מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove document filter document
- דפוס (31) Apply דפוס filter
- וארץ (27) Apply וארץ filter
- מכתבים (27) Apply מכתבים filter
- ישראל (27) Apply ישראל filter
- ירושלים (27) Apply ירושלים filter
- ותעודות, (27) Apply ותעודות, filter
- ותעודות (27) Apply ותעודות filter
- וכרוזים (27) Apply וכרוזים filter
- ספרי (27) Apply ספרי filter
- book (27) Apply book filter
- books, (27) Apply books, filter
- documents, (27) Apply documents, filter
- eretz (27) Apply eretz filter
- israel (27) Apply israel filter
- jerusalem (27) Apply jerusalem filter
- letter (27) Apply letter filter
- poster (27) Apply poster filter
- posters, (27) Apply posters, filter
- proclam (27) Apply proclam filter
- וענייני (5) Apply וענייני filter
- נישואין (5) Apply נישואין filter
- כתובות (5) Apply כתובות filter
- ketubot (5) Apply ketubot filter
- marriag (5) Apply marriag filter
- relat (5) Apply relat filter
- אפריקה (4) Apply אפריקה filter
- דברי (4) Apply דברי filter
- ומסמכים (4) Apply ומסמכים filter
- יהדות (4) Apply יהדות filter
- צפון (4) Apply צפון filter
- צפון-אפריקה (4) Apply צפון-אפריקה filter
- צפוןאפריקה (4) Apply צפוןאפריקה filter
- african (4) Apply african filter
- jewri (4) Apply jewri filter
- materi (4) Apply materi filter
- north (4) Apply north filter
- print (4) Apply print filter
15 כרוזים ומודעות מודפסות, הקשורים לפעילותו הציבורית של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, רבה של "העדה החרדית" בירושלים. ירושלים, שנות התר"צ עד שנות הת"ש.
בין הכרוזים והמודעות באוסף:
• "ארץ ישראל לבשי עוזך!", מודעה המבשרת על "קבלת פנים" לרגל הגעתו של רבי יוסף צבי דושינסקי לארץ ישראל (שמו של הרב דושינסקי נדפס באותיות מוזהבות). ירושלים, דפוס צוקרמן, [אלול תרצ"ג 1933].
• "בעזך ישמח מלך" – קריאה "מטעם רבנו הגדול שבארץ ישראל" הרב דושינסקי, הקורא במכלהתאסף לתפילה "בכל בתי הכנסיות בארץ הקדושה" - לשלום המלך ג'ורג' החמישי, לרגל מלאת 25 שנה לשבתו על כסא מלכותו בחודש אייר (6 במאי). ירושלים, [תרצ"ה 1935].
• "תעודות והמלצות הרבנים הגאונים הגדולים בארצנו הקדושה", קריאה לסיוע בהצלת הישוב היהודי שבתוך חומות העיר העתיקה. חתומים בדפוס: רבי יוסף צבי דושינסקי, רבי ישראל זאב מינצברג, רבי ירוחם פישל בערינשטיין ורבי שמואל פסח הלפרין. ירושלים, תרצ"ז.
• "שמחת בית השואבה... בסוכתו של מרן שליט"א", של "חברי העדה החרדית ועד העיר האשכנזי". ירושלים, "קבוצת פועלים חרדים בדפוס 'חורב', [שנות התר"צ בקירוב].
• "ישיבת מכינה לבחורים – שע"י ישיבת 'בית יוסף צבי' של מרן הגרי"צ דושינסקיא שליט"א". הודעה על רישום לקבלת תלמידים לישיבה "מגיל 15 ומעלה". ירושלים, דפוס קצבורג, [שנות הת"ש בקירוב].
• מודעות על דרשות "שבת הגדול" ו"שבת שובה", עצרות חיזוק, קריאות לטובת מוסדות התורה ועוד.
הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי (תרכ"ח-תש"ט), מגדולי גאוני הונגריה ומגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בגאלאנטא ובחוסט, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל למלא את מקומו של רבי יוסף חיים זוננפלד, כרב ראשי לעדה החרדית בירושלים והנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל. בירושלים הקים מחדש את ישיבתו ומסר בה שיעורים תמידין כסדרן.
15 כרוזים. גודל ומצב משתנים.
23 כרוזים ומודעות, בעניין סירוב אגודת ישראל והעדה החרדית להשתתף בועד הלאומי, בעניין פולמוס בחירת הנשים, והאיסור להשתתף בבחירות כלשהן הקשורות לתנועה הציונית:
בין הכרוזים:
• "פסק דין", כרוז מאת הגאונים והצדיקים בארץ ובחו"ל, עם פרסום הרשימה של הועד הלאומי, "שאסור על פי ד"ת לכל ישראל כשר להיות חבר לעדה זו המיוסדת בתקנות מתנגדות לחוקי התורה, וחלילה לכל בר ישראל להשתתף בעדה זו בשום דבר". על הכרוז חתומים בדפוס עשרות מגדולי הגאונים בארץ ישראל ובחוץ לארץ, ביניהם בעל ה"חפץ חיים", רבי יוסף ראזין אב"ד דווינסק, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, האדמו"ר מגור, האדמו"ר מבעלז, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי איסר זלמן מלצר, ורבים אחרים. [ירושלים], דפוס צוקרמן.
• "ואל העם תאמר התקדשו!", כנגד השתתפות נשים בבחירות וכנגד השתתפות כלשהי בבחירות לאספת הנבחרים. חתומים בדפוס רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יצחק ירוחם דיסקין, רבי משה נחום וואלענשטיין, רבי מרדכי ליב רובין ורבי יצחק במוהר"א ז"ל פרענקעל. [ירושלים], דפוס סלומון.
• "מחאה לכבוד שמים", כרוז מחאה כנגד אספת הנבחרים וכנגד המסייעים בידם (בהם גם מוזכר הרב קוק, ששלח להם ברכתו ביום פתיחת האספה), מטעם מרכז הסתדרות צעירי אגודת ישראל בארץ ישראל. ירושלים, דפוס צוקרמן, [שנות ה-30].
• "יוצאים ביד רמה", כרוז תמיכה ביציאת אגודת ישראל מן התנועה הציונית, "יוצאים הננו, אבל לא מעדת ה' כי אם מעדת החפשים, וזהו כבודנו", מטעם אגודת ישראל בארץ ישראל. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות ה-30 בקירוב].
• וכרוזים רבים נוספים.
23 פריטים. מספר פריטים כפולים. גודל ומצב משתנים. נתונים באוגדן נאה בפורמט גדול. הכרוזים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שלוש כרזות פרסומת ומודעות מטעם חברת "לולבי עבר הירדן". ירושלים, [שנות ה-20].
1. מודעה המכריזה כי הזיכיון למכור לולבים מעבר הירדן שייך ל"אחים בני הר"נ זצ"ל", ומזהירה את הציבור שלא לברך על לולב שאינו נושא את החותמת "לולבי עמק הירדן אהרן עלבע ירושלים" (המופיעה על גבי המודעה), מכיוון שהוא גזול ולכן אסור לברך עליו. חתומים בדפוס רבני הבד"צ: רבי דוב צבי קרעלענשטיין, רבי גרשון יהודא זילבערמאן ורבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, דפוס מוריה, תרפ"ח [1928].
2. "הזהרו מן הזיפנים", מודעה מטעם ר' אהרן עלבע וחברת "לולבי עבר הירדן". המודעה עוסקת בשאלת זכויות השיווק של "לולבי עבר הירדן", ומתפלמסת עם רבי ישראל זאב מינצברג, חבר בד"צ של מקהלות האשכנזים החסידים. חתומים בדפוס רבי צבי פסח פראנק, רבי יוסף גרשון הורוויץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד. ירושלים, דפוס מוריה, [שנות ה-20?]. עם חותמת "לולבי עמק הירדן - אהרן עלבע ירושלים".
3. "הזהרו מן הזיוף", מודעת פרסומת ל"לולבי עבר הירדן", הנמכרים במאה שערים, בביתו של רבי אהרן בן מתתיהו עלבע, ובחנות בעיר העתיקה. ירושלים, דפוס "מריח עץ-הדר", [שנות ה-20?]. עם חותמת "לולבי עמק הירדן - אהרן עלבע ירושלים", ובול הכנסה מנדטורי על-סך 1 מיל.
3 כרזות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
אנשי ירושלים ה"מהדרין" במצוות, היו טורחים בערבי חג הסוכות להשיג לולב מהודר מ"לולבי עבר הירדן", אשר נתפרסמו בטיבם המעולה. לולבי "עבר הירדן" היו יקרים במיוחד בשל עליהם הירוקים והסימטריים, ונודעו בחוזק הראשים (לבל תחלק בהם התיומת האמצעית). לקראת חג הסוכות היו סוחרי ירושלים יורדים אל עבר הירדן לייבא אל העיר מן הלולבים המהודרים, אשר הוצעו למכירה בנקודות שונות בשווקי "ארבעת המינים" – בשער שכם ובמאה שערים, ואף בעיר יפו. בתקופה האמורה, נמסר הזיכיון הבלעדי ליבוא דקלי עבר הירדן לעיר לאחים בהר"ן (צאצאי רבי נחום משאדיק), ולבאי כוחם רבי מתיתיהו עלבע [אלבה], ובנו אליהו.
מודעה גדולת ממדים, ובה הזמנה לתפילות שבת בהיכל הגדול של ישיבת מאה-שערים, בהובלת החזן זבולון קוורטין. ירושלים, [שנות התר"פ].
במודעה מפורטים מועדי התפילות בהשתתפות מלך החזנים ר' זבולון קווארטין, ובליווי מקהלת "שירת ישראל" (בנצוח החזן ז. ריבלין), המקומות בהם ניתן לרכוש כרטיסי כניסה, ומחיריהם.
החזן הנודע זבולון [זיינביל] קוורטין (תרל"ד-תשי"ב), גדול החזנים היהודיים במאה ה-20 (לצד יוסל'ה רוזנבלט ומרדכי הרשמן); כבר בצעירותו התפרסם באירופה והופיע בבתי כנסת ואולמות קונצרטים בכל רחבי היבשת. בשנת תרס"ג התמנה לחזן ראשי בבית הכנסת של הקהילה היהודית בווינה. בשנת תר"פ יצא לסיבוב הופעות בארצות הברית, ובסופו החליט להשתקע בברוקלין, שם התמנה לחזן בבית הכנסת "טמפל עמנואל". ב-1926 ביקר לראשונה בארץ ישראל; כשלוש שנים לאחר מכן ביקר בארץ בשנית, ורכש בית וקרקעות על הר הכרמל ובתל אביב. קווארטין התגורר בארץ ישראל לסירוגין עד לשנת 1937, אז שב לאמריקה, ובה נפטר.
אחד מקטעי החזנות המפורסמים ביותר שלו הוא על הפיוט "טיהר רבי ישמעאל עצמו והזכיר את השם בסילודין...", אשר מבוצע עד ימינו על ידי חזנים רבים. ידועה האמירה (בשם רבנים שונים) ששמיעת קטע חזנות זה מעוררת את האדם לתשובה.
59x93 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול לאורך ורוחב. קרעים לאורך סימני הקיפול. חותמת ("מס ההדבקה שֻלם").
אוסף חמשה כרוזים בעניינים שונים, ירושלים, שנות התר"פ-הת"ש, בקירוב:
• מספר כרוזים עוסקים בענייני ניהול הכוללים בירושלים, ביניהם: "בירור דברים" אודות ההנהלה החדשה של כולל פולין בירושלים, וסירוב ההנהלה הישנה לקבל על עצמה את מרות ההנהלה החדשה והנשיאות הווארשאית של קופת רמבעה"נ, בחתימת מאות אנשים ונשים, מחברי הכולל; כרוז מחאה והכחשה על "קול קורא" שיצא מאת עולי הונגריה נגד הנהלת כולל שומרי החומות, החתום בידי מנהלי הכולל, בצירוף חתימתו של רבי יוסף חיים זוננפלד; מכתב התרמה לצרכי הפסח שנשלח לניו יורק, מאת כולל שומרי החומות לבני הונגריה בירושלים, עם חותמת הכולל.
• "אזהרה חמורה מטעם מרן... רבינו הגאב"ד שליט"א ובתי הדין פרושים וחסידים שליט"א... לרגלי זה שנמצאים פורצי גדר החותרים חתירה נוראה תחת קיום ויסוד התורה... ומנהלים מו"מ לקבל עבור בתי חנוך בירושלם ממס החנוך של עירית ירושלים... נגד החלטת כל גדולי התורה", בחתימת רבי יוסף צבי דושינסקיא, רבי זעליג ראובן בענגיס, רבי פנחס עפשטיין ועוד מחברי הבד"ץ.
5 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
שני כרוזים מודפסים, העוסקים במערכה נגד בתי הספר ולימוד חכמות חיצוניות, שנות התר"צ:
• כרוז "אלות הברית", החרם אודות לימוד חכמות חיצוניות ולשונות זרים בבתי הספר. ירושלים, דפוס "יהודה וירושלם", [שנות התר"צ בקירוב].
כרוז החרם בחתימתו של מהרי"ל דיסקין ורבנים נוספים, עוסק באיסור "ללמוד חכמות חיצוניות... מפי מורה המיוחד ומקבל פרס מחו"ל, וכן לאסור לימודי כתבים ולשונות זרים... ואפילו ללמוד ביחיד מאיש מיוחד אפילו לזמן קצר... בין על הזכרים בין על הנקבות... מקבלים עלינו עכשיו מחדש בגזירות נח"ש בחרם גמור וחמור...". הכרוז התפרסם לראשונה בשנת תרל"ח [שנת "ובריתך"], כאשר הוא מתבסס על האיסורים והחרמות שנעשו על בתי הספר החל משנת תרט"ז.
[1] דף. 47 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשוליים. סימני קיפול.
• כרוז "מפני מה אין לו ליהודי כשר למסור את בנו או בתו לבית חנוך חפשי?". ירושלים, דפוס "יהודה וירושלם", [שנות התר"צ בקירוב].
בכרוז נמנות ט"ז סיבות "מפני מה אין לו ליהודי כשר למסור את בנו או בתו לבית חנוך חפשי?". ביניהן: "מפני שבבתי החנוך החפשים נמצא הילד כל היום בסביבה של ילדים מבתים של עברינים... מפני שהמורים או המורות הם במאה אחוז אנשים בלי דת... מעריצים ומקדישים את ראשי החפשים... מפני שהתנוק אינו מקבל החנוך של יראת שמים... שהתינוק מתפטם בלמודי חול... בנוים על יסודות של כפירה... שרבותינו זיע"א אסרו את בתי הספר... שהילדים המחנכים בבתי הספר יוצאים לתרבות רעה... שחלק גדול מהנוער הוא מורעל בבולשביזם...".
בספר "תורת רבי עמרם", מופיע העתק של הכרוז בין שאר כרוזים "שיש בהם משיטת נטורי קרתא וחלקם נוסחו על ידו [=של רבי עמרם]" (תורת רבי עמרם, ירושלים תשל"ז, א, כרוז טו). ניסוח דומה, בשינויים קלים, הופיע בהמשכים בגיליון "החומה" שנה א, גיליונות ז, יז (אלול תש"ד-ניסן תש"ה). בית הדפוס "יהודה וירושלם" פעל בבתי אורנשטיין סביבות שנת 1930, וכך תיארכו את הכרוז בספריה הלאומית.
[1] דף. 47 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדף. סימני קיפול.
