עשרה ספרים עם חתימות, חותמות ורישומי בעלות של רבני הונגריה ורומניה:
* ספר הלכות גדולות, מאת רבי שמעון קירא. וינה, דפוס געארג הראשאנצקיא, [תקע"א] 1810. רישום בכתב-יד בדף המגן: "זה הספר הלכות גדולות, שייך לאדוני אבי מורי ה"ה הרב הה"ה עוקר הרים שלשלת היחסין כש"ת מהר"ר יהודה דוד החונה פה טאלליע, שנת תקפ"ד לפ"ק; "שלי יחיאל מיכל יואב ראטען בערג...". רבי יהודה דוד רוטנברג, אב"ד טעלליע, מרבני הונגריה, בעל "תהלה לדוד". בנו הוא רבי יחיאל מיכל יואב רוטנברג.
* ספר תורת חיים, מאת רבי אברהם חיים שור. סדילקוב, דפוס יצחק מדפיס, תקצ"ד 1834. רישום בעלות וחותמות של רבי "אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד דק"ק טשענגער והגליל". הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז (השני) אב"ד טשענגער, ובנו "אלעזר אריה הלוי יונגרייז [משנת תרפ"ו]. נכדו של רבי אשר אנשיל יונגרייז אב"ד טשענגר; הראשון , תקס"ו-תרל"ד), בעל ה"מנוחת אשר".
* ספר כנסת הגדולה, חלק אבן העזר. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר, אורי זאב סאלאט, שמואל גאלדבערג וישראל אלימלך שטאנד, תרכ"א [1861]. בדף השער: 1681. חותמת רבי אשר אנשיל ווייס, אב"ד סילאדי ונאדיפולו - רבי אשר אנשיל ווייס (תרמ"ב-תש"ד), מרבני הונגריה. תלמיד ה"שבט סופר" וה"ערוגת הבושם". משנת תרע"ג כיהן ברבנות נאג'פאלו (מחוז סילאג', טרנסילווניה). נספה באושוויץ. ספריו "שמן למנחה" נדפסו ע"י צאצאיו בשנים תשכ"ט-תש"ן.
* ספר שו"ת מהרי"ט, שני חלקים. לבוב, דפוס זלמן ליב פלעקיר, אורי זאב סאלאט, שמואל גאלדבערג וישראל אלימלך שטאנד, תרכ"א [1861]. שני חלקים בכרך אחד. חותמות רבי "יהושע פאלק זאב החופ"ק פאלטישען" - הגאון רבי יהושע פאלק זאב וולפסון אב"ד פאלטישען, אוצר הרבנים 7782, בעל ספר "פליאות חכמה" ו"אניה בלב ים"; רישום בעלות וחותמות של רבי "אשר אנשיל וויס אבדק"ק סילאדי נאדיפאלו והגליל יע"א".
* ספר שו"ת מהריא"ץ שוסבורג, מאת רבי יהושע אהרן וינברגר. מארגרעטען, דפוס יצחק אייזיק פאללאק, [תרע"ג 1913]. חותמות, ורישום בעלות בכתב-ידו ובחתימתו של רבי אשר אנשיל יהודה מילר, בעל "לחם אשר", "שמן אשר" ועוד. כרוך עם: ספר חידושי ע"ז להריטב"א. [מקום ושנת דפוס לא ידועים]. עותק חסר, דפים ו-לט בלבד.
* ספר שאלות ותשובות רמ"ץ, חלק ראשון, כולל דיני שו"ע אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי מאיר צבי וויטמאיר. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק ושותפיו, תרל"ב 1872. חותמות רבי "שמחה נתן גרינבורג אב"ד דק"ק קעזמארק והגליל יע"א". רבי שמחה נתן גרינבורג (תרל"ו-תש"ה), תלמיד בעל השבט סופר בפרשבורג ורבי משה הרש פוקס בגרוסווארדיין. אביו שימש כרב בעיר קעזמארק שבסלובקיה. בשנת תרע"ד נבחר לכהן כאב"ד טולג'ש. בשנת תרע"ט, לאחר פטירת אביו, נבחר למלא את מקומו ברבנות קעזמארק. נספה בשואה.
* ספר פני יהושע, חלק שני, סדר נשים. לבוב, דפוס ישכר ב"ק ואברהם יצחק מענקיש, [תר"כ] 1860. חותמות רבי "יודא ליכטענשטיין ראב"ד דפה ק"ק בעטהלען והגליל". רבי יהודה ליכטנשטיין, (תרט"ו-תרפ"א; אוצר הרבנים 6998), תלמיד האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנט מדעעש, וחתן רבי אברהם יששכר ליכטיג מהידאלמאד. כיהן כרב וכראש ישיבה בבעטלן, למעלה מארבעים שנה.
* ספר תורת חיים, על שו"ע אורח חיים, חלק שני, סימן קנ-רב, מאת רבי יעקב שלום סופר. פאקש, דפוס מאיר סג"ל ראזענבוים, תר"ס 1899. חותמות רבי "אברהם מ"ש פראנקל, בודאפעשט". רבי אברהם מ"ש פראנקל (1937-1860), מתלמידי ה"שבט סופר". תלמיד חכם ואישיות אצילה. משנת תרס"ה כיהן כיושב ראש הלשכה הארצית של קהילת האורתודוכסיים בהונגריה וכנציג היהודים בפרלמנט ההונגרי.
* ספר צל"ח - ציון לנפש חיה, על מסכת ברכות, מאת רבי יחזקאל לנדא. לבוב, תרנ"ט 1899. חותמות רבי "שמואל ס"גל קרויז אב"ד דק"ק סנינא והגליל", ורבי "דוד סג"ל קרויז". רבי שמואל סג"ל קרויס (נפטר תרע"א; אוצר הרבנים 19377), רבה של סנינא.
* ספר שאלות ותשובות, רבינו משולם איגרא, "ועומק הלכות בסוגיות הש"ס". וורשא, תרמ"ה 1885. חותמות של רבי משה נחום בלום, בן רבי עמרם בלום בעל ה"בית שערים": "משה נחום בלוהם בהגאון מוה"ר עמרם זצ"ל דומ"ץ דק"ק גראססוורדיין תע"א".

