מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- חסידות (53) Apply חסידות filter
- and (49) Apply and filter
- והקדשות (40) Apply והקדשות filter
- עותקים (40) Apply עותקים filter
- מיוחסים (40) Apply מיוחסים filter
- חתימות (40) Apply חתימות filter
- מיוחסים, (40) Apply מיוחסים, filter
- dedic (40) Apply dedic filter
- import (40) Apply import filter
- ownership (40) Apply ownership filter
- ownerships, (40) Apply ownerships, filter
- signatur (40) Apply signatur filter
- signatures, (40) Apply signatures, filter
- מכתבים (9) Apply מכתבים filter
- מודפסים (9) Apply מודפסים filter
- ומכתבים (9) Apply ומכתבים filter
- letter (9) Apply letter filter
- print (9) Apply print filter
- ברסלב (4) Apply ברסלב filter
- ספרי (4) Apply ספרי filter
- book (4) Apply book filter
- breslov (4) Apply breslov filter
- of (4) Apply of filter
- the (4) Apply the filter
מכתב עם 2 שורות בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי", מהשנה האחרונה לימי חייו של האדמו"ר. תל אביב, אייר תשל"ח [1978].
מכתב תנחומים למשפחת הכטלינגר, לפטירת אביהם "החסיד הנעלה" ר' אפרים הכטלינגר ולפטירת אמם (האם צפורה נפטרה באסרו-חג של פסח תשל"ח, והאב ר' אפרים נפטר כשבועיים לאחריה – ראה חומר מצורף). האב היה משתתף בהתוועדויות בבית מדרשו של האדמו"ר, ובמכתב מזכיר האדמו"ר כי "עוד מהדהד באזני, שירו של אביכם ז"ל אשר היה רגיל לזמר בעת המסיבות 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול'...". המכתב כתוב במכונת כתיבה, ובסופו שתי שורות בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "...המנחם ומעתיר בעד כל המשפחה, מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן – סדגורה".
האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (כסלו תרנ"ז-ניסן תשל"ט), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג - בהיותו בן ט"ז שנה - הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ ישראל. אף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדף ובקפליו.
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבובוב רבי שלמה הלברשטאם. [ניו יורק], חשוון תשי"ד [1953].
מודפס במכונת-כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. חתום בחתימת-יד-קדשו: "הק' שלמה הלברשטאם".
המכתב ללא שם נמען, קבלה על תרומה "לתכלית הנרצה", עם ברכות רבות: "ואברך אתכם שזכות המצוה הגדולה יעמוד לכם ולכל המסייעים אתכם, שתושעו כולכם בבריאות השלימות ובשפע ברכה והצלחה בכל אשר תפנו, ותתענגו על רב טוב כל הימים...".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבובוב (כסלו תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-נספה בשואה תש"א; בנו של האדמו"ר הראשון מבובוב רבי שלמה הלברשטאם - תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבובוב לטשיבין, ומינה את בנו ל"רב הצעיר" בעיר בובוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – בובוב". לאחר השואה ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות בובוב. האדמו"ר הנהיג במלכות ובנעימות רבה את חסידות בובוב בארה"ב למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. האדמו"ר הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות בובוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות נאמנות להשם ולתורתו.
נייר מכתבים רשמי, 16.5 ס"מ (חתוך בתחתיתו). מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
שנה טובה מודפסת, עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מהורניסטייפול. מילווקי (ויסקונסין, ארצות הברית), תרצ"ו [1936].
דף מודפס (2 עמודים ) – מעוצב כנייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם ברכות לשנה החדשה. בצדו הימני של הדף, בעמוד הריק, הוסיף האדמו"ר מכתב ברכה ארוך בכתב-ידו וחתימתו: "באתי לברך... שיכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ויתקבלו תפילותי' לרחמים ולרצון לפני אדון להושיע בגאולה אמיתית...".
האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מהוניסטייפול (תרס"ח-תשל"ג), נקרא על שם זקנו – האדמו"ר רבי יעקב ישראל מטשרקאס (בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל). חתן בעל ה"קדושת ציון" האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב. בשנת תרפ"ו התיישב בעיר מילווקי שבארצות הברית, והקים בה בית מדרש וחצר חסידית. בשנת תשי"א נתמנה לממלא מקום אביו באדמו"רות.
