מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove ספרים filter ספרים
- and (30) Apply and filter
- book (30) Apply book filter
- הגהות (20) Apply הגהות filter
- עם (20) Apply עם filter
- חתימות, (20) Apply חתימות, filter
- חתימות (20) Apply חתימות filter
- והקדשות (20) Apply והקדשות filter
- חכמי (20) Apply חכמי filter
- dedic (20) Apply dedic filter
- gloss (20) Apply gloss filter
- scholar (20) Apply scholar filter
- signatur (20) Apply signatur filter
- signatures, (20) Apply signatures, filter
- torah (20) Apply torah filter
- with (20) Apply with filter
- אשכנז (15) Apply אשכנז filter
- ashkenazi (15) Apply ashkenazi filter
- וכרזות (10) Apply וכרזות filter
- פולמוס (10) Apply פולמוס filter
- polem (10) Apply polem filter
- polemics – (10) Apply polemics – filter
- proclam (10) Apply proclam filter
- המזרח (5) Apply המזרח filter
- sephardi (5) Apply sephardi filter
העותק של רבי נפתלי סופר-שרייבר, תלמיד הכתב סופר.
רישום בעלות בכתב-ידו בדף השער: "חנני ה' בזה נפתלי שרייבער במו"ה צבי נ"י". רבי נפתלי סופר-שרייבר (תקצ"ו בערך – תרע"ג, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקל), תלמיד הכתב סופר, דיין בקלינוורדיין משנת תרל"ז, בעל "מעטה נפתלי".
[2], פח, [2] דף. חסרים 2 דפים: פט-צ. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה.
פריט 259 דרשות חתם סופר – קלויזנבורג, תרפ"ט - העותק של רבי אברהם סופר אב"ד גוריציאה – עם הקדשת המו"ל
ספר דרשות חתם סופר, כרך שני, ניסן-תשרי, דרשות לשבת הגדול ולמועדי השנה, מאת רבינו משה סופר אב"ד וראש ישיבת פרשבורג. קלויז'נבורג, דפוס השותפים שלמה שבתי פריעדמאנן וגיסו משה חיים וויינשטיין, תרפ"ט [1929]. מהדורה ראשונה.
העותק של רבי אברהם סופר מערלוי אב"ד גוריציאה. עם חתימת ידו (בעיפרון בדף המגן) והקדשה בכתב-יד המו"ל בדף השער השני: "מתנה לש"ב הג"מ אברהם סופר, מאת המו"ל".
הגאון רבי אברהם סופר (תרנ"ח-תשמ"ב), מהדיר כתבי הרב המאירי. בנו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי (תר"י-נרצח בשואה תש"ד; בן ה"כתב סופר" ונכד ה"חתם סופר"). כיהן ברבנות בקורפו משנת תרפ"ה, ומשנת תרפ"ח כיהן ברבנות בגוריציאה שבאיטליה. כבר מהשנים בהן התגורר באיטליה החל לעסוק בהדפסת ספרי ראשונים, בימי חייו הדפיס עשרות ספרי ראשונים מתוך כתבי-יד. בעיקר נודע בשל מפעלו הגדול בההדרת כתבי-היד של פירושי רבינו מנחם המאירי למסכתות הש"ס, מתוך כתב היד הנמצא בספריית פאלאטינה בעיר פארמה.
המו"ל - מקדיש הספר שלפנינו. הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן (תרמ"ח-תשל"א), חתן רבי שלמה אלכסנדרי סופר אב"ד סערעט (תרי"ז-תרפ"ד; בן רבי שמעון סופר אב"ד קראקא ונכד ה"חתם סופר"). רבי יוסף נפתלי עמל במסירות כל ימיו בעריכת והוצאת כתבי ה"חתם סופר" וה"מכתב סופר". לאחר השואה הציל עמו את כתבי היד של ה"חתם סופר" שהיו בבית חמיו, והוציאם לאור במשך השנים. לאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן רבי יוסף נפתלי כראש ישיבה בישיבת פרשבורג בירושלים, נשיא "אוצר הפוסקים" וחבר "מועצת גדולי התורה".
[2], רטו-תכו דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. בלאי ודפים מנותקים. כריכה ישנה בלויה, עם שדרה מחודשת.
