שלחן ערוך מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. הוצאת קה"ת, ברוקלין [נדפס במינכן], תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. סט שלם.

שלחן ערוך הרב שנדפס בגרמניה לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון של כל חלק דברי המו"ל (י"ט כסלו תש"ח): "הוצאה זו היא פוטוגרפיא משו"ע דפוס ווילנא שנת תרס"ה ובאו בה שינוים אלו: א) בסוף... חלק ראשון נדפסו פסקי רבנו הזקן אשר בסידוריו... ויש לנהוג כהסידור מפני שהסידור חובר לאחרונה. ב) בתחלת חלק שאלות ותשובות באה פאקסימיליא... מגוף כי"ק אדמו"ר הזקן. ג) נשמטו פה חידושי אדמו"ר ה'צמח צדק'... מנחם שניאורסוהן, י"ט כסלו ה'תש"ח".

בכרך ג, לוח גדול מקופל – "פאקסימיליא של התשובה סימן יד", ארבעה עמודים בגוכת"יק אדמו"ר הזקן.

שלושה חלקים בשלושה כרכים:

* כרך א (אורח חיים חלק ראשון וחלק שני): [4], ה-קנו; 45 עמ'; [2], ג-קסג, קסג-קסט דף.

* כרך ב (אורח חיים חלק שלישי וחלק רביעי): [2], ג-קמג; ח דף; [1] דף ריק; [2], ג-קיט דף.

* כרך ג (יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט ושו"ת): [2], ג-קו דף; [1], ב-לו דף; [1], כה דף + [1] לוח גדול מקופל.

21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים ופגמים קלים. שאריות הדבקה עם פגיעה בטקסט דף השער של חלק ה'. כריכות חדשות. שאריות הדבקה על אחת הכריכות.

מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.

ספר שני המאורות, מאמרי חסידות מאת רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע; "הנחות" מכתיבת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. לבוב, דפוס Karl Budweiser, [תרמ"ב 1882]. מהדורה יחידה.  

מאמרים קצרים בתורת החסידות, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן בתקופת מגוריו בליאוזנא, קודם מאסרו בפטרבורג, ונכתבו על ידי בנו האדמו"ר האמצעי, באותה לשון שבה נאמרו (ראה "התמים", ד, עמ' מד – שלושה אופנים בהם כתב אדמו"ר האמצעי את תורות אביו אדמו"ר הזקן, בשלוש תקופות שונות).

בהקדמתו מעבר לשער, מסביר המביא לבית הדפוס ("ר' דוד כהן דאתי ממערבא") את טעם קריאת הספר בשם "שני המאורות" - תחילה מצטט את דברי המגיד ר' נחום מטשרנוביל בשעה שהובא לפניו ספר התניא: "המחבר הס'[פר] הק'[דוש] שמו שניאור זלמן מרומז לשנ"י או"ר, א"י ואו"ח [אור ישר ואור חוזר], תורה שבכתב ותורה שבע"פ"; ובהמשך כותב שהתורות שבספר שייכות הן לאדמו"ר הזקן והן לבנו אדמו"ר האמצעי: "הדברים האלו שמע אדמו"ר [האמצעי] נ"ע מפי אביו הק'[דוש] אדמו"ר הזקן נ"ע, וכתב הדברים כהוויתן, שמו נאה לקראתו ספר שני המאורות".

בשער הספר שלפנינו נזכר שם אדמו"ר האמצעי בלבד, ולא נזכר שם המחבר אדמו"ר הזקן, ולפיכך יש המייחסים את חיבורו לאדמו"ר האמצעי. כך מובא ב"שלשלת היחס" שבפתח לוח "היום יום", שם נמנה הספר בין ספרי אדמו"ר האמצעי, וכך מונה גם הרבי מליובאוויטש ב"שלשלת קבלת תורת החסידות" שבסוף קונטרס "תורת החסידות", ומציין את החיבור בתוך מדור ספרי אדמו"ר האמצעי.

