מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ד מנחם אב תשי"ח [1958].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.

נשלח אל ר' נחמן פנחס ירבלום בירושלים (מתלמידי ישיבת תורת אמת ומנהל חדר תורה אור של צעירי אגודת חב"ד בעין כרם): "השי"ת ימלא ימי הריונה כשורה ובנקל ותלד זחו"ק [זרעא חייא וקיימא] בעתה ובזמנה כשורה ובקל". בשולי המכתב מוסיף הרבי כי "בעת רצון יזכירו את כל אלו שכותב אודותם על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]".

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ז' שבט תשכ"ד [1964].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.

נשלח אל "הרה"ג... ענף עץ אבות מלאכתו מלאכת שמים... חיים שלום שי' הלוי" סגל בירושלים, במענה על הודעתו בדבר קישורי התנאים של בתו מרת מרים גוטא [עם הרב יעקב מאיר רוזנבוים, ר"מ בישיבה לצעירים של חסידי גור בירושלים, מו"ל ספר "אבן בוחן"].

במכתבו מברך הרבי: "יה"ר מהשי"ת [יהי רצון מהשם יתברך] שיהי' בשעה טובה ומוצלחת ולבנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות. וירוו מהם ומכל יו"ח [יוצאי חלציהם] שי' רוב נחת יהודי אמיתי נחת חסידותי. בברכת מזל טוב".

הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), "בעל הבית על ארץ ישראל", דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים ור"מ בישיבת הבחורים שעל יד ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור".

אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. בלאי קל.

מכתב מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ה' אייר תשכ"ו [1966].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי; חתום בחתימת יד המזכיר הרב שלום מנחם מענדל סימפסון, "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א" - כידוע, הרבי היה חותם לעיתים על מכתבים בשמו של המזכיר; מתוך השוואה לכתב ידו של הרבי (ולחתימת ידו הידועה של המזכיר סימסון), נראה כי החתימה בשולי המכתב שלפנינו נכתבה בגוף כתב יד קדשו של הרבי.

נשלח אל ר' ראובן געציל הכהן כהן בירושלים. במכתבו כותב הרבי: "בטח קיבלה המכ' ברכה מזל טוב, ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש אדר א תשל"ו [1976].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.

נשלח אל הרב חיים שלום סגל בירושלים, במענה על הודעתו מקביעת זמן חתונת בתו מרת בת שבע עם ב"ג האברך ר' משה חיים דנדרוביץ (ראש ישיבת "שפת אמת" בירושלים, מחבר "אמרי חמד").

במכתבו מברך הרבי: "הנני בזה להביע ברכתי ברכת מזל טוב מזל טוב ושתהי' בשעה טובה ומוצלחת ויבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות. וירוו מהם ומכל יו"ח [יוצאי חלציהם] שיחיו רוב נחת יהודי אמיתי חסידותי. בברכת מזל טוב מזל טוב".

הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), "בעל הבית על ארץ ישראל", דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים ור"מ בישיבת הבחורים שעל יד ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור".

אגרת דואר אוויר. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי. קרעים קטנים בשוליים.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ד [1954].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.

נשלח אל ר' נפתלי גלוסקין בשכונת הדר יוסף בתל אביב: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בראש המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו את המילים: "מכ'[תבו] נתקבל".

הרה"ח ר' נפתלי גלוסקין, בן למשפחת חב"דית המיוחסת על חסידי האדמו"ר הזקן. מתלמידי "תומכי תמימים" בקרמנצ'וג בשנים תרע"ח-תרע"ט, ולאחר מכן בשנים תרפ"ה-תרפ"ז מתלמידי בית המדרש לרבנים בעיירה החסידית נעוועל. נישא לרבנית תמר איטא בת הרב שמעון משה דיסקין אב"ד לכוביץ, אשר נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי. בשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר. באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי... בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי".

יצאו ב"יציאת רוסיה תש"ו". בתחילה שהו במחנה העקורים וגשייד (Wegscheid) שבאוסטריה, ובהמשך עברו לצרפת, שם עסקו בייסוד מוסדות חינוך לבנות חב"ד. בשנת תש"ז מינה הריי"ץ את ר' נפתלי לחבר בוועד הסניפי האירופי של המרכז לענייני חינוך (המל"ח), שם פעל להקמת סניף "בית רבקה" בפריז. באדר תש"ט עלו ארצה והתיישבו ברמת השרון, ובהמשך עברו לבני ברק. ר' נפתלי עסק בהפצת המעיינות ורעייתו תמר איטא המשיכה לעסוק בתחום החינוך – הייתה ממייסדי מוסד "בית רבקה" בכפר חב"ד ועסקה בהוראה במשך כמה שנים. תמר איטא שמרה במשך שנים רבות על קשר מכתבים עם הרבנית חנה, אמו של הרבי, אשר כהכרת תודה על עזרתה בזמנים הקשים ברוסיה שלחה לה לארץ כסף וחבילות מזון. הרבנית תמר איטא נפטרה בשנת תשמ"ז ואילו ר' נפתלי נפטר כעשר שנים לאחר מכן בתשנ"ז.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. רישום בגב.