מ בקירוב). מצב משתנה. מתויקים בשני קלסרים.
מצורפים: שישה מסמכים שאינם חוזי שכירות – שני רשיונות בניין לבתים בירושלים, תכנית אינסטלציה לבית פרטי בירושלים, ועוד.
שישה עשר דרכונים שהונפקו בידי ממשלת המנדט, מרביתם עבור עולים חדשים ארצה. ירושלים, שנות ה-20-40.
בכל דרכון מופיעים תמונת הבעלים, פרטיו האישיים וחותמות המתעדות נסיעות ומעברי גבול בתקופה זו – לאירופה, ארצות ערב ומקומות נוספים. בחלק קטן מהדרכונים נעשה שימוש זמן קצר אחרי הקמת המדינה, והם נושאים גם חותמות רשמיות של מדינת ישראל סמוך לאחר ייסודה.
32 דף בכל דרכון (מקצתם עם דף נוסף לרישום החלפת כספים), 15 ס"מ. מצב משתנה.
ארבעה מסמכים רשמיים הנוגעים לרצח ארלוזורוב ולמשפטם של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט שנחשדו ברצח. ארץ ישראל, 1933-1934. אנגלית.
1. דו"ח הנתיחה לאחר המוות של ארלוזורוב מתאריך 17.6.1933 (ליל הרצח). חתום בדפוס על ידי ד"ר חיים שטיין וד"ר אריה אלוטין.
2. דו"ח רפואי מתאריך 3.7.1933 על הטיפול בארלוזורוב בביה"ח "הדסה" בתל-אביב, אופי הטיפול וסיבת המוות. חתום בדפוס על ידי ד"ר אריה אלוטין וד"ר משולם לבונטין.
3. נוסח ההודעה על הרצח מטעם משטרת ארץ ישראל (מיום 17.6.1933) – עם תיאור החשודים והודעה של פרס בגובה 1500 לירות לכל המביא מידע שיוביל לתפיסתם.
4. פסק הדין של השופט יוסף משה ולירו (Valero) מתאריך 15.6.1934 – הקובע כי הנאשמים, סטבסקי ורוזנבלט, חפים מפשע, וכי הרצח בוצע על רקע מיני ולא מטעמים פוליטיים.
כל המסמכים מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, עם מספר סידורי בשוליים (ייתכן ששמשו את אחד הצדדים במשפט הרצח).
[4] דף, 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. מעט כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים, חלקם משוקמים. מעט השלמות כיתוב בעט.
אלבום תצלומים ולקט פריטים של איש האצ"ל זרובבל ליליאור מחיפה, שנעצר בשנת 1944 ושהה שישה חודשים במעצר בארץ (בעכו ובלטרון) ו-45 חודשים (!) במעצר באפריקה. [סמבל, אסמרה, אריתריאה; קרתגו, סודן; גילגיל, קניה, 1944/1945 עד יולי 1948].
● אלבום הכולל כ-250 תצלומים שצולמו במחנות המעצר הבריטיים השונים באפריקה – באריתריאה, בסודן ובקניה – ומתעדים את חיי היום-יום במעצר, עם דגש על תחרויות ספורט שארגנו העצורים במחנות.
● שתי מדליות-ספורט מאולתרות, מעץ, שנעשו בעבודת-יד "בגלות אסמרה" בחנוכה תש"ז, והוענקו על זכייה במקום שני בתחרויות קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק. * "תעודת שרות" מטעם המפקדה הראשית של האצ"ל, חתומה בידי מנחם בגין, ובה מידע אישי על מחזיק התעודה, כולל פירוט משך זמן המאסר והמעצר.
● "פנקס חבר (זמני)" מטעם אגודת גולי קניה, עם פירוט משך זמן המאסר בארץ ובגולה.
האלבום כולל תצלומים רבים המתעדים תחרויות ספורט – בעיקר כדורגל ואתלטיקה – שנערכו בקרב עצירי המחנות, תצלומים מתוך הצגות תיאטרון אשר הוצגו על ידי העצורים (ביניהם תצלומים מההצגה "גלי הים"), תצלומים קבוצתיים עם השלט "גולי ציון באסמרה", תצלומים המתעדים ביקור של הרב הראשי של דרום אפריקה במחנה, חיי יום-יום במחנה (כביסה, תספורת, מטבח, חדר אוכל וכו'), וכן תצלום המתואר בכותרת "12.7.1948 השעות הראשונות בחופש". בפתח האלבום 13 תצלומים המציגים איורים של איש האצ"ל, הצייר החיפאי ליאופולד פנחסוביץ, המתעדים את מחנה המעצר סמבל הסמוך לאסמרה במהלך שנת תש"ז, ובסופו מספר תצלומים אשר צולמו בארץ לאחר שחרורו של ליליאור וכן מספר תצלומי נופים ואנשים שצולמו ברחבי אפריקה (כנראה לא צולמו בידי ליליאור).
על גבי הכריכה הקדמית של האלבום קבועה לוחית נחושת – תבליט דיוקן הרצל.
גודל התצלומים משתנה, 4.5X4.5 ס"מ עד 17X12 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים בחלק מהתצלומים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 29X41 ס"מ, במצב טוב. מדליות עץ: גודל כללי 6X3.5 ס"מ (קוטר: 3.5 ס"מ). מצב טוב מאד.
