מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove מיוחסים filter מיוחסים
- והקדשות (40) Apply והקדשות filter
- חסידות (40) Apply חסידות filter
- חתימות (40) Apply חתימות filter
- מיוחסים, (40) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (40) Apply עותקים filter
- chassidut (40) Apply chassidut filter
- dedic (40) Apply dedic filter
- import (40) Apply import filter
- ownership (40) Apply ownership filter
- ownerships, (40) Apply ownerships, filter
- signatur (40) Apply signatur filter
- signatures, (40) Apply signatures, filter
בשער ובדפי הספר חותמות של רבי "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקהל יראים ניר-באטור והגליל יצ"ו".
רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרח"ץ), מגדולי רבני הונגריה ומראשי הלשכה האורטודוקסית (בבודפשט). בנו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלווא, ובן-בתו של בעל ה"ייטב לב". חתן רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל. משנת תרנ"ח כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד לרב והיה שומע לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש שפעל עמו יחד לחיזוק עניני היהדות, ולמלחמה נגד תנועת הציונות והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
[8], טז, כה-נו, סה-עב דף. חסרים דפים יז-כד. 22.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
בדף השער ובדף האחרון חתימות של רבי "חיים פריינד".
הנגיד רבי חיים פריינד (תרכ"ה-בערך תש"י), נולד בסיגט לאביו רבי משה אריה פריינד, ראש הקהל בסיגט ונאמן-ביתו של בעל ה"ייטב לב". למד בישיבת חוסט אצל מורו ורבו המהר"ם שיק. עם השנים נודע לנגיד ועסקן לתורה וליראה. ידידו ונאמנו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, ומיוזמי הכתרתו כאב"ד סאטמר. כיהן כראש הקהל בעיר סאטמר, ונבחר לכהן כסגן-נשיא הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. לעת זקנתו עלה לירושלים, והיה ממייסדי קהילת סאטמר בירושלים.
לז דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכת עור חדשה.
בדף השער חותמתו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש, בעל "כנסת יחזקאל": "יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש והגליל".
האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש. איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה, נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).
מט, [1] דף. 22.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. הדבקת נייר-דבק לחיזוק בשולי אחד מהדפים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
ספר זה הוא המרכזי בתורת החסידות והאמונה שהנחיל ר' אהרן לדורות. מהדורתו הראשונה שלפנינו, יצאה בעילום שם המחבר.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'עלע) רוט - (תרנ"ד-תש"ז) למד בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן. חסיד ותלמיד של האדמו"ר רצ"א מבלוזוב והאדמו"ר מהרי"ד מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. ייסד חבורות לעבודת ה' במסירות נפש בבודפשט ובסאטמר וקרא שמן "שומר אמונים". בשנת תרפ"ה עלה לירושלים וגם בה הקים חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' בדרכי החסידות. בשנים תר"צ-תרצ"ט חזר לחבורת חסידיו בסאטמר ואח"כ עבר לבערעגסאס. בשנת תרצ"ט חזר לירושלים, וארגן מחדש את חבורתו הקדושה, שממשיכה עד ימינו את דרכו, בקהילות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה" ועוד. ספריו הרבים ("טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים" "מבקש אמונה" ועוד) יצאו במהדורות רבות.
הגהות קצרות בכתב-יד במספר דפים, של תיקוני טעויות הדפוס (כנראה בכתב-יד המחבר).
[1], ז, [1], י-לז, קכה; יא, [6]; [1], נה, לד; [1], מד, [4] דף. דף מד מהספירה האחרונה נכרך שלא במקומו, לאחר דף ל. 16.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים, בהם קרע בדף השער עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. כריכת עור חדשה.
הספר יצא בשלבים (הדפסת קונטרסים) בשנים תש"א-תש"ג, ומכאן פשר ספירות הדפים הרבות בספר אחד. ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000167199.
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה; בראש דף השער שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה (מעט מטושטשת), וחותמת נוספת, "קנין כספי".
חותמת נוספת בתחתית דף השער: "הרבנות דק"ק באיא-מארה" וחותמות נוספות. הגהה קצרה בכתב-יד בשולי אחד הדפים.
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג, אוצר הרבנים 15912). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספריה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי" (כמו בספר שלפנינו), וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי". אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
עותק חלקי, על מסכת מגילה בלבד. [6], עד דף (במקור: [6], קפט; יח, [1] דף). 19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני עש בשוליים הפנימיים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף המגן רישום בעלות, ככל הנראה בכתב-ידו: "זה ספר שייך לנחום דובער פרידמאן". בדף השער מופיעות שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי". על הכריכה הפנימית הקדמית מודבקת תוית: "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). בספרייתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
[2], מד דף. ללא [1] דף אחרון עם מפתח התשובות. 35 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכה חדשה.
