מקבץ של שלושה ספרים. שני חלקי שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. חלק ראשון שנדפס בשתי הדפסות שונות בשנת תרפ"ג, וחלק שני שנדפס בשנת תרפ"ח:
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודאפעשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הוצאה ראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודאפעשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של ההוצאה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.
• ספר זכרון יהודה, חלק שני, יו"ד, אה"ע, חו"מ ואו"ח תניינא. אויהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928].

חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים, ושתי ההדפסות מונחות לפנינו. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל רבי יוסף חיים זוננפלד, בו מתקפה חריפה על ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר הסיבות שלא להיכנס לשותפות עם האגודה:

ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים ייפסקו, ונמצא שהצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם;

שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" שיחד עם רבני הונגריה התנגד נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי "לחוש במקום שיש חשש סכנת נפשות, ולהם המה אומרים שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו מיד ולדורות".

ןלסיום: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".

בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי - בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).

המחבר, הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד [לימים, רבה של ירושלים] ור' משה גרינוולד [לימים, רבה של חוסט, בעל ערוגת הבושם], ועמד עמם בקשר רב כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה (בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצער אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד). ספריו "זכרון יהודה" נדפסו בשני חלקים לאחר פטירתו בשנים תרפ"ג-תרפ"ח. בהמשך, החלו להכין להדפסה את החלק השלישי, אך התהליך לא הושלם מחוסר אמצעים. שמונה דפים מחלק זה (סימנים א-יד) נדפסו בפני עצמם (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מח-נז).

3 כרכים. חלק ראשון (שני עותקים): [6], קסח, [6] עמ'. חלק שני: [7], רכד עמ'. 30.5-32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט בחלק הראשון (המצונזר). קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים בחלק הראשון (המקורי), עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. קרעים קלים בחלק הראשון (המצונזר). רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות.