ספר שרף פרי עץ חיים, ביאור על ספר פרי עץ חיים – מקבלת האר"י, מאת רבי משה שהם אב"ד דאלינא, תלמיד הבעש"ט. טשרנוביץ, דפוס Rudolph Eckhardt, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יצחק מראדוויל, ה"דברי חיים" מצאנז ואדמו"רי רוז'ין וסדיגורה.
המחבר, המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו "דברי משה" מדברי תורתו. בשנת תקמ"ו התמנה לאב"ד בדאלינא על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו "דברי משה" על התורה (מז'יבוז' תקע"ח), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומיה תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא.
החזקת ספריו בבית נחשבת כשמירה, על פי הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, על ספרו "אמרי שהם", בה נכתב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".
המו"ל של הספר היה מחסידי סדיגורה, ולפיכך מובן מדוע בראש הספר מופיעה הסכמת רבו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, לצד הסכמות אחיו אדמו"רי רוז'ין, אך יחד עם זאת, לא נמנע המו"ל לקחת הסכמה מה"דברי חיים" מצאנז, שכידוע, נלחם מלחמת חורמה בחסידי סדיגורה משנת תרכ"ט ואילך (ה"דברי חיים" כותב על המו"ל: "הראה לפני ידידי הרבני מו' שמשון שלמה נ"י ממחוז מארמארש..."). גם ברשימות ה"פרענומיראנטין" [=המנויים לספר ששילמו מראש על ההדפסה] מופיעים שמות ערים ועיירות שהשתייכו לשני ה"מעוזים", הן כאלו שהיו ממעוזי סדיגורה, והן כאלו שהיו ממעוזי צאנז. לאור זאת, ניתן להזים את השמועה שכבר משנת תרכ"ו – ועוד קודם לכן – שררה מתיחות בין חצרות צאנז וסדיגורה (ראה: דוד אסף, הציץ ונפגע, עמ' 180).
בחמשת עמודי רשימות המנויים, ניתן למצוא פרטי מידע על אישים ועל מקומות חשובים בתולדות החסידות בגליציה.
[5], פג, פג-קמט דף. 26 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בהדבקות נייר (עם השלמה בצילום). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.

בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[4], 316, [6] עמ' (חסר דף השער הראשון). הדף האחרון מספירת הדפים (עמ' 315-316) נכרך שלא במקומו, בסוף הכרך. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וסימני עובש קלים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים, בהם קרעים קטנים חסרים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. פגמים ובלאי בכריכה ובשדרה.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [6] בסוף הספר, הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר. על שלבי הדפסת הספר ותיקונים שנערכו בו בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראו: רבי אברהם אביש שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז.

ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא?/וורשא?], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות וחתימה בדף האחרון: "ישראל יהודא בהרבני המנוח מו"ה פינחס נח זלל"ה".
[1], נח; כז, [2] דף. 20 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים. התכהות נייר בדפים הראשונים והאחרונים. חותמות. כריכה חדשה.
יתכן שהספר נדפס בוורשא, ומקום הדפוס טושטש בגלל הצנזורה. ראה בספר שואל ומשיב (מהדורא תליתאה, חלק ב, לעמבערג 1876, תשובה ט), המביא דברים מהספר וכותב: "ראיתי בספר שנדפס מחדש בווארשא ושמו קול שמחה מהרב המפורסם מה"ו שמחה בונם ז"ל מפארשיסחא... שנסתפק...".

ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.
החיבור הראשון מתורתו של ה"חידושי הרי"ם" האדמו"ר הראשון מגור, אשר נדפס לפני כל חיבוריו.
על הדפסת ספר זה מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי ובעיירות פולין, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"ם", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
חותמות, חתימות ורישומי בעלות בדף השער ובדף האחרון של יצחק מאיר הכהן בלאסס.
[1], קנז דף. 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר חידושי הרי"מ וגור אריה, על התורה ומסכת אבות ומכתבים, מאת אדמו"רי גור, רבי יהודה אריה ליב בעל ה"שפת אמת" וסבו בעל "חידושי הרי"מ". בילגוריי, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תער"ג 1912. מהדורה יחידה.
הספר חובר ע"י רבי אברהם יצחק דזואבס, שליקטו לעצמו. החיבור הועתק ממנו בגנבה ע"י מו"ל ומוכר ספרים מהעיר בנדין. סיפורו של גנבת החיבור הנ"ל והדפסתו, מסופר ע"י רבי אברהם יצחק דזובאס, בספרו "זכרונות - מנעורי ועד עתה" (לונדון תש"ד, עמ' 25-26), המספר כי המהדורה הראשונה אזלה תוך זמן קצר.
עם הוצאתו של ספר זה, הוא נאסר למכירה ע"י בני וחתני ה"שפת אמת", שכתבו מודעת מחאה, שנתפרסמה במשך ארבעה שבועות, בעמוד הראשון של העתון האגודאי "המודיע", בה הם כותבים: "לידע ולהודיע - היות זה מקרוב הדפיס איש אחד, מבלי ידיעתנו, חיבור נקוב בשם 'חידושי הרי"מ וגור ארי'[ה]' ובו ענינים שונים בשם כ"ק אא"ז ואאמו"ר זצ"ל... נבקש מאד מאת כל האנשים... כי ימנעו עצמם מלקנות החיבור הנ"ל, וגם ישתדלו בכל האפשרות להשפיע על אנשים אחרים שיחדלו מלקנותו - בני וחתני מרן אדמו"ר הרה"ק זצ"ל מפ"ק גור" ("המודיע", פולטובה, שבט-אדר א' תרע"ג - דצמבר 1912-ינואר 1913). מודעה זו עוררה רעש רב בשעתו. חסידי גור קיימו את הוראת רבותיהם והשתדלו "בכל האפשרות להשפיע... שיחדלו לקנותו", הם אילצו את המו"ל לגנוז את המהדורה ולא להדפיסה שוב.
בסוף הספר נכרכו בטעות דפים לב-לד מתוך ספרו של מהר"ל מפראג "דרוש על התורה והמצות", מהדורת פיעטרקוב תרע"ד 1913.

[2], 62 עמ' (ובנוסף דפים לב-לד מספר "דרוש על התורה והמצות"). 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. רישום בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.