ספר תורת חיים על חומש בראשית, ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. שני חלקים בכרך אחד; שני שערים לחלק ראשון (שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה); שער נפרד לחלק שני. מהדורה ראשונה של חלק שני.  
חלק ראשון (פרשיות בראשית – חיי שרה): [2], קמא דף; חלק שני (פרשיות תולדות – ויחי): [1], קח דף. שוליים רחבים. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. חיתוך דפים לא אחיד. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר "תורת חיים"
בחיבור שלפנינו מסביר האדמו"ר האמצעי, באריכות גדולה וביסודיות, את מאמרי החסידות של אביו, האדמו"ר הזקן, על פרשיות השבוע. מאמר שבספר "תורה אור" נדפס על פני עמוד אחד, מתפרש בחיבור שלפנינו על פני עשרות עמודים. כל מושג קבלי שהוזכר בדרך אגב במאמר של אביו האדמו"ר הזקן, מתבאר ביסודיות בספר "תורת חיים", עם ההקדמות והרקע הנחוצים להבנתו.
בכתיבת החיבור ובהדפסתו עסק האדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ד-תקפ"ו, והוא אשר העניק לו את השם "תורת חיים". בדעתו היה להדפיס את החיבור על כל החמישה חומשי תורה (בהקדמת בנו רבי מנחם נחום למהדורה זו מסופר שכתב היד המקורי אכן הכיל ביאורים על כל החומש), אך הדבר לא עלה בידו והוא הספיק להביא לדפוס רק חלק קטן מהדרושים על חומש בראשית.
בשנת תקפ"ו נדפס בקאפוסט חציו הראשון של חומש בראשית, על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן האדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה). בשנת תש"ז בשנחאי, הדפיס האדמו"ר מליובאוויטש בהוראת חמיו האדמו"ר הריי"ץ לראשונה את המאמרים על ספר שמות, מצילום כתב יד המעתיק ר' שמואל סופר.
בהקדמה המעניינת לספר, מספר בן האדמו"ר האמצעי, רבי מנחם נחום, על ההבדלים בין מאמרי זקנו בעל התניא למאמרי אביו האדמו"ר האמצעי. בהמשך ההקדמה הוא מתאר את הסתלקותו המופלאה של אביו תוך כדי אמירת מאמר חסידות, ואת בקשתו ממנו באותו מעמד להדפיס את הספר שלפנינו: "ואותי צוה בעת ההיא לאמור, הנך רואה כי באה שמשי שלא בעונתה [האדמו"ר האמצעי הסתלק בגיל 54]... שמש ששקעה בעבורי תזרח כאשר תתחזק והיית לאיש, להוציא לאור ס' היקר... תורת חיים... רוחי תפעם בקרבי מתי אשלם את נדרי אשר נדרתי לפני ה' לאבא מארי ז"ל בעת רוחו ונשמתו אליו יאסוף. וידעתי כי אלקים מצא את עוני, וכי כל הרפתקאות דעדו עלי בנפשות רבות ר"ל הן מאותן שלשים ושש שנה שלא קיימתי מצות כ"א [כיבוד אב]...".

ספר שערי עבודה, "הנקרא בשם עבודת הבינונים", ה' שערים, והוא ביאור על ספר התניא מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). [שקלוב, דפוס עזריאל זעליג בן יעקב, תקפ"א 1821]. מהדורה ראשונה - נדפסה בחיי המחבר ר' אהרן מסטראשעלע.
ספרו השני שהדפיס בחייו והוא ביאור לחלק "לקוטי אמרים" של ספר התניא (השער החמישי, הנקרא בשם "פתח התשובה", הוא ביאור ל"אגרת התשובה" - חלק ג שבתניא). "ספר שערי עבודה, הנקרא בשם עבודת הבינונים... כפי שרשי העבודה אשר קיבל מרבו רבינו הקדוש גאון תפארת ישראל... מוה' שניאור זלמן זלה"ה נבג"מ, ומיוסד על אדני פז ספרי זהר הק' וכתבי האר"י ז"ל" (מנוסח השער – חסר בעותק שלפנינו).
רישום בעלות מתמשך (על פני עמ' א-יג מהספירה הרביעית): "זה הספר שערי עבודה שייך לברוך מרדכי בן מו"ה אברהם זצל"ל מבוסק".

עותק חסר דף שער ו-4 דפים לאחריו. [9], יב, יז-מט; נב; ע; ס; כא, [3] דף (שני הדפים "סימני ראשי התיבות" ו"לוח הטעות" כרוכים בעותק שלפנינו בסוף הכרך). 16.5 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמים קשים עם פגיעה בטקסט בכמה דפים. סימני עש עם פגיעה בטקסט. קרעים חסרים עם פגיעה בטקסט בכמה מקומות, חלקם משוקמים בהשלמת נייר. רישומים. כריכה חדשה.

הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מו"ה שניאור זלמן נ"ע אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס ליה וכל דמיטמרן איתגליין ליה". מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו האדמו"ר הזקן בעל התניא, והיה לאיש סודו וליד ימינו. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו.
ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין רבי דוב בער מסיבות שונות, וכן נוצר ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי ושב לעיירת מולדתו אשווע. האדמו"ר הזקן שהצטער על עזיבתו, התבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין ר' אהרן לבין האדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של האדמו"ר הזקן - פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וסתר את שיטת מתנגדו. בעקבות כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש, ואילו ר' אהרן התיישב בעיירה סטרשלה, שם הנהיג את עדת חסידיו במשך ט"ו שנה לערך. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של ר' אהרן, ובראשם ר' אברהם שיינעס חתנו של האדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.
בהיותו בסטרשלה החל להדפיס את ביאוריו בחסידות. בשנת תק"פ הדפיס בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", ה' שערים, פתיחה והקדמה, והוא ביאור על "שער היחוד והאמונה" של בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו ה' שערים, והוא ביאור לחלקים "לקוטי אמרים" ו"אגרת התשובה" שבספר התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון (ראה פריט הבא - פריט 63).

מהדורות ראשונות של שנים מספרי הרה"ג ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (ר' הלל פאריטשער):
* ספר לקוטי ביאורים – ביאור על "קונטרס ההתפעלות" לרבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה של הפירוש "ליקוטי ביאורים".
"קונטרס ההתפעלות" נכתב בשנת תקע"ד על ידי האדמו"ר האמצעי, והוא עוסק בביאורם של חמישה סוגי "התפעלות" בעבודת השם. כמו כן מאריך האדמו"ר האמצעי לבאר מהי "התפעלות חיצונית" ממנה יש להתרחק. הקונטרס נכתב כמענה לשיטתו המנוגדת ולדרכו של האדמו"ר רבי אהרן הלוי מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע) בסוגיית ה"התפעלות".

בספר שלפנינו נדפס "קונטרס ההתפעלות" (בשינויי נוסח מהמהדורות שקדמו לו) במרכז הדף, וסביבו נדפס הפירוש "ליקוטי ביאורים". הפירוש מחולק לשניים: "מהדורה קמא" ו"מהדורה תנינא". פירוש "ליקוטי ביאורים" נדפס כאן גם על מספר פרקים מ"שער היחוד" ועל ההקדמה לספר "דרך חיים" – מחיבורי האדמו"ר האמצעי. על החיבור "ליקוטי ביאורים" כתב רבי פנחס, נכדו של רבי הלל: "שנת תרכ"ז [צ"ל תרכ"ח] יצא לאור בוורשא ספר ליקוטי ביאורים, והוא לשונו הזהב ממש, נעתק מפי כתביו" (הקדמה ל"פלח הרמון" על בראשית, ווילנא תרמ"ז).

[1], סז; נב דף. 25.5 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים ובלאי בדפים האחרונים. קרעים קלים. שוליי דף השער הורחבו בהשלמת נייר (ייתכן שהושלם מעותק אחר). חיתוך דפים לא אחיד. כריכת עור חדשה.

* ספר פלח הרמון, מאמרי חסידות על חומש בראשית וחנוכה, בדרך חסידות חב"ד. ווילנא, דפוס ש"י פין, א"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער, [תרמ"ז] 1887. מהדורה ראשונה. שני שערים.
הסכמות נכדי ה"צמח צדק": בני המהר"ש – הרז"א ור' מנחם מענדל, בני המהרי"ל – ה"מגן אבות מקאפוסט" ורבי שמריה נח מבאברויסק, המהרי"ד מליאדי וגיסו רבי לוי יצחק גוטרמן, רבי מרדכי (בן ר' ברוך שלום) שניאורסון, וכן הסכמות מגדולי הרבנים, בהם הסכמת רבי אברהם דוד לאוואוט, זקנו של הרבי מליובאוויטש.

VIII עמ', קמ דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חותמות ספריה. כריכת עור חדשה.

הרה"ג הרה"ח המשפיע ר' הלל הלוי מאליסוב אב"ד פאריטש ובאברויסק (תקנ"ה-תרכ"ד), מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. בתחילת דרכו היה תלמיד בנגלה של האדמו"ר רבי אברהם דב אב"ד ז'יטומיר ואווריטש בעל "בת עין", ותלמידו בחסידות של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרונוביל. באמצע שנות התק"ע הגיע לידיו ספר התניא, וכן נזדמן לו לפגוש בחסיד אדמו"ר הזקן ר' זלמן זעזמיר, שביאר לו את תורת רבו בעל התניא "והריחו ביראת השם ואהבתו ע"פ דרך חסידות חב"ד". מאורעות אלו חוללו מהפך בנפשו עד שקם ונסע אל האדמו"ר האמצעי בליובאוויטש, "ומני אז לא מש מאהלו ולא זז מלחבב דבריו". לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ח נעשה חסידו של האדמו"ר ה"צמח צדק", והיה נוסע אליו פעמיים בשנה, לחנוכה ולחג השבועות, "והיה שותה בצמא דברי קדשו". בסביבות שנת ת"ר החל לכהן ברבנות העיר פאריטש, ובערך בשנת תרי"ב התמנה לרב הקהילה החסידית בבאברויסק. מכתביו נדפסו לאחר פטירתו סדרת הספרים "פלח הרמון", בהם מאמרים ששמע מרבותיו, עם ביאורים משלו לדבריהם, וכן מאמרים משלו שמיוסדים על תורת רבותיו.
בהוראת האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר ה"צמח צדק", ר' הלל היה נוסע בחודשים אב ואלול אל המושבות היהודיות שבפלך חרסון, "לקבץ גשמיות ולזרוע רוחניות". בפלך זה התיישבו חסידי חב"ד רבים, שהיו איכרים ועסקו בעבודת אדמה. מחמת ריחוקן של אותן מושבות מליובאוויטש, התרחקו רבים מהם מדרכי החסידות ומעבודת ה'. ר' הלל היה מבקר באותן מושבות, חוזר בפני היהודים הפשוטים מאמרי חסידות ומקרבם ומעוררם לעבודת ה'. עסק רבות גם בצרכי צדקה עבור פדיון שבויים ועבור החזקת מטבחים כשרים לחיילים יהודים בצבא הצאר. במשך הזמן החל לנהוג בגינוני אדמו"רות ורבים שיחרו לפתחו, נעזרו בעצותיו ונושעו בתפילותיו. ידידו ר' אייזיק האמלער התבטא פעם אודותיו: היה איכר ונעשה רופא. תלמידו רבי אברהם דוד לאוואוט (זקנו של הרבי מליובאוויטש) כותב עליו: "וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה' היה בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם, גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני". נכדו רבי פנחס, המו"ל של "פלח הרמון" כותב בהקדמתו: "הפלגת צדקתו וחסידותו לא יכילנו הכתב. הוא היה ענו חסיד ומדקדק במצוות וזהיר בהם עד קצה האחרון, וגם על דקדוק קל של דברי סופרים וחומרות הפוסקים או על הנהגה טובה שהנהיג בנפשו, מסר נפשו כעל החמורות... הוא היה האחד המיוחד אשר הקריב את נפשו כליל על מזבח האהבה לאחיו בני עמו, בין על הכלל בין על הפרט, בין בהטבת מצבם החומרי ובין בתיקון מעמדם הרוחני".

[שלחן ערוך יורה דעה], חלק שני הלכות נדה (סימנים קפג-קצא), עם לקוטי הלכות שחיטה (סימנים א-ב, יח, כג-כו) וקצת הלכות טריפות (סימנים לא-לג), ושו"ת, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. קאפוסט, דפוס ר' ישראל במוהר"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), [תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.

חתימה בשער: "שניאור זלמן במוהר"ר ירוחם סלאבקין".
[1], מח; נג; [16] דף. ללא דף נד מהספירה השנייה. 21.5 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (בעיקר בדפים ראשונים ובדפי הספירה השלישית). קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט. שוליים תחתונים קצוצים בכמה דפים. רישומים. כריכת עור ישנה (עם שדרה ודפי מגן חדשים).
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 26-27.

חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ביניהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון – הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד. לאחר מכן, נדפס החלק השני שלפנינו – הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר. חלק שלישי – הלכות רבית, "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט" ו"הלכות תלמוד תורה", נדפס בקאפוסט תקע"ד. שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו.

שלחן ערוך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. סט שלם – כל החלקים (בששה כרכים).
מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סדילקוב תקצ"א, בשינויים. "הובא לבית הדפוס על ידי הנגיד מוהר"ר משלם הילער בהמנו' מוה' שמעון ארי' ז"ל". מעבר לשער, "הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר" - רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש והרה"ק ר' חיים אברהם.
* כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [2], קעו דף.
* כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת): [1], קמו; מח דף. רישום בדף המגן: "זה שלחן ערוך שייך להבחור ישראל ליב ראבינאוויטש מק' פערל... האפינבערגיר". חותמות.
* כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות שבת ויום טוב): [1], קמה; יד דף.
* כרך ד (אורח חיים חלק רביעי - הלכות פסח): [2], ג-קטז, קיט-קכ; יח דף.
* כרך ה (יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי): [1], קנו; [1], קנז-קצח דף. שערים נפרדים לחלקים יורה דעה וחושן משפט.
* כרך ו (שו"ת): [1], קנז-קצח דף.

19.5-21 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים, חלקם חסרים, עם פגיעות בטקסט בכמה מקומות, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. בכרך ג: הדבקת נייר בשער עם פגיעה בטקסט; סימני עש קשים עם פגיעה בטקסט. קרעים ובלאי רב בכרך ו, עם פגיעה בטקסט. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.