מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove והקדשות filter והקדשות
- חתימות (60) Apply חתימות filter
- and (60) Apply and filter
- dedic (60) Apply dedic filter
- signatur (60) Apply signatur filter
- signatures, (60) Apply signatures, filter
- עותקים (40) Apply עותקים filter
- חסידות (40) Apply חסידות filter
- מיוחסים (40) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (40) Apply מיוחסים, filter
- chassidut (40) Apply chassidut filter
- import (40) Apply import filter
- ownership (40) Apply ownership filter
- ownerships, (40) Apply ownerships, filter
- הגהות (20) Apply הגהות filter
- עם (20) Apply עם filter
- ספרים (20) Apply ספרים filter
- חתימות, (20) Apply חתימות, filter
- חכמי (20) Apply חכמי filter
- book (20) Apply book filter
- gloss (20) Apply gloss filter
- scholar (20) Apply scholar filter
- torah (20) Apply torah filter
- with (20) Apply with filter
- אשכנז (15) Apply אשכנז filter
- ashkenazi (15) Apply ashkenazi filter
- המזרח (5) Apply המזרח filter
- sephardi (5) Apply sephardi filter
בדף השער ובגבו חותמות של רבי "יהודא האגער, דיין קלויזענבורג".
האדמו"ר רבי יהודה הורביץ-הגר מדז'יקוב (תרס"ה-תשמ"ט, אנצי' לחסידות ב', עמ' ג-ד), בן האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורביץ מדז'יקוב, משושלת רופשיץ. התחנך בגרוסוורדיין בבית סבו [מצד אמו] האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ, בעל ה"אהבת ישראל", ונשא את בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ [ממנו קיבל את שם המשפחה הגר]. זמן מסוים שימש כדיין ומו"צ בקלויזנבורג. בתקופת השואה מצא מקלט ברומניה עד עלייתו ארצה. סירב להנהיג עדה, אך התקבצו סביבו חסידים ומעריצים רבים. בסוף ימיו התגורר בלונדון ושם נהג באדמו"רות. נודע כמתמיד עצום, כאיש קדוש, וכעובד ה' בדביקות גדולה. כתב תשובות בהלכה והרבה לכתוב את חידושיו בשולי גליונות ספריו. מחידושיו שנכתבו בשולי הגליונות נדפסו כמה ספרים.
מו דף. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים ספורים בשוליים הפנימיים של הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף השער. כריכה חדשה.
* ספר חתם סופר, על המצוות, כללים בש"ס, עם קונטרס יומין דחנוכה מאת הגאון רבי יוחנן סופר אב"ד ערלוי. ירושלים, מכון חתם סופר, תשל"ה [1975]. הקדשה בכתב יד וחתימת המחבר האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר (תרפ"ד-תשע"ו), אל הגאון הירושלמי רבי נטע פריינד (תרפ"ד-תשע"ג; ראש ישיבות "עץ חיים" ו"בית יוסף - דושינסקיא" לצעירים).
* ספר תכלת מרדכי, על התורה, מאת הגאון המהרש"ם - רבי שלום מרדכי שבדרון אב"ד ברעזאן. ירושלים, הוצאת פרדס, [תשכ"ד 1964 - דפוס צילום של מהדורת סיגעט, תרע"ג]. הקדשה משנת תשכ"ד בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מויליפולה-תל אביב רבי יהודה יצחק פרנקל אב"ד ידלובה (תרנ"ז-תשמ"ג), אל אחיו רבי מנשה פרנקל (תרס"ג-תשכ"ה; אב"ד ליז'נסק בארה"ב).
* ספר מי השלוח, מאת האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא. ירושלים, תשס"ח [2008]. הקדשה בכתב ידו וחתימתו של המו"ל האדמו"ר רבי משה ליינער מראדזין-ירושלים, אל הנדיב ר' יוסף רוזנברג.
* ספר הלכה אחרונה, על תרי"ג מצוות, מאת האדמו"ר רבי אברהם מרדכי סאפרין מקומרנא. ירושלים, דפוס צור-אות, [תש"מ 1980]. הקדשה בכתב יד "המחבר" האדמו"ר רבי אברהם מרדכי סאפרין (בנו של האדמו"ר רבי שלום מקומרנא), אל רבי ישראל דב בידרמן (בן האדמו"ר רבי יעקב יצחק מלעלוב; ראש ישיבת "דברי אמת" בירושלים).
4 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות מקוריות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
עם הקדשה בחתימת-ידו וחותמתו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מטשרנוביל, החותם: "משולם זוסיא בהרה"צ מוהר"ר יצחק זצ"ל, נכד המחבר זי"ע".
האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח), נצר לשושלת מפוארת של גדולי הצדיקים: מצד אביו התייחס לשושלת אדמו"רי טשרנוביל, ומצד אמו התייחס לשושלות צאנז ובעלז. אמו הייתה בתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב – בנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ונינה של האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בשנת תרצ"ד עלה לארץ, ולמד שנתיים בירושלים בישיבת "מרכז הרב". בשנת תרצ"ו נסע לשלוש שנים לפולין כדי לשהות במחיצת זקנו רבי ישעיה מטשחיוב. בתרצ"ט חזר לירושלים, ונישא לבתו של האדמו"ר מסטרטין. לאחר השואה הוכתר לאדמו"ר מטשרנוביל. בהנהגתו שילב מנוסח ומנהגי צאנז שקיבל מסבו הגדול, ורבים מחסידי צאנז-טשחויב קיבלו את מרותו. בשנת תשי"ט עבר לגור בבני-ברק, שם פתח את בית המדרש של חסידות צאנז. לאחר בואו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בעל ה"שפע חיים", לארץ, מסר לו רבי משולם זוסיא בענוותנותו את בית המדרש שייסד, והעבירו לנשיאותו והנהגתו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג. בניו הם האדמו"רים מטשרנוביל שליט"א, וחתנו המפורסם הוא האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר שליט"א.
[3], שסד עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים.
בגב דף המגן הקדשת האדמו"ר רבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב, בכתב-ידו ובחתימתו: "להיקר באדם... בעל הרחמים יקבל תפלותיו ברצון וברחמים וימלא משאלות לבנו לטובה. דוש"ט אברהם שלמה בידרמן מלעלוב".
האדמו"ר רבי אברהם שלמה בידרמן (תרפ"ז-תש"ס), בן האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב. היה מקורב לגדולי הדור מרנן ה"חזון איש" והסטייפלר. כיהן בראשות ישיבת לעלוב, ולאחר פטירת אביו, בשנת תשמ"ז, התמנה לאדמו"ר בבית המדרש בירושלים. נודע בפעילותו למען קירוב רחוקים, ובצדקותיו לנזקקים (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תתצד-תתצה).
שמ עמ'. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים בשולי הדפים. כתמי רטיבות גדולים בדפי זמירות שבת ובברכת המזון. חותמות. כריכה חדשה.
בראש דף השער, רישום בעלות בכתב-ידו של רבי משה לבוב, אב"ד טריר: "קניתי בעד שני זהובים... לראי' חתמתי יו' עש"ק כ"ו אדר תקי"ז לפ"ק פה שוואבך, הק' משה לבוב".
רבי משה לבוב בן רבי יהושע העשיל (אוצר הרבנים 14802; נפטר תקמ"ח), אב"ד טריר סביב השנים תק"ח-תק"י. לאחר שנסתיימה תקופת כהונתו כרבה של טריר, עבר לכהן ברבנות העיר שוואבך.
הגהה קצרה בכתב-יד בדף כז/1.
[2], קצא דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים במספר דפים, וכתמים קטנים רבים בדף השער. קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.
שאלות ותשובות עבודות הגרשוני, מאת רבי גרשון אשכנזי. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאן וואושט, [תנ"ט 1699]. מהדורה ראשונה.
כריכת עור עתיקה נאה, משני צדדיה הטבעה ישנה, עם סמל "כתר כהונה - הק' נפתלי בהרב הגאון המפורסם מה"ו יצחק אייזק זל"ה מאסטראה". רבי נפתלי הכהן הנ"ל הוא כנראה בנו של רבי יצחק אייזיק הכהן רב ואב"ד בקלויז בעיר אוסטראה (נפטר כסלו תצ"ה, מזכרת לגדולי אוסטרהא, עמ' 87-88), בנו של רבי בצלאל הכהן שכיהן כאב"ד אוסטראה בשנים ת"ע-תע"ז (מזכרת לגדולי אוסטרהא, עמ' 81-83), בנו של רבי נפתלי כ"ץ בעל סמיכת חכמים.
ר' נפתלי ששמו מוטבע על הספר שלפנינו, הוא אחיו של רבי יואל כ"ץ אב"ד אנטאנייא (נפטר תקכ"ה), אביהם של הגה"ק המקובל רבי יצחק אייזיק הכהן בעל "ברית כהנת עולם" (תקי"ג-תקמ"ח), ושל הגאון רבי משולם כהן-צדק מלבוב (תקי"ח-תק"ע), בעל "עיקר תוספות יו"ט" על המשניות ו"פתחי נדה" על הלכות נדה..
