ספר עמודי שיטים לבית הלוי, על מסכתות מסדר נזיקין, מאת רבי לוי בן דוד פולאק. פראג, דפוס עלזינוואנגרישען בוכדרוקרייא, [תקנ"א] 1791. מהדורה יחידה.
רישום בכתב-יד בדף השער: "זה הספר בית הלוי קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני בעד... בק"ק נייזאץ, אברהם[?] בנעט הלוי מבאניהאד"; חתימה בדף השער של "שמואל ראאב". רישום בדף המגן: "שמואל דוד הנק' ראאב, זענטא תרס"ט", ורישומים נוספים; רישום בעלות נוסף בדף המגן: "זה הסיפר הבית הלוי מישך לכבוד אאמו"ר הגאון הגדול והפורסם ע"ה פ"ה... משנתו קב ונקי מו"ה כקש"ת משה ליב לעבאוויטץ רב בקהל ספרדים סונטא [זענטא], אני בנו תלמידו המתאבק בעפר רגלו ושותה בצמה דבריו, הק' יהושע לעבאוויטץ".
רבי משה ליב ליבוביץ אב"ד זנטא (תרט"ו-כסלו תש"ב), חתן רבי חיים אברהם ארנשטיין אב"ד בארדיוב. נסמך להוראה ע"י ה"כתב סופר וכיהן כרב בראסלוביץ. משנת תרנ"א כיהן כאב"ד הקהילה החסידית בזענטא. בנו רבי יהושע החתום על רישום הבעלות, כיהן אח"כ כאב"ד רעטיאג ונספה בשואה (אוצר הרבנים, 7583).
[2], ס דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר עמודי גולה – ספר מצוות קטן (סמ"ק), מאת רבי יצחק מקורביל בעל התוספות, עם הגאון רבינו פרץ, ועם פירוש "הגהות חדשות" מאת רבי יהושע צייטלעש. קאפוסט, [תק"פ 1820].
הקדמה מאת רבי צבי הירש ב"ר אריה ליב הלוי איש הורוויץ, תלמידו וחתנו של רבי יהושע צייטלעש (צייטלין).
בדף השער, חתימות ידיהם של המקובלים רבי ידידיה רפאל אבולעפיה: "מקנת כספי הצעיר"א [=ה'צ'ע'יר י'דידיה ר'פאל א'בולעפיה] ס"ט" (מחוקה חלקית בדיו), ותלמידו, רבי אליהו סלימאן מני: "לי אסמ"י [אליהו סלימאן מני יצ"ו] ס"ט".

המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, נכדו של הרש"ש, נודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט); שימש כראש ישיבת המקובלים "בית אל" שבירושלים משנת תר"ח עד לפטירתו, היה "צדיק המדוכא בייסורים ומתפרנס מיגיעו, חסידא קדישא, פרוש מבטן ומהריון" (רבי ישראל דב פרומקין, חכמי ירושלים). בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבי מאיר אוירבך – רבה של ירושלים, בעל ה"אמרי בינה" (שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים), רבי שמ"ח (שלום משה חי) גאגין, ששימש אף הוא כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
החכם המקובל רבי אליהו סלימאן מני (תקע"ח-תרנ"ט), מגדולי רבני בבל ורבה הראשי של העיר חברון. נולד בבגדאד, והיה תלמידו המובהק של רבי עבדאללה סומך. כבר בצעירותו עסק בחכמת הנסתר, בצומות ובסיגופים לתיקון השכינה. בשנת תרט"ז החליט לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לחכמי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, שם למד אצל הרב היר"א. בשנת תרי"ח עבר לעיר חברון ובשנת תרכ"ד מונה לרבה הראשי של העיר. בחברון הקים את בית הכנסת "בית יעקב", שנהג על פי מנהגי המקובלים של ישיבת בית אל. רבי אליהו מני היה רבו המובהק של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי".

[2], ו, צג (דף עא כרוך שלא במקומו), נא, מ, לט-נח דף. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קלים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים קרוב לגבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות הדפים. כריכה חדשה.

ספר בן ימין, שיטה על מסכת מנחות ולקוטים בהלכה ובש"ס, רבי רחמים חיים יהודה ישראל מרודוס. שאלוניקי, דפוס חברת עץ החיים, תרנ"ו [1896]. מהדורה יחידה. לפני השער לוח-תמונה עם דיוקן המחבר.
מעבר לשער: הקדשה בכתב ידו של רבי שמואל יעקב ישראל, בן המחבר. על אחד מדפי המגן הדבקת נייר – הקדשה מודפסת מאת המו"ל, רבי ראובן אליהו ישראל – בן אחר של המחבר).
[1] דף פורטרט, [2], קעה, ה-ז דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע באחד מהדפים, עם פגיעה וחסרון בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], תקל"ג-תקל"ד [1773]. מהדורה ראשונה.
בהקדמת המחבר דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. חסידים נהגו לתלוש את ההקדמה, המוכיחה "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". ואכן ברוב העותקים ההקדמה חסרה; בעותק שלפנינו ההקדמה מופיעה בשלמותה. החל מדף צח חידושים ודרשות מאת המחבר.
רישומי בעלות שונים בדף השער.
[3], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, עם סימני עובש. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים מעטים, משוקמים בהדבקות נייר. פגם בהדפסה באחד מהדפים, עם חיסרון בטקסט. רישומים וחתימות. כריכת עור חדשה.

"תוקף האיסור עפ"י דת ודין תוה"ק על הזובח עזריאל אשר הרים יד לשחוט בקריתנו יצ"ו ולהבעיר אש המחלוקת בקרב המחנה". [נערך בידי רבי יעקב מענדל פרידמן אב"ד נדבורנא]. קאלאמעא [קולומיאה], דפוס אלטר טייכער ואברהם גינצלער, תר"ם 1880.
כרוז גדול (ארבעה טורים ארוכים) עם מכתבים וגילויי דעת מגדולי הרבנים בדורו, ביניהם: רבי משה תאומים אב"ד הורדנקא, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל "ייטב לב"), רבי משה תאומים מהורדנקא, רבי יצחק אהרן סג"ל איטינגא מלבוב, רבי יואל אשכנזי מזלאטשוב, רבי שלמה גאנצפריד ראבד"ק אונגוואר (בעל "קיצור שולחן ערוך"), רבי יעקב ווידענפלד מהרימלוב, ואחרים.
הכרוז עוסק בעניין שוחט שפעל בעיר נדבורנא ללא רשות בית הדין והקהל, ובעניין מקרה דומה אשר אירע בהורדאנקע. הכרוז כולל בירורים מרבי יעקב מענדל פרידמן, ומכתבי הרבנים בנדון.
מחבר הכרוז, רבי יעקב מענדל פרידמן (נפטר בשנת תר"ס בקירוב), כיהן כראב"ד נדבורנא במשך כארבעים שנה; בתקופתו לא כיהן רב בנדבורנא, והוא עמס על שכמו את עול הרבנות. מצאצאיו המפורסמים בנו רבי ישעיה פרידמן, שמילא מקומו כראב"ד נדבורנא עד לפטירתו בשנת תרפ"ז.
נוסח (מקוצר) של הכרוז מצוי ב"קובץ מכתבים מגדולי ישראל אודות השגת גבול השחיטה", מאת רבי יעקב מענדל פרידמן, ראב"ד נדבורנה. צפונות, יג (שנה ד', א'), תשנ"ב.

[1] דף, 56 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים, משוקמים בנייר דבק ובמילוי נייר – עם פגיעה בטקסט. הכרוז מודבק על נייר נטול חומציות לשיקום ולשימור. רישומים בעט (בעיקר בגב).