שניים מספרי רבי אברהם וינברג, האדמו"ר הראשון מסלונים, במהדורות ראשונות:
1. ספר יסוד העבודה, ענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות, לאדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"ב 1892. שני חלקים בשני כרכים.
רישומי בעלות של יוסף יוסקביץ' מלודז'.
כרך ראשון (חלק א'): [9], 291, [1] עמ’ (סדר הדפים משובש מעט בתחילת הכרך). כרך שני (חלק ב'): 123, [7] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. סימונים אחדים בעט בכרך הראשון. כריכות חדשות.

2. ספר חסד לאברהם, "מפענח נעלמות, במסתרי הבריאה, ותפארת היקום", חיבור בקבלה, לאדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים. יוזעפאף, דפוס ברוך זעצער, [תרמ"ה 1886 (אישור הצנזורה מ-1885)]. שלושה חלקים כרוכים יחד.
דף שער נפרד לכל חלק.
רישום בכתב-יד בדף השער: "מנחה שלוחה לידיד נאמן הרה"ג ר' דוב זאב שי' מאת אוהבו בלו"נ אליעזר משה".
[1], לט; [1], כה; [1], סה דף. 30 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעה בכותרות הדפים (קרעים בשולי דף השער משוקמים בהדבקות נייר). כריכה חדשה.

* מצורף: ספר "אור ישרים", סיפורים, מאמרים, הנהגות ותולדות חייהם של האדמו"ר רבי מרדכי מלעכוויטש, בנו, האדמו"ר רבי נח מלעכיוויטש, תלמידו, האדמו"ר רבי משה [פאליער] מקאברין, ותלמידו, האדמו"ר אברהם וויינברג מסלונים, מאת רבי משה חיים קליינמן. וורשא, נפתלי ציילינגאלד, [תרפ"ד 1924].

האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו.

ספר משמרת איתמר, מאמרי חסידות מאת רבי איתמר וולגלרנטר מקאנסקיוואלי. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תר"ל] 1870. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי איתמר וולגלרנטר מקאנסקיוואלי (?-תקצ"א), תלמיד החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ו"היהודי הקדוש" מפשיסחא. בהסכמתו לספר "משמרת איתמר" כותב הגה"ק רבי לייב איגר: "והנה הרב הצדיק המחבר זצ"ל, כפי ששמענו היה מפורסם לקדוש וטהור וגדול בישראל שלפנינו עוד בימי הרבי הקדוש מלובלין ובימי הרב המגיד הקדוש מקאזיניץ...". הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין כותב בהסכמתו: "שכבר נתפרסם שם המחבר לצדיק וקדוש, ושאב מימי קדושי עליונים מופתי הדור זצוקללה"ה, ובודאי דבריו יעשו פרי בלבבות בני ישראל...". בהקדמה לספר, מעיד בנו כי "הוא ביזה כל משכיות תבל ובזבז כל הונו ורכושו על התורה ועל העבודה, והיה מתאבק בעפר רגיל הצדיקים שבדורו... והיה חכם גדול בנגלה ובנסתר, והיה יושב סגור ומסוגר כמה שנים, ואף שהיה אחר כך בדחקות גדול לא מש מתוך אהלו של תורה, ולמד עם תלמידים שיעורין דאורייתא בעיון רב וחידש ענינים נפלאים... וכל מגמתו היה תמיד להכניס אהבת השי"ת בלב אחינו בני ישראל ולהמשיך שפע ברכות בבני חיי מזונא על כללות ישראל... שמסר נפשו עבור כללות ישראל ואהבתו עליהם".
[3], קסא דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע קטן בדף השער, עם פגיעה זעירה במסגרת השער. כריכה ישנה.

שלושת חלקי ספר עירין קדישין, מאמרים בשם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, מהדורות ראשונות:
• ספר עירין קדישין, "דברים יקרים העומדים ברומו של עולם, על פסוקי התורה מסודרים, וכמה לקוטים יקרים...", מאת האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, עם לקוטים מבנו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, [תרמ"ה] 1885. שני שערים. השער השני בדיו זהובה. סימני עש.

 • ספר עירין קדישין תניינא, הוספות והשלמות לעירין קדישין קמא. בארטפעלד, דפוס יוסף מאיר בלייער, תרס"ז [1907].
 • ספר עירין קדישין תליתאה. מיעלעץ, דפוס פ’ קאוואלעק, הוסיאטין, תרע"ד [1914].