רישום בכתב-יד בדף השער: "זה הספר בית הלוי קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני בעד... בק"ק נייזאץ, אברהם[?] בנעט הלוי מבאניהאד"; חתימה בדף השער של "שמואל ראאב". רישום בדף המגן: "שמואל דוד הנק' ראאב, זענטא תרס"ט", ורישומים נוספים; רישום בעלות נוסף בדף המגן: "זה הסיפר הבית הלוי מישך לכבוד אאמו"ר הגאון הגדול והפורסם ע"ה פ"ה... משנתו קב ונקי מו"ה כקש"ת משה ליב לעבאוויטץ רב בקהל ספרדים סונטא [זענטא], אני בנו תלמידו המתאבק בעפר רגלו ושותה בצמה דבריו, הק' יהושע לעבאוויטץ".
רבי משה ליב ליבוביץ אב"ד זנטא (תרט"ו-כסלו תש"ב), חתן רבי חיים אברהם ארנשטיין אב"ד בארדיוב. נסמך להוראה ע"י ה"כתב סופר וכיהן כרב בראסלוביץ. משנת תרנ"א כיהן כאב"ד הקהילה החסידית בזענטא. בנו רבי יהושע החתום על רישום הבעלות, כיהן אח"כ כאב"ד רעטיאג ונספה בשואה (אוצר הרבנים, 7583).
[2], ס דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של רבי דוד כהן די אזיוידו, רבה של קהילת הספרדים באמשטרדם, עם הטבעת שמו על הכריכה.
רבי דוד כהן די אזיוידו (נפטר תקנ"ב), מצאצאי מגורשי ספרד, ורבה של הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם. הסכמותיו מופיעות במספר ספרים, ביניהם ספר דרך חכמה לרמח"ל, ספר משנה למלך על הרמב"ם לגאון רבי יהודה רוזאניס, ועוד.
ספר מרומי שדה: ב, כ, יז-כ דף. ספר מאמר אפשרית הטבעית: ב, כו, כח-כט דף. 20 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, עם הטבעת שם בעלים מוזהב בחזית: "הגביר הנעלה כהר"ר דוד כהן די אזיוידו" [האותיות האחרונות פגועות]. פגמים וקרעים בכריכה ובשדרה.
ספר עמודי גולה – ספר מצוות קטן (סמ"ק), מאת רבי יצחק מקורביל בעל התוספות, עם הגאון רבינו פרץ, ועם פירוש "הגהות חדשות" מאת רבי יהושע צייטלעש. קאפוסט, [תק"פ 1820].
הקדמה מאת רבי צבי הירש ב"ר אריה ליב הלוי איש הורוויץ, תלמידו וחתנו של רבי יהושע צייטלעש (צייטלין).
בדף השער, חתימות ידיהם של המקובלים רבי ידידיה רפאל אבולעפיה: "מקנת כספי הצעיר"א [=ה'צ'ע'יר י'דידיה ר'פאל א'בולעפיה] ס"ט" (מחוקה חלקית בדיו), ותלמידו, רבי אליהו סלימאן מני: "לי אסמ"י [אליהו סלימאן מני יצ"ו] ס"ט".
המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, נכדו של הרש"ש, נודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט); שימש כראש ישיבת המקובלים "בית אל" שבירושלים משנת תר"ח עד לפטירתו, היה "צדיק המדוכא בייסורים ומתפרנס מיגיעו, חסידא קדישא, פרוש מבטן ומהריון" (רבי ישראל דב פרומקין, חכמי ירושלים). בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבי מאיר אוירבך – רבה של ירושלים, בעל ה"אמרי בינה" (שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים), רבי שמ"ח (שלום משה חי) גאגין, ששימש אף הוא כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
החכם המקובל רבי אליהו סלימאן מני (תקע"ח-תרנ"ט), מגדולי רבני בבל ורבה הראשי של העיר חברון. נולד בבגדאד, והיה תלמידו המובהק של רבי עבדאללה סומך. כבר בצעירותו עסק בחכמת הנסתר, בצומות ובסיגופים לתיקון השכינה. בשנת תרט"ז החליט לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לחכמי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, שם למד אצל הרב היר"א. בשנת תרי"ח עבר לעיר חברון ובשנת תרכ"ד מונה לרבה הראשי של העיר. בחברון הקים את בית הכנסת "בית יעקב", שנהג על פי מנהגי המקובלים של ישיבת בית אל. רבי אליהו מני היה רבו המובהק של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי".
[2], ו, צג (דף עא כרוך שלא במקומו), נא, מ, לט-נח דף. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קלים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים קרוב לגבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות הדפים. כריכה חדשה.
העותק של המקובל הקדוש, רבי יהודה פתיה.
