מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove books, filter books,
- book (268) Apply book filter
- ספרי (196) Apply ספרי filter
- and (145) Apply and filter
- חסידות (100) Apply חסידות filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- proclam (37) Apply proclam filter
- שונים (32) Apply שונים filter
- יסוד (32) Apply יסוד filter
- וספרים (32) Apply וספרים filter
- classic (32) Apply classic filter
- miscellanea (32) Apply miscellanea filter
- ספרים (30) Apply ספרים filter
- דפוס (27) Apply דפוס filter
- מכתבים (27) Apply מכתבים filter
- ישראל (27) Apply ישראל filter
- ירושלים (27) Apply ירושלים filter
- ותעודות (27) Apply ותעודות filter
- וכרוזים (27) Apply וכרוזים filter
- וארץ (27) Apply וארץ filter
- ותעודות, (27) Apply ותעודות, filter
- document (27) Apply document filter
- documents, (27) Apply documents, filter
- eretz (27) Apply eretz filter
- israel (27) Apply israel filter
- jerusalem (27) Apply jerusalem filter
- letter (27) Apply letter filter
- poster (27) Apply poster filter
- posters, (27) Apply posters, filter
- חכמי (25) Apply חכמי filter
- scholar (25) Apply scholar filter
- torah (25) Apply torah filter
- קבלה (23) Apply קבלה filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
- והקדשות (20) Apply והקדשות filter
- עם (20) Apply עם filter
- חתימות, (20) Apply חתימות, filter
- חתימות (20) Apply חתימות filter
- הגהות (20) Apply הגהות filter
- dedic (20) Apply dedic filter
- gloss (20) Apply gloss filter
- signatur (20) Apply signatur filter
- signatures, (20) Apply signatures, filter
- with (20) Apply with filter
- דפוסי (18) Apply דפוסי filter
- centuri (18) Apply centuri filter
- in (18) Apply in filter
- print (18) Apply print filter
- th (18) Apply th filter
- ashkenazi (15) Apply ashkenazi filter
מבוא לתוספתא, עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה יהודה ליב פרידלנדר, בהוצאת בנו מאיר פרידלנדר. טירנוי, דפוס ליפמאן הכהן קאטצבורג, תר"ץ [1930].
שלמה יהודה ליב פרידלנדר נודע על שם הירושלמי לקדשים אותו הוציא לאור כביכול מתוך כתב-יד עתיק, כאשר בהמשך נודע כי הוא זייף את החיבור. לצד הירושלמי, הוא חיבר גם פירוש לתוספתא. בחייו הספיק להוציא לאור את חלקו, על סדרי זרעים ונשים, כשבראש שני חלקי החיבור הוא הוסיף מבוא.
בנו, מאיר פרידלנדר, שביקש להוציא לאור את החיבור במלואו (וכנראה לא עלה הדבר בידו), הוציא לאור את המבוא לתוספתא שלפנינו עם כמה הוספות. בתחילת הספר נדפסו ההסכמות שניתנו לחלקים הראשונים, מאת רבי דוד פרידמן מקרלין, רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מברז'אן, ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר.
[3] דף, פד עמ'. כפי הנראה בחלק מהעותקים נוספו דף שער נוסף והקדמה נוספת בגרמנית. שני דפים אלו אינם נמצאים בעותק שלפנינו. 22 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
קונטרס מודפס, "מודעה" מאת ר' יחיאל גאטליעב לייטנער, על כשרות המקווה אשר הוקם בבית המלון שלו "גאלדענעס שלאס" במרינבד, שהאדמו"ר ממונקאטש יצא לעורר על כשרותו. מרינבד, י' טבת תרע"ח [1917].
בדף השני, מכתבים בדפוס מאת גדולי הרבנים מהעיר וינה: רבי יוסף באב"ד אב"ד קאלוש, רבי יוסף ענגעל [מקראקא] ורבי מאיר אריק אבד"ק בוטשאטש, הקובעים כי המקווה נבדק, ונמצא כשר בלי פקפוק, ואינו צריך שום תיקון כלל.
הקונטרס שלפנינו נתפרסם כתשובה לכתב פלסתר שהדפיס האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא, בו טען שהמקווה פסול וצריך לתיקון, ושבעליו מסרב להישמע לאזהרות, ויצא אף נגד הרבנים שהכשירו את המקווה הפסול.
ב"מודעה" מגולל ר' יחיאל גאטליעב לייטנער (בעליהם של המלונות "גאלדענעס שלאס" ו"גאלדענען שליססעל") את סיפור הקמת המקווה בעיירת המרפא מרינבד שבבוהמיה (כיום: מריאנסקה לאזנייה, צ'כיה), והכשרתו בידי הרבנים. על-פי דבריו, המקווה תוכנן בידי מספר רבנים: רבי מאיר שמחה אבד"ק דינאבורג [בעל ה"אור שמח"], רבי שמואל בורנשטיין אב"ד סוכוטשוב [האדמו"ר בעל "שם משמואל"], ורבי נפתלי זילברג ראבד"ק וורשא, וזכה להכשר מרבי יוסף ענגעל מקראקא. חרף ההכשר המהודר וההשגחה ההדוקה, נתגלעה מחלוקת על כשרות המקווה בין בעלי המלון ובין האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא (בעל ה"מנחת אלעזר"), שטען כי עפ"י דעת ה"דברי חיים" פקק ניקוז המים פוסל את המקווה.
[1] דף כפול (הכולל [2] עמ' מודפסים). 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול לאורך ולרוחב.
המחבר, רבי זוסמן אבא ליפשיץ, פעל בפולין, ובהמשך חייו היגר לארה"ב, שם התמנה לרב בסט. לואיס. בעל ספר "מרכבת המשנה" על סיומי משניות, שנדפס באותה שנה. מטרת הספר שלפנינו, "תקוני תשובה", היא כפי שכותב בהסכמתו רבי יצחק דוד ווידרעוויץ, "להעיר ולעורר לב המעיינים בספר דרכי תשובה שלא יקפצו להורות מתוך דבריו עדי החקירה והדרישה במקורן של דברים...".
103, [3] עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
מחאה ואזהרה גדולה ואיסור חמור של תורה! / גרויסער פראטעסט און שארפע וואהרנוג באיסור של תורה. נדפס כחלק ממוסף העיתון "Jüdische Zeitung". מונקאטש, דפוס Orafla, תרצ"ה [1934]. עברית ויידיש.
כרוז דו-לשוני בעברית וביידיש, היוצא במחאה חריפה נגד בתי הספר החילוניים של המפלגות הציוניות, בעיקר בערים מונקאטש [מוקצ'בו] ואונגוואר [אוז'הורוד], שתיהן באיזור זקרפטיה שבצ'כוסלובקיה (כיום במערב אוקראינה).
הכרוז קובע בין השאר כי בתי הספר של המפלגות הציוניות הם "מצודה רעה ומסוכנת מאוד לנשמת הילדים והילדות מזרע ישראל, כי ילמדו אותם שם דברי מינות וכפירה בתורת משה רבנו...".
בתחתית הכרוז חתומים בדפוס החשובים שברבני הונגריה ומזרח אירופה באותה עת: האדמו"ר רבי חיים אליעזר שפירא ממונקאטש, רבי יהושע גרינוולד אב"ד חוסט, רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר, רבי שלמה ישראל קליין, ורבים אחרים.
47.5X63 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קטנים וקרעים חסרים זעירים לאורך סימני הקיפול.
מקבץ של שלושה ספרים. שני חלקי שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. חלק ראשון שנדפס בשתי הדפסות שונות בשנת תרפ"ג, וחלק שני שנדפס בשנת תרפ"ח:
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודאפעשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הוצאה ראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודאפעשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של ההוצאה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.