8 כרוזים בענייני טהרת המשפחה וחיזוק הצניעות. ירושלים (כרוז אחד מפולין), המאה ה-20. עברית ויידיש.
הכרוזים באוסף:
• "מאמר מהגה"צ בעל "חפץ חיים" שליט"א וועגן טהרת-המשפחה". חתום בדפוס בידי רבי ישראל מאיר הכהן, ה"חפץ חיים". [ווילנא?], דפוס Krejnes-Kowalski, [שנות התר"פ?]. יידיש.
• "הגד לעמי כו' ולבית יעקב אלו הנשים!". מאמר בעד הצניעות, מאת רבי אהרן הלוי לעווינטאהל. ירושלים, דפוס יבנה, [שנות התר"פ?].
• "אל קהל עדת ישראל", גיוס תרומות להקמת מקוואות "משוכללים בטהרה ובנקיון", עבור אלה שידם אינה משגת לשלם בעבור הטבילה במקוואות, ולמאבק ב"עון המר שנפרץ... לזלזל בטהרת המשפחה". חתום בדפוס רבי צבי פסח פרנק. ירושלים, דפוס וינפלד, [1938].
• "אל עם ד' יושב ציון", קריאה לציבור בעצם ימי מלחמת העולם השנייה להקפיד בדיני נידה. ירושלים, הוצאת ועד טהרת המשפחה, דפוס אשכול, [שנות התר"צ-ת"ש].
• קול קורא לציבור מטעם "ועד טהרת המשפחה", מאת רבי אפרים זלמן היילפרין ("הרב מדענווער קארלאראדא בראה"ב"). ירושלים, דפוס וינפלד, [שנות הת"ש-תש"י בקירוב]. שני עותקים – אחד מהם נדפס על נייר כתום.
• "כנוס ארצי למען טהרת המשפחה – כ"ז-כ"ט מנ"א תש"ב בירושלים", מטעם ועד טהרת המשפחה ירושלים. חתומים בדפוס עשרות מרבני ארץ ישראל ומזרח אירופה, בהם רבי אפרים זלמן היילפרין, רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, רבי יעקב משה טולידאנו, רבי צבי פסח פראנק, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, ואחרים. ירושלים, [1942].
• "כרוזא קרא בחיל!", קובץ מכתבי רבנים מארץ ישראל ומהתפוצות, בעד הצניעות ונגד הפריצות הפושה בארץ. בין הכותבים: רבי יוסף חיים זאננענפעלד, רבי ישראל ניסן אב"ד מאקאווע, רבי מנחם מאנדיל דייטש, ראב"ד טאפאלטשון, רבי צבי פסח פראנק, ואחרים. ירושלים, דפוס ציון, "נדפס בהשתדלות הרה"ג גרשון יהודה זילבערמאן שליט"א הרב מפראגא בתי ווארשא-ירושלם". [המחצית השנייה של המאה ה-20]. יידיש ואנגלית.
8 כרוזים. גודל ומצב משתנים. נתונים באוגדן נאה בפורמט גדול.
חמשה כרוזים ומודעות אבל מטעם ישיבת חברון וישיבת מרכז הרב, על פטירתם של רבנים שונים. ירושלים, [שנות ה-30 של המאה ה-20].
• מודעה מטעם מרכז אגודת ישראל בארץ ישראל, על פטירת הגאון רבי יהודא ליב חסמן, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ירושלים, דפוס צוקרמן, [חשון תרצ"ו 1935].
• "נפלה עטרת ראשנו", מודעה מטעם ישיבת חברון, על פטירת רבי יהודה ליב חסמן, מנהלה הרוחני של הישיבה. ירושלים, דפוס סלומון, [חשון תרצ"ו 1935].
• "אבל כבד לישראל", מודעה מטעם ישיבת חברון על פטירת הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ, והגאון רבי יצחק זליג מורגנשטרן, האדמו"ר מסוקולוב. ירושלים, דפוס מרכז. [חשון ת"ש 1939]
• מודעת מטעם הנהלת ישיבת חברון, על פטירת הרבנית הצדקנית מרת איידל בשנת התשעים לחייה, אלמנת רבי יעקב חיים סרנא, ואמו של הגאון רבי יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון. דפוס מרכז.
