דף אינקונבולה, מתוך נביאים אחרונים עם פירוש רבי דוד קמחי – הרד"ק. [שונצינו, דפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצינו, רמ"ו 1486, בערך].
דף מתוך מהדורת נביאים אחרונים עם פירוש הרד"ק, שנדפסה בדפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצינו, בשנת רמ"ו בקירוב.
לפנינו דף מספר ישעיהו (פרק נא), דף ד' בקונטרס ט' (דף [68] בספר ישעיהו). לפסוקי המקרא נוספו ניקוד וטעמים בכתב-יד.
הדף מוצמד ללוח גדול ממדים, עליו מצויירת בהגדלה המסגרת הנאה המעטרת מהדורות שונות של ספרים מדפוסי שונצינו (דף האינקונבולה נתון במרכז ומוקף במסגרת זו). הדף והלוח נתונים במסגרת זכוכית.
בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ב (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. בעשור הראשון לפעילותם, היו בני שונצינו הראשונים שהדפיסו מסכתות מן התלמוד והראשונים שהביאו לדפוס את כתבי הקודש בשלמותם. הדף שלפנינו נדפס כחלק מהמהדורה הראשונה של ספרי הנביאים האחרונים, שהיא המהדורה הראשונה בה נדפס פירוש רד"ק עם הפנים.

דף אינקונבולה: 31X21.5 ס"מ; מסגרת: 63X47 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עובש קלים בשולי הדף. קרעים קלים בשולי הדף. הדף מוצמד ללוח בהדבקות נייר-דבק בארבע פינותיו. כתמים בגב המסגרת.
הדף לא נבדק מחוץ למסגרת.

ספר שאלות ותשובות, מאת רבי שלמה לוריא - מהרש"ל. [לובלין, דפוס קלונימוס בן מרדכי יפה, שנ"ט 1599].
בתחילת הכרך (דף ט) רישום בעלות: "תשובה לקחתי ליקוחין עשיתי בו ממו"ח, הק' געטשליק וואנפרידן".
לא ידוע מיהו החותם. ישנם סב ונכדו הנושאים שם זה. הראשון, רבי אליקים געטשליג ב"ר אלכסנדר וואנפרידן, אב"ד קוניץ (נפטר תקל"ז; ראה חומר מצורף). השני הוא ככל הנראה נכדו, רבי אליקים ב"ר יחיאל מיכל געטשליק, החתום על פסק דין משנת תקמ"ג המובא בספר הלכה למעשה רב (מאת רבי שאול לוונשטאם, אב"ד אמשטרדם, אמשטרדם תקפ"ח), ואף הביא לדפוס את הספר מגלת ספר (אמשטרדם, תק"נ) שבו הספד על רבי שאול לוונשטם, עליו הוא חתום בשם: "התורני כמוה"רר אליקים געטשליק וואניפרידן". הוא רשום כמגיה של תנ"ך (אמשטרדם, תקל"ז-תקל"ח) וכמסדר ומגיה של משניות (אמשטרדם, תקל"ה-תקל"ו).
לאורך כל הספר, רשומים בראשי העמודים שמות שונים, שם אחד בכל עמוד, ביניהם למשל (דף כ): "יוסף בן דוד לייפניק".

ט-לא, לג-סט, [1] דף. חסרים שמונה דפים בתחילת הספר, ודף אחרון. ספירת דפים משובשת. 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשני הדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. כריכה חדשה.

דף בכתב-יד, שאלה הלכתית מכותב לא מזוהה - שנשלחה אל רבי שלמה גנצפריד מו"ץ וראב"ד באונגוואר (בעל "קיצור שולחן ערוך"). [קאבאק, שנות התר"כ בערך].
עמוד ראשון (לא חתום וחסר ההמשך) משאלה הלכתית בהלכות טריפות בבהמה שננגחה ונשחטה מיד ללא שנתברר מצבה, ובדיני שוחט שחסרה לו אצבע ביד ימין. השאלה השניה נמצאת בניסוח דומה בשו"ת רבי שלום טויבש אב"ד בוטושאן (שאילת שלום, קמא, זולקווא תרכ"ט, סימן קיד), בתשובה לשאלת רבי ליב קנעפר "ראב"ד דקהל אשכנזים בעיר קאנסטאנטינאפל הבירה" [קושטא, טורקיה], אודות שוחט, שנרקבה אחת מאצבעות יד ימינו.
שם הכותב לא מזוהה. יתכן שמדובר במכתב של רבי שלום טויבש לרבי שלמה גנצפריד, אשר משתף אותו בתשובה שכתב [אך לא ידוע לנו על קשרי מכתבים ביניהם, וגם מהקשר התשובה עולים כמה קשיים בהצעה זו]. אפשרות נוספת היא שהמכתב נשלח מאת רבי לייב קנעפר מקושטא בעצמו, או מרב אחר שקיבל את השאלה מאת רבי ליב קנעפר.
התאריך לא ברור "שנת קץ [ג]לותנו לפ"ק" [העולה לחשבון תרפ"ה, כ-40 שנה לאחר פטירת ר"ש גנצפריד]. קבענו את התאריך עפ"י התשובה המקבילה בשו"ת שאילת שלום, שנדפס בשנת תרכ"ט.
[1] דף, 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי., עם מעט פגיעות בטקסט.