• ספר זכרון יהודה, חלק שני, יו"ד, אה"ע, חו"מ ואו"ח תניינא. אויהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928].
חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים, ושתי ההדפסות מונחות לפנינו. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל רבי יוסף חיים זוננפלד, בו מתקפה חריפה על ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר הסיבות שלא להיכנס לשותפות עם האגודה:
ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים ייפסקו, ונמצא שהצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם;
שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" שיחד עם רבני הונגריה התנגד נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי "לחוש במקום שיש חשש סכנת נפשות, ולהם המה אומרים שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו מיד ולדורות".
ןלסיום: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".
בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי - בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).
המחבר, הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן החתם סופר [רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים"]. עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד [לימים, רבה של ירושלים] ור' משה גרינוולד [לימים, רבה של חוסט, בעל ערוגת הבושם], ועמד עמם בקשר רב כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה ורומניה (בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצער אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד). ספריו "זכרון יהודה" נדפסו בשני חלקים לאחר פטירתו בשנים תרפ"ג-תרפ"ח. בהמשך, החלו להכין להדפסה את החלק השלישי, אך התהליך לא הושלם מחוסר אמצעים. שמונה דפים מחלק זה (סימנים א-יד) נדפסו בפני עצמם (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מח-נז).
3 כרכים. חלק ראשון (שני עותקים): [6], קסח, [6] עמ'. חלק שני: [7], רכד עמ'. 30.5-32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט בחלק הראשון (המצונזר). קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים בחלק הראשון (המקורי), עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. קרעים קלים בחלק הראשון (המצונזר). רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות.
שני שרידי כתבי-יד על קלף, שהוצאו מגניזת כריכות. [כתיבה אשכנזית, המאה ה-13/14]
• דף מקופל לשנים, מתוך חמש מגילות. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת.
בדף הראשון: קהלת ד, טז-ה, ט; בצד האחורי: קהלת ו, י-ז, יב; על הדף השני: קהלת יא, ח-אסתר א, א; בצד האחורי: אסתר א, א-א, יז.
• שריד מתוך דף. כתיבה אשכנזית בינונית (3 עמודות בעמוד), מתוך ספר מצוות גדול (סמ"ג).
בצדו האחד ל"ת רח: "ולא היו שם כל דרכי הדרישה וחקירה..." עד ל"ת ריב: "בכלל ארור בו נידוי...". בצד השני ל"ת ריג: "שלא תשתה המים המרים..." עד ל"ת ריד: "אין שבח לתלמידי חכמי' לעשות כן...".
[2] דף. גודל משתנה. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט.
דף קלף בכתב-יד, פסוקים מספר דניאל. כתיבה אשכנזית עם הערות מסורה בתחתית הדף. [אשכנז, המאה ה-14-15].
ספר דניאל. פרק ו', כמחצית מפסוק כה עד פסוק כט, ופרק ז', פסוק א עד כמחצית מפסוק ז, בכתיבה אשכנזית. הטקסט ערוך בשתי עמודות, עם המסורה, אך קטוע וחלקי עקב קרעים בדף הקלף.
דף: 27.5X15 ס"מ בקירוב; מסגרת: 49X36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעה רבה בטקסט בעמודה הימנית ובהערות המסורה. נתון במסגרת נאה. הדף לא נבדק מחוץ למסגרת.
דף אינקונבולה, מתוך נביאים אחרונים עם פירוש רבי דוד קמחי – הרד"ק. [שונצינו, דפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצינו, רמ"ו 1486, בערך].
דף מתוך מהדורת נביאים אחרונים עם פירוש הרד"ק, שנדפסה בדפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצינו, בשנת רמ"ו בקירוב.
לפנינו דף מספר ישעיהו (פרק נא), דף ד' בקונטרס ט' (דף [68] בספר ישעיהו). לפסוקי המקרא נוספו ניקוד וטעמים בכתב-יד.