בדף השער, חתימת בעלות נוספת בכתיבה עתיקה: "הק' יהודא ליב בה"ה מהור"ר אברהם...".
בדף השער גם מופיעה חותמת בעלות של האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב - האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מווינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
[4], צד, [4] דף. 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים קלים, בעיקר בתחילת הכרך ובסופו (אחדים משוקמים בנייר דבק), ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עץ ועור ישנה ונאה, משוקמת (הספר עבר כריכה מחודשת, עם דפי בטנה חדשים). פגמים וסימני עש בכריכה.
בשער הספר נדפס שמו: "שאלות ותשובות עבודות הגרשוני", אולם מתוך ההקדמה מתברר שזו טעות, ובאמת שם הספר הינו "עבודת הגרשוני", וכך נקרא שמו בכל המהדורות הבאות ובספרי הפוסקים: "עבודת הגרשוני".
רישום בכתב-יד בדף השער: "הק' חיים בהרבני מו"ה דוד טיעבל[!] מפנשוב[!]". בדף השער גם מופיעה חותמת עתיקה שלו: "ch. ds.", וחותמת עתיקה נוספת של "נפתלי הירץ ב.... ז"ל מקראקא".
הגאון רבי חיים דוידזון (תק"כ-תרי"ד, אוצר הרבנים 5945), נולד בפינטשוב לאביו רבי דוד טעביל. תלמיד רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט". גאון מפורסם ועשיר מופלג. ממנהיגי יהדות פולין, ומראשי הרבנים אשר תמכו ב"מרד הפולני". עם פטירתו של ה"חמדת שלמה" בשנת תקצ"ט, נבחר לרב ראשי ואב"ד של וורשא.
[6], נ דף. דף מח חלק (במקור). 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות רבות בדף השער. כריכה חדשה.
העותק של רבי נחום טרייבטש, רבה האשי של מוראביה וניקלשבורג.
רישום בכתב-יד בדף המגן הקדמי: "קניתי מן מו"ה נחום טריביטש מפראג ביום ג' ד"י אלול תקע"ח, הק' אפרים מעסטיץ".
רבי נחום טריביטש (תקל"ט-תר"ב), מגדולי דורו, רבה של ניקלשבורג ומדינת מורביה. תלמידו של רבי יעקב גינצבורג בעל ה-"זרע יעקב". אב"ד דק"ק פרוסטיץ (פרוסטיוב, כיום בצ'כיה); לאחר פטירתו של הרה"ג רבי מרדכי בנעט, מונה לכהן כרבן של קהילות ניקלשבורג ושל מוראביה כולה, תפקיד בו שימש עד לסוף ימיו. נלחם בחירוף נפש בפורצי הגדר המשכיליים, והגן בכל נפשו ובכל מאודו על טהרת המחנה ועל כבודה של תורה. מחבר הספרים "שלום ירושלים" על התלמוד הירושלמי, ו"קובץ על יד" על הרמב"ם. "שו"ת רבי נחום טריביטש" ראה אור בהוצאת מכון ירושלים (תשמ"ט).
נדה: ה; ט-פט דף. משניות מן סדר טהרות: ד; ב-קצט דף. 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור מקורית בלויה, עם פגמים רבים, ועם קרעים חסרים בשדרה.
שני דפי שער בכל כרך, הראשון שבהם מאויר.
הגהות בכתב יד בכל הכרכים, מכותבים שונים. באחת ההגהות מסיים הכותב: "מאאמ"ו נר"ו" (פרק ד' מהלכות תשובה, דף מח/1). בכרך סדר נשים כחמש-עשרה הגהות למדניות, רובן פותחות במילה "אמו"ן", באחת מהן הוא מזכיר דברים בשם בנו "ר' שמחה שי'[חיה]" (פרק א מהלכות גירושין, דף סד/2).
שלושה חלקים בשלושה כרכים. חלק ראשון (מדע, אהבה, זמנים): [7], קטז; קנז דף (חסר [1] דף בסוף הכרך). חלק שני (נשים, קדושה): [2], רמג, [2] דף. חלק רביעי (נזיקין, קניין, משפטים): [2], קמא; קסט דף. 37 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. התכהות נייר בחלק מהדפים. עקבות רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים. מעט רישומים בעט על דפי השער וחתימות בודדות. כריכות עור בלויות ופגומות, עם קרעים וסימני עש.
העותק של הנצי"ב מוולוז'ין. בדף השער חותמות של הגאון רבי "נפתלי צבי יהודא ברלין, ר"מ דק"ק וולאזין". רישום בעלות של בנו בדף השער: "מאיר ברלין".
הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב מוולוז'ין (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של הגאון רבי יצחק מוולוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. אביו, רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תרכ"ח), עלה לירושלים בשנת תרי"ד והיה מראשי ומנהיגי קהילת ה"פרושים" בעיר. הנצי"ב מוולוז'ין נודע בהתמדתו ובגאונותו הרבה. במשך עשרות שנים הנהיג ברמה, במסירות ובאהבה את ישיבת וולוז'ין, שהיתה "בית היוצר" המרכזי לגדולי התורה שפיארו את יהדות ליטא, רוסיה ופולין. באישיותו האצילית ובלמדנותו העמוקה והיסודית העמיד דורות של תלמידי חכמים גדולי-עולם, ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים. היה מעורב בהנהגת הציבור ודעתו היתה סמכותית ומכרעת בכל עניני הקהילות ברוסיה וליטא. כמו כן, היה משיב תשובות בהלכה לרבנים רבים שפנו לקבל את הכרעותיו. בשל העומס הרב שהיה מוטל על כתפיו היה רגיל לחתום את מכתביו במילים: "העמוס בעבודה" [כמו במכתב שלפנינו]. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" - חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר"; וכן חידושים על הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא, ספרא וספרי.
נכרך עם ספר נוסף של אותו מחבר: ספר שאול בן הלוי, חידושים על יו"ד סימנים א'-קי"א. לבוב, דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, תרמ"ב 1882.
[3], עט; [1], לה דף. 24 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבי יצחק הלוי מדורא, עם פירוש והגהות מאת רבי שלמה לוריא (המהרש"ל), ועם פירוש מבוא שערים, מאת רבי נתן שפירא [מהרנ"ש]. זאסלב בעיר מיידן, דפוס אליעזר בן יעקב רובלינקר ודוד בן משה, [תקס"ז 1807].
העותק של רבי אברהם ברוך הלוי סולובייצ'יק, אב"ד סמולנסק, בנו הבכור של ה"בית הלוי".
רישום בעלות בדף השער: "שייך להרב ר' אברהם ברוך הלוי נ"י סאלאווייצ'יק".
רישום בעלות נוסף: "שייך לר' שאול בן שמואל בנימין כץ משטופישץ".
הגאון רבי אברהם ברוך הלוי סולובייצ'יק אב"ד סמולנסק (תר"י-תרע"ג), בנו הבכור של הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, בעל "בית הלוי". נולד בוולוז'ין לאביו שכיהן אז כראש הישיבה בוולוז'ין (לפני שעבר לכהן ברבנות סלוצק ובריסק). קיבל תורה מפי אביו יחד עם אחיו הצעיר ממנו בכשלוש שנים, הגאון רבי חיים הלוי (לימים, ראש ישיבה בוולוז'ין ואב"ד בריסק). כבר מילדותו ראה אביהם כי בנו רבי אברהם ברוך מוכשר לכהן ברבנות, ואמר פעם בבדיחותא לשני בניו בעודם בחורים צעירים: "אתה אברהם ברוך עתיד להיות רב בישראל, ואתה חיים עתיד להיות מלמד גמרא". כשהוא מסביר "כי רב בישראל אין בודקין אותו אלא פעם אחת לפני שמושיבים אותו על כיסא הרבנות ואילו מלמד גמרא תלמידיו בודקין אותו יום יום ושעה שעה..." (הראשון לשושלת בריסק, עמ' 436). בשנת תרכ"ט נשא את בתו של הגביר ר' שאול קצנלסון מבוברויסק (ראה: אייזנשטאט, דור רבניו וסופריו, ב, עמ' 33; הראשון לשושלת בריסק, עמ' 229). בשנת תרמ"ג החל לכהן כרבה של סמולנסק, בה כיהן כשלושים שנה. בנו רבי ישראל סולובייצ'יק (נפטר תשי"א) מילא את מקומו ברבנות סמולנסק. מימרא מעניינת בשם רבי אברהם ברוך נמסרה מפי השמועה ע"י בן-אחיו מרן הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (ראה "טללי אורות" פרשת ויגש; שעורי רבנו משולם דוד הלוי, דרוש ואגדה, עמ' קב).
ב, [2], עב, [1], עג-פב, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 34 ס"מ. נייר כחלחל. מצב כללי בינוני-טוב, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרעים רבים בשני הדפים האחרונים), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
בדף המגן הקדמי חותמת (עם קרע חסר באמצעה): "יצחק ב[לאזער] מלפנים רב בע"מ [-בעיר מלוכה], [פעטע]רבורג [קאוונא]".
הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר - הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.
[2], סד, [2] דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. רישום בעלות בדף המגן (עם קרע באמצעו). כריכה חדשה.