ספר חזקוני על התורה, לרבינו חזקיה בן מנוח. לבוב, דפוס Schrenzel, [תרי"ט] 1859.
בדף השער חותמת דהויה של רבי "יחיאל העשיל, קרילאווצי פאד, גאב'". רישום בעלות בכתב-יד בדף המגן: "זה הספר שייך להרב הק' כקש"ת מו"ה... יחיאל העשיל זלל"ה".
האדמו"ר רבי יחיאל השיל מקרילוביץ (תר"ג-תרע"ו), מגדולי האדמו"רים באוקראינה, בנו של האדמו"ר רבי משולם זושא השיל מזינקוב (בנו של רבי יצחק מאיר מזינקוב הנ"ל ונכדו של ה"אוהב ישראל" מאפטא), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר בעיירה מורבה-קרילוביץ שבפודוליה והרבה לנסוע בעיירות פודוליה בהן ישבו חסידיו. נפטר בעת ביקור אצל חסידיו בקישינב. חתניו ונכדיו כיהנו כאדמו"רים, מהם: חתנו האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (בן הזקונים של ה"דברי חיים" מצאנז).
נא; מב, [1]; עח דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי קל. עקבות רטיבות עם סימני עובש. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהשלמות והדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר סור מרע ועשה טוב, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן, שלמה שמעון שטרייזבערגער ומנחם מענדיל שניידמעססער, תרע"ב 1912.
העותק של האדמו"ר מבלוז'וב, רבי צבי אלימלך שפירא. בגב דף המגן נרשם: "זה הספר שייך... מרן רבי צבי אלימלך דבלאזשאוו שליט"א".
האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מבלאזוב (בערך תר"א-תרפ"ד), בן האדמו"ר השני מדינוב רבי דוד שפירא, ונכדו של בעל ה"בני יששכר". התפרסם מנעוריו כעילוי בלתי רגיל. למד אצל גדולי החסידות, ביניהם רבו המובהק רבי חיים מצאנז. בשנת תרמ"ג התמנה לאב"ד בלאזוב ובה הקים את חצרו. נודע על שם ספרו "צבי לצדיק" (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תקפא-תקפד).
הגהות ותיקונים בכתב-יד במספר דפים (על פי המהדורה המתוקנת שנדפסה במונקאטש, תרס"א).
80 עמ'. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.

ספר צמח דוד, מאת האדמו"ר רבי דוד שפירא מדינוב בן בעל "בני יששכר". מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, תרס"ח [1908]. מהדורה שניה.
בדף השער ובמקומות נוספים חתימות וחותמות של רבי "דוד הלברשטאם, אבד"ק דאברא והגליל (סלאוואקיי)". רבי דוד הלברשטאם (נספה בשואה תש"ג), בן רבי מנחם מנדל הלברשטאם, האדמו"ר השני מסטראפקוב. חתן רבי אלימלך רובין אב"ד יאסלא. נספה בימי השואה הי"ד.
[2], סא דף. חסרים [4] דפים בסוף, עם ליקוטים נוספים מהמחבר, עם דף שער נפרד (יתכן שחסרים בחלק מהעותקים). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים, חתימות וחותמות. סימניה. כריכה חדשה.

ספר זכרון זאת, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה וליקוטים על נ"ך, מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה" מלובלין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס. חתימת בעלות בדף השער: "הק' ישעי' צבי העללער חופ"ק פ"פ [חונה פה קהילת פראמפל]".
הרה"ג החסיד רבי ישעיה צבי הלר (העלער) אב"ד פראמפל [פראנפל; פראנפיל], מגדולי הרבנים בדורו – תלמיד חכם וגדול בתורה, פיקח ובקיא בהוויית העולם. נכדו של ה"ברוך טעם" אבד"ק לייפניק, והוא שהוציא לאור לראשונה את ספרו של זקנו, שו"ת עטרת חכמים. חותנו של רבי נפתלי הלברשטאם רב העיר רודניק.
אחי-חתנו, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו"ר מצאנז-קלויזענבורג, בן האדמו"ר צבי הירש הלברשטאם זי"ע אבד"ק רודניק, מספר אודותיו:
" [...] מלבד ידיעותיו בתורה היה פקח ומלומד במילי דעלמא ושלט בשפה הפולנית. הוא כיהן כרב בעיירה קטנה סמוך לעירנו רודניק, וכומר העיירה – להבדיל בין טומאה לטהרה – שלא היה לו שיח וענין עם איכרי הכפר, היה סר מדי פעם אל ביתו לשוחח אתו, ובשביל טובת יהודי העיירה היה נאלץ לבלות את זמנו בשיחה אתו. פעם בתוך אחד השיחים נענה הכומר ואמר לו אתם היהודים הנכם עם כבד עון. נשתומם הרב ושאל אותו מה זה עסק שלך ואיך אתה יודע את חטאי היהודים. יש לי ראיה חותכת על כך – השיב הכומר – שכן כשהייתם במדבר ירד לכם לחם מן השמים דבר יום ביומו, ומדוע אין לכם זאת היום, אין זאת אלא מחמת חטאיכם המרובים. וכי מי הגיד לך שעכשיו לא יורד לנו מן – ענה לו הרב בשאלה. הביט בו הכומר בתמיה מה אתה שח האם חמדת לך לצון עלי. האזינה ושמע ענה לו הרב – הלא תראה פה בעירנו גרים כמה מאות משפחות מהגויים ועשרות משפחות בני ישראל, וביניהם כמה בעלי עגלה וכמה חייטים וכמה סנדלרים, לו יצטרכו אנשי הכפר לתקן בגדיהם מדי יום לא היו מספיקים לפרנס את כל אותם בעלי המלאכה. ובמה איפוא הם מתפרנסים, אין זאת אלא שכל אחד מהם ניזון בלחם מן השמים. אלא שבמדבר ירד המן לעיני כל, ואילו כאן כדי שלא יבואו הגויים ויבזזו אותם, עושה לנו השי"ת נס יותר גדול, שהמן יורד לכל אחד ישר לתוך כיסו" (ראה: ספר צבי תפארה – חלק שני, תשס"ו, עמ' שנ).

[2], עד דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים, כתמים וסימני דיו על דף השער (פגיעה קלה בטקסט). קרע בדף סה. כריכה חדשה.

ספר ראשי בשמים, "חידושי תנ"ך ואגדות ש"ס, מדרש וזוה"ק", מאת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט מפראגא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרל"ח] 1878. מהדורה ראשונה.
הגה"ק רבי ישעיה מושקאט מפראגא הסמוכה לוורשא (תקמ"ג-תרכ"ח), בעל "הרי בשמים" ו"עצי בשמים", מגדולי תלמידי המגיד מקוז'ניץ, יחד עם רעיו ה"חידושי הרי"מ" והשרף מקאצק (ברוב ספרי "המגיד מקוז'ניץ" נמצאת הסכמתו). היה חתנו של האדמו"ר רבי יצחק מראדוויל.
העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי". שתי חותמות אישיות שלו בדף המגן: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות נוספות של ספריית ישיבת חכמי לובלין ("בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...").
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
[1], ב-קיז דף. חסר דף השער השני. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשולי אחד הדפים, עם פגיעה קלה בשולי הטקסט, משוקם בהדבקת נייר (עם השלמה בכתב-יד). רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.