מכירה מקוונת 44 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל "יום הבהיר" יו"ד שבט - יום ההסתלקות של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש
- (-) Remove והאדמור filter והאדמור
- והאדמו (30) Apply והאדמו filter
- והאדמו"ר (30) Apply והאדמו"ר filter
- rebb (30) Apply rebb filter
- הריי (27) Apply הריי filter
- מכתבי (27) Apply מכתבי filter
- הרייץ (27) Apply הרייץ filter
- מליובאוויטש (27) Apply מליובאוויטש filter
- הרבי (27) Apply הרבי filter
- הריי"ץ (27) Apply הריי"ץ filter
- letter (27) Apply letter filter
- lubavitch (27) Apply lubavitch filter
- rayatz (27) Apply rayatz filter
- המגיד (3) Apply המגיד filter
- הזקן (3) Apply הזקן filter
- בעל (3) Apply בעל filter
- התניא (3) Apply התניא filter
- baal (3) Apply baal filter
- hatanya (3) Apply hatanya filter
- liadi (3) Apply liadi filter
- liadi, (3) Apply liadi, filter
- maggid (3) Apply maggid filter
- mezeritch (3) Apply mezeritch filter
- shneur (3) Apply shneur filter
- zalman (3) Apply zalman filter
ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים מאת המגיד רבי דוב בער ממזריטש. לבוב, [תקנ"ז 1797]. נוסח השער על פי מהדורת לבוב תקנ"ב.
בשער: בשער: "ספר מגיד דבריו ליעקב [האותיות הסופיות מודגשות לציון שם המחבר – רבי דוב], והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו... כבוד מו' דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש... עם כמה לקוטים חדשים מהרב המחבר... קמו ונתעוררו פה ק"ק לבוב ... ואחד מהם ... ר’ אורי זאב אשכנזי ... להדפיס ספר היקר הזה מחדש"
הספר הובא לדפוס על ידי רבי שלמה מלוצק (מחבר ספר "דברת שלמה"), תלמידו המובהק ושאר בשרו של המגיד ממזריטש. בתחילת הספר כתב רבי שלמה מלוצק שתי הקדמות יסודיות ומפורסמות בעולם החסידות, שבהן מספר על רוח הקודש ששרתה על רבותיו – הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, ועל רום השגותיהם ומדרגותיהם. בהקדמתו הראשונה מביא ר' שלמה מלוצק פרטים שונים אודות הדפסת הספר, בין היתר כותב, שעיקר הספר הועתק "מכתיבת יד הרב המופלג החסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא".
ד, [1], ד-לא דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי. קרע חסר בשולי דף השער, ובכמה דפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. סימני עש עם פגיעה מזערית בטקסט בכמה דפים. חותמות ספריה. רישומים. כריכת עור חדשה.
פרט השנה בשער משובש. התאריך על פי מפעל הביבליוגרפיה.
ספר עמודי גולה, ספר מצוות קטן (סמ"ק) לרבי יצחק מקורביל. ליאדי, דפוס ברוך בן אליהו, יצחק בן שמואל ומשה בן נפתלי הערץ סג"ל, [תקס"ה 1805].
הסכמת רבי "שניאור זלמן באאמ"ו מו' ברוך זללה"ה מלאדי", האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, מיום י"ב מנחם אב תקס"ה; והסכמת רבי חנוך העניך שיק משקלוב. הסכמת האדמו"ר הזקן בספר זה היא אחת ההסכמות הבודדות שלו שבאו בדפוס.
הספר העברי היחיד שנדפס בליאדי, עיר מושבו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע (הספר נדפס על ידי המדפיסים משקלוב, שניסו לייסד בית דפוס בעיר ליאדי, אך שבו עם בית דפוסם לשקלוב לאחר ניסיון יחיד זה שלפנינו). ראה אודות בית דפוס זה, פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 137.