בספר "בית רבי" (חלק ב, פרק ט) כותב: "שני המאורות - מאמרים קצרים בד"ח שרשם רבינו [אדמו"ר האמצעי] דברי מר אביו הקדוש [אדמו"ר הזקן] כמו שאמרם". (ראה בהרחבה במאמרו של החוקר ר' יהושע מונדשיין, קובץ יגדיל תורה, ניו-יורק, חוברת כ"ח, עמ' קפב).

מח דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים, חלקם מחוזקים בנייר ובנייר דבק שקוף. רישומים. חתימות. חותמות בית כנסת חב"ד "אהל יצחק" במאה שערים. כריכה חדשה.

ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ללא דף שער. [קאפוסט, דפוס רבי ישראל במהור"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של אדמו"ר הזקן), תקע"ו 1816].

מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.

ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות (בספר נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר, כדברי בנו בסוף ההקדמה).

בשער הספר מספר האדמו"ר האמצעי: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע [אדמו"ר הזקן] ומאד ישרו בעיניו" [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].

בהקדמה בראש הספר מספר אדמו"ר האמצעי על תוכן הביאורים: "...שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א', זה כמה שנים, אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק [רוח הקודש] הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא... שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא... ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף א' או ב' אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".

בסוף ההקדמה מתאר אדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל [אדמו"ר הזקן], שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים...".

הגהות (בעט).

עותק חסר דף שער ושלושה דפים לאחריו. קלט; נז דף. 19 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים בדפים הראשונים, ובכמה דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר עם פגיעה בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. חיתוך הדפים אינו אחיד; חיתוך דפים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.

שנים מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:

* ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, "ועתה נתוסף... דברים יקרים מהרב המחבר... אשר לא באו בדפוס". לבוב, דפוס S.L. Flecker, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה של "הוספות לספר ביאורי הזהר" (נדפס בספירה חדשה, עם שער נפרד). פרטי הדפוס "בקאפוסט בשנת תקע"ו" הובלטו בשני דפי השער.

אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].

בדף השער, חתימתו וחותמתו של הרה"ג ר' שמחה בונם גרינברגר, ראב"ד פרשבורג, ולאחר מכן רב דקהל עדת "חתם סופר" בברוקלין ניו יורק (נפטר תשל"ז): "שמחה בונם גרינבערגער דיין דק"ק ברטיסלבא"; "הק' שמחה בונם גרינבערגער". חתימות נוספות: "חנני ד' בזה הק' בן ציון סגל מ"ש"; "יוסף שטארק".

[2], סד, לא-לד, סט-פד; מ, לא-לד דף. דפים ה-ח מהספירה השניה נכרכו פעמיים. הוספות לספר ביאורי הזהר: [12], יג-כ, [1] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי דיו בעמ' האחרון). קרעים קלים בשולי השער. כריכת עור נאה חדשה.

* ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם. וריאנט ללא דפוסת בדף השער. [לבוב, דפוס Ab. Nis. Suess und B. L. Necheles, תרכ"ב 1862]. המילה "בקאפוסט" הובלטה בשער.

ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס אדמו"ר האמצעי, המיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין, והוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה".

אדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

חתימה בשער: "דוד בן משה נפתלי היילפערין".

[2], פב; כה דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי קל. קרעים קלים בשוליים בכמה דפים. כריכה חדשה.

ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני חלקים, "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יאס, דפוס צבי גאלדנער, תרי"ט [1859].

ספר "דרך חיים", והוא חלק שלישי מספר "שער התשובה והתפלה" (נקרא גם "שערי תשובה"; נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ט). מעבר לשער אזהרת המביא לדפוס, הרב יצחק משה בר' שמואל מיאס (שימש כרב ומשפיע לחסידי חב"ד ביאס. נפטר בי"ז ניסן תרכ"א כבן שמונים שנה ועל מצבתו נכתב: "יצק מים על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי ובנו רבי דוב בער מליובאוויטש". ה"צמח צדק" העריכו מאוד והיה "חשוב וספון אצלו ואומר לו ד"ח ביחידות").

עותק עם שלוש הדפים האחרונים, בהם "שמות האנשים אשר נדב לבם אותם" לרכוש הספר.

[2], ב-קמח, [3] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. התכהות הנייר במספר דפים. בלאי קל. כריכת עור חדשה.