מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove document filter document
- דפוס (31) Apply דפוס filter
- וארץ (27) Apply וארץ filter
- מכתבים (27) Apply מכתבים filter
- ישראל (27) Apply ישראל filter
- ירושלים (27) Apply ירושלים filter
- ותעודות, (27) Apply ותעודות, filter
- ותעודות (27) Apply ותעודות filter
- וכרוזים (27) Apply וכרוזים filter
- ספרי (27) Apply ספרי filter
- book (27) Apply book filter
- books, (27) Apply books, filter
- documents, (27) Apply documents, filter
- eretz (27) Apply eretz filter
- israel (27) Apply israel filter
- jerusalem (27) Apply jerusalem filter
- letter (27) Apply letter filter
- poster (27) Apply poster filter
- posters, (27) Apply posters, filter
- proclam (27) Apply proclam filter
- וענייני (5) Apply וענייני filter
- נישואין (5) Apply נישואין filter
- כתובות (5) Apply כתובות filter
- ketubot (5) Apply ketubot filter
- marriag (5) Apply marriag filter
- relat (5) Apply relat filter
- אפריקה (4) Apply אפריקה filter
- דברי (4) Apply דברי filter
- ומסמכים (4) Apply ומסמכים filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- צפון (4) Apply צפון filter
- צפון-אפריקה (4) Apply צפון-אפריקה filter
- צפוןאפריקה (4) Apply צפוןאפריקה filter
- african (4) Apply african filter
- jewri (4) Apply jewri filter
- materi (4) Apply materi filter
- north (4) Apply north filter
- print (4) Apply print filter
שבעה כרוזים בעניין "ניתוחי מתים", תשכ"ו-תשכ"ט בקירוב:
• "ניוול המתים ועקירת האמונה בתחית המתים... חובה קדושה מוטלת על כל אחד ואחד ליתן ידו לעושי מצוה ולעשות כל אשר ביכולתו להחיש ביטול הגזירה". בין החותמים, הרבנים: רבי ישראל אבוחצירה - ה"בבא סאלי", רבי יחזקאל אברמסקי, רבי ישראל אלתר - ה"בית ישראל" מגור, רבי אברהם וינברג - האדמו"ר מסלונים, רבי רפאל ברוך טולידנו, רבי עזרא עטיה, רבי יעקב ישראל קניבסקי - ה"סטייפלער", רבי אלעזר מנחם שך, רבי חיים שמואלביץ ועוד. (כ"ב תמוז תשכ"ו).
• "מטעם רבותינו שרי התורה הביד"צ שליט"א צום עולמי... על אכזריות הרופאים של השלטון... יום ב' כ"ט מנ"א ערב ר"ח אלול תשכ"ו... לביטול גזירות ורדיפות השלטון מעל הדת וגזירת ניתוחי המתים...". על הקריאה חתומים דייני הבד"צ של "העדה החרדית": רבי פינחס עפשטיין, רבי ישראל יצחק רייזעמאן ורבי דוד הלוי יונגרייז.
• "קריאה ואזהרה... להצלת בית החולים שערי צדק... מפני השתלטות הפאתולוג ד"ר דיוויד מאיר וסייעתו... להיחלץ לפעולות ולמחאות ללא הרף נגד השתלטות מסוכנת זו...", בחתימת "העדה החרדית" (טבת תשכ"ט).
• "התראה לד"ר דייויד מאיר... כי רבבות היהודים החרדים בירושלים לעולם לא ישלימו עם גזל בית החולים שערי צדק... שערי צדק היה ויהיה בית מרפא לחולים אשר רק התורה והשו"ע שולטים בו...", בחתימת העדה החרדית (אדר תשכ"ט).
• "דעת תורה... שאין בכלל פסק להתיר נתוחי מתים...", בחתימת חברי הבד"צ של "העדה החרדית": רבי פינחס עפשטיין, רבי דוד יונגרייז, רבי משה ארי' פריינד ורבי ישראל משה דושינסקי" (אייר תשכ"ט).
• "מחריד!! רבים מפצועי המלחמה שמתו... נותחו לאחר מותם במכונים הפתאלוגיים... הם נצלו את העובדה שחללי מלחמה מובאים לקבורה צבאית בארונות סגורים... ידרוש הציבור כולו חקירה והעמדתם לדין של מבצעי הפשע!!...", בחתימת "משפחה שכולה, חולון".