על העטיפה הקדמית, חתימה (בעיפרון): "הצעיר יאודה משה פתייא יצ"ו", וכן חותמת שלו (מעט מטושטשת).
המקובל הקדוש רבי יהודה פתיה (תרי"ט-אב תש"ב), מגדולי המקובלים בבבל ובירושלים. תלמידו של ה"בן איש חי" בבגדאד. לאחר עלותו לירושלים בשנת תרצ"ד למד בישיבת המקובלים של הרב השד"ה יחד עם רעו רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים". מורה הוראה ומקובל, עסק רבות בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת "דיבוקים" ו"רוחות רעות", כפי שהוא מספר בעצמו בספרו "הרוחות מספרות". בתקופת מלחמת העולם השנייה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ-ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים "בית לחם יהודה", "מתוק לנפש" וספרים נוספים.
ח עמ'. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים בדפים ובעטיפת הנייר. סימן קיפול לרוחב הדפים. קרעים ונקבים בשוליים ולאורך סימן הקיפול, עם פגיעות בטקסט (קרע לרוחב דף השער, משוקם חלקית בהדבקת נייר-דבק). עטיפת נייר.
מעבר לשער: הקדשה בכתב ידו של רבי שמואל יעקב ישראל, בן המחבר. על אחד מדפי המגן הדבקת נייר – הקדשה מודפסת מאת המו"ל, רבי ראובן אליהו ישראל – בן אחר של המחבר).
[1] דף פורטרט, [2], קעה, ה-ז דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע באחד מהדפים, עם פגיעה וחסרון בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
בדף המגן הקדשה בעיפרון, בכתב-ידו וחתימתו של רבי עובדיה יוסף לתלמידו רבי אליהו שרים.
הגאון רבי עובדיה יוסף (תרפ"א-תשע"ד), נולד בבגדאד ובעודו תינוק עלה עם הוריו לירושלים. מגיל צעיר נודע בגאונותו והחל לחבר ספרים ולהרביץ תורה ברבים. בשנת תש"ח נסע לכהן ברבנות במצרים, ועם חזרתו לארץ בשנת תשי"א כיהן ברבנות בפתח תקוה. בשנת תשי"ח נתמנה לחבר בית הדין בירושלים, ובתשרי תשכ"ה נתמנה לחבר בית הדין הרבני הגדול לצד הרב אלישיב וזקני הרבנים בדורו. בשנת תשכ"ט נתמנה לכהן כרב ראשי בתל אביב-יפו ובשנת תשל"ג מונה ל"ראשון לציון" ורב ראשי למדינת ישראל.
הגהות קצרות מעטות במספר דפים (בכתב יד מזרחי, פתיחת ראשי תיבות).
[4], קיב עמ'. 20.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בדפים הראשונים. מספר קונטרסים מנותקים. כריכת עור חדשה.
בהקדמת המחבר דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. חסידים נהגו לתלוש את ההקדמה, המוכיחה "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". ואכן ברוב העותקים ההקדמה חסרה; בעותק שלפנינו ההקדמה מופיעה בשלמותה. החל מדף צח חידושים ודרשות מאת המחבר.
רישומי בעלות שונים בדף השער.
[3], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, עם סימני עובש. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים מעטים, משוקמים בהדבקות נייר. פגם בהדפסה באחד מהדפים, עם חיסרון בטקסט. רישומים וחתימות. כריכת עור חדשה.
קונטרס מי השלח, שאלה ותשובה בענייני גיטין, מאת רבי מאיר ציפסער. אופן, דפוס K.K. ung. Universitaets-Buchdruckerei, [תרי"ג] 1853.
בקונטרס זה יצא רבי מאיר ציפסער להכשיר גט שסידר ויצאו עליו עוררין. נגדו יצא אז בפולמוס רבי גוטליב פישר (שלימים היה רבה של הקהילה האורתודוקסית הקטנה בעיר), בספרו "דלתים ובריח", וינה תרט"ו (על הפרשה ראה: י' כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 65-68).
רבי מאיר ציפסר (תקע"ה-תר"ל 1815-1869) כיהן כרב העיר שטול-ווייסנבורג (סעקעש-פעהערוואר, הונגריה), ומשנת תרי"ח בערך עבר לכהן כאב"ד רעכניץ (רוהונץ Rechnitz –Rohonc ). נודע בשל קונטרס "מי השלח" והפולמוס שעורר.
