"תאר פני כ"ק אדמו"ר הרב הגאון האלהי, החסיד, אור עולם, מופת הדור, נזר ישראל ותפארתו, מרנא ורבנא מו"ה שניאור זלמן בהרב החסיד מו"ה ברוך נבג"מ זי"ע, בעל המחבר ספר התניא, והשו"ע, ותורה אור ולקוטי תורה" – הדפס ליטוגרפי מוקדם [כנראה וורשא, תרמ"ט בקירוב – אישור הצנזורה ניתן בוורשא ב-20 במרץ 1889].
הדפסה מוקדמת של דיוקן אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, "יצא לאור ע"י נכדו הרבני מו"ה שמריהו בה"ר לוי יצחק שניאורסאהן, אשר קנה הזכות כדת לצמיתות, ובתקף חקי הממשלה ובכח הסכמות הרבנים יחיו, מובטח שלא יזיד איש לחקות התמונה בתבנית זו או בתבנית אחרת בלי רשות הרש"ש או המו"ל..." (עם חתימת-יד המו"ל הרב שמריה שניאורסון בדפוס).
תחת הדיוקן נדפסה כותרת בעברית וכותרת נוספת ברוסית: "רבי זלמן בורוכוביץ' מליאוזנה". בשולי הלוח מופיעים פרטי דפוס נוספים (באותיות לועזיות): ליטוגרפיה מעשה ידי האמן היהודי-פולני מקסימיליאן פייאנס (Maksymilian Fajans; 1827-1890); צויר בידי ז. שץ [=האמן בוריס זלמן שץ, מייסד "בצלאל"], על פי ציור קדום, משנת 1798, מאת האמן הרוסי קיריל גלובצ'בסקי (Kirill Golovachevskiy; 1735-1823).
בספרו "בית רבי" פרק כג (מהדורת ברדיטשוב 1902, דף נג) מתאר המחבר ר' חיים הילמאן את

נסיבות הציור וההדפסה של הדיוקן שלפנינו

"בשנים אלו האחרונות נתגלה על פני תבל ציור תואר תמונת רבינו (פאטרעט), כי בעת היותו בפטרבורג בשנת תקנ"ט צר אותה צייר אחד בדקדוק גדול ובתכלית ההידור. והשר ראש הזאנדארמים [המשטרה] שהיה מחבב אותו מאד... לקחה לביתו ואח"כ נשארה ביד יורשי השר בניו ונכדיו. ולאחר זמן קנה אותה מהם הגראף טישקעוויץ בעד סך רב והיתה ספונה וטמונה בביתו שנים רבות ולא שזפתה עין רואה. עד שנים האלו שנזדמן לאחד מהציירים מאחב"י [מאחינו בני ישראל] להיות בבית עקד התמונות של הגראף הנ"ל ובתוך המון רבוי התמונות שנמצא שם מא"י [מאינם-יהודים] וגם מיהודים ראה גם תמונה הזאת ונשתומם למראה מיופי התמונה שלא ראה כמוה. אך מי הוא לא ידע. ושאל להגראף על זה והשיב לו שהוא תמונת רב אחד גדול ומפורסם בין היהודים. והראה לו שמו ושם אביו שם עירו רשום על התמונה בלשון רוסיא – בזה הלשון: זלמן בארוחאוויץ איז לאזנ". והנה בווארשא נמצא אחד מנכדי רבינו נקרא בשמו ר' שמריה בן רבי לוי יצחק שניאורסאן. ונזדמן להצייר הנ"ל להיות בבית ר' שמריה הנ"ל וסיפר לו לתומו את אשר ראה כו'. וכאשר שמע ר' שמריה הנ"ל את דבריו נבהל משמוע, כי מובן הדבר מי הוא הרב. וסיפר לו להצייר מעט ממהות הרב וכי הוא מנכדיו, ועל כן בקשו שיהיה לו לעזר להשיג רשיון מהגראף להעתיק התמונה ולהפיצה על פני תבל. ובעמל ויגיעה רבה השיגו הרשיון על זה. והעתיקו אותה בדיוק גדול מאד, וגם העתיקו הכתב הרשום שם אמו ושם אביו ושם עירו כנ"ל. גם הי' רשום שם שם הצייר –גלאוואטשעווסקע, ושם העיר פטרבורג, וזמן השנה שנת 1798 למספרם, שזהו בתחלת שנת תקנ"ט למספר בני ישראל שאז הי' רבינו בפטרבורג בפעם הראשונה כנ"ל. ונדפסה ברשיון הצענזור. ובהסכמת הגאב"ד דווארשא והסכמות הרבה מנכדי רבינו הרבנים שי' – ודבריהם נדפסו בהמודעה של המו"ל יעויין שם...".

