מסכת נדה מן תלמוד בבלי, ומשניות סדר טהרות. כרך אחד מתוך מהדורת וורשא, דפוס יואל לעבענזאהן, תרכ"ו 1866.
העותק של אדמו"רי סלונים – הספר שלפנינו היה שייך לאדמו"ר מסלונים בעל "דברי שמואל", ולאחר פטירתו עבר בירושה לבנו האדמו"ר רבי ישכר ליב, כפי שמעידות החותמות בדף השער הראשון ובדף שאחרי השער: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג".

האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים, בעל ה"דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו), נכדו ותלמידו המובהק של ה"יסוד העבודה". החל להנהיג את עדתו בשנת תרמ"ד לערך. הנהגתו הייתה מתוך אהבה והתמסרות עצומה לצאן מרעיתו בחו"ל ובטבריה. עסק מרבית ימיו בגיוס כספים עבור בני העליה שב"כולל רייסין" בטבריה, והקים את ישיבת "אור תורה" בטבריה. ממייסדי ומקימי "אגודת ישראל" בשנת תרע"ב. ה"דברי שמואל" הסתופף רבות בצל צדיקי ואדמו"רי דורו, כדוגמת ה"דברי חיים" מצאנז והרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין. הרבה בייחוד לנסוע אל האדמו"ר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב, אשר שימש לו כרב מובהק בכל ענייניו. ה"דברי חיים" מצאנז הפליג פעם בשבחו של ה"דברי שמואל" ואמר עליו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה (רבי יצחק דוד לידר, בית דלי, מהדורת ירושלים תשס"ט, עמ' מט-נ). הגר"ח מבריסק אמר על ידיעת התורה שלו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, עמ' תעא).
בנו הבכור, האדמו"ר רבי ישכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תסו-תסז) כיהן כאדמו"ר בסלונים לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ו, לצד אחיו הצעיר האדמו"ר רבי אברהם ויינברג, בעל ה"בית אברהם". ידידות נפש עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. נודע כחכם ופיקח אף בענייני העולם, וכאוהב ישראל ומאיר פנים לכולם. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. האדמו"ר רבי ישכר ליב נפטר בכ"ח ניסן תרפ"ח, והותיר אחריו את בנו רבי אברהם יהושע העשיל (לימים האדמו"ר מסלונים-תל אביב; תרנ"ח-תשל"ח, אנצי' לחסידות, א, עמ' צה-צו).

[2], ב-עג, [1]; ב-קב; צה-קמח דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכת בד חדשה.

ספר קדושת אהרן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורה. ווארשא, [תרע"ג] 1913. מהדורה ראשונה.
בדף השער הקדשה בכתיבת יד קדשו וחתימתו של בן המחבר, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, אל בנו של רבי אהרן מנדל הכהן אב"ד קהיר: "ב"ה, י"ב סיון תשכ"ז, מנחת מזכרת לידידנו הנכבד ר' נתן כהן הי"ו, בן החסיד ידידנו הרה"ג המפו' ר' אהרן מנחם הכהן אב"ד קאירא ז"ל. המעתיר בעדו בתוכרפ מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן סדגורה".
האדמו"ר הקדוש רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (תרנ"ז-תשל"ט), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג – בהיותו בן ט"ז שנה – הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ, ואף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.

158, 6-14 עמ'. 27 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים עם פגיעות בטקסט באחד מהדפים. בדף השני, מתחת להסכמה, הודבקה פיסת נייר עם חותמתו של רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן. כריכה חדשה.

שני ספרים – עותקים מיוחסים לגדולי משפחת אדמו"רי רדומסק – עם חתימות הרה"ק הגאון רבי דוד משה הכהן רבינוביץ ראש ישיבות "כתר תורה – ראדומסק" בפולין, וחותמות של בן-אחותו האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין.
● ספר אהל דוד, חדושים על הש"ס, מאת רבי דוד דייטש אב"ד עיר-חדש. אונגוואר, [תרכ"ז] 1867. מהדורה שנייה.
בדף השער רישום בעלות בכתב ידו וחתימתו של רבי דוד משה הכהן רבינוביץ מראדומסק, וחותמת בן-אחותו האדמו"ר מראדזין: "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא".
ב-סד דף. דף השער חסר. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (כתמים רבים במספר דפים), בהם כתמי רטיבות. סימני עש. כריכה חדשה.

● ספר מקדש דוד, חלק שני על עניינים מסדר קדשים, וחלק שלישי על עניינים מסדר טהרות, מאת הגאון רבי דוד רפופורט. בילגורייא, [נסדר] בדפוס נטע קראנענבערג, דפוס Sikora i Mylner, [וורשא]), תרצ"ב-תרצ"ה 1932-1935. עותק עם חותמת המחבר, בדף השער: "דוד הכהן ראפאפארט ר"מ בהישיבה ה"ק "אוהל תורה" בברנוביץ'".
בדף המגן ובדף השער רישומי בעלות בכתב ידו וחתימתו של הגה"ק רבי דוד משה הכהן רבינוביץ מראדומסק, וחותמות בן-אחותו האדמו"ר מראדזין: "אברהם ישכר ענגלארד אבדק"ק סאסנאווצא".
[2], 111-219; [2], 221-357 עמ’. 33 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.

הרה"ק רבי דוד משה הכהן רבינוביץ (תרס"ו-תש"ב; נספה בשואה), גאון מופלג, מצאצאי ה"תפארת שלמה" מראדומסק, בנו של האדמו"ר מקרימילוב הרה"ק רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (מזקני אדמו"רי פולין שנספו בשואה, בן ה"חסד לאברהם" מראדומסק). נישא לבתו היחידה של בן-דודו האדמו"ר מראדומסק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ (תרמ"ב-תש"ב; נספה בשואה). ר' דוד משה (או כפי שהיה מכונה בחצר הקודש, "ר' מויש'לה") הרים את קרן התורה והחסידות בפולין, והקים יחד עם חותנו את רשת הישיבות "כתר תורה – ראדומסק", רשת זו הקיפה כ-36 ישיבות בערים שונות בפולין ובגליציה המערבית (בלודז', סוסנוביץ, בנדין, ראדומסק, קילץ, קטוביץ, פיעטרקוב, צ'נסטוכוב, קראקא, קשאנוב, אושפיצין, ועוד). ר' דוד היה אחראי יחד עם חותנו על הניהול הרוחני והלימודי של רשת הישיבות (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ב, עמ' 240-245; אלה אזכרה, ה, עמ' 99).

בן-אחותו – האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תר"ע-תשס"ו), בנו של רבי ישעיהו אנגלרד אב"ד סוסנוביץ (תרמ"ח-תש"ב, נספה בשואה; חתנו הבכור של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב), וחתנו של האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין. עמד בראש רשת הישיבות של ראדזין בפולין וסייע לגיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר בהנהגת החסידות. כל משפחתו ומשפחת חותנו נספו בשואה והוא ניצל בנס. לאחר השואה היגר לארה"ב, ובשנת תשי"ד הוכתר לאדמו"ר מראדזין ועלה לארץ הקודש. האריך ימים ועד זקנה ושיבה הרביץ תורה וחסידות בעירו בני ברק.

ספר יש נוחלין, מאת רבי אברהם הורוויץ, אבי השל"ה. אמשטרדם, דפוס עמנואל עטיאש, [תס"א 1701]. חמישה דפים ראשונים בלבד של הספר.
בדף השער חתימות של רבי "ישראל בנימין בכמהור"ר ישעיה באסאן נר"ו ס"ט", רבי "שמואל בכ"ר יוסף קונקי", ורישום חתום: "קניתיו מאת נכדו ידי"ן הר"ש קונקי... ך' תמוז תרל"ג, ע"ה יצחק ברג'ילון".

רבי ישראל בנימין באסאן (תס"א-תק"ן), אב"ד ריגיו (רג'יו אמיליה Reggio Emilia), בנו וממלא מקומו של הגאון רבי ישעיה באסאן אב"ד ריגיו, ונכדו של הגאון הרב"ך (רבי בנימין ב"ר אליעזר כהן-ויטאלי, זקן רבני איטליה). אביו וזקנו הנ"ל היו רבותיו המובהקים של הרמח"ל. גם רבי ישראל בנימין היה תלמיד ומקורב לרמח"ל, ולמד ממנו את תורת הקבלה. ליום נישואיו כתב הרמח"ל את המחזה "מגדל עוז" (נדפס אח"כ בלייפציג, תקצ"ז). הדפיס את ספרו של אביו שו"ת לחמי תודה, ובו נדפסו אחדות מתשובותיו.

