ספר אמרות טהורות, על ספר תהלים, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. [וורשא, דפוס דוד שקלאווער, תקצ"ט 1838 – עותק חסר שער]. מהדורה ראשונה של הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים.
רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו; אנצ' לחסידות, א', עמ' רנז-רנט). גאון וקדוש, מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר לחוזה מלובלין ולמגיד מקוז'ניץ. החוזה מלובלין כתב עליו: "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות...". מחבר "נועם מגדים וכבוד התורה". נפטר ונטמן בקוז'ניץ, לאחר שביקר בה ואמר: "עיר זו נאה לשכב בה".
[1], סז; נט דף. חסר דף השער (הושלם בצילום על פני שני דפים). 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים בדפים רבים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משקומים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קלים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר יסוד האמונה, ביאורים על התורה, פרקי אבות וליקוטים, מאת רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, [דפוס Johann Eckhardt und Sohn, תרי"ד 1854]. מהדורה ראשונה.
רעיונות וביאורים בדרך הדרוש על דברי רש"י על התורה, ובסופו ליקוטים שונים על נ"ך, פרקי אבות ואגדות חז"ל, ועוד. בראש הספר 15 [!] הסכמות נלהבות מגדולי החסידות וגדולי דורו, המשבחים את הסברתו המיוחדת בתורת הקבלה (ההסכמות נכתבו, חלקן בחיי המחבר בשנות התק"כ, וחלקן בשנות התק"נ לאחר פטירתו, אך נדפסו כאן לראשונה רק בשנת תרי"ד).
רבי מנחם מנדל מפרימשלן (תלמיד הבעש"ט) כותב על המחבר בהסכמתו: "והי' אתי עמי במחיצה אחת כמה ימים ואמר לי כמה דברים בכתבי האר"י והסביר הענין היטב להבין הענין היטב משולל ומופשט מגשמיות ונכנסו הדברים בלבי וערבים עלי מאוד... נראה לי שהם הם עיקר יסודות התורה ויחוד האמונ(ת)[ה] ליתן כבוד לה' אלהינו...".
המחבר, רבי ברוך מגיד מישרים בקוסוב (נפטר תקמ"ב), מהדור הראשון של גדולי החסידות, תלמידו של רבי מנחם מנדל מפרימשלן (תלמיד הבעש"ט), ותלמידו של המגיד ממזריטש. מחבר ספר "עמוד העבודה" (טשרנוביץ, תרי"ד), בו היטיב להסביר מושגים בתורת הקבלה באופן שווה לכל נפש.
[4], קיד, [1] דף. 24 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש (בעיקר בדפים האחרונים). כריכת עור חדשה.

ספר התרומות מאת רבי שמואל הסרדי, עם פירוש גדולי תרומה, מאת רבי עזריה פיג'ו. זולקווא, תקס"ט [1809]. בדף השער: "כמו בויניציאה". שם הספר, מקום הדפוס וחלקים נוספים מנוסח השער נדפסו בדיו אדומה.
רישומי בעלות וחתימות, חלקן מחוקות.

וריאנט. בעותק שלפנינו שלושה עמודים בראש הספר שאינם מופיעים בחלק מהעותקים. בעמודים אלו מופיעות כמה הסכמות, בהן הסכמה של המגיד מקוז'ניץ, וכן רשימה ארוכה של מנויים "מתנדבי העם" שהתחייבו לקנות את הספר לאחר הדפסתו.
ברשימת המנויים מערי פולין וגליציה, מופיעים שמות של רבים מגדולי הדור ההוא, בהם כמה מגדולי החסידות. בעיר לובלין מופיע שמו של החוזה מלובלין: "הרב ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ מלאנצט" (לפניו מופיע שמו של מתנגדו הגדול – רב העיר: "הרב ר' עזריאל הלוי איש הורוויץ אב"ד מלובלין", שנודע בכינויו "ראש הברזל" על שם גאונותו הגדולה). בעיר קוז'ניץ מופיעים: "הרב המגיד ר' ישראל מ"מ ומ"צ דק' קאזיניץ"; "הרב ר' מענדיל מפריסטיק" [האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב]; "ר' אשר יהושי' אב"ד דק"ק ראפטש'" [=האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ]; גיסו "ר' יעקב בהרב מלינסק" [=האדמו"ר רבי יעקב הורוויץ ממליץ, בנו של רבי נפתלי מרופשיץ שכיהן בימים ההם כאב"ד לינסק]. ייתכן ששהייתם של האדמו"רים מרימנוב ורופשיץ במחיצת המגיד מקוז'ניץ קשורה לאסיפה שעליה מספר האדמו"ר רבי אשר ישעיהו מרופשיץ באחד ממכתביו (ראה: "ילקוט עבודת ישראל", ירושלים תשע"א, עמ' רסו-רסז).
הסכמת המגיד מקוז'ניץ שלפנינו לא הייתה ידועה למלקטי הסכמותיו בספרי "ילקוט עבודת ישראל" (מהדורות ברוקלין תשס"ד וירושלים תשע"א).
א, [2], ב-ד; ט, [2]; לד; סו; מז, מט-נח, ס-סד; מב; [2], ג-לב; [1], ב-יט דף (סדר דפים משובש בראש הספר). 36.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט (במספר דפים סימני עש גדולים). רישומים וחותמות בדף השער ובדפים נוספים. חיתוך דפים על גבול הטקסט (עם פגיעה קלה בשומרי הדף במספר מקומות). כריכת עור חדשה.
וריאנט. ברשומה מס' 170811 במפעל הביבליוגרפיה נרשם [1] דף בלבד במקום [2] דפים (שנמצאים בעותק שלפנינו לפני דפים ב-ד). ההסכמות ורשימת המנויים שבדפים אלה לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.

ספר אור ישראל, ביאור על תיקוני הזוהר, מאת רבי ישראל [המגיד] מקוז'ניץ. טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, תבר"ך [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה.
שני שערים. הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
[3], נז דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר דעת משה, דרושים על התורה והמועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לבוב, U. W. Salat, [תרל"ט] 1879. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד ש"החוזה" מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". חיבורו הידוע ביותר הוא ספר "באר משה", ומלבדו חיבר גם: "בינת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
בדף לח/2 (פרשת ויגש), הוא כותב על קדושת אביו המגיד מקוז'ניץ, אשר הרגיש דברים ברוח קדשו. הוא מספר שכאשר ביקר אביו הקדוש בעיר בראד ו"עמד אצל בית אחד כמתמיה, וישאלוהו מה נשתנה בית זה משאר בתים... וענה כי לא יוכל לסבול טומאת הבית הזה, ואחר החקירה והדרישה נתוודע כי במקום הזה שרפו זה זמן ספרי תולדו' יעקב יוסף רח"ל, לזאת עלה צחנתו מטומאתו עוד לפניו..."
בדף הפורזץ רשום: "חנני השי"ת בזה הספר וזכות ללמוד בו ולעשות... הבעה"ח... תרח"ם לפ"ק פה פאריסאוו יצ"ו נאם חיים אהרן לאנדאן...". ברישום מאוחר יותר: "הספר הזה מכרתי לר' חיים טובי' פליגעלטאב מווארשא...". בדף השער ובעמוד האחרון חותמות של שניהם וחותמות נוספות.
[4], קעו דף. 25 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.