מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (196) Apply book filter
- חסידות (100) Apply חסידות filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- and (73) Apply and filter
- books, (35) Apply books, filter
- שונים (32) Apply שונים filter
- יסוד (32) Apply יסוד filter
- וספרים (32) Apply וספרים filter
- classic (32) Apply classic filter
- miscellanea (32) Apply miscellanea filter
- דפוס (27) Apply דפוס filter
- מכתבים (27) Apply מכתבים filter
- ישראל (27) Apply ישראל filter
- ותעודות, (27) Apply ותעודות, filter
- ותעודות (27) Apply ותעודות filter
- וכרוזים (27) Apply וכרוזים filter
- וארץ (27) Apply וארץ filter
- ירושלים (27) Apply ירושלים filter
- document (27) Apply document filter
- documents, (27) Apply documents, filter
- eretz (27) Apply eretz filter
- israel (27) Apply israel filter
- jerusalem (27) Apply jerusalem filter
- letter (27) Apply letter filter
- poster (27) Apply poster filter
- posters, (27) Apply posters, filter
- proclam (27) Apply proclam filter
- קבלה (23) Apply קבלה filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
- of (10) Apply of filter
- והספדים (8) Apply והספדים filter
- היסטוריה, (8) Apply היסטוריה, filter
- היסטוריה (8) Apply היסטוריה filter
- ביוגרפיות (8) Apply ביוגרפיות filter
- biographi (8) Apply biographi filter
- eulog (8) Apply eulog filter
- histori (8) Apply histori filter
- והשכלה (6) Apply והשכלה filter
- ומחקר (6) Apply ומחקר filter
- ומחקר, (6) Apply ומחקר, filter
- מדע (6) Apply מדע filter
- פילוסופיה (6) Apply פילוסופיה filter
- haskalah (6) Apply haskalah filter
- philosophi (6) Apply philosophi filter
- research (6) Apply research filter
- research, (6) Apply research, filter
- scienc (6) Apply scienc filter
- science, (6) Apply science, filter
- breslov (4) Apply breslov filter
המחבר היה מגדולי תלמידיו של המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, כפי שמובא בשער הספר שלפנינו: "האחד המיוחד שבתלמידי אדמו"ר הגדול והקדוש... מו"ה מרדכי מטשרנוביל... עוד משחר טל ילדותו עד אשר נגנז ארוה"ק, ולא זז מחבבו עד אשר סמך ידיו עליו וגלה לו כל תעלומות חכמתו, וכל רז לא אניס ליה...". בספרו זה הוא מאריך לבאר ענין התשובה ומעלת ההתקשרות לצדיקים.
"הצדיק מווילעדניק" – הרב הקדוש רבי ישראל דב בער (תקמ"ט-תר"י). נודע כפועל ישועות בעל מופת ובעל "רוח הקודש". שמו התפרסם מאוד בעקבות סיפור על האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" ששלח אליו אשה עגונה שבעלה נעלם מזה כמה שנים, והוא ברוח קדשו הצליח לגלות לה היכן בעלה נמצא.
מסופר כי בצוואתו הבטיח שכל מי שיפקוד את קברו בווילעדניק, תפילותיו לא ישובו ריקם, ו"אפילו אם לא יוכלו לגשת לקבר, יחזיקו בידית הדלת ויזכו להיוושע" (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל", מהדורת התרגום לעברית, ניו יורק, תשנ"ו, עמ' קמה). בימי היארצייט שלו בכ"א טבת היו דרכי אוקראינה הומות אדם, למרות החורף האוקראיני הקשה. אלו שלא יכלו להגיע היו שולחים שליח להדליק שמן על קברו – "כי עד היום נוסעים ממרחקים על ציון הק'[דוש], וכל מי שיש לו אמונה חזקה תיכף הוא נענה לכל בקשותיו, ומרבים בשליחות שמן זית להדליק על קברו..." (סיפורי נפלאות, מהדורה ראשונה ביידיש, ז'????יטומיר, תרס"א, עמ' 3).
בימי מלחמת העולם השניה נהרסה העיר ווילעדניק כליל, וכמעט שלא נשאר בה בניין אחד שלם העומד על תילו, מלבד האוהל על קברו של הצדיק. כשנוכחו השלטונות הקומוניסטים שהקבר של הצדיק מושך אליו המונים ומשמש להם לחיזוק האמונה, הלכו ואטמו את פתח הכניסה ואת החלון של האוהל. אלא שגם אטימת הכניסה לאוהל לא מנעה מההמונים לפקוד את הקבר ולהחזיק בברזלים שנקבעו לרוחב הדלת האטומה. להיפך – זה הגביר את האמונה בצדיק, כשנוכחו שאחרי מאתיים שנה נתקיימה נבואתו: שגם אלה שיחזיקו בקלמאקע [=ידית] של הקבר יזכו לישועה (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל", עמ' קמז).