רבי שמואל קונקי, מחכמי ג'יברלטר בשנות הת"ק, חכם כולל ומוהל מובהק. בספרייתו הגדולה היו חיבורים נדירים וכתבי-יד, אשר רבים מהם עוטרו בהגהותיו (עפ"י: מן הגנזים, ז, עמ' קכג).
רבי יצחק ברג'ילון, מחכמי ורבני תיטוואן שבמרוקו, ולימים ראש ישיבת "אור תורה" בג'יברלטר (עפ"י: מן הגנזים, ה, עמ' תיז).

חמישה דפים ראשונים בלבד. [2], ג דף. חסרים מרבית דפי הספר (דפים ד-מו, [1]). 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעה קלה במסגרת השער ובטקסט. הדפים מנותקים בחלקם, ללא כריכה.

שלושה ספרים מדפוסי שנות הת' והת"ק, עם חתימות ורישומי בעלות:
● ספר הכונות ומעשה נסים. קושטא, דפוס אברהם פראנקו נ"ע ע"י חתנו אברהם רוזאניס, ת"פ [1720]. עפ"י ספר הכוונות (מהר"א טרינקי, ונציה ש"פ), ועפ"י שבחי האר"י, שנדפסו בספר תעלומות חכמה (האנוי, שפ"ט). רישומים בכתב-יד בדף השער: "יוסף בכ"ר שלמה"; "קניתי זה הספר ר"ח סיון שנת התקי"ג? הצעיר פינחס רבי מק"ק ---".
[1], ב-עז דף. לאחר דף השער, חסר דף עם הקדמת המביא לבית הדפוס. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

● ספר שבעה עינים, הכולל: חידושי הרמב"ן למסכת מכות וסנהדרין, ספר הזכות על השגות הראב"ד נגד הרי"ף, שאלות ותשובות. ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ה] 1745. השאלות והתשובות, משא ומתן בין ארבעה גאוני ארץ: מהר"י אבוהב, מהר"י די ליאון, רבי ניסים בן באן בנשת (בן בנבנשתי) ורבי יצחק בן זאיית. עם השגות רבי אברהם בן בולאט (תלמיד ר' יצחק די ליאון) לסתור טענות ה"ר יצחק בן זאיית, במחלוקת זו.

רישום בעלות בשער: "חנני אלוקים ויתן לי גם את זה, הצעיר יוסף אלבעלי נר"ו" [מחכמי איזמיר; הספד עליו בספר דרכי שלום, שאלוניקי, תקע"א]. מספר הגהות בכתב-יד. בסוף חידושי הרמב"ן עמוד בכתב-יד של השמטה החסרה בדפוס.
ד, סח דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, עם פגמים, מנותקת.

● פירוש על התורה, מאת רבי דון יצחק אברבנאל. הענוויא (הנאו), דפוס הענריך יעקב מבאסהייזין, ת"ע [1709]. מהדורה שניה עם מראי מקומות והוספות.
חתימות ורישומי בעלות בדף השער: רבי צבי הירש וואסרטרילינג [מבוסקוביץ, בעל נזר חמודות]; ועוד
[6], ג-שמג, [2], יא דף. במקור: [7], ג-שמג, [10], יא דף. חסר דף אחד מהדפים הראשונים, ו-[8] דפים מעשרת הדפים שאינם ממוספרים לפני סוף הספר. 34 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (כולל בדף השער), משוקמים בהדבקות נייר (חלקים מדף השער הודבקו על נייר אחר). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, בלויה ופגומה.

● מצורף: דף-מגן, ובו חתימות ורישומי בעלות עתיקים: "הקטן פלטיאל בלא"א כ"ה יהודא אברהם..."; "שייך להאשה החשובה החסודה... מ' הענא, אלמ[נת] המנוח הרבני כ"ה יהודא ליב ז"ל, אשר הי' בימיו ש["ץ] בק"ק דיץ הסמוך לליעבורג היושבת על נהר ל---[?]".