כתב-יד, מאמרי חסידות מפי האדמו"ר מגור רבי ישראל אלטר - בעל ה"בית ישראל". מראשית תקופת הנהגתו כאדמו"ר. [ירושלים, תש"ט-תש"י 1949-1950].
דפי מחברת בכתב-יד, עם רשימות מאמרי חסידות שנשמעו מפי האדמו"ר ה"בית ישראל", על פרשיות מקץ, שמות-בא, וליל שבועות, בשנים תש"ט-תש"י. יידיש ועברית.
עיקרי הדברים נדפסו בספר "בית ישראל", בניסוח ובסדר שונה, אך בכתב-היד ישנם קטעים ספורים שאינם מופיעים בספר הנדפס [הספרים הנדפסים מבוססים על רשימות קצרות של האדמו"ר עצמו, שלאחר אמירת התורות, היה מעלה את הדברים על הכתב בקיצור. בכתב-היד שלפנינו רשימות אוטנטיות ומעניינות כפי שנרשמו ע"י אחד השומעים.
האדמו"ר רבי ישראל אלטר (תרנ"ה-תשל"ז), מגדולי מנהיגי היהדות החרדית, וממקימי עולם התורה והחסידות בדור שלאחר השואה. בנו השלישי של האדמו"ר הזקן מגור רבי אברהם מרדכי אלטר. לאחר פטירת אביו בעל ה"אמרי אמת" בעיצומה של מלחמת תש"ח, הוכתר רבי ישראל לאדמו"ר לחסידי גור. ממנהיגי "מועצת גדולי התורה". נודע בקדושתו הרבה ובהנהגתו החריפה והפקחית, בעניני הכלל ובעניני הפרט. לאחר פטירתו נדפסו מאמריו על התורה בסדרת הספרים "בית ישראל", ע"י אחיו האדמו"ר רבי שמחה בונים אלטר (בעל ה"לב שמחה", תרנ"ח-תשנ"ב), שהוכתר לאדמו"ר על מקומו.

פורמט פנקס. [8] דף (ועוד דפים ריקים, תלושים לחלוטין או למחצה, עם רשימות אישיות). 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט. הדף הראשון נתלש ממקומו. רישומים. ללא כריכה.

כתב יד – הפטרות לשבתות השנה ולמועדים כמנהג תימן, עם תרגום (בסוף כל פסוק), ניקוד וטעמים. [תימן, המאה ה-19, בקירוב].
הפטרות לשבתות השנה ולשבתות מועדים, על פי מנהג תימן; כתב היד חסר בתחילתו ובסופו (פותח בהפטרה לפרשת תולדות, ומסיים בהפטרה לא' של סוכות), ובמספר מקומות באמצע (חסר מסוף הפטרת ויחי עד אמצע הפטרת בא, וחסר מסוף הפטרת מחר חודש, עד אמצע הפטרת שביעי של פסח; עם הפטרות של פסח, שבועות, ימים נוראים; כתב היד מסתיים באמצע הפטרת יום ראשון של סוכות, וחסר את המשך הפטרות סוכות, חנוכה וארבע פרשיות. באמצע הפטרת כי תבא תחוב דף עם חצי הפטרת פרה ותחילת פרשת החודש).
קטע דף נכרך בראש כתב היד שלא במקומו, ומכיל קטעים מהפטרת פרשת ויצא ומהפטרת וישלח.
רישומים והגהות בשולי מספר דפים.

[71] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.