ספרות: האצ"ל בחיפה האדומה, מאת יהודה לפידות. הוצאת ברית חיילי האצ"ל, תל-אביב, 2006. שער שביעי – "במעצר".
22 מכתבים כתובים בכתב יד, שנשלחו אל מנחם זהרוני מידי דודו ניצול השואה, בנימין ירושבסקי. מרבית המכתבים נשלחו ממחנה מעצר בקפריסין, שניים ממחנה המעצר בעתלית, ואחד ממחנה עקורים בבוואריה. יוני 1946 עד יוני 1947.
במכתבים שלפנינו נידונים, בין היתר, שברונו של ירושבסקי לאחר השואה, איתור קרובי משפחה ניצולים, תחושת הנקם באומה הגרמנית, המפעל הציוני, דוד בן-גוריון, החיים במחנה המעצר, המצוות והזהות היהודית ועוד.
במכתבים המוקדמים מרבה ירושבסקי לעסוק בשואה, לא פעם תוך שימוש בלשון חריפה וקשה. במכתב מיום כ"ז חשוון תש"ז, למשל, נכתב: "מדוע נשחטנו ברגע האחרון?... הנך רוצה לבעוט, לשרוף ולפוצץ וּלְהַמְבִּיל את כל העולם...".
בהמשך, מוסב בהדרגה עניין המכתבים לעתיד הציונות ולבניין הארץ. במכתב מיום י"ג ניסן תש"ז, נכתב: "אין מקום ליללות ובכיות, בזה לא נושיע ולא נושע, באה תקופה חדשה בדברי ימינו, תקופת חיים ועבודה, תקופת בצור העם, כנוסו לארץ אבותיו...".
שניים מהמכתבים נשלחו ממחנה-מעצר בעתלית, ומהם נשקפת התרגשותו העצומה של ירושבסקי בעקבות עלייתו ארצה.
סה"כ 22 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קמטים וכתמים. קרעים קלים בשולי מכתבים ספורים ונקבי תיוק במכתב אחד (ללא פגיעה בטקסט). מכתב אחד חתוך לרוחבו וחסר את חלקו העליון, מכתב נוסף ייתכן וחסר בחלקו העליון.
"בדרך, עתון מעפילי אמפייר רייוול – אנית הצי הבריטי המהולל, אשר תחרט בלבבותינו לדראון עולם". האחראים: ב"כ [באי כח] המעפילים ואנשי ההגנה; מקום המערכת: מרתפי האניה. [יולי?]-אוגוסט 1947. יידיש, כותרות בעברית.
שני גליונות של עתון שנדפס במכונת כתיבה בידי מעפילים באוניה "אמפייר רייוול" ושוכפל בסטנסיל בבטן האנייה בלב-ים (כפי הנראה, לא נדפסו גליונות נוספים). האנייה "אמפייר רייוול" הנה אחת משלוש האניות שבהן גורשו מעפילי ה"אקסודוס" מנמל חיפה בליל ה-18 ביולי 1947.
גליון ראשון: 5 דף (מנותקים זה מזה), גליון שני: 4 דף (מנותקים זה מזה), 25-29.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי סיכות וקרעים קלים בשוליים (חלקם מחוזקים בנייר דבק). סימני קיפול ופגמים קלים. דף אחד עם קרע חסר בפינה הימנית תחתונה.
אוסף תצלומים, תעודות ופריטי נייר ממהלך פרשת אקסודוס. ארץ ישראל וגרמניה, 1947. עברית ואנגלית.
1-3. שלוש תעודות מקוריות של מעפילי האקסודוס (הונפקו במחנה העקורים פפנדורף): "בעל התעודה הנו מעפיל מיציאת אירופה תש"ז שהוחזר בכח לגרמניה מנמל חיפה ונמצא בגירוש בדרך חזרה לארץ ישראל". שתי תעודות ממולאות עם תמונת פספורט ואחת ריקה (תעודות מסוג זה הונפקו עבור מעפילי האונייה על מנת למנוע את התפזרותם במעבר בין מחנות העקורים; מחשש לנסיונות מעקב מצד השלטונות הבריטיים, לא הופיע בתעודות כל פרט מזהה למעט תמונת הפספורט).
4. "שידור אזעקה מאנית המעפילים!", נוסח הידיעה ששידרה האקסודוס כאשר הותקפה בידי הצי הבריטי (נדפס כהוצאה מיוחדת של עיתון "הצופה" ביום האירוע – 18.7.1947).
5-14. עשרה תצלומים (חלקם תצלומי עיתונות מקוריים עם פתקת מידע למפרסם בגב): לכידת האונייה בידי האנגלים; האנייה בנמל חיפה (צולם בידי הנס חיים פין); מחנה העקורים בפפנדורף, גרמניה (אליו גורשו המעפילים); ועוד.
15. גיליון 6-7 של הירחון Palestine and Middle East, עם תמונת שער של האקסודוס (יוני-יולי 1947). אנגלית.
16. Exodus 1947, מאת Daphne Trevor – חוברת מוקדמת אודות הפרשה, עם תמונות, בהוצאת Palestine and Middle East, (1947). אנגלית.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.