חותמות של "הר"ר יהודא ליב אסתרין - חופ"ק שצעדרין פלך מינסק". הגהות בכתב-יד; הגהה ארוכה בדף סא עמ' ב'. ר' יהודה ליב אסתרין אב"ד שצעדרין (בערך תר"ז-תרע"ב), מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק", האדמו"ר המהר"ש והאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. בשנת תרס"ט פתח בהוראת הרש"ב סניף של ישיבת "תומכי תמימים" בעירו שצעדרין. עמד בקשרים עם רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה"שדי חמד", והתכתב עמו רבות בענייני הלכה ומנהג. חיבורו "אפיק יהודה" שנותר בכתב יד, אבד במלחמת העולם השנייה. חלק מחידושיו ותשובותיו התפרסמו בספרי שו"ת שונים, בספרי "שדי חמד" ובגליונות "המודיע" שהתפרסמו בפולטובה.
קיז, קטז-קיז דף. 20 ס"מ בקירוב. נייר כחול וירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. כתמי דיו קשים בשולי כ-30 דפים אחרונים. בלאי. קרעים וסימני עש קלים. חיתוך דפים לא אחיד. חותמות ורישומים. כריכת חדשה.
ספר תורה אור, חלק ראשון, מאמרי חסידות על חומשים בראשית שמות, ועל המועדים חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. קאפוסט, דפוס הרב שבתי ב"ר שמעון [סלאווין], תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה. שני שערים; חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה.
הגהה בעמ' כח/2. חתימות בעלות בשער: "שאול גינצבורג ממיר"; "שאול בר"א סענדר גינצבורג מקאפוסט במיר". ר' שאול ב"ר אלכסנדר סענדר גינצבורג (בערך תקמ"ה-תרכ"ה), חסיד האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, סבא רבא של נשיאה השלישי של מדינת ישראל זלמן שזר [אמו שרה, בת ר' משה גינצבורג ממיר (בערך תק"פ-תרע"ב), בן ר' שאול גינצבורג מקאפוסט-מיר]. נולד בקאפוסט שברוסיה הלבנה, ובהיותו בן י"ח שנים נישא לבת הנגיד ר' משה שוורץ מהעיר מיר שבליטא, אבי משפחת שחור המסועפת ממיר. ייסד ועמד בראש הקהילה והמניין החב"די במיר.
באחת מרשימותיו מביא נינו זלמן שז"ר סיפור מעניין אודות זקנו ר' שאול גינצבורג, שקודם נישואיו נסע לליאדי להתייעץ עם האדמו"ר הזקן אודות העתקת מגוריו למיר הליטאית, עיר מבצרם של ה'מתנגדים', הרחק מעיר הולדתו קאפוסט:
"עד לכך לא הייתי, גם מקורות לא ראיתי, אולם שמועה נאמנה היא ששמעתיה לא פעם לא פעמים, מפי אבא ומפי סבא ומפי קרובים ורחוקים, באותו הנוסח ובאותם הפרטים. וכאשר הספור הזה חי בזכרוני, כן אספרנו.
מיר כידוע, עיר של גדולי תורה היתה ומבצר של התנגדות ליטאית... המתעשרים שבמיר חפשו להם חתנים לבנותיהם מגדולי המיוחסים ומופלגים בתורה והביאום ממרחק... בין המתעשרים הללו, מוקירי רבנן, התבלט בסוף המאה הי"ח ר' משה'קה שוארץ, אבי ה'שווארצע משפחה' הידועה במיר לתהילה. ובהתעשרו השיא את בנותיו לחתנים, רבי היחש בקהלות מפורסמות. ביניהם... לר' זשעמא מפאריטש, מתלמידיו של ר' הלל מגדולי חב"ד... נשארה לו בת זקונים, מירק'ה, משכלת ורבת חיל ולא רצה להוציאה מביתו כי אם חפש לו חתן כערכו שיאבה להשאר במיר אתו.
ואבי סבי, ר' שאול בר' אלכסנדר זיסקינד גינצבורג זצ"ל, איש קאפוסט היה, בן טובים ולמדן גדול בנגלה ובנסתר. נתנו השדכנים עינם בו לשדכו לר' משה'קה שווארץ במיר. אולם האברך חסיד היה ומקושר לאדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי, מייסד החב"ד בעל התניא והשו"ע. ומיר – מבצר של מתנגדים היא. הסס הצעיר להכניס את עצמו לסכנה זו. פן חלילה יצטרך להנתק מחסידותו, מקור חיותו. קם ועלה ללאדי לשאול בעצת רבו. שמח הרבי שנזדמן לו שליח כזה למרכז של מתנגדים. הרגיע את חסידו הנבוך, נגש אל האצטבא והוריד ממנה את הסידור החדש שלו, שהופיע בדפוס סמוך לזמן ההוא הושיט אותו במתנה לו ואמר: סע, בני, השם יתברך יעזור לך שלא תצטרך להתפלל בלי מנין. ומכיון שברי היה לו לאברך החבד"י, כי לביהמ"ד של מתנגדים לא ישלחנו הרבי להתפלל, הבין כי עליו הטיל הרבי את המשימה להקים מנין חבד"י בעיר המתנגדית. שמח הצעיר והנלהב לשליחות הנשגבה. הסכים לשידוך הטוב שהוצע לו ויצא למיר.
וכך הוה. אבי-סביב יסד לו מנין חבד"י בתוך מבצר המתנגדות, מול ביהמ"ד הלבן. התלקטו אליו אברכים מבני המקום וגם מבחורי הישיבה, מהם שאבותיהם הצטרפו לחסידות במקומות מוצאם, ומהם חדשים, שבשורת החסידות החב"דית שבמיר כבשה את לבם. ומסורת היא בפי חסידי מיר כי מנין חב"די זה שיסד אז בעירתם אבי סבי ר' שאול גיצבורג ז"ל, ושבו התפללו לפני התיבה כל השנים מתוך הסדור שנתן לו האדמו"ר הזקן בידיו ממש – ממנו יתד וממנו פינה לכל גרעיני תנועת חב"ד אשר בעירות רוסיה הלבנה" (ספר מיר, ירושלים תשכ"ג, "פרקי מיר (מפי השמועה)", עמ' 263-264. ראו עוד: ספר נשיא וחסיד, פרק ראשון, עמ' 31 ואילך; "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו", ג, עמ' 1111, שם מכונה ר' שאול מצ'שניק).
[1], קסז, [1] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. כתמי דיו קשים בשוליים העליונים של דף השער ודפים נוספים. קרעים חסרים וסימני עש בכמה דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברצועות נייר דבק. רצועות נייר דבק לחיזוק בשולי דף השער. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר "תורה אור" הוא מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד, בו נכללו מאמרי בעל התניא על שני חומשי תורה בראשית שמות, כפי שנרשמו מפיו על ידי אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה". הספר סודר ונערך בידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, והובא לדפוס על ידי רבי אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן האדמו"ר האמצעי, שנפטר בסמיכות להדפסת הספר, בכ"ד אייר תקצ"ז).
במכתבו מעיד "הצמח צדק" על המאמרים הכלולים בספר "תורה אור": "הרבה מהם שם רבנו ז"ל [בעל התניא] בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס" (אגה"ק ה"צמח צדק", ברוקלין, תשע"ג, אגרת כד, עמ' מב). בשעה שטרח ה"צמח צדק" בעריכת הספר ובהגהתו, לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב או בעל פה, זאת מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהתקנת כתבי זקנו בעל התניא (שם, עמ' מא).
ספר "תורה אור" הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז (1836), בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנה ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הצארי. מעבר לשער הראשון בעותק שלפנינו, רישום צנזור בעט וחותמת צנזורה. חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, נדפס (במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה") כ-12 שנים לאחר מכן, בז'יטומיר שנת תר"ח.
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש שבט תש"ל [1970].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, עם תוספת בכתב ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), "באחד לחודש [שבט], אשר בעשירי בו הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]".
הרבי מסביר את הנקודה הפנימית של יום ההילולא ואת ההוראה הנלמדת מפעילותו של בעל ההילולא במסירות נפש להחזקת התורה והיהדות: "יום זכרון הוא... להזכיר כאו"א את עצמו ואת כל סביבתו את נקודת עמלו (של בעל ההילולא) שעמלה נפשו בחייו חיותו בעלמא דין – מסירת נפש על הפצת היהדות... מבלי להתפעל ואפילו לא להתרשם מכל מונע ומעכב, אויב ושונא, זכרון על מנת שיבוא בפועל ובמעשה... ללכת בדרך זו אשר הורנו וסלל לפנינו".