ספר קדושת אהרן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי אהרן פרידמן מסדיגורה. וורשא, דפוס יעקב יוסף וואגמויסטער, [תרע"ג] 1913. מהדורה ראשונה.
כרוך בסופו עם: כנסת מרדכי, שיחות של האדמו"ר מרדכי שלום יוסף, ליקוטי-שיחות של אבותיו ואיגרת ששלח רבי אברהם יעקב פרידמאן מסאדיגורה לרבי משה מונטיפיורי. פרמישלה, נסדר במסדרה של עוזר צוועקין (דפוס M. Sznajdermesser, לובלין, תרצ"ח [1938]. מהדורה ראשונה.
בדף השער הקדשה בכתיבת יד קדשו וחתימתו של בן המחבר, האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, אל רבי ישעיה שפירא: "מנחת מזכרת לידי"נ וידיד ישראל הרב החסיד החכם השלם זך הרעיון ובר-הלבב יסודתו בהררי קודש בנש"ק צןהר"ר ישעיה' שפירא הי"ו, מאת ש"ב וידידו מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן מסדיגורה פשמישל, ת"א כ"ה ניסן דהשתא לפ"ג".
האדמו"ר הקדוש רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (תרנ"ז-תשל"ט), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג - בהיותו בן ט"ז שנה - הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ, ואף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.
שני ספרים בכרך אחד. קדושת אהרן: 158, 14-6 עמ'. 27 ס"מ. כנסת מרדכי: [1], טז דף, ו עמ, [1] עמ'. 24.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכה חדשה.
בטופס שלפנינו של "כנסת מרדכי" נוספו ו' עמודים נוספים (תוספת זו מופיעה רק בחלק מהטפסים, כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה).
ספר דרכי תשובה, חלק חמישי על שו"ע יורה דעה - הלכות טריפות ועוד, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש. סוואליווע, הוצאת צבי גאטליעב, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג ויוסף העכט, תרע"ב [1911]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בשנת חייו האחרונה של המחבר.
על דף השער הקדשה עצמית בכתב ידו ובחתימתו של רבי מנשה שמחה פרידמן, אב"ד סאבארנץ, אשר קיבל את הספר מידי בן המחבר, האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר": "מנחת מזכרת אהבה מכבוד יד"ע וידנ"פ הרב הגאון הצדיק... מו"ה חיים אלעזר שפירא שליט"א האבדק"ק מונקאטש יצ"ו בן הגאה"ק המחבר זי"ע ועכ"י. מנשה שמחה פריעדמאנן החופ"ק סאבראנץ והגלילות". חותמות של רבי "מנשה שמחה פריעדמאנן החו"פ"ק"ק סאבראנץ והגלילות". בשער מופיעה חותמת נוספת של רבי "אליעזר דאווידאוויטש אב"ד דגליל ווינא סטראניאן (מיכאלאווצע)" [חתן רבי מנשה שמחה פרידמן]. בדף המגן רישומים וחותמות נוספות. מתורתו נדפס הספר "השמש בגבורתו" (ניו יורק, ת"ש) חלק ראשון משמונה עשר כרכים של ספרו "מועדים לשמחה" שנותר בכתב יד. מכתבים רבים נדפסו ממנו על ידי בנו רבי צבי הירש, בספר "צבי חמד – כח מכתבי קודש" (ניו יורק, תרפ"ו).
רבי מנשה שמחה פרידמן אב"ד סברנץ (תרט"ו-תרפ"ו, אוצר הרבנים 13642), חתן רבי ישראל אפרים פישל סופר אב"ד נאנאש (תלמיד החתם סופר. ראה: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' רעח-רפ).
[1], קד, קד-קכז, קכז-קמח, קנט-קסד, קסד-קעח, קפ-רכד, רכד-רמז דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים וכתמים כהים. קרעים בשולי מספר דפים. קמטים. כריכה ישנה, מעט בלויה.
העותק של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בשער ובדפים נוספים חותמות שלו: "חיים מאיר יחיאל שפירא"; "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)". רישום בכתב-יד בדף השער: "זה הספר שייך לחיים מאיר יחיאל שפירא".
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
ג, סד דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. קמטים וקרעים קטנים בשולי הדפים. כריכה חדשה.
ספר שאלות ותשובות להרב רבינו אשר ז"ל. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, תקס"ג [1803].