דף (2 עמודים), 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. התכהות הנייר. סימני קיפול. נקבי תיוק.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן ז"ל.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר המקובל רבי שלמה בנימין אשלג. בני ברק, כ"ו אלול תשכ"ו [1966].
נכתב על נייר מכתבים רשמי של "ישיבת מוהרי"ל אשלג" בבני ברק.
במכתבו מברך האדמו"ר: "בכתיבה ובחתימה טובה", ומוסיף בברכות: "יה"ר שהשי"ת ישרה, תמיד, ברכה והצלחה במעשה ידיו, ובכל אשר יפנה – יצליח, ארי"ט [אריכות ימים טובים], נחת וכט"ס [כל טוב סלה]".
האדמו"ר המקובל רבי שלמה בנימין הלוי אשלג מבני ברק (תר"ע-תשמ"ד), בנו וממשיך דרכו של אביו האדמו"ר המקובל רבי יהודה ליב אשלג, בעל ה"סולם". יד ימינו של אביו בהוצאת פרוש "הסולם", ובהפצתו. גם לאחר פטירת אביו בעל "הסולם", עסק יחד עם אחיו האדמו"ר רבי ברוך שלום אשלג בהדפסה והוצאה לאור של ספריו. הקים בבני ברק את "ישיבת מוהרי"ל אשלג", בית מדרש מיוחד ללימוד ספר הזהר עם פירוש "הסולם" של אביו, ומסר שם שיעורים מידי יום ביומו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים ובלאי קל.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן ז"ל.
מכתב רבי משה צבי אריה ביק - הרב ממז'יבוז' - ניו יורק, תשכ"ד
מכתב מאת רבי משה צבי אריה ביק ממז'יבוז'. ניו יורק, כ"ב טבת תשכ"ד [1964].
נשלח להאדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא-תל אביב. המכתב עוסק בבקשתו של רבי יצחק טברסקי לתמיכת הארגון "עזרת תורה" בבנותיו של הרבי מראשקוב. הוא כותב לו כי כדי שיוכל לעזור להן עליו לדעת את שמותיהן, והוא מספר כי שאל את האדמו"ר מבאיאן ואת האדמו"ר ממז'יבוז', וגם הם לא ידעו את שמותיהן. על כן הוא מבקש: "יודיעני כת"ר משמותיהן... וכמה משפחות הן, ובאיזה עיר הן נמצאות עכשיו...", "ואז איה"ש אשתדל להשיג מעזרת תורה".
בהמשך המכתב מספר הרב ביק על מצבו הקשה של אביו הרב ממז'יבוז', רבי חיים יחיאל מיכל ביק: אשר "הי' בשני בתי חולים כשבע שבועות ועכשו הוא בביתו אבל אינו יכול לירד ממטתו כלל השי"ת ישלח לו רפו"ש בקירוב" [אביו הרב ממז'יבוז', אכן נפטר בי"ד סיוון של אותה שנה, תשכ"ד].
רבי משה צבי אריה ביק – הרב ממז'יבוז' (תרע"א-תש"ן), מחשובי הפוסקים בארצות הברית. בנו של רבי חיים יחיאל מיכל ביק, רבה של מז'יבוז' ושל קהילת יוצאי מז'יבוז' בניו יורק. בצעירותו למד אצל רבי מאיר דן פלאצקי בעל ה"כלי חמדה", בשהותו בארצות הברית, למד בישיבת רבינו יצחק אלחנן אצל רבי שמעון שקאפ ורבי משה סולובייציק. כיהן כרב ופוסק בקהילת יוצאי קרושניק בברונקס (ניו יורק), ובהמשך בשכונת בורו פארק (ברוקלין, ניו יורק), בה התפרסם כאחד מגדולי הפוסקים.
מקבל המכתב: האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא (תרמ"ו-תשל"ח, אנצי' לחסידות, ב, עמ' שמא), בן האדמו"ר רבי משה דן מסקווירא ונין האדמו"ר הראשון רבי יצחק מסקווירא. בשנת תר"פ הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. בשנת תרפ"ו היגר לארה"ב והקים את בית מדרשו בברונקס (ניו יורק). בשנותיו האחרונות עלה לאץ ישראל וקבע את בית מדרשו בתל-אביב.
אגרת דואר אוויר. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.