בהמשך כותב הרבי אודות מעלת יום ההילולא המיוחד של שנה זו, שנת תש"ל: "אשר הקביעות היא כמו בשנת ההסתלקות – ביום השבת קדש ואשר קורים בו פ' בא"; ומברך: "ותהא השנה הזו שנת אורה, שנת ברכה, שנת תורה ושנת גאולה".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לבשו"ט [לבשורות טובות]"; ובשוליו: [הפ"נ נתקבל] וכן הספרים ות"ח ת"ח [תשואות חן תשואות חן]".
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 35.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, כ"ח שבט תשל"ו [1976].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל ר' חיים שלום הלוי סגל. בפתח המכתב מברך הרבי: "השי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה", ומוסיף בעידוד להוספה בעניני התורה והמצוות, שהם "הצינור והכלי לקבלת ברכות ה'".
בהמשך מתייחס הרבי ליום ההילולא של חמיו האדמו"ר הריי"ץ: "ובענין שהזמן גרמא, בקשר ליו"ד שבט, יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ], שעל הציון שלו יזכירוהו בתפלה, בודאי שעל כל אחד ואחד מאתנו להתבונן איך שבעל ההילולא הקדיש ימי חייו להחזקת והפצת התורה והיהדות, בלי פשרות, ובמסירת נפש ממש. ומעשה עיקר... בעל ההילולא עומד לימינם של כל ההולכים באורחותיו וממשיכים בפעולותיו, וברכתו מלווה אותם להצליח בזה גם בעניניהם הפרטיים".
הרבי מסיים את מכתבו "בברכה בקשר ליום ההולדת - לשנת הצלחה בגו"ר [בגשמיות וברוחניות] ובברכה לבשורות טובות בכל האמור".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' ראובן געציל הכהן כהן בירושלים: "מאשר הנני קבלת הפ"נ מיום ההילולא יו"ד שבט... ויה"ר שיבש"ט [יהי רצון שיבשר טוב] בתוכנם, שכל עת זמנו הוא". בשולי המכתב מוסיף הרבי בזירוז ועידוד להשתתפות במבצע הנחת תפילין ובשמירה על שלושת השיעורים של חומש, תהילים ותניא.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת בכתב ידו.
נשלח אל המחנך ר' אבא לוין בכפר חב"ד: "מאשר הנני קבלת מכ'[תבו] ובו בקשת ברכה פ"נ (וכן הרשימות), ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לבשו"ט [לבשורות טובות]".
המחנך ר' אבא לוין (סמרגון תרע"א – כפר חב"ד תשנ"א), יצא מרוסיה ב"יציאת רוסיה" תש"ז, שהה זמן מה במחנה העקורים שטייר (Steyr) שבאוסטריה, ומשם הגיע לפריז בה עסק בתחום החינוך. בשנת תש"ט בערך עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר חב"ד. התמסר לענייני הפצת המעיינות, מסר שיעורי תורה בבתי הכנסת, והמשיך לעסוק בתחום החינוך. בין היתר, כיהן כמפקח הכללי של התלמוד תורה בכפר חב"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ו' אדר א' תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' משה אריה לייב שפירא בירושלים. במכתבו מוסר לו הרבי תשואות חן על מכתב ובו דין וחשבון מפורט מהנהגת הישיבה, מבקשו לכתוב בעתיד בפירוט יותר, וכותב שהשיב על שאלותיו במכתב רשמי "להנהלת הישיבה בכללותה". בסוף המכתב מברכו הרבי: "בברכת הצלחה בעבודתו בקדש מתוך בריאות הנכונה".
הגה"ח ר' משה אריה ליב שפירא (תרמ"ט-תשל"ב), ראש ישיבת "תורת אמת" ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים. בעת ביקורו של הריי"ץ בירושלים בשנת תרפ"ט, נמנה הרב שפירא בין מלוויו של האדמו"ר. מחבר הספרים "נימוקי מלבי"ם" ו"טבעות זהב" על קצות החושן.
אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 30.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, י"ח שבט תש"מ [1980].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' חיים שלום סגל בירושלים, "בסמיכות לר"ה לאילנות". בסוף מכתבו מברכו הרבי לרגל הולדת נכדותיו: "בברכת מזל טוב להולדת הנכדות תחיינה"; ומוסיף בשולי המכתב: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות, וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר".
הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), "בעל הבית על ארץ ישראל", דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים ור"מ בישיבת הבחורים שעל יד ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור". בנו ר' בנימין זאב (ר' ועלוועל) סגל, ר"מ בישיבת "תורת אמת" בירושלים וראש כולל בבית כנסת "בעל התניא" במאה שערים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ט"ו טבת תשט"ז [1955].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' דוד פרקוביץ בלונדון: "כבקשתו יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]... לסידור הענינים אודותם כותב – בטוב, וכדיוק הידוע, הטוב לנו, היינו בטוב הנראה והנגלה".
בהמשך מכתבו מברך הרבי: "השי"ת יצליחו לבשר בקרוב ממש מקביעות זמן חתונת בתו שתליט"א למזל טוב".
בשוליים הדף כותב הרבי כי צירף למכתב "המחאה להוצאתו הפרטית".
המכתב שלפנינו לא פורסם באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.
הגה"ח ר' דוד ב"ר אברהם ישעיהו פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים. מחשובי חסידי האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ. לאחר הסתלקות רבו התקרב אל האדמו"ר בעל ה"חלקת יהושע" מביאלא רבי יחיאל יהושע רבינוביץ. נודע כבעל שמועה וכבעל מנגן. התגורר מספר שנים בלונדון, שם זכה לשמש את רבי יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם". בשנות השואה סייע (יחד עם רבו האדמו"ר ממודז'יץ ובשיתוף פעולה עם האדמו"ר הריי"ץ) בהצלתם של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגוריי. עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"רי חב"ד; היה ממתפללי בית המדרש ובית כנסת חב"ד בשכונת "בית ישראל" בירושלים, ונהג להשתתף בשיעורי חסידות ובהתוועדויות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. נייר דק. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת תיקונים בכתב ידו.
נשלח אל הרה"ג הרב שכנא קולידיצקי (מחכמי ירושלים, מחבר ומהדיר ספרים, עמד בראש כולל "הר צבי"; תרס"ב-תש"נ), אשר מסיבה כלשהי ביקש מחילה מהרבי. במכתב מעודדו הרבי: "ומובן וגם פשוט, שאין כאן מקום כלל לענין של סליחה, ואדרבה ואדרבה. ובייחוד על פי ההדגשה בתורת החסידות... ומפורש עוד יותר בתורת חסידות חב"ד, ועל ידי מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] במאמריו ובשיחותיו, שאהבת ישראל אהבת התורה ואהבת השם חד הוא".
בהמשך מברך הרבי : "יהי רצון שבקרוב ממש נזכה לקיום היעוד... והרי במיוחד שייך זה לאלו היושבים באהלה של תורה ומלאכתם מלאכת שמים...".
המכתב שלפנינו לא פורסם באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.
אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. מצב טוב. קמטים ונקבים קטנים. כתמים ובלאי קל.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת תיקונים בכתב ידו.
נשלח אל מר יצחק בר-דע ברמת גן. בפתח מכתבו מברכו הרבי: "בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]... למילוי משאלות לבבו לטובה בכל הענינים אודותם כותב".
בהמשך מכתבו מתייחס הרבי לענין אישי, ומדריכו להתייעץ: "עם הידידים היודעים התנאים האמורים או שיוכל לפרטם לפניהם בפרטיות הדרושה, וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ".
בהמשך המכתב מעודדו הרבי לקבוע עיתים ללימוד תורת החסידות: "התקוה... שיש לו קביעות עתים גם בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות... ביחוד בדורנו דרא דעקבתא דמשיחא ובארץ הקודש ת"ו... ובפרט שאפשריות בידו להשפיע על הסביבה"; ומברכו בסיום: "בברכה לבשורות טובות בכל האמור".
אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 15.5X18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. חלקו התחתון של הדף גזור (ללא פגיעה בתוכן המכתב; פגיעה מזערית בשולי החתימה). כתמים ובלאי. נקבים.