עד היום משמש קברו של רבי ישראל דב בער מווילעדניק כמוקד עליה לתפילה ולישועות. יהודים מרחבי העולם נוהרים לקברו (וקופות הצדקה השונות שולחות שליחים להתפלל על קברו עבור התורמים). הקבר שופץ ע"י אגודת "אהלי צדיקים", ובמקום נבנה גם בית "הכנסת אורחים" עבור האורחים הרבים מרחבי תבל.
[4], מד, מט-נא דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
בעותק שלפנינו נדפסו "הנהגות ואזהרות מהרב המחבר ה"ק זללה"ה" מעברו של הדף השני (במקור נדפסו ההנהגות בדף נב).
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
[1], לח, פב, [1] דף. 38.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב - תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס ר' שמואל בר' חיים ארגעלבראנד, תרל"א 1871. מהדורה שנייה. עם הסכמות מהמהדורה הראשונה, והסכמות חדשות רבות.
[1], ג; פב, [2] דף (דפים פא-פב נכרכו שלא במקומם). ללא דף השער הראשון (דף נדיר החסר במרבית העותקים). עם [2] דפי המנויים בסוף, אך ללא [1] דף עם התנצלות המביא לבית הדפוס (שנמצא בחלק מהעותקים). 25.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קמטים וקרעים קלים. חותמות בעלות ורישומים בעט במספר דפים. כריכת עור חדשה.
___________
ספר סגולה
גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה הראשונה (לבוב, תרכ"ה), נדפסו הסכמות של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור. האדמו"רים והגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חוטין).
במהדורה השנייה נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל. המסכימים בשתי המהדורות מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר.
ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער, תרל"ה 1875. מהדורה שלישית.
רישומי בעלות וחותמות: "שמחה בהר"מ ני שרייבאם גור קאלוואריע".
[4], פב דף. 26.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער (ופגיעה ברישום הבעלות שבדף השער). חותמות. כריכה חדשה.
__________
ספר סגולה
גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה, של אדמו"רי רוזין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו ההסכמות מהמהדורה השנייה של רבי אהרן טווערסקי, רבי יצחק יהודה ספרין מקאמרנא, ועוד.
הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין). המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר.
בהסכמתו לספר, כותב האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא: "ומי האיש החפץ בברכה משכו וקחו ברכה לקנות את הספר בכסף מלא כי ידעתי נאמנה אשר דבריו יאירו עיני כל ישראל באמתת התורה והעבודה...".
המחבר, הצדיק רבי אברהם חיים ב"ר גדליה (תפ"ו?-תקע"ו), מגדולי החסידות, חתן בעל ה"הפלאה" ובזיווג שני חתן רבי ישכר דב מזלוטשוב בעל "בת עיני", תלמידם של המגיד ממזריטש, רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. כיהן כרב בזבורוב, ובהמשך כאב"ד זלאטשוב. חיבר את הספר "אורח לחיים". רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי כתב עליו: "שהיה גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקה וגמילות חסד ורבים השיב מעוון והיה יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". בהסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא להגדה שלפנינו, מכנה את המחבר "הרב הצדיק הקדוש והטהור אור עולם", וכותב שדבריו "הוסדו על הקדמות אא"ז הרב המגיד הגדול והקדוש רשכב"ה מו"ה דוב בעריש זצוקלל"ה ובנו עיר וקדיש... המלאך הקדוש זי"ע".
כג דף. חסר דף כד. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי יין ואוכל כהים בדפים רבים. סימני עש. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמת. כריכה חדשה.
יערי 1056; אוצר ההגדות 1418.
בהסכמתו לספר, כותב האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא: "ומי האיש החפץ בברכה משכו וקחו ברכה לקנות את הספר בכסף מלא כי ידעתי נאמנה אשר דבריו יאירו עיני כל ישראל באמתת התורה והעבודה...".
המחבר, הצדיק רבי אברהם חיים ב"ר גדליה (תפ"ו?-תקע"ו), מגדולי החסידות, חתן בעל ה"הפלאה" ובזיווג שני חתן רבי ישכר דב מזלוטשוב בעל "בת עיני", תלמידם של המגיד ממזריטש, רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. כיהן כרב בזבורוב, ובהמשך כאב"ד זלאטשוב. חיבר את הספר "אורח לחיים". רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי כתב עליו: "שהיה גדול בתורה ובחסידות והיה שוהה בתפילתו כמעט רובו של יום ועסקן גדול בצדקה וגמילות חסד ורבים השיב מעוון והיה יודע בתעלומות חכמה וסתרי תורה". בהסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא לספר שלפנינו, מכנה את המחבר "הרב הצדיק הקדוש והטהור אור עולם", וכותב שדבריו "הוסדו על הקדמות אא"ז הרב המגיד הגדול והקדוש רשכב"ה מו"ה דוב בעריש זצוקלל"ה ובנו עיר וקדיש... המלאך הקדוש זי"ע".
[2], נד דף. 23.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש בדפים האחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
המחבר, המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו "דברי משה" מדברי תורתו. בשנת תקמ"ו התמנה לאב"ד בדאלינא על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו "דברי משה" על התורה (מז'יבוז' תקע"ח), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומיה תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא.