[3], ג-יט דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים ופגמים קלים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
"תוקף האיסור עפ"י דת ודין תוה"ק על הזובח עזריאל אשר הרים יד לשחוט בקריתנו יצ"ו ולהבעיר אש המחלוקת בקרב המחנה". [נערך בידי רבי יעקב מענדל פרידמן אב"ד נדבורנא]. קאלאמעא [קולומיאה], דפוס אלטר טייכער ואברהם גינצלער, תר"ם 1880.
כרוז גדול (ארבעה טורים ארוכים) עם מכתבים וגילויי דעת מגדולי הרבנים בדורו, ביניהם: רבי משה תאומים אב"ד הורדנקא, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"), רבי משה תאומים מהורדנקא, רבי יצחק אהרן סג"ל איטינגא מלבוב, רבי יואל אשכנזי מזלאטשוב, רבי שלמה גאנצפריד ראבד"ק אונגוואר (בעל "קיצור שולחן ערוך"), רבי יעקב ווידענפלד מהרימלוב, ואחרים.
הכרוז עוסק בעניין שוחט שפעל בעיר נדבורנא ללא רשות בית הדין והקהל, ובעניין מקרה דומה אשר אירע בהורדאנקע. הכרוז כולל בירורים מרבי יעקב מענדל פרידמן, ומכתבי הרבנים בנדון.
מחבר הכרוז, רבי יעקב מענדל פרידמן (נפטר בשנת תר"ס בקירוב), כיהן כראב"ד נדבורנא במשך כארבעים שנה; בתקופתו לא כיהן רב בנדבורנא, והוא עמס על שכמו את עול הרבנות. מצאצאיו המפורסמים בנו רבי ישעיה פרידמן, שמילא מקומו כראב"ד נדבורנא עד לפטירתו בשנת תרפ"ז.
נוסח (מקוצר) של הכרוז מצוי ב"קובץ מכתבים מגדולי ישראל אודות השגת גבול השחיטה", מאת רבי יעקב מענדל פרידמן, ראב"ד נדבורנה. צפונות, יג (שנה ד', א'), תשנ"ב.
[1] דף, 56 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים, משוקמים בנייר דבק ובמילוי נייר – עם פגיעה בטקסט. הכרוז מודבק על נייר נטול חומציות לשיקום ולשימור. רישומים בעט (בעיקר בגב).
קונטרס מודפס, "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" - כתב פלסתר נגד רבי צבי הורוביץ, רב הקהילה האורתודוכסית בהרמנשטט. הרמנשטט [סיביו, כיום ברומניה], הוצאת L. Weiss & Pollak, דפוס א.ה. זופניק (דרוהוביץ), תרנ"ג [1892]. יידיש (בניב גרמני) ומעט עברית.
מאמר תקיף ארוך, נגד רבי צבי הורוביץ (תרי"ט בערך-תרצ"ד), רב הקהילה האורתודוכסית בהרמנשטט (משנת תר"ן; ראה חכמי טראנסילוואניה, עמ' 76). בקונטרס שלפנינו הוא מואשם בפגיעה בכשרות ובביזוי רבנים (ביניהם האדמו"ר מחוסט). נראה שהמאמר שלפנינו התפרסם כתגובה למאמר פולמוסי מאת רבי צבי הורוביץ עצמו, שראה אור בעיתון "יידישען פאלקס בלאטט" (לא עלה בידינו לאתרו).
חתומים בדפוס יהודה ווייס ואברהם פאללאק, בעלי מפעל לייצור נקניקים בהרמנשטט (L. Weisz & Pollak – Salami & Selchwaaren-Fabriek); בסוף המאמר כתב הכשר למפעל הנקניקים, חתום בדפוס בידי אחיו של בעל המפעל, רבי שמעון פאללאק, רב דק"ק יעמרינג והגליל, בו דוחה הרב פאללאק את דברי הדיבה שהוציא הרב הורוביץ הנ"ל על מוצרי המפעל.
בשלושת העמודים האחרונים, מכתבי הבעת תמיכה ברבי שמעון פאללאק ובמפעל הנקניקים של ווייס ופאללאק, מאת רבנים אחדים: רבי ידידיה גאטליב פישער, רבי שרגא צבי טננבוים, רבי משה הירש פוקס אבדק"ק גרוסווארדיין, רבי ישראל אפרים פישל סופר, רבי יעקב פראגער אב"ד אדא (חתן המהר"ם שיק), ואחרים.
8 עמ' (שני טורים בכל עמוד). 38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב. קרעים לאורך סימני הקיפול, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. קרעים חסרים קלים בהצטלבות סימני הקיפול, עם נזק קל לטקסט. חותמת דיו.