אוסף ענק של עשרות כרזות בעניינים שונים, מאת רבני "העדה החרדית" ורבנים נוספים, ירושלים, שנות התר"צ-תש"מ, בקירוב:
• שלוש כרזות לרגל ביקורו בארץ ישראל של האדמו"ר רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק-לונדון. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב]. * כרזות של מכתבי האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים מסאטמר, ומודעה על סדרי קבלת הפנים לביקורו בארץ ישראל [החל מהירידה מהאניה בנמל חיפה, הנסיעה ברכבת לירושלים ומעמדי קבלת הפנים בירושלים]. * מודעה על ההתנכלות לרבי עמרם בלוי "שנאלץ לנטוש עיר טפוחיו... ולנוד כגר בארץ" * "הזדעזעי ארץ הקודש" מפני העברת מאות ילדי עולים על דתם. * מספר כרזות עוסקות בבחירות לכנסת, ביניהן איסור השתתפות "בבחירות עבודה זרה הציונית" * אזהרת "סוף וקץ" לקהל אנשי ירושלים, אודות התחברות "אגודת ישראל" לרבנות הראשית, לאחר מלחמתה עמה. ומאידך, "תשובה למסלפים" דעת רבי אליעזר יהודה פינקל, וקריאה בשמו לבחור לרשימת ג'.
• איסור חמור על הכניסה להר הבית, בחתימת רבני בד"צ "העדה החרדית"; קריאה למחאה נגד "הרב הליצן הכופר שלהם" אשר "עומד להכניש את חברתו ולסדר מקום תיפלה על הר הבית... ועמדו אז רבני ירושלם ונדהו..."; על הרבנות הראשית ש"לאחרונה החציפה... בראשות הרב הראשי הצבוע... להתיר תספורת ונשואין בימי הספירה ביום אידם..."; "מחאה נמרצה" על "גירות מזויפת" וסכנת התבוללות.
• מספר כרזות עוסקות ביחס לממסד, ביניהן על התעללות המשטרה במפגינים ועריכת "פוגרום נאצי במלא מובנו לעיני כל... במספר אדיר של שוטרים... באלות ובמגינים... במ(מ)כונות זורמות מי-צבע, וגם טלבזי' שתלוה את כל תנועה...".

כרזות שונות עוסקות בחילולי שבת ופרצות שונות בדת, ביניהן: כרוזי מחאה והפגנות, מרבני העדה החרדית ועוד, נגד חילולי השבת של חברות "המקשר" ו"אגד", ונגד "כוחות המשטרה הציונית" שפרעה במפגינים; נגד חילולי השבת "בשל ספורט חדש, והוא ההחלקה בהר-חרמון המלווה בחילולי שבת המוניים מכל פינות הארץ"; "הרחק מעלי' דרכך", על פרצת עריכת אירועים באולמי סמינר "בית יעקב" ש"עוברים שם בשאט נפש על האיסורים והחרמים... נגד לימודיות ושפות זרות...; "קריאה ואזהרה... להצלת בית החולים שערי צדק... מפני השתלטות הפאתולוג ד"ר דיוויד מאיר וסייעתו... להיחלץ לפעולות ולמחאות ללא הרף נגד השתלטות מסוכנת זו..."; אזהרת בד"ץ העדה החרדית "שאל ירים שום נער וילד לזרוק אבנים, לא על השוטרים ואפילו השוטרים הגויים הדרוזים ודומיהם הבאים עלינו ע"י שר המשטרה, ולא על האוטובוסים... רק יוכלו לסייע להאנשים הגדולים והמבוגרים למחות לזעוק ולהתריע שבת, שבת קודש".
כרזות נוספות עוסקות בענייני צניעות וכשרות: על פרצת "היתר פאה נכרית (פארוק)"; איסור צפיה בטלוויזיה; "הודעה ואזהרה" מאת "ועד משמרת הצניעות" אודות חופים מעורבים בעיר נתניה; מחאה נגד עיריית ירושלים השוללת את רישיונם של בתי השחיטה הוותיקים במטרה "להתנכל לכשרות שחיטת העופות"; קניית עופות רק בחנויות המאושרות על ידי בד"ץ העדה החרדית; כרזות הבד"ץ על הסרת כשרות מעסקים ומפעלים שונים.
מודעות שונות על לוויות, מעמדי "קבלת פנים" לרבנים שונים, התרמת "כופר נפש" לארגון "פעילים - יד לאחים" ועוד.

כ-65 פריטים. גודל ומצב משתנים.

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], ניסן תרצ"ג [1933].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, הוא גם כותב להם כי ביו"ט אחרון של פסח הוזכרו קרובי משפחתם ב"אזכרות פאר די נשמות", על פי תקנות הישיבה.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו חמש שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צו בענטשין, מיט אללע ברכות והצלחות און אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובים, און דיא הייליגע תורה זאל אייך היטין, און מאריך זיין ימים ושנים טובים, און מיר זאלין זוכה זיין זעהען יום ישועה וביאת של משיחנו ב"א [=הנני לברך אתכם בכל הברכות וההצלחות, ואת רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות, שזכות התורה הקדושה תשמור עליכם, וזכותה תאריך ימיכם ושנותיכם לטובה, ושנזכה לראות יום ישועה וביאת משיחנו במהרה אמן]. המברכו והמכבדו ומוקירו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות קלים על השורות הכתובות (ככל הנראה נגרמו מדיו דליל מדי). סימני קיפול.

