ספר קצות השלחן, חמישה חלקים, ביאור וקיצור להלכות שולחן ערוך אורח חיים, על פי פסקי האדמו"ר הזקן והאדמו"ר ה"צמח צדק", מנהגי חסידי חב"ד וליקוט מהלכות מדברי הפוסקים האחרונים. ירושלים, [תרפ"ו]-תרצ"ה [1926-1935]. מהדורה ראשונה. 
הסכמות: האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, הרב מנחם מענדל נאה, הרב דוד צבי חן, הרב שלמה יהודה לייב (שיל"א) אליעזרוב, גאב"ד העדה החרדית הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב אליהו קלאצקין, ואחרים.
חמישה חלקים בחמישה כרכים.
* חלק ראשון (תרפ"ו): [4], פא, [2] דף.
* חלק שני (תרפ"ח): [3], קו, [1] דף.
* חלק שלישי (תרצ"א): [4], עה, [1] דף. חותמות של שלמה ב"ר דוד צופיוף (1876-1936), מנכבדי העדה הבוכרית בירושלים.
* חלק רביעי (תרצ"ג): [4], סב דף. חותמות: "הקדש לישיבת מגן דוד בעה"ק ירושלים תובב"א של הג' מו' דוד צופיוף כ"ץ".
* חלק חמישי (תרצ"ה): [4], סח דף.
22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בחלק החמישי. סימני עש קלים בחלק רביעי. חותמות. כריכות חדשות, תואמות.

הרה"ג ר' אברהם חיים נאה (תר"נ-תשי"ד), מחשובי חסידי ורבני חב"ד, מראשי כולל חב"ד בארץ ישראל, ורב שכונת הבוכרים בירושלים. חבר הנהלת "העדה החרדית" וממקימי "אגודת ישראל" בארץ ישראל. בצעירותו היה בן בית אצל ה"שדי חמד", הרב חיים חזקיה מדיני, שהשתעשע עמו רבות בלימודו. בשנת תרע"א נסע בשליחות האדמו"ר הרש"ב לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן וכיהן שם כרב על מקומו של דודו הרב שיל"א אליעזרוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוגלה למצרים, שם ייסד ישיבה לגולים. היה בין מלוויו של האדמו"ר הריי"ץ בעת שהותו בירושלים בשנת תרפ"ט, וקיבל ממנו בהזדמנות זו את הסכמתו לספרו "קצות השלחן". מחבר סדרת הספרים "קצות השלחן" (תשעה חלקים), "קונטרס השיעורים", וחיבורים נוספים בהלכה. עיקר פרסומו על שיטתו בגודל מידות השיעורים (מכונה בשל כך גם "בעל השיעורים"), ומרבית חסידי חב"ד נוהגים על פי דעתו.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, כ"ח שבט תשל"ו [1976].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל ר' חיים שלום הלוי סגל. בפתח המכתב מברך הרבי: "השי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה", ומוסיף בעידוד להוספה בעניני התורה והמצוות, שהם "הצינור והכלי לקבלת ברכות ה'".
בהמשך מתייחס הרבי ליום ההילולא של חמיו האדמו"ר הריי"ץ: "ובענין שהזמן גרמא, בקשר ליו"ד שבט, יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ], שעל הציון שלו יזכירוהו בתפלה, בודאי שעל כל אחד ואחד מאתנו להתבונן איך שבעל ההילולא הקדיש ימי חייו להחזקת והפצת התורה והיהדות, בלי פשרות, ובמסירת נפש ממש. ומעשה עיקר... בעל ההילולא עומד לימינם של כל ההולכים באורחותיו וממשיכים בפעולותיו, וברכתו מלווה אותם להצליח בזה גם בעניניהם הפרטיים".
הרבי מסיים את מכתבו "בברכה בקשר ליום ההולדת - לשנת הצלחה בגו"ר [בגשמיות וברוחניות] ובברכה לבשורות טובות בכל האמור".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש שבט תשל"ד [1974].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת בכתב ידו.
נשלח אל המחנך ר' אבא לוין בכפר חב"ד: "מאשר הנני קבלת מכ'[תבו] ובו בקשת ברכה פ"נ (וכן הרשימות), ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לבשו"ט [לבשורות טובות]".
המחנך ר' אבא לוין (סמרגון תרע"א – כפר חב"ד תשנ"א), יצא מרוסיה ב"יציאת רוסיה" תש"ז, שהה זמן מה במחנה העקורים שטייר (Steyr) שבאוסטריה, ומשם הגיע לפריז בה עסק בתחום החינוך. בשנת תש"ט בערך עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר חב"ד. התמסר לענייני הפצת המעיינות, מסר שיעורי תורה בבתי הכנסת, והמשיך לעסוק בתחום החינוך. בין היתר, כיהן כמפקח הכללי של התלמוד תורה בכפר חב"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, י"ח שבט תש"מ [1980].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' חיים שלום סגל בירושלים, "בסמיכות לר"ה לאילנות". בסוף מכתבו מברכו הרבי לרגל הולדת נכדותיו: "בברכת מזל טוב להולדת הנכדות תחיינה"; ומוסיף בשולי המכתב: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות, וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר".

הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), "בעל הבית על ארץ ישראל", דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים ור"מ בישיבת הבחורים שעל יד ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור". בנו ר' בנימין זאב (ר' ועלוועל) סגל, ר"מ בישיבת "תורת אמת" בירושלים וראש כולל בבית כנסת "בעל התניא" במאה שערים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ז' טבת תשי"ט [1958].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת תיקונים בכתב ידו.
נשלח אל הרה"ג הרב שכנא קולידיצקי (מחכמי ירושלים, מחבר ומהדיר ספרים, עמד בראש כולל "הר צבי"; תרס"ב-תש"נ), אשר מסיבה כלשהי ביקש מחילה מהרבי. במכתב מעודדו הרבי: "ומובן וגם פשוט, שאין כאן מקום כלל לענין של סליחה, ואדרבה ואדרבה. ובייחוד על פי ההדגשה בתורת החסידות... ומפורש עוד יותר בתורת חסידות חב"ד, ועל ידי מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] במאמריו ובשיחותיו, שאהבת ישראל אהבת התורה ואהבת השם חד הוא".
בהמשך מברך הרבי : "יהי רצון שבקרוב ממש נזכה לקיום היעוד... והרי במיוחד שייך זה לאלו היושבים באהלה של תורה ומלאכתם מלאכת שמים...".
המכתב שלפנינו לא פורסם באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.
אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. מצב טוב. קמטים ונקבים קטנים. כתמים ובלאי קל.