• "אחים היכן אתם! נתפרסם ברבים תמונות מזעזעות על ביצוע ניתוחי מתים... כל העם במדינה מלוכדים בדעה אחת המתנגדת לניתוח גוויות... התשובה תן אתה! אל תעמוד מנגד...", בחתימת "ועדה צבורית להגנת כבוד האדם".
7 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף 15 כרוזים בענייני צניעות וצפיה בטלוויזיה, מהשנים תשכ"ח-תשכ"ט בקירוב:
מספר כרוזים, מאת גדולי ישראל, רבני העדה החרדית האשכנזית והספרדית, עוסקים בפרצות צניעות שונות, כגון "פרצת שמלות הקצרות"; "המלבושים הקצרים"; "הלבוש הארור והטמא..."; "אופנת העקביים (סוליות) המתופפות בקול רם בעת הילוכן"; "היתר פאה נכרית (פארוק)". כרוז נוסף עוסק בתופעת דרשות חיזוק מרבנים גברים הנואמים בפני נשים: "לא תשובה אלא פרצה איומה ונוראה, זאת שנתפרס[ם] כי רבנים ינאמו לפני נשים ובנות התעוררות לתשובה... אין זאת אלא הוספת חולי' לשרשרת פרצותי' הנוראים של אגודת עוכרת ישראל זו...".
כרוז נוסף עוסק באיסור צפיה בטלוויזיה: "חרם חמור... ע"ד כלי המשחית הטמא, תועבת ד', הטלביזיא המשוקצת... וכל בית שבישראל שיכניס כלי הטלביזיא הטמא לתוכו, סופו חורבן ואבדון רח"ל, ובו ארור ושמתא...", בחתימת חברי העדה החרדית.
15 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף ענק של עשרות כרזות בעניינים שונים, מאת רבני "העדה החרדית" ורבנים נוספים, ירושלים, שנות התר"צ-תש"מ, בקירוב:
• שלוש כרזות לרגל ביקורו בארץ ישראל של האדמו"ר רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק-לונדון. [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב]. * כרזות של מכתבי האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים מסאטמר, ומודעה על סדרי קבלת הפנים לביקורו בארץ ישראל [החל מהירידה מהאניה בנמל חיפה, הנסיעה ברכבת לירושלים ומעמדי קבלת הפנים בירושלים]. * מודעה על ההתנכלות לרבי עמרם בלוי "שנאלץ לנטוש עיר טפוחיו... ולנוד כגר בארץ" * "הזדעזעי ארץ הקודש" מפני העברת מאות ילדי עולים על דתם. * מספר כרזות עוסקות בבחירות לכנסת, ביניהן איסור השתתפות "בבחירות עבודה זרה הציונית" * אזהרת "סוף וקץ" לקהל אנשי ירושלים, אודות התחברות "אגודת ישראל" לרבנות הראשית, לאחר מלחמתה עמה. ומאידך, "תשובה למסלפים" דעת רבי אליעזר יהודה פינקל, וקריאה בשמו לבחור לרשימת ג'.
• איסור חמור על הכניסה להר הבית, בחתימת רבני בד"צ "העדה החרדית"; קריאה למחאה נגד "הרב הליצן הכופר שלהם" אשר "עומד להכניש את חברתו ולסדר מקום תיפלה על הר הבית... ועמדו אז רבני ירושלם ונדהו..."; על הרבנות הראשית ש"לאחרונה החציפה... בראשות הרב הראשי הצבוע... להתיר תספורת ונשואין בימי הספירה ביום אידם..."; "מחאה נמרצה" על "גירות מזויפת" וסכנת התבוללות.
• מספר כרזות עוסקות ביחס לממסד, ביניהן על התעללות המשטרה במפגינים ועריכת "פוגרום נאצי במלא מובנו לעיני כל... במספר אדיר של שוטרים... באלות ובמגינים... במ(מ)כונות זורמות מי-צבע, וגם טלבזי' שתלוה את כל תנועה...".
כרזות שונות עוסקות בחילולי שבת ופרצות שונות בדת, ביניהן: כרוזי מחאה והפגנות, מרבני העדה החרדית ועוד, נגד חילולי השבת של חברות "המקשר" ו"אגד", ונגד "כוחות המשטרה הציונית" שפרעה במפגינים; נגד חילולי השבת "בשל ספורט חדש, והוא ההחלקה בהר-חרמון המלווה בחילולי שבת המוניים מכל פינות הארץ"; "הרחק מעלי' דרכך", על פרצת עריכת אירועים באולמי סמינר "בית יעקב" ש"עוברים שם בשאט נפש על האיסורים והחרמים... נגד לימודיות ושפות זרות...; "קריאה ואזהרה... להצלת בית החולים שערי צדק... מפני השתלטות הפאתולוג ד"ר דיוויד מאיר וסייעתו... להיחלץ לפעולות ולמחאות ללא הרף נגד השתלטות מסוכנת זו..."; אזהרת בד"ץ העדה החרדית "שאל ירים שום נער וילד לזרוק אבנים, לא על השוטרים ואפילו השוטרים הגויים הדרוזים ודומיהם הבאים עלינו ע"י שר המשטרה, ולא על האוטובוסים... רק יוכלו לסייע להאנשים הגדולים והמבוגרים למחות לזעוק ולהתריע שבת, שבת קודש".
כרזות נוספות עוסקות בענייני צניעות וכשרות: על פרצת "היתר פאה נכרית (פארוק)"; איסור צפיה בטלוויזיה; "הודעה ואזהרה" מאת "ועד משמרת הצניעות" אודות חופים מעורבים בעיר נתניה; מחאה נגד עיריית ירושלים השוללת את רישיונם של בתי השחיטה הוותיקים במטרה "להתנכל לכשרות שחיטת העופות"; קניית עופות רק בחנויות המאושרות על ידי בד"ץ העדה החרדית; כרזות הבד"ץ על הסרת כשרות מעסקים ומפעלים שונים.
מודעות שונות על לוויות, מעמדי "קבלת פנים" לרבנים שונים, התרמת "כופר נפש" לארגון "פעילים - יד לאחים" ועוד.
כ-65 פריטים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול של 16 ספרים שנדפסו במרוקו במאה ה-20. בחלק מן הספרים נדפסה תמונת פורטרט של המחבר:
• ספר בקש שלמה, שו"ת מאת רבי שלמה אבן דנאן. קזבלנקה, [דפוס האחים שלום ומרדכי אלבאז, תר"צ 1930].
• ספר מנחת יהודה, חידושים על פרשיות התורה, מאת רבי יהודה אבן דנאן. פאס, דפוס מסעוד שרביט ועמרם חזאן, [תרצ"ה 1935].
• שרביט הזהב, תוכחה ודברי מוסר, מאת רבי דוד דאנינו. קזבלנקה, דפוס יהודא ראזון, [תרצ"ח] 1938. עם תמונת המחבר. ערבית וערבית-יהודית.
• ספר קרבן מנחה, מאת רבי ברוך סבאג. קזבלנקה, דפוס י’ ראזון, [תרצ"ט] 1939. עם פורטרט המחבר.
• ספר דבר שמואל, שו"ת מאת רבי שמואל עמאר. קזבלנקה, דפוס י’ ראזון, [ת"ש 1940].
• עת ספוד, פיוטים שונים בערבית-יהודית. קזבלנקה, דפוס יוסף לוגאסי, [ת"ש 1940, בערך].
• ספר וזאת ליהודה, דרושים מאת רבי יהודה אבן דנאן. פאס, דפוס מסעוד סרביט ועמרם חזאן, [תש"ב 1942].
• ספר שבח ורנה, פיוטים שונים. [מכנאס, דפוס צאייאג, תש"ו 1946].
• ספר אור חדש, חלק שני, מאת רבי דוד דאנינו. קזבלנקה, דפוס משה עמאר, [תש"ז 1947].
• ספר רביעי, קול יהודה, חידושים בפסוקי התורה, מאת רבי יהודה אבן דנאן. פאס, דפוס מסעוד שרביט ועמרם חזאן, [תשי"ב 1952].
• ספר לקט עני, דרשות מאת רבי דוד סבאג. מקנס, דפוס Sayag, [תש"ח 1948 בערך]. עם פורטרט המחבר.
• השפה העברית, ספר לימוד הקריאה והכתיבה, חלק ראשון וחלק שני. קזבלנקה, דפוס L’Ideale, [שנות הת"ש 194-]. שני חלקים בשני כרכים.
• ספר ויחכם שלמה, חידושים על התורה, מאת רבי שלמה נחמיאש. קזבלנקה, דפוס י’ ראזון, [תשט"ו] 1955.
• ספר עדות ביעקב, לזכרו ולהנצחת שמו של רבי יעקב אדרעי. קזבלנקה, דפוס י. ראזון, [תשי"ג 1953].