ליקוטי דברי תורתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נדפסו לראשונה בסדרת ספרי "עירין קדישין". דברי התורה שהיה אומר רבי ישראל מרוז'ין לקהל החסידים, לא נדפסו במשך עשרות שנים מטעמים עקרוניים. רבי ישראל מרוז'ין היה נוהג לומר על עצמו: "כולם עושים חיבורים, ואני עושה בנים – ונראה למי היתרון..." (נכדו רלוי"צ מונזון, בך יברך ישראל, פרשת נח). הרשימות שנרשמו ע"י גדולי החסידים היו נשמרים בין החסידים כ"מגילת סתרים" בכתב-יד, והקפידו שלא לתת להעתיקם אלא למי שראוי לקבל את הדברים. גם כשנדפס הספר "עירין קדישין" בשנת תרמ"ה, עורר הדבר פולמוס רב בין חסידי רוז'ין, והמו"ל הוסיף דף נוסף לספר בו פרסם שמותם של אדמו"רי בית רוז'ין שהסכימו עמו כי הפרסום של הספר ראוי וטוב (העותק שלפנינו הוא מההוצאה הראשונה משנת תרמ"ה, ללא הדף הנוסף).
בנו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב היה אומר על פרסום הדברים בדפוס: "כי יש שבעים פנים לתורה, ופן אחד מהם הוא סייג לחכמה שתיקה....". (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה). רבי ראובן ז"ק מוסיף, בהקדמה לספר "כנסת ישראל": "...ואף גם זאת לא יצא חוץ ממחנה ישראל להיות 'חכמה בחוץ תרונה'... נמסרו הדברים בע"פ ליחידי סגולה לשלומי העדה, ורק בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חבירים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש, כל אחד מאשר קיבל... או שמועה שמע ובא ויספר לאחיו מדברים העומדים ברומו של עולם" (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה). אחד מזקני חסידות רוז'ין הרה"ח ר' יוסף הורנשטיין כתב מכתב לידידו הרה"ח ר' שלמה טלינגטור (בעל "אבן ישראל"), לזרז אותו לרשום לעצמו כל מה ששמע מחסידי קדמאי, כדי שלא ישתכחו הדברים, ויהיה לתועלת לכל המשתוקקים לדעת אותם להחיות את נפשם, אולם לענין הדפסה הוא מסתייג מכך: "הדפסה הוא ענין אחר, כפי שקבלנו מחסידים קדמונים שרגזו על זה האיש שהדפיס בראשונה את מאמרי הס"ק מרוז'ין זי"ע, כי הדפסה הוא ענין של מגלה נסתרות... ולא דומה לזה הענין של מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, במבוא עמ' 41).

3 ספרים. גודל ומצב משתנים.

אוסף של שבעה ספרים מאת אדמור"י זידיטשוב-ווערצקי, הגה"ק רבי יששכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי-זידיטשוב בעל "מלבוש לשבת ויו"ט", ובנו הגה"ק רבי מנשה אייכנשטיין בעל "אלפי מנשה":
1-2. ספר מלבוש לשבת ויום טוב, מאת האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטין. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, תרפ"ז 1927. כרוך עם: ספר מטה מנשה, על עניני שבת ומועדים, מאת האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, תרפ"ז [1927].
3-4. ספר אלפי מנשה, חלק ראשון, על שו"ע חשן משפט (סימנים א-לח), מאת האדמו"ר רבי מנשה [בן יששכר בריש] אייכנשטיין. פרעמישלא, דפוס זופניק, קנאללער עט האמערשמיט, תרנ"ה 1895. שני עותקים. באחד העותקים חתימות וחותמות "צבי הירש ראהרמאן לודז'", ורישום בעלות בכתב-ידו מעבר לדף השער.
5. ספר אלפי מנשה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש ושותפו \ "Grafia", תרצ"ה [1935]. עם שלושת עמודי "שמות האנשים אשר נדבה לבם לסייע להדפסת הסה"ק".
6-7. ספר תורת האשם, על ענייני טומאה וטהרה, מאת האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין. פאדגורזע (קראקא), דפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ה 1904. חותמת בעלות "יאיר פעטרזייל מו"ץ בערלין".
כרוך עם: ספר ברית הלוי, מאת רבי יעקב אשר גראיעווסקי [גרייבסקי]. [ירושלים, תרס"ג-תרע"א 1903-1911]. עותק חסר; ללא דף שער. הסכמות רבי שמואל סלאנט, רבי יוסף חיים זאנענפעלד, רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, ורבים אחרים.
8. ספר תורת האשם, מאת האדמו"ר רבי מנשה [בן יששכר בריש] אייכנשטיין. מילוואקי פלך וויסקאנסין, דפוס ארי' פאזי, תרצ"ב 1932. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה העברית (מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית).

האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין (תרכ"ה-תרצ"ה), דור רביעי לשושלת זידיטשוב, בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יששכר בעריש מווערצקי-זידיטשוב (תקל"ה-תקצ"ב), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע הורוויץ מדזיקוב-רופשיץ.
גאון מופלג, מחבר הספרים "אלפי מנשה" על שו"ע חושן משפט, "תורת האשם" על ענייני טומאה וטהרה, "מטה מנשה" על ענייני שבת ומועדים ו"אלפי מנשה" על התורה. משנת תרס"ד כיהן כאב"ד ריישא על מקום רבי יהושע העשיל וואלרשטיין, לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב במונקטש ומשנת תרפ"ד כיהן כרב וכאדמו"ר בווערצקי, על מקום אביו האדמו"ר.

8 ספרים ב-6 כרכים (7 מהם מתורת האדמו"רים הנ"ל). גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף מספרי האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש הרב מליסקא, בחלקם מהדורות ראשונות:
• ספר אך פרי תבואה, דרושים על סדר הפרשיות. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ה-תרל"ו 1875-1876. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
• ספר אך פרי תבואה, שני חלקים. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, [תרנ"ט] 1898. מהדורה שניה. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
• ספר הישר והטוב, דרושי חסידות על המועדים, חידושים על סוגיות הש"ס ודברי מוסר והספדים. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תר"ם-תרמ"ט 1880-1889. מהדורה ראשונה. שני כרכים. ללא [4] דף עם "שמות המתנדבים", הנמצאים בחלק מן העותקים בסוף כרך א'.
• דרכי הישר והטוב, תולדותיו ודרכיו של רבי צבי הירש מליסקא, מאת רבי זאב וולף גולדברגר. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תר"ע 1910].
המחבר, הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה בדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה" ו"הישר והטוב". חתנו האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר בעל "טל חיים", שמילא את מקומו ברבנות העיר ליסקא ובאדמו"רות למעלה משלושים שנה. תלמידו הגדול הוא הצדיק הנודע האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".

4 ספרים ב-6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.