עותק מיוחס. בדף השער בדפי המגן ובמספר עמודים: חתימות רבות וחותמות של האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב מראזדאל; חותמות, חתימות ורישומי בעלות של בניו: הרה"צ רבי שלום טויב הי"ד ממרגרטן (בעל "אבידת הפר"ח"), והאדמו"ר מקאליב רבי מנחם מנדל טויב, בעל ה"קול מנחם".
מספר הגהות ורישומים בדברי תורה.
האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו ובצוואתו כתב: "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה וכן יהי' אשר אחר פטירתי ביציאת נשמה אזי תיכף יכתבו כתב קאנסיס [=חוזה] על כתב הרבנות בפה עירנו ראזדאל לבני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א ויחתמו על הקאנסיס כל בני אנשי עירנו ה' עליהם יהי' מגדול ועד קטן ובעת שיכנסו אותי לביהמ"ד שלי יעמידו אותי סמוך לארה"ק ואחר שיעשו השבעה הקפות הנ"ל אזי יעמוד איש אחד הגון ויקרא הקאנסיס כולו בפני הארון שלי וכל העולם יאמרו אלי עשינו רצון שלכם והממלא מקום שלכם בכתר הרבנות בנכם הרב ר' יהודה יחיאל, מזל טוב".
רבי יהודה יחיאל נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל. והשאיר אחריו את שני בניו הקדושים: הרה"צ רבי שלוים טויב ממארגרעטן – גרוסוורדיין (שנספה בשואה), מחבר הספר "אבדת הפר"ח". בשער "אבדת הפרח" (מהדורת בני-ברק חש"ד) נכתב עליו: "... צדיק נסתר, עליו אמר הק' מראזלא זי"ע שיש לו חלק ממוחו של הק' בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע... בעל המחבר הספר זי"ע אמר שבס"ד שמי שיכניס ספר זה לביתו וילמד בו יזכה להרבה ישועות".
אחיו הנודע האדמו"ר מקאליב רבי מנחם מנדל טויב (תרפ"ג-תשע"ט), בעל "קול מנחם". כיהן באדמו"רות למעלה משבעים שנה. הקים את מוסדות חסידות קאליב בראשון לציון, בבני ברק ובירושלים, ופעל רבות בהפצת לימוד התורה ובחיזוק היהדות. עסק כל ימיו בהנצחת קדושי השואה (ממנה ניצל בניסים, וקיבל אז על עצמו להפיץ את האמונה באלוקים, באמירת "שמע ישראל" בין יהודים חיים, ולא רק בשעת יציאת נשמתם...).
[1], צח; ט; ח דף. 37.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש זעירים, ללא פגיעה בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט (בעיקר בדפים הראשונים, חלקם משוקמים במילוי נייר). חותמות ורישומים רבים בכתב-יד. קמטים. כריכת עור חדשה.
העותק של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מווישיווא. בדף השער ובדפים נוספים חותמות של רבי "מנחם מענדיל האגער בהרה"צ שליט"א מוויזניצא אב"ד דק"ק אויבערווישא והגלילות יע"א".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר וויזניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישיווא), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה".
[16], 15, [1] עמ’, נ דף. 19 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים קטנים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ בעל ה"אמרי חיים", מתקופת כהונתו כאב"ד ווילחוביץ: "חיים מאיר האגער – בהה"צ שליט"א מוויזניטץ אבדק"ק ווילחאוויטץ והגליל".
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין, יחד עם אביו הקדוש, שהקים בה את בית מדרשו. רבי חיים מאיר כיהן כרב בעיר וילחוביץ אבל רוב זמנו שהה בבית אביו האדמו"ר ועמד לימינו בהנהגת חצר הקודש של החסידות בגרוסוורדיין. חסידות ויז'ניץ הייתה בתקופה זו לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר רבי חיים מאיר למלא את מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרוסוורדיין. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
בדף המגן חותמת של רבי אליהו אליעזר מישקובסקי (תרע"ז-תשמ"א), ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים ורב היישוב.
בדף השער חתימה של החסיד המפורסם רבי "אברהם מנחם מאניש סופר" מהעיר סיגט. סופר סת"ם ידוע ביראת שמים, שאדמו"רי בית סיגט ובית ויזניץ היו מדקדקים לרכוש אצלו תפילין וספרי תורה שנכתבו על ידו.
116 עמ'. 29.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרע חסר גדול בדף מט (כמחצית מהדף חסרה), משוקם בהדבקת נייר. קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים נוספים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר דבק. סימני עש קלים. חותמות. כריכה חדשה.