• ספר שנות חיים, תולדות הרב הקדוש המלוב"ן המקובל האלקי סבא דמשפטים כמוהר"ר חיים פינטו זלה"ה. דאר לבידא (קזבלנקה), דפוס דוד א' עמאר, [תשי"ח 1958].
16 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם כרוכים בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר יונה עם ילקוט שמעוני, כתוב בעבודת מיקרוגרפיה נאה, המציגה את יונה הנביא המושלך מהספינה, ולצידו דג פעור פה.
בתחתית העמוד חתם האמן את שמו (חתימה בדפוס, בעברית ולועזית), עם פירוט מיקרוגרפיות אחרות מעשה ידיו: "תמונת ספינת יונה. כתב הדר יונה עם הילקוט. מעשה יד יעקב סופר מטבריא כעת באוראן. המו"ל תמונות בכתיבה, רשב"י, אסתר, יהודית, שנת רצון תרנ"א לפ"ק".
25.5X33 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים.
קיים זיוף מאוחר לדף שלפנינו, משנת תרנ"ח, החתום בדפוס "אליהו גאלדש" (ראו: Jewish Ceremonial Art, ניו יורק [1970], עמ' 60).
הגדה חריזייא, תקרא פצבאח ולא פלעסייא בלמלאגא ולא בננייא. מאת "במ"ד"(?). [הוצאת אברהם חאדידא, קזבלנקה, דפוס עמאר-אלבאז, שנות ה-40 - תש"ה בקירוב].
סיפור בערבית-יהודית (באותיות עבריות) לפי מתכונת פרקי ההגדה של פסח.
כתב מחאה פארודי נגד מנהל מושב הזקנים בקזבלנקה. הכותבים במחאתם תובעים את הדחתו של המנהל עמרם מעיר לחריז (בדרום מרוקו), מתפקידו זה.
[4] עמ', 25 ס"מ. נייר צבעוני. מצב טוב-בינוני. כתמים.
בספר "בני מלכים" (תולדות הספר העברי במרוקו, ירושלים תשמ"ט, מס' 573) משערים כי המחבר "במ"ד", הוא אולי ר' דוד בן מסעוד דאנינו [=במ"ד].
אוסף מסמכים ותעודות משפטיות, בענייני מסחר של יהודים במרוקו. [מחצית שניה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20].
המסמכים והתעודות שלפנינו, המתעדים קניה ומכירה של נכסים ומסחר בין יהודים, נכתבו ברובם על ידי בית הדין השרעי וכתובים כולם בערבית, כשעליהם חתומים דייני בית הדין המוסלמים, בחתימותיהם המסולסלות.
התעודות לא נחקרו בצורה יסודית. בחלק מן המסמכים, בשוליהם או על גביהם, נכתבה באותיות עבריות (בכתיבה מערבית) ובתערובת של עברית וערבית-יהודית, תמצית קצרה של תוכן המסמך.
ברישומים אלה מוזכרים התאריכים: תרל"ד, תרל"ח, תרמ"א, תרמ"ב, תרמ"ו, תרמ"ח, תרס"ד. באחד הרישומים נזכרת העיר דבדו. ברישום אחר מופיע בין היתר: "חו"ר וק"ק פאס יע"א".
31 מסמכים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
חמש כתובות מודפסות על קלף עם מילוי בכתב יד. הקהילה האשכנזית באמשטרדם, דפוס ישראל לעוויססאן, [תרכ"ז 1867]. מילוי בכתב יד לחתונות שנערכו בחודש אלול תרכ"ז [1867].
כתובות מעוטרות, בראשן מופיע סמל מאויר של הקהילה האשכנזית באמשטרדם - מגן דוד עם האותיות: "קא"א" [קהילת אשכנזים אמשטרדם], עם כתר, מסגרת עם דגמים צמחיים ומלאכים.
בשלוש מן הכתובות חתימות העדים: "יצחק היימאן ש"ץ ונאמן פה ק"ק הנ"ל" ו-"הק' אליקים בלא"א אברהם פארשער זצ"ל שמש ונאמן דק"ק הנ"ל". בשתי הכתובות האחרות, חתימות: רבי יצחק היימאן הנ"ל, ו"הק' לימא בלאו"מ המנוח מה"ו יוסף לעמאנס זצ"ל שמש ונאמן דק"ק הנ"ל". בחלק מן הכתובות נוספה גם חתימת החתן
5 כתובות. 31 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט קמטים וכתמים.
לנישואי החתן יהודא בן רבי שלמה שמעון יצ"ו, עם הכלה כאנים בת רבי אליהו נ"ע. חתימות העדים והחתן והכלה (רוב החתימות באותיות לטיניות).
