דף בכתיבה קליגרפית ובעיטורים צבעוניים - מכתב ברכת שנה טובה, מאת ממוני כולל עסטרייך-אונגרן, לקראת שנת תרנ"ג. ירושלים, [אלול תרנ"ב? 1892].
נשלח אל "גז"כ" [=גזבר כוללנו] רבי אברהם צבי הש אבד"ק סיראקי [Široké, סלובקיה]. בחתימות ממוני ומנהלי הכולל רבי טוביה אריה גאלדבערגער ורבי יוסף בנימין ש[א]ג.
רבי טוביה אריה גולדברגר, מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.
[1] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני. בלאי ופגמים קלים. קרעים בקפלי הנייר. הדיו הצבעונית דהויה במקצת.

מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן ז"ל.

שתי חוברות "אות אמת", חוברת ראשונה: "בו תחזינה עיניכם תשע הרשאות..." / חוברת שנייה: "בו תחזינה עיניכם חשבון כסף הקדשים...". אמשטרדם, ארגון "פקידי ואמרכלי ערי הקדש יושבי... אמשטרדם" (פקוא"מ), תרי"ד 1854.
שתי החוברות הראשונות, מתוך 21 חוברות שנדפסו בסך-הכול. החוברות מדווחות על ענייני ארגון הפקידים והאמרכלים של אמשטרדם (פקוא"מ), ארגון יהודי שעסק באיסוף כספים עבור אנשי הישוב הישן בארץ ישראל ובחלוקתם.
בהובלתו של הנדבן הידוע, הבנקאי צבי הירש להרן (תקמ"ד-תרי"ד), התייעל מנגנון איסוף הכספים של הארגון, ושיטות החשבונאות המתקדמות אשר שימשו לניהול ענייניו הביאו להגדלת הסכומים שניתנו למוסדות הישוב בירושלים, בצפת, בחברון ובטבריה.
חוברת ראשונה: [1], ט עמ'. חוברת שנייה: [1], לח עמ'. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים. מספר חותמות. כריכות חדשות, עם עטיפות הנייר המקוריות.

שלושה ספרים ופרסומים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר, קונטרסי פולמוס וחידושים על הש"ס. ירושלים, תרמ"ה-תר"ן:
* ספר מלחמת חובה – "נגד עלילות אויב אורב אשר יצא לקרב" (פולמוס נגד רבי שלמה גנצפריד ומחלוקותיו בהלכה עם ה"דברי חיים"). מהדורה מורחבת. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. [2], יט, [1] דף. ש' הלוי מס' 508.
* ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. [5], כ, [1] דף. ש' הלוי מס' 522.
* קונטרס אופל ובוחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" שכתב רבי שלמה גנצפריד. [ירושלים, דפוס שמואל צוקרמן, תרמ"ט 1889]. [2] דף (ארבעה עמודים מודפסים). ש' הלוי, מס' 637.
3 ספרים וקונטרסים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השניה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638].
על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.

אוסף של חוברות "שמש צדקה - ספר זכרון חשבון ומפעל בית הועד הכללי". ירושלים, דפוס האחים סלומון, תרנ"ה-תרפ"ג [1895-1923].
יומני דו"ח "בית הועד הכללי, דכוללות האשכנזים פרושים וחסידים הי"ו שבערי הקדש ירושלם חברון צפת וטבריא וסביבותיהם ת"ו".
הוועד הכללי כנסת ישראל, היה ארגון שריכז תחתיו את מרבית הקהילות האשכנזיות בירושלים של היישוב הישן. תפקידו של הוועד היה לדאוג לתמיכה בעניים, לחינוך, לתלמוד תורה ועוד. בראשיתו נוסד הוועד בתמיכתם של רבי שמואל סלנט, רבי מאיר אויערבך ועוד מחכמי ירושלים. במשך השנים הוא ידע טלטלות שונות, פיצולים ואיחודים, אך בפועל היה לו חלק רב בצמיחתו של היישוב הישן האשכנזי במאה ה-19 (ראה בהרחבה: א' הורביץ, מוסד היסוד: תולדות ועד הכללי כנסת ישראל, ירושלים תשי"ח).
לפנינו 12 חוברות: טז, יט-כ, כא-כג, כד-כה, כו-כז, כח-כט, ל-לא, לב-לג, לד-לה, לו-מ, מא-מב, מג-מד.
12 חוברות ב-5 כרכים. 20 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שני כרוזים בעניין פולמוס קופות ירושלים, מהשנים תרמ"ט ותרס"ד:
* כרוז "גזירת עירין - פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט 1889].
מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלאז'ין, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מוורשא, רבי משה זאב מביאלסטוק, ועוד רבנים - נגד שינויי מטרה בכספי צדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס" המיועדות לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוואלאז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".
כנראה נכתב בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מלפני כמה דורות, שבשעתם הם אסרו "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ" שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לכל ענין אחר, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".
[1] דף כפול (הכולל [2] עמ' מודפסים). 40x50 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט.
אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים". כרוזים נוספים באותו פולמוס נדפסו בירושלים בשנת תרמ"ז (ראה ש' הלוי, מס' 572; 602), ובהם הופיעו מכתבי רבני בריסק דליטא באותו נושא. כרוז נוסף נדפס בירושלים בשנת תרמ"ט בשם "גזירת עירין", ובו העתקת שלשה מכתבים מהאדמו"ר הזקן מחב"ד רבי "שניאור זלמן במוהר"ר ברוך" בעל התניא, אודות קופות ארץ ישראל (ראה: קטלוג "קדם", מכירה מקוונת 20, פריט 8).

* כרוז "לא תסיג גבול רעך... לא תסור מן הדבר...", איסור מפי רבנים רבים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרס"ד 1904].
מכתב חריף מאת הרבנים רבי שמואל סלאנט ורבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים - האדר"ת, אודות האיסור הקדום שלא לשנות את ייעוד כספי קופת רבי מאיר בעל הנס, "כי הצדקה הראשונה במעלה ובזמן היא קופת הרמבעה"נ... ואין שום היתר לנגוע במעות... כל הגורם להמעיט הכנסת רמבעה"נ אפי' כל שהוא הרי הוא כאלו שופך דמים ונפשות הוא קובע, וכל המתאמץ להגדילה אפי' כל שהוא הרי הוא כמציל נפשות ומקיים עולם מלא...". בעמוד השני, כותרת "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך..." תחתה רשומים שמות של עשרות רבנים שחתמו בשלוש המערכות שהיו בעניין זה אודות האיסור, על פי הספר "גבול עולם" (ירושלים, תרס"ג).
[1] דף כפול (הכולל [2] עמ' מודפסים). 47x30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, ללא פגיעה בטקסט.