החזקת ספריו בבית נחשבת כשמירה, על פי הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, על ספרו "אמרי שהם", בה נכתב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".
המו"ל של הספר היה מחסידי סדיגורה, ולפיכך מובן מדוע בראש הספר מופיעה הסכמת רבו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, לצד הסכמות אחיו אדמו"רי רוז'ין, אך יחד עם זאת, לא נמנע המו"ל לקחת הסכמה מה"דברי חיים" מצאנז, שכידוע, נלחם מלחמת חורמה בחסידי סדיגורה משנת תרכ"ט ואילך (ה"דברי חיים" כותב על המו"ל: "הראה לפני ידידי הרבני מו' שמשון שלמה נ"י ממחוז מארמארש..."). גם ברשימות ה"פרענומיראנטין" [=המנויים לספר ששילמו מראש על ההדפסה] מופיעים שמות ערים ועיירות שהשתייכו לשני ה"מעוזים", הן כאלו שהיו ממעוזי סדיגורה, והן כאלו שהיו ממעוזי צאנז. לאור זאת, ניתן להזים את השמועה שכבר משנת תרכ"ו – ועוד קודם לכן – שררה מתיחות בין חצרות צאנז וסדיגורה (ראה: דוד אסף, הציץ ונפגע, עמ' 180).
בחמשת עמודי רשימות המנויים, ניתן למצוא פרטי מידע על אישים ועל מקומות חשובים בתולדות החסידות בגליציה.
[5], פג, פג-קמט דף. 26 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בהדבקות נייר (עם השלמה בצילום). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
המחבר, הרה"ק רבי שכנא צבי ליכטמן מנעמירוב (אוצר הרבנים 18907), היה מקורב לגדולי האדמו"רים בדורו, בהם רבי מנחם נחום מטשרנוביל ורבי זאב וולף מז'יטומיר. שימש כמגיד מישרים בשינאווא ובנעמירוב. הספר שלפנינו הובא לדפוס בידי נכדו, רבי שכנא צבי ליכטמן מבראהלוב.
חלק ראשון: 232 עמ'. חלק שני: [2], [233]-236, [2], [233]-312 עמ'. סדר דפים משובש במספר מקומות. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש (בעיקר בשולי הדפים). חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[4], 316, [6] עמ' (חסר דף השער הראשון). הדף האחרון מספירת הדפים (עמ' 315-316) נכרך שלא במקומו, בסוף הכרך. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וסימני עובש קלים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים, בהם קרעים קטנים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. פגמים ובלאי בכריכה ובשדרה.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [6] בסוף הספר, הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר. על שלבי הדפסת הספר ותיקונים שנערכו בו בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראו: רבי אברהם אביש שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז.
עם הסכמות רבי יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה", ועוד.
[4], מח, טז דף. 19.5 ס"מ. נייר מעט יבש ושביר בשולי הדפים. מצב כללי טוב. כתמים. קרע קטן בדף השער, עם הדבקת נייר בשוליים הפנימיים, וקרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמת ורישום בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
רישום בעלות וחתימה בדף האחרון: "ישראל יהודא בהרבני המנוח מו"ה פינחס נח זלל"ה".
[1], נח; כז, [2] דף. 20 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים. התכהות נייר בדפים הראשונים והאחרונים. חותמות. כריכה חדשה.
יתכן שהספר נדפס בוורשא, ומקום הדפוס טושטש בגלל הצנזורה. ראה בספר שואל ומשיב (מהדורא תליתאה, חלק ב, לעמבערג 1876, תשובה ט), המביא דברים מהספר וכותב: "ראיתי בספר שנדפס מחדש בווארשא ושמו קול שמחה מהרב המפורסם מה"ו שמחה בונם ז"ל מפארשיסחא... שנסתפק...".
המחבר, הגאון רבי אריה ליבש היילפרין (רבי ליב חריף), אב"ד פשדבורז', אפטא וסוכטשוב. כיהן כרב וראש ישיבה בעיר פשדבורז' בשנות התק"ל בקירוב, ובאותה תקופה למדו אצלו הבחורים רבי יעקב יצחק רבינוביץ (שנודע לימים בשם "היהודי הקדוש" מפשיסחא) ורבי ישעיה וולטפרייד (לימים אב"ד פשדבורז' משנת תקמ"ח ואדמו"ר מפורסם), שהיו מבני העיר פשדבורז'. בהשפעת רבי דוד מלעלוב נתקרבו שני החברים לחסידות, נסעו אל "החוזה מלובלין" והיו מגדולי תלמידיו. עלילת התקרבות תלמידיו של ר' ליב חריף לחסידות, מסופרת באריכות בספר "כחודו של מחט" מאת הסופר החסידי ר' אליהו כי טוב (ירושלים, תשט"ו).
מא דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. שוליים עליונים קצוצים בשני דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים וחותמת. כריכת עור חדשה.
מקום דפוס המופיע בשער הוא לעמבערג, אך לדברי ש' ווינר (קהלת משה, עמ' 467 מס' 3842) הספר נדפס בוורשא.