בראש הכתובה, שיר פתיחה וברכות לנישואין, בכתיבה מעוטרת (בתוך מסגרת עגולה), בנוסח דומה לכתובות התימניות: "בשם רחמן מלא רחמים יתברך... בסימנא טבא ובסימנא מעליא, בשעה מעולה ועונה מהוללה, חדוה וגילה שמחה וצהלה, פדות וישע וגאולה, ומלוי כל שאלה, לחתן ולכלה, ולכל הקהלה הנקהלה...". מקורו של השיר לנישואין בנוסח זה מופיע כבר בכתובות הגניזה המוקדמות ממצרים - "...ברכות חתונה מחורזות אלה נשמרו כמעט במלואן בעת החדשה בכתובות תימן, ובעקבות תימן גם בהודו" (עפ"י שלום צבר, "ההתחלות של הכתובה המעוטרת בקהילות פרס ואפגאנסתאן", פעמים, אביב תשנ"ט, גיליון 79, עמ' 144; שלום צבר מפנה שם למאמרו "כתובות הודו", בתוך ספר יהודי הודו, עמ' 164-165).
[1] דף גדול, 56 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים, עם הדבקות נייר דבק.
על השטר חתום בחתימה ספרדית מסולסלת רבי שמואל אזולאי, וחותם נוסף "יואל?" (אינו מזוהה).
דף, 28x19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קמטים וקרעים בסימני הקיפול ובשולי הדף. קרעים בכותרת ובמקום נוסף כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר. שיקומים בהדבקות נייר-דבק (עם כתמים כהים).
22 שטרי גיטין, מקהילות ישראל ברחבי עולם. תרפ"ו-תשכ"א [1926-1961].
שטרי גיטין מירושלים, לידס, טורונטו, מונטריאול, ניו יורק, מיאמי ביץ', סנט לואיס, דטרויט, וקליבלנד,
שטרי הגיטין כתובים בכתיבת סופר על נייר, עם שמות העדים. על חלקם הוספות בעט ובעפרון, בפנים ובגב. בחלק מן הגיטין "קרע בית דין" [גזירה בצורה מסויימת, ובא לאשר שגיטין אלו אכן נמסרו כדת וכדין והאשה מגורשת].
בתחתית גט ממיאמי ביץ' משנת תשי"ט אישור בית דין מניו יורק על מסירת הגט על-ידי שליח, בחתימת הרבנים רבי יוסף אליהו הנקין, רבי "יעקב ישראל בה"ר אהרן יהודה..." ורבי מיכל גולדברג. בשולי הגט, חתימת השליח: רבי יעקב הוכרשטיין.
22 שטרי גיטין. גודל ומצב משתנים.
אוסף הכולל 11 שטרות כתובה מודפסים עם איורים ועיטורים - עשר "כתובות נישואין" ושטר "תנאים" אחד – עם מילוי בכתב יד, ועם חתימות עדים ורבנים, ארץ ישראל וארצות שונות, תרצ"א-תשל"ט 1931-1979.
הכתובות באוסף:
• כתובה בהוצאת בית הכנסת Philpot. לונדון, J. Lewinstein, [תרצ"ט] 1930.
• ארבע כתובות שנדפסו בדפוסים שונים בירושלים: דפוס "ארץ ישראל", דפוס ח. צוקרמן, ובית מסחר ספרים מענדל פריעדמאן, תרצ"א-תש"ז 1931-1947.
• כתובה משנת תש"ב (1942), על שם החתן דוד מיכל בן שמואל יצחק, והכלה מושקא גיטל. נערכה בעיר בוטושאן (מולדובה; כיום חלק מרומניה); כבר בשנת 1940 קובצו יהודי העיר והסביבה בגטו, ולכן סביר להניח שהכתובה נחתמה בתחומי הגטו.
• כתובה שנחתמה באיסטנבול, עם חותמת הרבנות הראשית של איסטנבול. תש"ז 1947.
• כתובה שנחתמה בבואנוס איירס, ארגנטינה, תשי"ט 1958.
• שלוש כתובות בהוצאת הרבנות הראשית לתל-אביב-יפו, ת"ש-תשל"ט 1940-1979. באחת מהן חתימת מסדר הקידושין, הרב הראשי רבי ישראל מאיר לאו.
11 שטרות מודפסים, עם מילוי בכתב יד. גודל ומצב משתנה; מצב כללי טוב-בינוני.