אוסף גדול של 16 ספרים שנדפסו במרוקו במאה ה-20. בחלק מן הספרים נדפסה תמונת פורטרט של המחבר:
• ספר בקש שלמה, שו"ת מאת רבי שלמה אבן דנאן. קזבלנקה, [דפוס האחים שלום ומרדכי אלבאז, תר"צ 1930].
• ספר מנחת יהודה, חידושים על פרשיות התורה, מאת רבי יהודה אבן דנאן. פאס, דפוס מסעוד שרביט ועמרם חזאן, [תרצ"ה 1935].
• שרביט הזהב, תוכחה ודברי מוסר, מאת רבי דוד דאנינו. קזבלנקה, דפוס יהודא ראזון, [תרצ"ח] 1938. עם תמונת המחבר. ערבית וערבית-יהודית.
• ספר קרבן מנחה, מאת רבי ברוך סבאג. קזבלנקה, דפוס י’ ראזון, [תרצ"ט] 1939. עם פורטרט המחבר.
• ספר דבר שמואל, שו"ת מאת רבי שמואל עמאר. קזבלנקה, דפוס י’ ראזון, [ת"ש 1940].
• עת ספוד, פיוטים שונים בערבית-יהודית. קזבלנקה, דפוס יוסף לוגאסי, [ת"ש 1940, בערך].
• ספר וזאת ליהודה, דרושים מאת רבי יהודה אבן דנאן. פאס, דפוס מסעוד סרביט ועמרם חזאן, [תש"ב 1942].
• ספר שבח ורנה, פיוטים שונים. [מכנאס, דפוס צאייאג, תש"ו 1946].
• ספר אור חדש, חלק שני, מאת רבי דוד דאנינו. קזבלנקה, דפוס משה עמאר, [תש"ז 1947].
• ספר רביעי, קול יהודה, חידושים בפסוקי התורה, מאת רבי יהודה אבן דנאן. פאס, דפוס מסעוד שרביט ועמרם חזאן, [תשי"ב 1952].
• ספר לקט עני, דרשות מאת רבי דוד סבאג. מקנס, דפוס Sayag, [תש"ח 1948 בערך]. עם פורטרט המחבר.
• השפה העברית, ספר לימוד הקריאה והכתיבה, חלק ראשון וחלק שני. קזבלנקה, דפוס L’Ideale, [שנות הת"ש 194-]. שני חלקים בשני כרכים.
• ספר ויחכם שלמה, חידושים על התורה, מאת רבי שלמה נחמיאש. קזבלנקה, דפוס י’ ראזון, [תשט"ו] 1955.
• ספר עדות ביעקב, לזכרו ולהנצחת שמו של רבי יעקב אדרעי. קזבלנקה, דפוס י. ראזון, [תשי"ג 1953].
• ספר שנות חיים, תולדות הרב הקדוש המלוב"ן המקובל האלקי סבא דמשפטים כמוהר"ר חיים פינטו זלה"ה. דאר לבידא (קזבלנקה), דפוס דוד א' עמאר, [תשי"ח 1958].

16 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם כרוכים בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

דף בהדפסה ליטוגרפית, צילום מכתב בכתב ידו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור - בעל ה"אמרי אמת" מגור, בעניין הבחירות למועצת העיר לודז', בחודש סיון תרצ"ד [1934].
במכתב מבקש האדמו"ר מחסידיו להצביע כפי שתורה "אגודת ישראל": "בעזה"י ג' נשא תרצ"ד, אהוביי אנ"ש היקרים שי' בלאדז באשר בקרוב יהי' הוואטין מהשטאטראט [=הבחירות למועצת העיר]. אבקש שתלכו אל הוואטין [=הבחירות] ותבחרו באלו שהאגודה תדרוש מכם. ידידכם דו"ש וטובתכם, אברהם מרדכי אלטר".
האדמו"ר "הזקן" מגור - רבי אברהם מרדכי אלטר בעל ה"אמרי אמת" (תרכ"ו-תש"ח), האדמו"ר השלישי לשושלת גור. בנו של ה"שפת אמת", גאון וקדוש. מייסד "אגודת ישראל" ומגדולי מנהיגי היהדות החרדית לפני השואה. רבם של עשרות אלפי חסידי גור בפולניה. בשנות השואה נהרגו רוב חסידיו ועשרות מצאצאיו, אך האדמו"ר ניצל בדרכי ניסים ועלה לירושלים, בה כונן מחדש את חסידות גור וישיבותיה. בניו הנותרים הם שלשת האדמו"רים: ה"בית ישראל", ה"לב שמחה" וה"פני מנחם", שכיהנו בזה אחר זה.

[1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדף. סימני קיפול.

דף מודפס, עם הזמנה לחתונה ומכתב בקשה, מאת האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוויעהל, עם תמונתו. ירושלים, [תש"ד בקירוב 1944].
נדפס כמכתב בקשה לעזרה לנישואי נכדתו של האדמו"ר ר' שלמה'לה מזוויעהל, בת-בנו האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן, עם החתן רבי אברהם חיים ראטה, בנו יחידו של האדמו"ר רבי אהר'לע בעל "שומר אמונים" [שעלו יחד מסאטמר לירושלים בתשרי ת"ש]. בדף שלפנינו לא נרשם תאריך ומקום החתונה, ורק נכתב כי החתונה תהיה בחודש אלול בירושלים: "החופה תהי' איה"ש בשעה טובה ומוצלחת בחדש הרחמים בעזר בעל הרחמים בעיה"ק ירושלם תובב"א". [בסופו של דבר נערכה החתונה בחודש כסלו תש"ה – ראה חומר מצורף].

האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (תרכ"ט-תש"ה), דור רביעי להמגיד מזלוטשוב. איש אלוקים קדוש, בעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו והבטחותיו לא שבו ריקם. לאחר פטירת אביו בתרס"א, התמנה לרבנות ואדמו"רות בעיר זוועהיל שבאוקראינה (לצד אחיו רבי יחיאל מיכל), על פי הוראת רבו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת תרפ"ה נמלט לפולין מאימת הקומוניסטים, ובשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל יחד עם נכדו רבי מרדכי. התיישב בירושלים ובנה את ביתו בשכונת "בית ישראל". בשנותיו הראשונות בארץ לא ידע איש את זהותו. בשנים ההן ישב לו בפינה בישיבת "חיי עולם" ועסק בתורה בצניעות, מתוך עוני ומחסור. בערך בשנת תרפ"ט "גילו" מספר תיירים מחו"ל שהוא הצדיק המפורסם ר' שלמה'לה מזוועהיל. מאז החל שמו להתפרסם בארץ ורבים החלו לשאול בעצתו "כאשר ישאל איש בדבר האלהים". על שאלות קשות ששאלוהו נהג ללכת למקווה ולאחר טבילה השיב את תשובותיו. רבים היו משתוממים על "רוח הקודש" שבתשובותיו אלו. היה נערץ אצל כל גדולי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד, שהפליאו לדבר על קדושתו הנוראה ועל ענוותנותו וצניעותו המופלגים. על שולחנו סעדו עניים, אומללים ועלובי נפש, שנהגו בביתו כאילו היה ביתם.

רבי שלמה'לה גם גידל בביתו בירושלים את שתי נכדותיו היתומות, בנות-בתו אשת האדמו"ר מנסכיז רבי שמואל מרדכי שפירא (שנפטר בשנת תר"פ), שאחת מהן השיאה לבנו האדמו"ר רבי מרדכי, ומשום כך בדף שלפנינו מופיע שמו כ"העומד מצד הורי הכלה": "הורי הכלה - מרדכי גולדמן ורעיתו הרבנות[!] תחי', נכדי הרה"צ ר' שלמה גולדמן אדמו"ר מזוועהיל שליט"א – העומד מצד הורי הכלה".

החתן - הרה"צ רבי אברהם חיים ראטה (תרפ"ד-תשע"ד), לימים, האדמו"ר מ"שומרי אמונים" בירושלים ובבני ברק. נולד בבערגסאז לאביו הרה"ק רבי אהרן ראטה, בעל "שומר אמונים". לאחר פטירת אביו בבית מדרשו בירושלים וחלק מהחסידים הכתירוהו לאדמו"ר. אולם רוב החסידים הכתירו לראשם כאדמו"ר את גיסו הרה"צ רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות "תולדות אהרן". בשנותיו הראשונות באדמו"רות כונה "האדמו"ר מבערגסאס". הקים את "קרית שומרי אמונים" בירושלים, והקים בה ישיבה ומוסדות חינוך, אך לאחר כמה שנים עבר לבני ברק, והעביר לשם את ישיבת "שומרי אמונים".

[1] דף, 10X29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב עם 2 שורות בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי", מהשנה האחרונה לימי חייו של האדמו"ר. תל אביב, אייר תשל"ח [1978].
מכתב תנחומים למשפחת הכטלינגר, לפטירת אביהם "החסיד הנעלה" ר' אפרים הכטלינגר ולפטירת אמם (האם צפורה נפטרה באסרו-חג של פסח תשל"ח, והאב ר' אפרים נפטר כשבועיים לאחריה – ראה חומר מצורף). האב היה משתתף בהתוועדויות בבית מדרשו של האדמו"ר, ובמכתב מזכיר האדמו"ר כי "עוד מהדהד באזני, שירו של אביכם ז"ל אשר היה רגיל לזמר בעת המסיבות 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול'...". המכתב כתוב במכונת כתיבה, ובסופו שתי שורות בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "...המנחם ומעתיר בעד כל המשפחה, מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן – סדגורה".
האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (כסלו תרנ"ז-ניסן תשל"ט), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג - בהיותו בן ט"ז שנה - הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ ישראל. אף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדף ובקפליו.