מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש שבט תש"ל [1970].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, עם תוספת בכתב ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), "באחד לחודש [שבט], אשר בעשירי בו הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]".
הרבי מסביר את הנקודה הפנימית של יום ההילולא ואת ההוראה הנלמדת מפעילותו של בעל ההילולא במסירות נפש להחזקת התורה והיהדות: "יום זכרון הוא... להזכיר כאו"א את עצמו ואת כל סביבתו את נקודת עמלו (של בעל ההילולא) שעמלה נפשו בחייו חיותו בעלמא דין – מסירת נפש על הפצת היהדות... מבלי להתפעל ואפילו לא להתרשם מכל מונע ומעכב, אויב ושונא, זכרון על מנת שיבוא בפועל ובמעשה... ללכת בדרך זו אשר הורנו וסלל לפנינו".
בהמשך כותב הרבי אודות מעלת יום ההילולא המיוחד של שנה זו, שנת תש"ל: "אשר הקביעות היא כמו בשנת ההסתלקות – ביום השבת קדש ואשר קורים בו פ' בא"; ומברך: "ותהא השנה הזו שנת אורה, שנת ברכה, שנת תורה ושנת גאולה".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לבשו"ט [לבשורות טובות]"; ובשוליו: [הפ"נ נתקבל] וכן הספרים ות"ח ת"ח [תשואות חן תשואות חן]".
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 35.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ו' אדר א' תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' משה אריה לייב שפירא בירושלים. במכתבו מוסר לו הרבי תשואות חן על מכתב ובו דין וחשבון מפורט מהנהגת הישיבה, מבקשו לכתוב בעתיד בפירוט יותר, וכותב שהשיב על שאלותיו במכתב רשמי "להנהלת הישיבה בכללותה". בסוף המכתב מברכו הרבי: "בברכת הצלחה בעבודתו בקדש מתוך בריאות הנכונה".

הגה"ח ר' משה אריה ליב שפירא (תרמ"ט-תשל"ב), ראש ישיבת "תורת אמת" ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים. בעת ביקורו של הריי"ץ בירושלים בשנת תרפ"ט, נמנה הרב שפירא בין מלוויו של האדמו"ר. מחבר הספרים "נימוקי מלבי"ם" ו"טבעות זהב" על קצות החושן.

אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 30.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ט"ו טבת תשט"ז [1955].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' דוד פרקוביץ בלונדון: "כבקשתו יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]... לסידור הענינים אודותם כותב – בטוב, וכדיוק הידוע, הטוב לנו, היינו בטוב הנראה והנגלה".
בהמשך מכתבו מברך הרבי: "השי"ת יצליחו לבשר בקרוב ממש מקביעות זמן חתונת בתו שתליט"א למזל טוב".
בשוליים הדף כותב הרבי כי צירף למכתב "המחאה להוצאתו הפרטית".
המכתב שלפנינו לא פורסם באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.

הגה"ח ר' דוד ב"ר אברהם ישעיהו פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים. מחשובי חסידי האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ. לאחר הסתלקות רבו התקרב אל האדמו"ר בעל ה"חלקת יהושע" מביאלא רבי יחיאל יהושע רבינוביץ. נודע כבעל שמועה וכבעל מנגן. התגורר מספר שנים בלונדון, שם זכה לשמש את רבי יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם". בשנות השואה סייע (יחד עם רבו האדמו"ר ממודז'יץ ובשיתוף פעולה עם האדמו"ר הריי"ץ) בהצלתם של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגוריי. עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"רי חב"ד; היה ממתפללי בית המדרש ובית כנסת חב"ד בשכונת "בית ישראל" בירושלים, ונהג להשתתף בשיעורי חסידות ובהתוועדויות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. נייר דק. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.