10 ספרים (וספר נוסף חסר דפים). גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר עמודי גולה – ספר מצוות קטן (סמ"ק), מאת רבי יצחק מקורביל בעל התוספות, עם הגאון רבינו פרץ, ועם פירוש "הגהות חדשות" מאת רבי יהושע צייטלעש. קאפוסט, [תק"פ 1820].
הקדמה מאת רבי צבי הירש ב"ר אריה ליב הלוי איש הורוויץ, תלמידו וחתנו של רבי יהושע צייטלעש (צייטלין).
בדף השער, חתימות ידיהם של המקובלים רבי ידידיה רפאל אבולעפיה: "מקנת כספי הצעיר"א [=ה'צ'ע'יר י'דידיה ר'פאל א'בולעפיה] ס"ט" (מחוקה חלקית בדיו), ותלמידו, רבי אליהו סלימאן מני: "לי אסמ"י [אליהו סלימאן מני יצ"ו] ס"ט".

המקובל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, נכדו של הרש"ש, נודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט); שימש כראש ישיבת המקובלים "בית אל" שבירושלים משנת תר"ח עד לפטירתו, היה "צדיק המדוכא בייסורים ומתפרנס מיגיעו, חסידא קדישא, פרוש מבטן ומהריון" (רבי ישראל דב פרומקין, חכמי ירושלים). בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבי מאיר אוירבך – רבה של ירושלים, בעל ה"אמרי בינה" (שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים), רבי שמ"ח (שלום משה חי) גאגין, ששימש אף הוא כראש ישיבת "בית אל", ועוד.
החכם המקובל רבי אליהו סלימאן מני (תקע"ח-תרנ"ט), מגדולי רבני בבל ורבה הראשי של העיר חברון. נולד בבגדאד, והיה תלמידו המובהק של רבי עבדאללה סומך. כבר בצעירותו עסק בחכמת הנסתר, בצומות ובסיגופים לתיקון השכינה. בשנת תרט"ז החליט לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לחכמי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, שם למד אצל הרב היר"א. בשנת תרי"ח עבר לעיר חברון ובשנת תרכ"ד מונה לרבה הראשי של העיר. בחברון הקים את בית הכנסת "בית יעקב", שנהג על פי מנהגי המקובלים של ישיבת בית אל. רבי אליהו מני היה רבו המובהק של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי".

[2], ו, צג (דף עא כרוך שלא במקומו), נא, מ, לט-נח דף. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קלים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים קרוב לגבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות הדפים. כריכה חדשה.