[1] דף. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 112.011.086.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק (פולין), י"ב אלול תרצ"ח [1938].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זעליג (רע"ז) סלונים. במכתב מחזקו ומעודדו הריי"ץ להמשיך בשליחותו בהפצת מעיינות החסידות ברחבי תבל, וכותב: "ת"ל [תודה לאל] אשר שיעורי הלימודים וההתועדות מתקיימים, ויתברכו כולם ברוב נחת בגשמיות וברוחניות".
בהמשך מברך הריי"ץ את בנו ר' משה שלמה (טבת תרצ"ח-תשנ"ו), שלא היה בקו הבריאות בחודשים הראשונים לאחר לידתו: "השי"ת ישלח רפואה לבנם מר משה שלמה", ומוסיף לברך את יתר בני ביתו: "ויגדלו ילידיהם שי' לתורה חופה ומעש"ט [מעשים טובים] מתוך פרנסה בריוח".
בהמשך המכתב מחזקו וממריצו הריי"ץ לנסוע לאוסטרליה לשם חיזוק היהדות והפצת החסידות: "ובדבר עניני הנסיעה נכון הוא במאד מאד ויקבל עליו את הנסיעה – כמובן בתנאים ראוים – ואל יהרהר בזה ויסע צלחה ויודיעני תוצאות הדבר ואימתי בדעתו לנסוע".
בחלקו התחתון של המכתב, מברכו הריי"ץ לרגל השנה החדשה: "לקראת השנה החדשה... הנני מברך אותו ואת ב"ב [בני ביתו] יחיו... בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים בקווי הכפל. קרעים חסרים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק (פולין), כ' חשון תרצ"ח [1937].
מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד המזכיר הרב יחזקאל (חאטשע) פייגין, "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א".
נשלח אל הרה"ח ר' מיכאל יהודה אריה ליב כהן. במכתבו מברך האדמו"ר הריי"ץ: "השי"ת ימלא ימי הריונה של זוגתו תי' ותהי' הלידה בעתה ובזמנה בנקל כשורה ולד חייא וקיימא", וממשיך לברך אותו ואת בני ביתו: "ויחזק השי"ת בריאותה, בריאותו ובריאות ילידיהם יחיו ויגדלום לתורה חופה ומעש"ט [מעשים טובים] מתוך פרנסה בריוח ומתוך קביעות עתים לתורה".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. קמטים ובלאי. קרעים בשוליים ובקווי הקפל, מחוזקים ברצועות דבק שקוף בשוליים.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' סיון תשכ"ז [1967].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, עם תוספת בכתב ידו.
נשלח אל ר' אלתר חיים הכהן, בערב חג השבועות תשכ"ז. במכתבו מברך הרבי: "לקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו... הנני בזה להביע ברכתי בנוסח הרב [אדמו"ר הריי"ץ]... לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות", ומוסיף בכתב יד קדשו בסיום: "[בברכת החג] ולבשו"ט [ולבשורות טובות]".
בשולי המכתב כותב הרבי כי בעת רצון יקרא את הפ"נ שצירף למכתבו על ציון חמיו אדמו"ר הריי"ץ.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי הסליחות" [אלול] תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל ר' משה מאיר שלזינגר (מתלמידי ישיבת "תורת אמת" ומוותיקי ביה"כ בעל התניא בירושלים): "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל.