מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove chassidut filter chassidut
- חסידות (53) Apply חסידות filter
- and (49) Apply and filter
- והקדשות (40) Apply והקדשות filter
- עותקים (40) Apply עותקים filter
- מיוחסים (40) Apply מיוחסים filter
- חתימות (40) Apply חתימות filter
- מיוחסים, (40) Apply מיוחסים, filter
- dedic (40) Apply dedic filter
- import (40) Apply import filter
- ownership (40) Apply ownership filter
- ownerships, (40) Apply ownerships, filter
- signatur (40) Apply signatur filter
- signatures, (40) Apply signatures, filter
- מכתבים (9) Apply מכתבים filter
- מודפסים (9) Apply מודפסים filter
- ומכתבים (9) Apply ומכתבים filter
- letter (9) Apply letter filter
- print (9) Apply print filter
- ברסלב (4) Apply ברסלב filter
- ספרי (4) Apply ספרי filter
- book (4) Apply book filter
- breslov (4) Apply breslov filter
- of (4) Apply of filter
- the (4) Apply the filter
רישום בעלות בדף המגן: "מאיר וואלף ראטה מקאבערדארף פאסט אועדנבורג אונגאר. מתגורר לע"ע במדינת ענגלאנד ב' ראה תרכ"ו".
רבי מאיר וולף ראטה (רוט), תלמיד האדמו"ר הראשון מצאנז בעל ה"דברי חיים", ה"כתב סופר", ורבי הילל ל"ש, וחברו של רבי יוסף חיים זוננפלד. בסוף ימיו עלה לירושלים. נפטר בשנת תר"ס.
[15], טז-רט דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים עם חיסרון בדף השער. כתמים. כריכה מנותקת ופגומה.
הגה"ק רבי ישעיה מושקאט מפראגא הסמוכה לוורשא (תקמ"ג-תרכ"ח), בעל "הרי בשמים" ו"עצי בשמים", מגדולי תלמידי המגיד מקוז'ניץ, יחד עם רעיו ה"חידושי הרי"מ" והשרף מקאצק (ברוב ספרי "המגיד מקוז'ניץ" נמצאת הסכמתו). היה חתנו של האדמו"ר רבי יצחק מראדוויל.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי". שתי חותמות אישיות שלו בדף המגן: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות נוספות של ספריית ישיבת חכמי לובלין ("בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...").
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
[1], ב-קיז דף. חסר דף השער השני. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשולי אחד הדפים, עם פגיעה קלה בשולי הטקסט, משוקם בהדבקת נייר (עם השלמה בכתב-יד). רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.
בדף השער ובדפים נוספים חותמות רבות של רבי "פנחס ראבינאוויטש, קאנטיקאזיווע" – האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ' (תרכ"א-תרפ"ו), אדמו"ר בקנטיקוזבה (פלך חרסון). ממלא מקום אביו האדמו"ר מליניץ, רבי יצחק יואל. מתואר כ"גאון עצום בנגליות התורה". חיבורו "עבודת יצחק" על התורה נשאר בכתב-יד. מבניו: רבי יעקב ישראל האדמו"ר מחרסון ורבי מנחם נחום רבינוביץ' אב"ד חיפה. בין חתניו: האדמו"רים רבי משה מסטולין ורבי יצחק מסקווירא (ראה אודותיו: אנצ' לחסידות, ג, עמ' תקלט).
[3], ב-מ, מ-עט, [3] דף. 19.5 ס"מ. חלק מהדפים על נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר דבק. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
רישום בכתב-יד בדף השער: "ניתן לי דורון דרשה מאדמו"ר הרב הג' הצדיק הקדוש בנש"ק וכו' מ"מ הרב ר' חנניה יו"ט טייטעלבוים אבדק"ק סיגעטה יע"א".
רישום בעלות בדף השער: "שייך לר' פסח צבי נ"י", ורישומי בעלות נוספים בדף המגן, של אברהם אליעזר דרומער ובן ציון דרומער.
האדמו"ר הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמורי"ם רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר.
פד; קמז דף. חסר דף פה מהספירה הראשונה. 21 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרע חסר קטן בשולי דף השער וקרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. קטמים בדף השער. כריכת עור חדשה.
בשער ובדפי הספר חותמות של רבי "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקהל יראים ניר-באטור והגליל יצ"ו".
רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרח"ץ), מגדולי רבני הונגריה ומראשי הלשכה האורטודוקסית (בבודפשט). בנו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלווא, ובן-בתו של בעל ה"ייטב לב". חתן רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל. משנת תרנ"ח כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד לרב והיה שומע לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש שפעל עמו יחד לחיזוק עניני היהדות, ולמלחמה נגד תנועת הציונות והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
[8], טז, כה-נו, סה-עב דף. חסרים דפים יז-כד. 22.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
בדף השער ובדף האחרון חתימות של רבי "חיים פריינד".
הנגיד רבי חיים פריינד (תרכ"ה-בערך תש"י), נולד בסיגט לאביו רבי משה אריה פריינד, ראש הקהל בסיגט ונאמן-ביתו של בעל ה"ייטב לב". למד בישיבת חוסט אצל מורו ורבו המהר"ם שיק. עם השנים נודע לנגיד ועסקן לתורה וליראה. ידידו ונאמנו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ומיוזמי הכתרתו כאב"ד סאטמר. כיהן כראש הקהל בעיר סאטמר, ונבחר לכהן כסגן-נשיא הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. לעת זקנתו עלה לירושלים, והיה ממייסדי קהילת סאטמר בירושלים.
לז דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכת עור חדשה.
בדף השער חותמתו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש, בעל "כנסת יחזקאל": "יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש והגליל".
האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש. איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה, נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).
מט, [1] דף. 22.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. הדבקת נייר-דבק לחיזוק בשולי אחד מהדפים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
ספר זה הוא המרכזי בתורת החסידות והאמונה שהנחיל ר' אהרן לדורות. מהדורתו הראשונה שלפנינו, יצאה בעילום שם המחבר.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'עלע) רוט - (תרנ"ד-תש"ז) למד בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן. חסיד ותלמיד של האדמו"ר רצ"א מבלוזוב והאדמו"ר מהרי"ד מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. ייסד חבורות לעבודת ה' במסירות נפש בבודפשט ובסאטמר וקרא שמן "שומר אמונים". בשנת תרפ"ה עלה לירושלים וגם בה הקים חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' בדרכי החסידות. בשנים תר"צ-תרצ"ט חזר לחבורת חסידיו בסאטמר ואח"כ עבר לבערעגסאס. בשנת תרצ"ט חזר לירושלים, וארגן מחדש את חבורתו הקדושה, שממשיכה עד ימינו את דרכו, בקהילות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה" ועוד. ספריו הרבים ("טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים" "מבקש אמונה" ועוד) יצאו במהדורות רבות.
הגהות קצרות בכתב-יד במספר דפים, של תיקוני טעויות הדפוס (כנראה בכתב-יד המחבר).
[1], ז, [1], י-לז, קכה; יא, [6]; [1], נה, לד; [1], מד, [4] דף. דף מד מהספירה האחרונה נכרך שלא במקומו, לאחר דף ל. 16.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים, בהם קרע בדף השער עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. כריכת עור חדשה.
הספר יצא בשלבים (הדפסת קונטרסים) בשנים תש"א-תש"ג, ומכאן פשר ספירות הדפים הרבות בספר אחד. ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000167199.
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה; בראש דף השער שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה (מעט מטושטשת), וחותמת נוספת, "קנין כספי".
חותמת נוספת בתחתית דף השער: "הרבנות דק"ק באיא-מארה" וחותמות נוספות. הגהה קצרה בכתב-יד בשולי אחד הדפים.
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספריה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי" (כמו בספר שלפנינו), וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי". אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
עותק חלקי, על מסכת מגילה בלבד. [6], עד דף (במקור: [6], קפט; יח, [1] דף). 19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני עש בשוליים הפנימיים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף המגן רישום בעלות, ככל הנראה בכתב-ידו: "זה ספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השער מופיעות שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי". על הכריכה הפנימית הקדמית מודבקת תוית: "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
[2], מד דף. ללא [1] דף אחרון עם מפתח התשובות. 35 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכה חדשה.
ספר קדושת אהרן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורה. וורשא, דפוס יעקב יוסף וואגמויסטער, [תרע"ג] 1913. מהדורה ראשונה.
כרוך בסופו עם: כנסת מרדכי, שיחות של האדמו"ר מרדכי שלום יוסף, ליקוטי-שיחות של אבותיו ואיגרת ששלח רבי אברהם יעקב פרידמאן מסאדיגורה לרבי משה מונטיפיורי. פרמישלה, נסדר במסדרה של עוזר צוועקין (דפוס M. Sznajdermesser, לובלין, תרצ"ח [1938]. מהדורה ראשונה.
בדף השער הקדשה בכתיבת יד קדשו וחתימתו של בן המחבר, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, אל רבי ישעיה שפירא: "מנחת מזכרת לידי"נ וידיד ישראל הרב החסיד החכם השלם זך הרעיון ובר-הלבב יסודתו בהררי קודש בנש"ק צןהר"ר ישעיה' שפירא הי"ו, מאת ש"ב וידידו מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן מסדיגורה פשמישל, ת"א כ"ה ניסן דהשתא לפ"ג".
האדמו"ר הקדוש רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (תרנ"ז-תשל"ט), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג - בהיותו בן ט"ז שנה - הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ, ואף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.
שני ספרים בכרך אחד. קדושת אהרן: 158, 14-6 עמ'. 27 ס"מ. כנסת מרדכי: [1], טז דף, ו עמ, [1] עמ'. 24.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
בטופס שלפנינו של "כנסת מרדכי" נוספו ו' עמודים נוספים (תוספת זו מופיעה רק בחלק מהטפסים, כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה).
ספר דרכי תשובה, חלק חמישי על שו"ע יורה דעה - הלכות טריפות ועוד, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש. סוואליווע, הוצאת צבי גאטליעב, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג ויוסף העכט, תרע"ב [1911]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בשנת חייו האחרונה של המחבר.
על דף השער הקדשה עצמית בכתב ידו ובחתימתו של רבי מנשה שמחה פרידמן, אב"ד סאבארנץ, אשר קיבל את הספר מידי בן המחבר, האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר": "מנחת מזכרת אהבה מכבוד יד"ע וידנ"פ הרב הגאון הצדיק... מו"ה חיים אלעזר שפירא שליט"א האבדק"ק מונקאטש יצ"ו בן הגאה"ק המחבר זי"ע ועכ"י. מנשה שמחה פריעדמאנן החופ"ק סאבראנץ והגלילות". חותמות של רבי "מנשה שמחה פריעדמאנן החו"פ"ק"ק סאבראנץ והגלילות". בשער מופיעה חותמת נוספת של רבי "אליעזר דאווידאוויטש אב"ד דגליל ווינא סטראניאן (מיכאלאווצע)" [חתן רבי מנשה שמחה פרידמן]. בדף המגן רישומים וחותמות נוספות. מתורתו נדפס הספר "השמש בגבורתו" (ניו יורק, ת"ש) חלק ראשון משמונה עשר כרכים של ספרו "מועדים לשמחה" שנותר בכתב יד. מכתבים רבים נדפסו ממנו על ידי בנו רבי צבי הירש, בספר "צבי חמד – כח מכתבי קודש" (ניו יורק, תרפ"ו).
רבי מנשה שמחה פרידמן אב"ד סברנץ (תרט"ו-תרפ"ו, אוצר הרבנים 13642), חתן רבי ישראל אפרים פישל סופר אב"ד נאנאש (תלמיד החתם סופר. ראה: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רעח-רפ).
[1], קד, קד-קכז, קכז-קמח, קנט-קסד, קסד-קעח, קפ-רכד, רכד-רמז דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים וכתמים כהים. קרעים בשולי מספר דפים. קמטים. כריכה ישנה, מעט בלויה.