כרטיס מודפס עם ברכות שנה טובה מאת רבי אריה לוין – הצדיק הירושלמי. ירושלים, [שנות התר"צ]. מילוי בכתב יד אל "מע"כ: גיסי הנכבד מר יז"ל". מעבר לדף מכתב (כ-8 שורות) מחודש אלול תרצ"א [1931], בכתב ידו וחתימתו של רבי אריה לוין, בו הוא "...מאשר את כל הברכות [המודפסות] מעל"ד [מעבר לדף] ויוסיף עוד כפלים בכל מילי דמיטב וּמַעֲלִי", ובסוף המכתב הוא מסיים ב"ברכה לקראת שנה החדשה מכל המשפחה. גיסו ארי' לוין". בתוך הדברים הוא מספר על נסיעתו של בנו הבחור חיים יעקב לחו"ל ללמוד בישיבת קמניץ אצל הגאון ר' ברוך בער: "...מחיים יעקב נ"י קבלנו מכתבים בימים אלו. הוא מתגעגע עוד, אמנם ב"ה כבר הרגיע א"ע, והגאון האמיתי הר"מ ר' ברוך דוב קבע אתו ב"ה שיעור מיוחד...".
הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". תלמיד ישיבות ליטא (הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים) ותלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק, והרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא. נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל.
בעקבות מעשה שהיה (ראה: ישורון, ל, עמ' רד), שלח רבי אריה לחו"ל את בנו העילוי רבי חיים יעקב לוין (תרע"א-תשנ"ג), כדי שילמד אצל מורו ורבו רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת קמניץ. הוא הגיע לישיבה בשנת תרצ"א והיה הבחור הראשון שיצא מירושלים ללמוד בקמניץ. בשהותו בקמניץ זכה חיים יעקב לקירבה רבה אצל מורו ורבו ראש הישיבה, שקבל ללמוד עמו בחברותא. בנו זה נודע לימים כאחד מגדולי התורה בארה"ב ובאר"י, כיהן ברבנות בסיאטל, בג'רז'י סיטי שבניו-ג'רזי, ובפרדס חנה. מחבר הספרים: "חיל המלך" וחיל המקדש" על הרמב"ם. ראה אודותיו: ישורון, ל, קונטרס "ויחי יעקב" (לזכרו) עמ' קצא-תקלו.

כרטיס 6.5X11 ס"מ. מצב טוב.

מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן ז"ל.

מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג, אל רבי חיים דב שעוועל. מונטרֶה (שווייץ), תשכ"ד [1964].
במכתבו מבקש הגרי"י וינברג מהרב שעוועל, לשלוח לו התכתבויות קודמות בדברי תורה, כדי לשלבן בחלק השלישי של ספרו "שרידי אש":
"הו"כ ידידי הדגול הרב הגאון המובהק חכם וחוקר מהר"ר ח"ד שעוועל... אני עוסק בהדפסת חלק שלישי של שרידי אש בו אני מכניס מכתבים חשובים בד"ת שהחלפתי עם גדולי תורה. איני זוכר אם כתבתי לכת"ר מכתבים בד"ת שיש להם חשיבות. יבדוק נא באמתחתו... ידידו מוקירו בלו"נ יחיאל יעקב וויינברג".
רבי יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש "בית המדרש לרבנים" בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו וורשא, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטרֶה שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. מספריו: שו"ת "שרידי אש", "חידושי בעל שרידי אש", "לפרקים" ועוד.

[1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. קרעים חסרים לאורך הצד השמאלי של המכתב, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול.

מצורפים: צילומי והעתקי מכתבים שונים של הרב וינברג, ביניהם: צילום מכתב בן שני עמודים אודות אמינותו של טיפול רפואי של "ד"ר לעהאנס", שהיה רופאם של צ'רצ'יל ושועי עולם (למיטב ידיעתנו לא נדפס); מכתב בהלכה לרבי אליעזר רבינוביץ אב"ד טשארלעסטאן (נדפס בספר כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג, א, סימן פ, עמ' קסה-קסט), ומכתבים קצרים נוספים.

כרזה מודפסת – "קול קורא" לתרומות, מאת הישיבה הגדולה בעיירה מיר, עם מכתבי הרבנים: רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלטר, והאדמו"ר מאלכסנדר רבי יצחק מנחם מנדל [דנציגר]. וילנה, דפוס קריינעס-קאוואלסקי, [תרפ"ח 1928]. עברית ויידיש.
בכרזה פונים בבקשה אל "אחינו התמימים אתנו חובבי התורה די בכל אתר ואתר... כי ישימו נא לבם אל המצב המדוכא של הישיבה הגדולה והעתיקה הזאת", וירימו תרומה להמשך קיומה (בעברית וביידיש).
במרכז הכרזה מכתב המלצה מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, בו הוא קורא לעמוד לעזר למגבית ע"י מנהלי ישיבת מיר "ובראשם הגאון מהור"ר ר' אליעזר יהודה פינקעל הי"ו ר"מ דק"ק מיר". בתחתית הכרזה, מכתבי האדמו"רים מגור ומאלכסנדר עבור הישיבה, עם פקסימליה ליטוגרפית מהמכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מגור, הכותב: "גם אנכי דורש ומבקש ממי שביכלתו לסייע לישיבה הנ"ל התנהגת ע"פ התורה והיראה, וע"ח [ועץ חיים] היא למחזיקים בה. נאו'[ם] אברהם מרדכי אלטר מגור".

48 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.