הדף מוצמד ללוח גדול ממדים, עליו מצויירת בהגדלה המסגרת הנאה המעטרת מהדורות שונות של ספרים מדפוסי שונצינו (דף האינקונבולה נתון במרכז ומוקף במסגרת זו). הדף והלוח נתונים במסגרת זכוכית.
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ב (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. בעשור הראשון לפעילותם, היו בני שונצינו הראשונים שהדפיסו מסכתות מן התלמוד והראשונים שהביאו לדפוס את כתבי הקודש בשלמותם. הדף שלפנינו נדפס כחלק מהמהדורה הראשונה של ספרי הנביאים האחרונים, שהיא המהדורה הראשונה בה נדפס פירוש רד"ק עם הפנים.
דף אינקונבולה: 31X21.5 ס"מ; מסגרת: 63X47 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עובש קלים בשולי הדף. קרעים קלים בשולי הדף. הדף מוצמד ללוח בהדבקות נייר-דבק בארבע פינותיו. כתמים בגב המסגרת.
הדף לא נבדק מחוץ למסגרת.
מאמרי הספר נקראים "מעיינות" (12 עינות-מים), ופרקיו נקראים "תמרים".
עותק חלקי. ט-כב, כה-מד דף (סך הכל 34 דף. במקור: קמב דף). 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.
מן הספרים העבריים הראשונים שנדפסו בפרארה.
ספר שאלות ותשובות, מאת רבי שלמה לוריא - מהרש"ל. [לובלין, דפוס קלונימוס בן מרדכי יפה, שנ"ט 1599].
בתחילת הכרך (דף ט) רישום בעלות: "תשובה לקחתי ליקוחין עשיתי בו ממו"ח, הק' געטשליק וואנפרידן".
לא ידוע מיהו החותם. ישנם סב ונכדו הנושאים שם זה. הראשון, רבי אליקים געטשליג ב"ר אלכסנדר וואנפרידן, אב"ד קוניץ (נפטר תקל"ז; ראה חומר מצורף). השני הוא ככל הנראה נכדו, רבי אליקים ב"ר יחיאל מיכל געטשליק, החתום על פסק דין משנת תקמ"ג המובא בספר הלכה למעשה רב (מאת רבי שאול לוונשטאם, אב"ד אמשטרדם, אמשטרדם תקפ"ח), ואף הביא לדפוס את הספר מגלת ספר (אמשטרדם, תק"נ) שבו הספד על רבי שאול לוונשטם, עליו הוא חתום בשם: "התורני כמוה"רר אליקים געטשליק וואניפרידן". הוא רשום כמגיה של תנ"ך (אמשטרדם, תקל"ז-תקל"ח) וכמסדר ומגיה של משניות (אמשטרדם, תקל"ה-תקל"ו).
לאורך כל הספר, רשומים בראשי העמודים שמות שונים, שם אחד בכל עמוד, ביניהם למשל (דף כ): "יוסף בן דוד לייפניק".
ט-לא, לג-סט, [1] דף. חסרים שמונה דפים בתחילת הספר, ודף אחרון. ספירת דפים משובשת. 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשני הדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. כריכה חדשה.
אוסף ספרי רפואה, אסטרונומיה, חשבון וענייני מדע נוספים:
• ספר מוסדות תבל, ענייני מדע, מאת דוד פריזנהויזן. ווין, דפוס אנטאן שטראוס, [תק"פ] 1820.
• ספר חשבון השלם (מלאכת מחשבת החדש), ענייני חשבון ואלגברה, שני חלקים, מאת שלום הלוי בליינקיר. [ברדיצ'ב, דפוס מאיר חיים רוטין בארג, תקצ"ד 1834]. חסר דף שער ברוסית.
• ספר מלא חפנים, לקוטים מכתבי יד להיש"ר מקנדיאה, רש"י, רמב"ם ואחרים, בעריכת אברהם גייגר. ברלין, דפוס זאב וואלף ווילציג, ת"ר [1840].