• מודעה על העלאת ארונו של רבי יואל אריה הלוי הרצוג מפאריז, אביו של הרב יצחק אייזיק הרצוג אב"ד דבלין ומדינת אירלנד. דפוס סלומון. [ירושלם, תרצ"ה].
• "אבל גדול", מודעה מטעם ישיבת מרכז הרב, ובה קריאה להשתתפות בהלוייתו של הגאון רבי יואל ליב הלוי הרצוג מפאריז, אביו של רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, רבה של אירלנד. דפוס סלומון. [תרצ"ה].
5 מודעות. גודל ומצב משתנים.
כרוז מודפס מטעם "חברה קדישא גחש"א הראשית והכללית דכוללות אשכנזים". ירושלים, דפוס צוקרמן, [אדר תרצ"ד 1934].
הודעה לחברי החברה קדישא, על הספדים שינשאו ביום חמישי, ז' באדר, בבית המדרש ישועות יעקב בשכונת מאה שערים - על פטירת הגאונים רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל "חפץ חיים" [שנפטר באלול תרצ"ג], רבי מאיר שפירא מלובלין [שנפטר בחשוון תרצ"ד], רבי משה מרדכי עפשטין [שנפטר בכסלו תרצ"ד], רבי משה קליערס [שנפטר בשבט תרצ"ד] ורבי ירוחם פישל פרלא [שנפטר בל' שבט תרצ"ד]. בחלק התחתון של המודעה, קריאה לציבור לעלות על קברי הצדיקים באותו היום, לתפלה ולהתעוררות.
אנשי החברה קדישא נוהגים לצום בז' באדר, יום לידת ופטירת משה רבנו, ולערוך ביום זה תפילות וסליחות מיוחדות. כמו כן נהגו לערוך כמעין סיכום של השנה ביום זה, לבקש מחילה מהנפטרים, ולשאת דברי הספד על צדיקים שהלכו לעולמם באותה השנה.
47x62 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול רבים. קרעים בסימני הקיפול (כולל קרעים במרכז הדף, ללא חסרון).
שלושה כרוזים בענייני צניעות הנשים והתחזקות בנות ישראל בדרך התורה:
• "דא גזירה דאורייתא", כרוז מטעם ועד הרבנים המאוחד, אשכנזים, ספרדים, פרושים וחסידים, כנגד ה"פרצה הנוראה בקדושת החיים וטהרת ישראל", של אירוע "בחירת מלכת היופי", העתיד להיערך בירושלים. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות ה-30?]. בתחתית הכרוז חותמות ועד הרבנים המאוחד, בית דין צדק אשכנזים, בית דין צדק לעדת התמנים ובית דין צדק לעדת ארם צובא.
• "אספת מחאה פומבית" – קריאה לאספת מחאה, עקב "הפריצות המזוהמה הכובשת את הרחוב באופן מבהיל", של "התלבשות נשים בגדי גבר". באספה שבבית המדרש קהל יראים חסידים ברחוב מאה שערים, ישאו דברים רבי יוסף דינקלס, רבי יוסף סאלאנט ורבי ראובן מלעצקי. [ירושלים], דפוס צוקרמן, [שנות ה-30?].
• "קריאה לבנות ישראל", כרוז מטעם תלמידות בית הספר החרדי לבנות "בית יעקב", קריאה לבנות לשוב בתשובה ולהתחזק בדרך התורה והמצוות, בעקבות המאורעות הקשים שבארץ והריגתם של יהודים רבים בידי האויבים. [ירושלים?], חודש אייר תרצ"ו.
3 כרוזים. גודל ומצב משתנים.
אוסף גדול של כ-35 כרוזים ומודעות שונות, בענייני שחיטה וכשרות המזון. ירושלים, [שנות התר"פ-הת"ש, בקירוב].
באוסף כרוזים ומודעות רבות הקוראים לחיזוק בעניין שמירת הכשרות ופרישות מכל חשש למאכלות אסורות ומוצרי מזון שאינם כשרים; כרוזים שונים בענייני כשרות השחיטה, סוגי שחיטה ובתי שחיטה שונים; מודעות המזהירות מפני תעודות הכשר מזויפות; ועוד.
בין הכרוזים:
• "לאפרושי מאיסורא" – מודעה מטעם בד"ץ האשכנזים, אזהרה מבסקוויטים הנילושים במין שומן חזיר. חתומים בדפוס רבי פנחס עפשטיין, רבי גרשון יהודא זילבערמאן ורבי דוד הלוי יונגרייז. [ירושלים], דפוס חורב, טבת תרצ"ו.
• מודעה מאת חברי ועד השחיטה, על הרבנים חברי הבד"צ דקהלות הפרושים והחסידים, שיתכנסו לבדיקת סכיני השחיטה של שוחטי העופות, בעשרת ימי תשובה, בביתו של הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ובבית הכנסת בעיר העתיקה. כל שוחטי העופות נדרשים להביא את סכיניהם לשם קבלת התעודות הנדרשות. ירושלים, דפוס "מוריה", [שנות ה-30?].
• "מודעה ואזהרה!", הודעה מטעם העדה החרדית בראשות הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, בה מפורטים בתי השחיטה העומדים בהכשר העדה החרדית, בעקבות כך ששחיטות שונות המקובלות בקרב האשכנזים והספרדים נמצאו כאסורות. ירושלים, דפוס חורב, [שנות ה-30?].
• "הודעה חשובה לקהל", מטעם ועד עדת הבבלים, אזהרה לציבור מפני מודעות שחיטה מזויפות שנתלו באטליזים שונים, עם הכשר כביכול מטעם הרבנות הראשית. ירושלים, דפוס קלישר.
• וכרוזים ומודעות רבות נוספות.
כ-35 פריטי נייר. מספר פריטים כפולים. גודל ומצב משתנים. נתונים באוגדן נאה בפורמט גדול. הכרוזים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
19 כרוזים ומודעות שונות בעניין חיזוק שמירת השבת, וקריאה למחאות כנגד חילול השבת. ירושלים, [שנות ה-30-40, בקירוב].
בין הכרוזים:
• "הלכתא רבתא לשבתא!", מודעה מטעם הממונה הראשי על העירובין, רבי בן ציון ידלר והראשון לציון רבי יעקב מאיר, קריאה לציבור לתקן ערוב בכל שכונה בפני עצמה, מפני בעיות בכשרותו של הערוב החצוני הכללי, עקב המצב השורר בארץ. ירושלים, דפוס צוקרמן, [שנות ה-30].
• "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים!", קריאה נלהבת מטעם הצב"י (הסתדרות צעירי בני הישיבות), להתחזקות בשמירת השבת, בעקבות השואה האיומה ומותם של מיליוני יהודים בארצות אירופה. ירושלים, דפוס "איתאח" [שנות ה-40].
• "על חלול הקדש", הודעה לציבור בעקבות חילולי השבת בירושלים, כי בשבת חזון, לאחר קריאת ההפטרה, יאמרו דברי התעוררות על חורבן הקדש והמקדש, וימחו כנגד הרשעים מחללי השבת וכנגד הקרנות הציוניות התומכות בהם. [ירושלים], דפוס צוקרמן.
• "ירושלים ועמה לחרפה", קריאה לציבור לאסיפת מחאה מטעם ועד העיר האשכנזי, מרכז אגודת ישראל וצעירי אגודת ישראל, בעקבות חילול השבת שנעשה בידי פועלים יהודים, העובדים מספר שבתות בבניית בריכה בשכונת רוממה. [ירושלים], דפוס צוקרמן.
• וכרוזים רבים נוספים.
19 פריטים. גודל ומצב משתנים. נתונים באוגדן נאה בפורמט גדול. הכרוזים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.