מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove ספרים filter ספרים
- and (30) Apply and filter
- book (30) Apply book filter
- הגהות (20) Apply הגהות filter
- עם (20) Apply עם filter
- חתימות, (20) Apply חתימות, filter
- חתימות (20) Apply חתימות filter
- והקדשות (20) Apply והקדשות filter
- חכמי (20) Apply חכמי filter
- dedic (20) Apply dedic filter
- gloss (20) Apply gloss filter
- scholar (20) Apply scholar filter
- signatur (20) Apply signatur filter
- signatures, (20) Apply signatures, filter
- torah (20) Apply torah filter
- with (20) Apply with filter
- אשכנז (15) Apply אשכנז filter
- ashkenazi (15) Apply ashkenazi filter
- וכרזות (10) Apply וכרזות filter
- פולמוס (10) Apply פולמוס filter
- polem (10) Apply polem filter
- polemics – (10) Apply polemics – filter
- proclam (10) Apply proclam filter
- המזרח (5) Apply המזרח filter
- sephardi (5) Apply sephardi filter
ספר שאלו שלום ירושלים, ספר פולמוס עם "חקירה ודרישה בדבר הספר החדש הנדפס בשם ירושלמי חולין בכורות...", מאת הגאון רבי מאיר דן פלאצקי אב"ד דווהארט (בעל ה"כלי חמדה"). בילגורייא, דפוס נתן נטע קראנענבערג, [תר"ע] 1910.
תלמוד ירושלמי על סדר קדשים אבד בתקופת הראשונים ולא הובא מעולם בדפוס. בתחילת המאה העשרים קם שלמה פרידלנדר (שאימץ לעצמו זהות בדויה של צאצא למשפחת אלגאזי הספרדית), העתיק ברוב כשרון את כל מאמרי הירושלמי קדשים שהובאו בספרי הראשונים בשילוב מאמרי ירושלמי מסדרים אחרים, ופרסם ברבים כי הוא מצא בכתב יד ישן נושן את הירושלמי האבוד. מעשה זיוף זה הכשיל את רוב הרבנים והחוקרים כדוגמת המהרש"ם, שאף כתב הגהות לספר, שנתפרסמו בכל חלקיו, ה"חפץ חיים" שהתחיל להניח תפילין דרבנו תם עפ"י הנכתב בספר, ועוד.
מאידך היו חדי עין כבעל ה"כלי חמדה", הגאון מרוגאטשוב ואחרים, שגילו את הזיוף וחשפו זאת ברבים. ה"כלי חמדה" ביקש לראות את כתב-היד המקורי כדי לעמוד על טיבו, אך קיבל לרשותו רק כתב-יד שהוא העתק מכתב-היד המקורי. לבקשת ה"אמרי אמת" דרש ה"כלי חמדה" לראות את כתב-היד המקורי, אך פרידלנדר סירב ועוד יצא בטענות והאשמות חריפות כלפי המפקפקים בחיבור. עם הזמן נחשף כי פרידלנדר הוא זייפן. את הספר "שאלו שלום ירושלים" הוציא ה"כלי חמדה" כדי להוכיח את זיוף החיבור גם מתוך עיון מעמיק בתוכנו.
המחבר, הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ו-תרפ"ח), מחשובי רבני פולין בראשית המאה ה-20. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. בשנת תרנ"א נתמנה לרבה של דווארט, ובשנת תרע"ח התמנה לרבה של אוסטרוב. מגאוניה החריפים של פולין, והגר"ח סולובייצ'יק כתב עליו בהסכמותיו: "גדול הוא מאד בתורה בחריפות ובקיאות ובסברא", ו"גדול הוא האיש בתורה ויראה". ספרו המפורסם "כלי חמדה" על התורה התחבב מאד אצל גאוני פולין. רבי מאיר דן נמנה על חסידי גור, והסתופף כל ימיו בצילם של ה"שפת אמת" וה"אמרי אמת". השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים שנסעו לארה"ב בשנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי משה מרדכי עפשטיין והראי"ה קוק.
16, 112-9 עמ'. 24 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים זעירים בשולי מספר דפים. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.
מבוא לתוספתא, עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה יהודה ליב פרידלנדר, בהוצאת בנו מאיר פרידלנדר. טירנוי, דפוס ליפמאן הכהן קאטצבורג, תר"ץ [1930].
שלמה יהודה ליב פרידלנדר נודע על שם הירושלמי לקדשים אותו הוציא לאור כביכול מתוך כתב-יד עתיק, כאשר בהמשך נודע כי הוא זייף את החיבור. לצד הירושלמי, הוא חיבר גם פירוש לתוספתא. בחייו הספיק להוציא לאור את חלקו, על סדרי זרעים ונשים, כשבראש שני חלקי החיבור הוא הוסיף מבוא.
בנו, מאיר פרידלנדר, שביקש להוציא לאור את החיבור במלואו (וכנראה לא עלה הדבר בידו), הוציא לאור את המבוא לתוספתא שלפנינו עם כמה הוספות. בתחילת הספר נדפסו ההסכמות שניתנו לחלקים הראשונים, מאת רבי דוד פרידמן מקרלין, רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מברז'אן, ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר.
[3] דף, פד עמ'. כפי הנראה בחלק מהעותקים נוספו דף שער נוסף והקדמה נוספת בגרמנית. שני דפים אלו אינם נמצאים בעותק שלפנינו. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
קונטרס מודפס, "מודעה" מאת ר' יחיאל גאטליעב לייטנער, על כשרות המקווה אשר הוקם בבית המלון שלו "גאלדענעס שלאס" במרינבד, שהאדמו"ר ממונקאטש יצא לעורר על כשרותו. מרינבד, י' טבת תרע"ח [1917].
