ספר זכרון, "מאביר הרועים... רבינו משה סופר זצוק"ל בעל חתם סופר... נוראות ונפלאות, שהתרגשו לבוא לעולם בשנת תקס"ט". פרשבורג, דפוס דוד לוי ושותפו אברהם אלקלעי, תרל"ט [1879].
חיבור שנדפס על פי כתב-ידו של החת"ם סופר, אודות המצור שבו נמצאה העיר פרעשבורג בשנת תקס"ט, בזמן מלחמת אוסטריה-צרפת, ועל מצב היהודים בתקופה זו.
הספר יצא לאור בידי רבי שלמה סופר, בנו של ה"כתב סופר" ורבה של ברגסאס.
חתימה בדף השער: "יקותיאל יודא עליאש", ורישומים מהעיר "דאלינא" [דולינא].

IV, 52 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. באחד הדפים קרע לרוחב הדף, עם פגיעה בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר "מצפת שמואל - ישיבת אונצדארף והשפעת רבה ז"ל על הדור", מאת יצחק דוב לעפקאוויטש מטשאני. בודפשט, דפוס Katzburg, תרע"ט 1919.
הגאון המפורסם רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" (תר"ב-תרע"ט), מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מתלמידי ה"כתב סופר". משנת תרל"ג אב"ד טשאבא, ומשנת תרמ"ג כיהן ברבנות אונסדורף (אחת מ"שבע קהילות" הנודעות), בה הקים ישיבה גדולה מהחשובות שבישיבות הונגריה והאיזור. נודע במסירותו הרבה לתלמידיו, ואכן רבים מתלמידיו היו מגדולי הדור (רבי שמואל דוד אונגאר אב"ד נייטרא, ועוד). בישיבתו היה נוהג כמנהג אדמו"רים בעריכת "שולחנות" וחלוקת "שיריים". נודע בקדושתו הרבה, ורבים היו פונים לקבל מברכותיו ולבקש ממנו להתפלל על עניינים שונים.

15, [1] עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.

אוסף ספרי רבי בן ציון אלפס, "מעשה אלפס", ווילנא וירושלים, תרס"ח-תש"א (בחלק מהספרים נדפסו תמונות של המחבר):
• מיין זיידע'ס הגדה. ווילנא, דפוס א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, תרס"ח 1908.
• דער בעריהמטער יונגער דרשן, אדער משיח אלמים. ווילנא, הוצאת בית מסחר הספרים של שלמה שרעבערק, תרס"ט [1909].
• א ווירקליכע הערצליכע ליעבע. ווילנא, ז. ש. שרעבעקר, תרס"ט 1909.
• א ווירקליכע הערצליכע ליעבע. ווילנא, דפוס ר' יצחק יהודה ליב קאצינעלינבויגען, [תר"ע] 1910.
• אגיבעט בריעף. ווילנא, דפוס ר' יצחק יהודה ליב קאצינעלינבויגען, תר"ע 1909.
• אגרת השבת. ווילנא, חברת "דפוס והוצאה", [תר"ע] 1910.
• ספר הפעמון, "דער גלעקעל". ווילנא, חברת "דפוס והוצאה", תר"ע [1910].
• מעשה אלפס ופרי הגפן, "אדער צוקער-געבעק'ס אונד וויין", בשיתוף עם רבי גרשון פיעסטון. ווילנא, "דרוק און פערלאג", [תר"ע] 1910. שני חלקים בשני כרכים.
• הדר זקנים (ומשפט הבנות). ירושלים, דפוס א. ל. כהנא, [תרצ"א 1931]. כרוך עם: ודע מה שתשיב, זכרונות מחיי המחבר. ירושלים, דפוס א. ל. כהנא, תרצ"א [1931].
• לשמוע בלמודים, סיפורי נפלאות. ירושלים, דפוס א. ל. כהנא, תרצ"א [1931].
• אהבה-לבבית טהורה (רומן). ירושלים, דפוס א. ל. כהנא, תרצ"ד [1934]. שני חלקים בשני כרכים.
• סוד קיומנו או המחנך. ירושלים, דפוס א. ל. כהנא, תרצ"ד [1934].
• טעות נמהרה או אבוד עצמו לדעת. ירושלים, דפוס א. ל. כהנא, תרצ"ד [1934].
• תולדה וזכרונות. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, תש"א [1941].

רבי בן ציון אלפס (תרי"א-תש"א), נולד בווילנא לאביו רבי ירמיהו עקיבא אלפס, שהיה שקדן וירא ה'. מגיל צעיר התייגע רבות בתורה. בסביבות שנת תרל"ב שם פעמיו לארץ הקודש, אך למגינת לבו הוצרך לשוב לווילנא. לפרנסתו שימש כמגיה בדפוס מ"ץ, ובאומץ לבו מחק דברי אפיקורסות וליצנות שאינם הולמים את דרך היהדות. בהמשך, פרסם ופעל להוציא לאור ספרי סיפורים כשרים, כדי להציל את הרבים מקריאת דברים אסורים. פעל רבות לחינוכם של ילדי ישראל, ודאג למלמדים ראויים לבני עניים כדי שלא ייצאו לתרבות רעה. החל משנת תרמ"ה ובמשך עשרות שנים שימש כמוהל מומחה בווילנא ובמינסק. מתוך נסיונו הרב חיבר את הספר "ברית ציון" (ווילנא תרפ"ה), שעוסק בענייני מילה לצד ענייני פדיון הבן וחינוך הבנים ברוח המסורת. נודע בעשרות חיבוריו ובתרגומיו הרבים ליידיש לספרי מוסר ודרוש. בשנת תרפ"ה הגשים את חלומו ועלה לארץ ישראל, וקבע את מושבו בירושלים. בארץ הוא חבר לפעילות "אגודת ישראל", ואף נמנה על כרוז הקורא לצאת מ"כנסת ישראל" של הוועד הלאומי. מצעירותו ועד לסוף ימיו, בישיבתו ב"מושב זקנים" בירושלים, כיתת רגליו למרחקים לדרשות חיזוק והרביץ תורה לרבים (עפ"י: מעשה אלפס, תולדה וזכרונות, ירושלים תש"א, חיבור שיצא לאור שלושה שבועות לפני פטירתו בשיבה טובה).

15 ספרים ב-16 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

קונטרס מי השלח, שאלה ותשובה בענייני גיטין, מאת רבי מאיר ציפסער. אופן, דפוס K.K. ung. Universitaets-Buchdruckerei, [תרי"ג] 1853.
בקונטרס זה יצא רבי מאיר ציפסער להכשיר גט שסידר ויצאו עליו עוררין. נגדו יצא אז בפולמוס רבי גוטליב פישר (שלימים היה רבה של הקהילה האורתודוקסית הקטנה בעיר), בספרו "דלתים ובריח", וינה תרט"ו (על הפרשה ראה: י' כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 65-68).
רבי מאיר ציפסר (תקע"ה-תר"ל 1815-1869) כיהן כרב העיר שטול-ווייסנבורג (סעקעש-פעהערוואר, הונגריה), ומשנת תרי"ח בערך עבר לכהן כאב"ד רעכניץ (רוהונץ Rechnitz –Rohonc ). נודע בשל קונטרס "מי השלח" והפולמוס שעורר.

[3], ג-יט דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים ופגמים קלים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.

קונטרס מודפס, "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" - כתב פלסתר נגד רבי צבי הורוביץ, רב הקהילה האורתודוכסית בהרמנשטט. הרמנשטט [סיביו, כיום ברומניה], הוצאת L. Weiss & Pollak, דפוס א.ה. זופניק (דרוהוביץ), תרנ"ג [1892]. יידיש (בניב גרמני) ומעט עברית.
מאמר תקיף ארוך, נגד רבי צבי הורוביץ (תרי"ט בערך-תרצ"ד), רב הקהילה האורתודוכסית בהרמנשטט (משנת תר"ן; ראה חכמי טראנסילוואניה, עמ' 76). בקונטרס שלפנינו הוא מואשם בפגיעה בכשרות ובביזוי רבנים (ביניהם האדמו"ר מחוסט). נראה שהמאמר שלפנינו התפרסם כתגובה למאמר פולמוסי מאת רבי צבי הורוביץ עצמו, שראה אור בעיתון "יידישען פאלקס בלאטט" (לא עלה בידינו לאתרו).
חתומים בדפוס יהודה ווייס ואברהם פאללאק, בעלי מפעל לייצור נקניקים בהרמנשטט (L. Weisz & Pollak – Salami & Selchwaaren-Fabriek); בסוף המאמר כתב הכשר למפעל הנקניקים, חתום בדפוס בידי אחיו של בעל המפעל, רבי שמעון פאללאק, רב דק"ק יעמרינג והגליל, בו דוחה הרב פאללאק את דברי הדיבה שהוציא הרב הורוביץ הנ"ל על מוצרי המפעל.
בשלושת העמודים האחרונים, מכתבי הבעת תמיכה ברבי שמעון פאללאק ובמפעל הנקניקים של ווייס ופאללאק, מאת רבנים אחדים: רבי ידידיה גאטליב פישער, רבי שרגא צבי טננבוים, רבי משה הירש פוקס אבדק"ק גרוסווארדיין, רבי ישראל אפרים פישל סופר, רבי יעקב פראגער אב"ד אדא (חתן המהר"ם שיק), ואחרים.

8 עמ' (שני טורים בכל עמוד). 38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב. קרעים לאורך סימני הקיפול, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. קרעים חסרים קלים בהצטלבות סימני הקיפול, עם נזק קל לטקסט. חותמת דיו.