שלחן ערוך מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. הוצאת קה"ת, ברוקלין [נדפס במינכן], תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. סט שלם, כל החלקים (בשלושה כרכים).
שלחן ערוך הרב שנדפס בגרמניה לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון של כל חלק דברי המו"ל (י"ט כסלו תש"ח): "הוצאה זו היא פוטוגרפיא משו"ע דפוס ווילנא שנת תרס"ה ובאו בה שינוים אלו: א) בסוף... חלק ראשון נדפסו פסקי רבנו הזקן אשר בסידוריו... ויש לנהוג כהסידור מפני שהסידור חובר לאחרונה. ב) בתחלת חלק שאלות ותשובות באה פאקסימיליא... מגוף כי"ק אדמו"ר הזקן. ג) נשמטו פה חידושי אדמו"ר ה'צמח צדק'...". בכרך ג, לוח גדול מקופל – "פאקסימיליא של התשובה סימן יד", ארבעה עמודים בגוכת"יק אדמו"ר הזקן.

* כרך א (אורח חיים חלק ראשון וחלק שני): [4], ה-קנו דף; 47 עמ'; [2], ג-קסג, קסג-קסט דף.
* כרך ב (אורח חיים חלק שלישי וחלק רביעי): [2], ג-קמג; ח דף; [1] דף ריק; [2], ג-קיט דף. פגם הדפסה בעמ' עו/1.
* כרך ג (יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט ושו"ת): [2], ג-קו דף; [1], לו דף; [1], כה דף + [1] לוח גדול מקופל.

21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים ספורים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר דבק. קרעים בשולי הלוח. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.

ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. [קניגסברג], "בשנת ועצת ה' היא תקום" [תקפ"ז 1827; אם נחשב שם הוי"ה במלואו: תר"ח 1848].
רישומי בעלות בדף השער: "שייך לוי יצחק ב"ר צבי ז"ל"; "אברהם שלום שרעבי".
[2], ע דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. נקבים קטנים בדפים הראשונים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים בהשלמת נייר. רישומים. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יג, עמ' 73. ישנם עותקים בהם נדפס בשער "פא[!] קאניגסבערג" (הברמן, שערי חב"ד, 56).

מהדורות התניא שנדפסו בפרוסיה
בפרוסיה בראשית שנות הת"ר נדפסו שלוש מהדורות של ספר התניא. הסיבה להדפסת ספרי תניא וספרי חסידות בפרוסיה דווקא, שמעטים בה החסידים וחסידי חב"ד, מוסברת במכתב מאת מזכיר האדמו"ר הריי"ץ, החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן, המתאר את הרקע והנסיבות ששררו בתקופת "גזירת הדפוסים":
"בתקופה זו – אחר גזירת הדפוסים בתקצ"ז – הוקמו דפוסים עבריים במדינת פרוסיא, בערים הסמוכות לגבול מדינת ליטא הרוסית, כגון: קניגסברג, יאהאניסבורג, מעמעל ודנציג. דפוסים אלו נועדו מלכתחילה לא ליהודי אשכנז אלא ליהודי רוסיא. והנוהג היה שלספרים שנתכוונו להעבירם לרוסיא כחוק, כלומר, להעבירם דרך תחנת המכס ודרך הצנזורה וכו', הדפיסו שערים רגילים עם שם המדפיס ומקום הדפוס ותאריך נכון, אבל היו ספרים שמטעמים שונים נועדו להבריחם את הגבול, לספרים אלו הדפיסו שערים בהעלמת מקום הדפוס ושם המדפיס והתאריך, ובהרבה פעמים הדפיסו תאריך מזויף מוקדם בשנים הרבה, כדי שאם יתפסו על ידי המפקחים על הדפוס מטעם הרשות, יטענו שאלו הם ספרים ישנים שנדפסו שנים הרבה מלפנים במקום שאינו ידוע".
בהתאם, קובע הביבליוגרף והחוקר ר' יהושע מונשיין, לא ניתן לדעת איזה מבין שלושת מהדורות התניא שנדפסו בפרוסיה נדפסה קודם, מפני שאין לייחס משמעות לדפוסת המזויפת שעל-גבי השערים. ברור עם זאת, שהספרים נדפסו בתקופת "גזרת הדפוסים", על מנת להבריחם את הגבול אל תוך רוסיה, שם היה צמאון גדול לספרי חסידות ולספר התניא (מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 72).

ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. לבוב, דפוס Sucher Back, תרי"ח 1858. כרוך עם: ספר "אגרת הקודש", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. למברג (לבוב), דפוס S Back, תרי"ח 1858.
בשנת תרי"ז (1857) נדפסה בלבוב מהדורה של ספר תניא, בהשמטת פרקים י"א-י"ב מחלק "שער היחוד והאמונה". הדבר תוקן בשנה לאחר מכן, במהדורת לבוב תרי"ח, אז נדפסה מהדורה חדשה של ספר התניא, עם הפרקים הנ"ל. עם זאת, מהדורה זו לא כללה את חלק "אגרת הקודש", שנדפס באותה שנה בקונטרס בפני עצמו, עם שער נפרד, ובראשו פרקים י"א-י"ב מחלק "שער היחוד והאמונה" (שנשמטו במהדורת תרי"ז).
לפנינו ספר התניא שנדפס בלבוב בשנת תרי"ח, כרוך יחד עם חלק "אגרת הקודש" שנדפס בקונטרס בפני עצמו באותה שנה. פרקים י"א-י"ב של חלק "שער היחוד והאמונה" מופיעים בכרך שלפנינו פעמיים – במקומם בחלק "שער היחוד והאמונה" ובראש חלק "אגרת הקודש".
מעבר לשער של ספר ליקוטי אמרים: "דברי המדפיס... ישכר בהרב המנוח מוהר"ר אברהם ב"ק, מדפיס בק"ק לבוב". המדפיס מתאר את הביקוש הרב במדינתו לספר התניא: "יען שמזמן לא כביר רבים בכל קווצות הארץ משתוקקים לחיבור הקדו'[ש] הזה... והגם שזה זמן לא כביר אשר נדפס גם במדינתנו [מהדורת לבוב תרי"ז]... אבל לא הספיק לרוות את נפש המתאווים לדבר ה' לתורתו, כי רבים הם. ועוד זאת אשר נחסר בהדפוס שני פרקים משער היחוד והאמונה פרק י"א וי"ב... ע"כ אזרתי חלצי ואמרתי להדפיסו עוד הפעם בהודיר ויופי על אותיות מרובעות וחכימות לעינים ומלאתי את החסרון הפרקים הכל בכדי למלאות תאוות אחב"י".

רישום בעלות בשער ספר ליקוטי אמרים: "שמואל דוב שטארמאן(?)".
* ספר תניא: [60] דף. * ספר אגרת הקודש: [33] דף. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בשוליים בכמה דפים, משוקמים בהשלמת נייר. חותמת בשער הראשון. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, כא, עמ' 92; חלקים ופרקים הנדפסים בפני עצמם, טו, עמ' 158.

"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, וחלק שני - תפילות לשבת, לראש חודש, לחגים ולמועדים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. [קניגסברג, דפוס אדאלף זאמטער, תרי"ב 1852]. המילה "ברדיטשוב" הובלטה בדפי השער. שני חלקים בשני כרכים.
הוצאה שלישית של ה"סידור עם דא"ח" - ההוצאה הראשונה נדפסה ע"י האדמו"ר האמצעי בקאפוסט תקע"ו, וההוצאה השניה נדפסה בברדיטשוב תקע"ח. בפתח הסידור נדפסה "הקדמת והסכמת" האדמו"ר האמצעי (להוצאה הראשונה, קאפוסט תקע"ו).

הקדשה בכת"י במעטפת חלק שני: "הנני נותנת את הספר הזה למתנה גמורה למר ר' אברהם פרענקיל נ"י, לזכרון עולם ממני חיי' צבי' בת הרב חיים משה זאב ז"ל מן באטישאן... ב' בלק תרפ"א טשערנאוויטץ".
שני חלקים בשני כרכים. חלק ראשון: קפו דף. מספר דפים נכרכו שלא כסדרם (דף פד לאחר פא ודפים צז-ק לאחר דף פג). חלק שני: קפ דף. עם נייר מעטפת צהובה. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. קרעים חסרים עם השלמות נייר בכמה מקומות. חותמות ורישומי בעלות. כריכות עור חדשות, תואמות.

דפוסי פרוסיה עבור יהודי רוסיה
בעותק של הסידור שנמצא בספריית חב"ד ליובאוויטש ישנו שער נוסף ובו מופיעים מקום הדפוס ושם המדפיס - קאניגסבערג, בדפוס א. זאמטער (לוין, מבית הגנזים, עמ' קצו-קצז).
מזכיר האדמו"ר הריי"ץ, החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן, מבאר את הרקע והנסיבות להדפסת ספרים במדינת פרוסיה, עבור יהודי רוסיה:
"בתקופה זו – אחר גזירת הדפוסים בתקצ"ז – הוקמו דפוסים עבריים במדינת פרוסיא, בערים הסמוכות לגבול מדינת ליטא הרוסית, כגון: קניגסברג, יאהאניסבורג, מעמעל ודנציג. דפוסים אלו נועדו מלכתחילה לא ליהודי אשכנז אלא ליהודי רוסיא. והנוהג היה שלספרים שנתכוונו להעבירם לרוסיא כחוק, כלומר, להעבירם דרך תחנת המכס ודרך הצנזורה וכו', הדפיסו שערים רגילים עם שם המדפיס ומקום הדפוס ותאריך נכון, אבל היו ספרים שמטעמים שונים נועדו להבריחם את הגבול, לספרים אלו הדפיסו שערים בהעלמת מקום הדפוס ושם המדפיס והתאריך, ובהרבה פעמים הדפיסו תאריך מזויף מוקדם בשנים הרבה, כדי שאם יתפסו על ידי המפקחים על הדפוס מטעם הרשות, יטענו שאלו הם ספרים ישנים שנדפסו שנים הרבה מלפנים במקום שאינו ידוע" (מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 72).
בעותק של הסידור שלפנינו, שנדפס בפרוסיה עבור יהודי רוסיה, נשמט שם הדפוס (א. זאמטער), הובלט בשער מקום הדפוס המזויף: "בברדיטשוב", וצוינה שנה מוקדמת: "ועבדתם את ה' בכל לבבכם לפ"ק" [=תקצ"א], כל זאת על מנת שיראה כביכול הספר נדפס לפני זמן רב וקודם "גזירת הדפוסים".

"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, והוגהו לקראת ההדפסה על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד").
נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י האדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו האדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
אובערלנדר, הסידור, יא, עמ' שיז.