בדף השני, מכתבים בדפוס מאת גדולי הרבנים מהעיר וינה: רבי יוסף באב"ד אב"ד קאלוש, רבי יוסף ענגעל [מקראקא] ורבי מאיר אריק אבד"ק בוטשאטש, הקובעים כי המקווה נבדק, ונמצא כשר בלי פקפוק, ואינו צריך שום תיקון כלל.
הקונטרס שלפנינו נתפרסם כתשובה לכתב פלסתר שהדפיס האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא, בו טען שהמקווה פסול וצריך לתיקון, ושבעליו מסרב להישמע לאזהרות, ויצא אף נגד הרבנים שהכשירו את המקווה הפסול.
ב"מודעה" מגולל ר' יחיאל גאטליעב לייטנער (בעליהם של המלונות "גאלדענעס שלאס" ו"גאלדענען שליססעל") את סיפור הקמת המקווה בעיירת המרפא מרינבד שבבוהמיה (כיום: מריאנסקה לאזנייה, צ'כיה), והכשרתו בידי הרבנים. על-פי דבריו, המקווה תוכנן בידי מספר רבנים: רבי מאיר שמחה אבד"ק דינאבורג [בעל ה"אור שמח"], רבי שמואל בורנשטיין אב"ד סוכוטשוב [האדמו"ר בעל "שם משמואל"], ורבי נפתלי זילברג ראבד"ק וורשא, וזכה להכשר מרבי יוסף ענגעל מקראקא. חרף ההכשר המהודר וההשגחה ההדוקה, נתגלעה מחלוקת על כשרות המקווה בין בעלי המלון ובין האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא (בעל ה"מנחת אלעזר"), שטען כי עפ"י דעת ה"דברי חיים" פקק ניקוז המים פוסל את המקווה.
[1] דף כפול (הכולל [2] עמ' מודפסים). 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול לאורך ולרוחב.
המחבר, רבי זוסמן אבא ליפשיץ, פעל בפולין, ובהמשך חייו היגר לארה"ב, שם התמנה לרב בסט. לואיס. בעל ספר "מרכבת המשנה" על סיומי משניות, שנדפס באותה שנה. מטרת הספר שלפנינו, "תקוני תשובה", היא כפי שכותב בהסכמתו רבי יצחק דוד ווידרעוויץ, "להעיר ולעורר לב המעיינים בספר דרכי תשובה שלא יקפצו להורות מתוך דבריו עדי החקירה והדרישה במקורן של דברים...".
103, [3] עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
מחאה ואזהרה גדולה ואיסור חמור של תורה! / גרויסער פראטעסט און שארפע וואהרנוג באיסור של תורה. נדפס כחלק ממוסף העיתון "Jüdische Zeitung". מונקאטש, דפוס Orafla, תרצ"ה [1934]. עברית ויידיש.
כרוז דו-לשוני בעברית וביידיש, היוצא במחאה חריפה נגד בתי הספר החילוניים של המפלגות הציוניות, בעיקר בערים מונקאטש [מוקצ'בו] ואונגוואר [אוז'הורוד], שתיהן באיזור זקרפטיה שבצ'כוסלובקיה (כיום במערב אוקראינה).
הכרוז קובע בין השאר כי בתי הספר של המפלגות הציוניות הם "מצודה רעה ומסוכנת מאוד לנשמת הילדים והילדות מזרע ישראל, כי ילמדו אותם שם דברי מינות וכפירה בתורת משה רבנו...".
בתחתית הכרוז חתומים בדפוס החשובים שברבני הונגריה ומזרח אירופה באותה עת: האדמו"ר רבי חיים אליעזר שפירא ממונקאטש, רבי יהושע גרינוולד אב"ד חוסט, רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, רבי שלמה ישראל קליין, ורבים אחרים.
47.5X63 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קטנים וקרעים חסרים זעירים לאורך סימני הקיפול.
מקבץ של שלושה ספרים. שני חלקי שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. חלק ראשון שנדפס בשתי הדפסות שונות בשנת תרפ"ג, וחלק שני שנדפס בשנת תרפ"ח:
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודאפעשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הוצאה ראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודאפעשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של ההוצאה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.
• ספר זכרון יהודה, חלק שני, יו"ד, אה"ע, חו"מ ואו"ח תניינא. אויהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928].
חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים, ושתי ההדפסות מונחות לפנינו. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל רבי יוסף חיים זוננפלד, בו מתקפה חריפה על ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר הסיבות שלא להיכנס לשותפות עם האגודה:
ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים ייפסקו, ונמצא שהצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם;
שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" שיחד עם רבני הונגריה התנגד נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי "לחוש במקום שיש חשש סכנת נפשות, ולהם המה אומרים שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו מיד ולדורות".
ןלסיום: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".
בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי - בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).
המחבר, הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד [לימים, רבה של ירושלים] ור' משה גרינוולד [לימים, רבה של חוסט, בעל ערוגת הבושם], ועמד עמם בקשר רב כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה (בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצער אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד). ספריו "זכרון יהודה" נדפסו בשני חלקים לאחר פטירתו בשנים תרפ"ג-תרפ"ח. בהמשך, החלו להכין להדפסה את החלק השלישי, אך התהליך לא הושלם מחוסר אמצעים. שמונה דפים מחלק זה (סימנים א-יד) נדפסו בפני עצמם (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מח-נז).
3 כרכים. חלק ראשון (שני עותקים): [6], קסח, [6] עמ'. חלק שני: [7], רכד עמ'. 30.5-32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט בחלק הראשון (המצונזר). קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים בחלק הראשון (המקורי), עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. קרעים קלים בחלק הראשון (המצונזר). רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות.