מכירה מקוונת 44 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל "יום הבהיר" יו"ד שבט - יום ההסתלקות של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש
- (-) Remove הריי"ץ filter הריי"ץ
- הריי (29) Apply הריי filter
- הרייץ (29) Apply הרייץ filter
- מליובאוויטש (29) Apply מליובאוויטש filter
- lubavitch (29) Apply lubavitch filter
- rayatz (29) Apply rayatz filter
- rebb (29) Apply rebb filter
- מכתבי (27) Apply מכתבי filter
- והאדמור (27) Apply והאדמור filter
- והאדמו (27) Apply והאדמו filter
- הרבי (27) Apply הרבי filter
- והאדמו"ר (27) Apply והאדמו"ר filter
- letter (27) Apply letter filter
- האדמו (2) Apply האדמו filter
- האדמור (2) Apply האדמור filter
- והרבי (2) Apply והרבי filter
- האדמו"ר (2) Apply האדמו"ר filter
- book (2) Apply book filter
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
לאחר דף השער, על פני עמוד שלם, פקסימיליה של מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר הרב יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א): "אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז) [ידועים עותקי הספר בהם נדפסה הסכמה זו בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
[7] דף, רלא עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשולי הדפים האחרונים, מחוזקים ברצועות נייר דבק. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
"היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד – י"ט כסלו תש"ג-תד"ש", בעריכת "הרב מנחם שניאורסאהן". ברוקלין, קה"ת, תש"ג [1943]. מהדורה ראשונה. פורמט כיס.
לוח היום יום, לשנת תש"ג-תש"ד - פרי הביכורים בדפוס של חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש).
הלוח מחולק לימות השנה, החל מיום חג הגאולה י"ט כסלו תש"ג. כולל שעורי למוד יומיים - חומש, תהילים ותניא, מנהגי חסידי חב"ד, ופתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים. בראשו נדפסה "מעין הקדמה" מאת המו"ל הרבי מליובאוויטש, ולאחריה "שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי".
סקירות קצרות על פעילות "מחנה ישראל" ו"מרכז לעניני חינוך" (המל"ח), נדפסו במעטפת הקדמית והאחורית.
מסופר, שבשעה שהוצג הלוח בפני האדמו"ר הריי"ץ לראשונה, התבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי". באחת מאגרותיו כותב אודות הלוח: "זהו ספר בפורמט קטן – כפי שעל החסיד להיות קטן בעיני עצמו – אך גדוש בפנינים ואבני חן מן הסוג המשובח ביותר. זו ב"ה יצירה תרבותית חסידית אמיתית. השי"ת חנן בלי עין הרע את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א באופן שיוכל לבנות היכל חסידות כביר זה עם 383 חדרים, שיום יום יביע אומר, כל יום אומר משהו - זהו היום יום במובנו האמיתי, שכל יום – יום הוא" (אגרת ב'כד – תרגום חופשי מיידיש).
[1] דף מעטפת קדמית, 10, קיח עמ', [1] דף מעטפת אחורית. 13 ס"מ. מצב טוב. כתמים ספורים. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט בשוליים התחתונים. כרוך עם כריכה חדשה.
מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש שבט תש"ל [1970].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, עם תוספת בכתב ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), "באחד לחודש [שבט], אשר בעשירי בו הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]".
הרבי מסביר את הנקודה הפנימית של יום ההילולא ואת ההוראה הנלמדת מפעילותו של בעל ההילולא במסירות נפש להחזקת התורה והיהדות: "יום זכרון הוא... להזכיר כאו"א את עצמו ואת כל סביבתו את נקודת עמלו (של בעל ההילולא) שעמלה נפשו בחייו חיותו בעלמא דין – מסירת נפש על הפצת היהדות... מבלי להתפעל ואפילו לא להתרשם מכל מונע ומעכב, אויב ושונא, זכרון על מנת שיבוא בפועל ובמעשה... ללכת בדרך זו אשר הורנו וסלל לפנינו".
בהמשך כותב הרבי אודות מעלת יום ההילולא המיוחד של שנה זו, שנת תש"ל: "אשר הקביעות היא כמו בשנת ההסתלקות – ביום השבת קדש ואשר קורים בו פ' בא"; ומברך: "ותהא השנה הזו שנת אורה, שנת ברכה, שנת תורה ושנת גאולה".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לבשו"ט [לבשורות טובות]"; ובשוליו: [הפ"נ נתקבל] וכן הספרים ות"ח ת"ח [תשואות חן תשואות חן]".
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 35.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, כ"ח שבט תשל"ו [1976].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), אל ר' חיים שלום הלוי סגל. בפתח המכתב מברך הרבי: "השי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה", ומוסיף בעידוד להוספה בעניני התורה והמצוות, שהם "הצינור והכלי לקבלת ברכות ה'".
בהמשך מתייחס הרבי ליום ההילולא של חמיו האדמו"ר הריי"ץ: "ובענין שהזמן גרמא, בקשר ליו"ד שבט, יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ], שעל הציון שלו יזכירוהו בתפלה, בודאי שעל כל אחד ואחד מאתנו להתבונן איך שבעל ההילולא הקדיש ימי חייו להחזקת והפצת התורה והיהדות, בלי פשרות, ובמסירת נפש ממש. ומעשה עיקר... בעל ההילולא עומד לימינם של כל ההולכים באורחותיו וממשיכים בפעולותיו, וברכתו מלווה אותם להצליח בזה גם בעניניהם הפרטיים".
הרבי מסיים את מכתבו "בברכה בקשר ליום ההולדת - לשנת הצלחה בגו"ר [בגשמיות וברוחניות] ובברכה לבשורות טובות בכל האמור".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' ראובן געציל הכהן כהן בירושלים: "מאשר הנני קבלת הפ"נ מיום ההילולא יו"ד שבט... ויה"ר שיבש"ט [יהי רצון שיבשר טוב] בתוכנם, שכל עת זמנו הוא". בשולי המכתב מוסיף הרבי בזירוז ועידוד להשתתפות במבצע הנחת תפילין ובשמירה על שלושת השיעורים של חומש, תהילים ותניא.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת בכתב ידו.
נשלח אל המחנך ר' אבא לוין בכפר חב"ד: "מאשר הנני קבלת מכ'[תבו] ובו בקשת ברכה פ"נ (וכן הרשימות), ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לבשו"ט [לבשורות טובות]".
המחנך ר' אבא לוין (סמרגון תרע"א – כפר חב"ד תשנ"א), יצא מרוסיה ב"יציאת רוסיה" תש"ז, שהה זמן מה במחנה העקורים שטייר (Steyr) שבאוסטריה, ומשם הגיע לפריז בה עסק בתחום החינוך. בשנת תש"ט בערך עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר חב"ד. התמסר לענייני הפצת המעיינות, מסר שיעורי תורה בבתי הכנסת, והמשיך לעסוק בתחום החינוך. בין היתר, כיהן כמפקח הכללי של התלמוד תורה בכפר חב"ד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ו' אדר א' תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' משה אריה לייב שפירא בירושלים. במכתבו מוסר לו הרבי תשואות חן על מכתב ובו דין וחשבון מפורט מהנהגת הישיבה, מבקשו לכתוב בעתיד בפירוט יותר, וכותב שהשיב על שאלותיו במכתב רשמי "להנהלת הישיבה בכללותה". בסוף המכתב מברכו הרבי: "בברכת הצלחה בעבודתו בקדש מתוך בריאות הנכונה".
הגה"ח ר' משה אריה ליב שפירא (תרמ"ט-תשל"ב), ראש ישיבת "תורת אמת" ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים. בעת ביקורו של הריי"ץ בירושלים בשנת תרפ"ט, נמנה הרב שפירא בין מלוויו של האדמו"ר. מחבר הספרים "נימוקי מלבי"ם" ו"טבעות זהב" על קצות החושן.
אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 30.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, י"ח שבט תש"מ [1980].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' חיים שלום סגל בירושלים, "בסמיכות לר"ה לאילנות". בסוף מכתבו מברכו הרבי לרגל הולדת נכדותיו: "בברכת מזל טוב להולדת הנכדות תחיינה"; ומוסיף בשולי המכתב: "ת"ח [תשואות חן] על הברכות, וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר".
הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג), "בעל הבית על ארץ ישראל", דור שישי לבעל התניא. מייסד ומשפיע בית הכנסת חב"ד "בית יהודה" בשכונת מזכרת משה בירושלים ור"מ בישיבת הבחורים שעל יד ישיבת עץ-חיים. עסק עשרות שנים בפירוש רש"י על התורה והוציא לאור את חיבוריו "תוספת רש"י" על התנ"ך, "מונחי רש"י" ו"יתרון האור". בנו ר' בנימין זאב (ר' ועלוועל) סגל, ר"מ בישיבת "תורת אמת" בירושלים וראש כולל בבית כנסת "בעל התניא" במאה שערים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ט"ו טבת תשט"ז [1955].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' דוד פרקוביץ בלונדון: "כבקשתו יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]... לסידור הענינים אודותם כותב – בטוב, וכדיוק הידוע, הטוב לנו, היינו בטוב הנראה והנגלה".
בהמשך מכתבו מברך הרבי: "השי"ת יצליחו לבשר בקרוב ממש מקביעות זמן חתונת בתו שתליט"א למזל טוב".
בשוליים הדף כותב הרבי כי צירף למכתב "המחאה להוצאתו הפרטית".
המכתב שלפנינו לא פורסם באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.
הגה"ח ר' דוד ב"ר אברהם ישעיהו פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים. מחשובי חסידי האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ. לאחר הסתלקות רבו התקרב אל האדמו"ר בעל ה"חלקת יהושע" מביאלא רבי יחיאל יהושע רבינוביץ. נודע כבעל שמועה וכבעל מנגן. התגורר מספר שנים בלונדון, שם זכה לשמש את רבי יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם". בשנות השואה סייע (יחד עם רבו האדמו"ר ממודז'יץ ובשיתוף פעולה עם האדמו"ר הריי"ץ) בהצלתם של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגוריי. עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"רי חב"ד; היה ממתפללי בית המדרש ובית כנסת חב"ד בשכונת "בית ישראל" בירושלים, ונהג להשתתף בשיעורי חסידות ובהתוועדויות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. נייר דק. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת תיקונים בכתב ידו.
נשלח אל הרה"ג הרב שכנא קולידיצקי (מחכמי ירושלים, מחבר ומהדיר ספרים, עמד בראש כולל "הר צבי"; תרס"ב-תש"נ), אשר מסיבה כלשהי ביקש מחילה מהרבי. במכתב מעודדו הרבי: "ומובן וגם פשוט, שאין כאן מקום כלל לענין של סליחה, ואדרבה ואדרבה. ובייחוד על פי ההדגשה בתורת החסידות... ומפורש עוד יותר בתורת חסידות חב"ד, ועל ידי מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] במאמריו ובשיחותיו, שאהבת ישראל אהבת התורה ואהבת השם חד הוא".
בהמשך מברך הרבי : "יהי רצון שבקרוב ממש נזכה לקיום היעוד... והרי במיוחד שייך זה לאלו היושבים באהלה של תורה ומלאכתם מלאכת שמים...".
המכתב שלפנינו לא פורסם באגרות הקודש של הרבי מליובאוויטש.
אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. מצב טוב. קמטים ונקבים קטנים. כתמים ובלאי קל.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, ובתוספת תיקונים בכתב ידו.
נשלח אל מר יצחק בר-דע ברמת גן. בפתח מכתבו מברכו הרבי: "בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]... למילוי משאלות לבבו לטובה בכל הענינים אודותם כותב".
בהמשך מכתבו מתייחס הרבי לענין אישי, ומדריכו להתייעץ: "עם הידידים היודעים התנאים האמורים או שיוכל לפרטם לפניהם בפרטיות הדרושה, וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ".
בהמשך המכתב מעודדו הרבי לקבוע עיתים ללימוד תורת החסידות: "התקוה... שיש לו קביעות עתים גם בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות... ביחוד בדורנו דרא דעקבתא דמשיחא ובארץ הקודש ת"ו... ובפרט שאפשריות בידו להשפיע על הסביבה"; ומברכו בסיום: "בברכה לבשורות טובות בכל האמור".
אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 15.5X18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. חלקו התחתון של הדף גזור (ללא פגיעה בתוכן המכתב; פגיעה מזערית בשולי החתימה). כתמים ובלאי. נקבים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל ר' דוד שלזינגר בירושלים, במענה על ההודעה מקביעות זמן חתונת בתו מרת דבורה תי' עם ב"ג האברך מוה' ישראל דוד". הרבי מברך: "הנני בזה להביע ברכתי ברכת מזל טוב מזל טוב ושתהי' בשעה טובה ומוצלחת ויבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות. והוא וזוג' תי' ירוו מהם רוב נחת יהודי אמיתי חסידותי. בברכת מזל טוב מזל טוב".
אגרת דואר אוויר, נייר מכתבים רשמי. 30.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי קל.