• ספר אילם וספר מעין גנים, מאת רבי יוסף שלמה דילמדיגו (היש"ר מקנדיאה). אודסה, דפוס מ. א. בעלינסאן, תרכ"ד-תרכ"ה 1864-1865.
• צפנת פענח, דרכי החשבון, מאת יוסף שליפרז מהאראדישץ. וורשא, דפוס ר' יואל לעבענזאהן, תרל"ה 1875.
• ספר רפואות, "מהרופא הגדול אביר הרופאים אשר לו שם בגבורים אשר נמצא בכ"י", עם סגולות מבעל "לבושי שרד" בכתב-יד. קאלאמיא, דפוס יוסף פרידמאן, תרמ"ב 1881. שני עותקים.
• ספר צל העולם, חכמת הטבע וענייני מדע, מאת רבי מתתיהו דלקארט. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ז 1897.
• שני מאמרי המשגל, מאת הרמב"ם, בעריכת חיים קראנר. ברלין, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרס"ו 1906.
• ספר מעשה טוביה, מדע ופילוסופיה, שני חלקים, מאת טוביה כ"ץ. פאדגורזע, דפוס יוסף פלעסנער ושותפו, תרס"ח 1907. עם פורטרט המחבר.
• ספר דרכי חיים, "פרק ראשון מחלק ראשון מספר רפואות הגדול", מאת חיים שמחה ליינער מראדזין. וורשא, דפוס "הצפירה", תרס"ח 1908.
• ספר רפואות הגדול, "חיי דברייתא" (חלק ראשון פרק ראשון), מאת רבי חיים שמחה ליינער מראדזין. וורשא, דפוס ר' אברהם יצחק האלטער, תרע"ב 1912.
12 ספרים. גודל ומצב משתנים. רובם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
שבעה ספרי לשון, דקדוק ומסורה:
• ספר קצור הדקדוק, "ראשי החקים והמשפטים אשר לשפת עבר, מאושר ומקוים ע"י שר השכלת העם למורים העברים בכל בתי הספר אשר בארץ רוסיא". סנקט פטרבורג, דפוס בית עקד החכמה אשר להקיר"ה, תר"ז [1847].
• ספר מבוא המסורה, ביאור מילות המסורה וכוונתה, מאת יוסף קלמן מקאסוויע. וורשא, דפוס אלכסנדר גינז, [תרכ"ב] 1862.
• ספר ערוך הקצר, מאחד הקדמונים, עם תרגום ללשון אשכנזי. לבוב, [תרל"א] 1871.
• משפטי הלשון העברית, משנת הגר"א בדקדוק, מאת אריה ליב גורדון. ווילנא, דפוס ש"י פין, א"צ ראזענקראנץ, וד' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ד 1874. עם מעטפת מודפסת צהובה, מקורית.
• הכרמל, ענייני לשון ודקדוק מתוך ספרי המלבי"ם, בליקוט ועריכת יוסף גרינבוים. מ. סיגעט, דפוס מענדיל ווידער ובנו אברהם צבי, תר"ס [1900]. בראש הספר מופיע מכתב ברכה מאת האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, בעל "קדושת יום טוב".
• אוצר לשון המקרא והתלמוד, מעזבון אשר ברוך בנדט גברונסקי, בעריכת חיים טשרנוביץ. מוסקבה-פריז, דפוס וו. דרוגולין, [תרפ"ד] 1924.
• חומש בראשית, עם תרגומים, המסורה בשלמותה וספר למודי השם, מאת רבי יונתן שטייף דיין ומו"ץ בודפסט. שני חלקים בכרך אחד: בראשית א-ב, בודפסט, דפוס מרדכי קלונימוס צבי צאבעל, תרפ"ז [1927]; בראשית ב-יא, בודפסט, דפוס Gewuercz Ferdinand, [תרצ"ב 1932?].
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.