כתב-יד, "שלוש מגילות שיר השירים ורות וקהלת, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ופרוש רש"י ז"ל". [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה נאה ומסודרת. ניקוד תחתון בנוסח המקרא, וניקוד עליון בתרגום. תיבות פתיחה מעוטרות בראש כל מגילה, בדיו שחורה ואדומה. במרכז כל מִפתח מופיע המקרא, וסביבו תרגום יונתן ופירוש רש"י. בסוף מגילת קהלת רשם הסופר: "אני הצעיר והנקלה הכותב המתאבק בעפר רגלי הסופרים משה בן יוסף בן דויד אללוי אלמכונה אלסרי הב"ה ימחול לי על כל מה שטעיתי...".
בדף האחרון רישום פטירה משנת תרצ"א.
[50] דף. חסר דף אחד (דף [2]). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, במספר דפים. רישומים וחתימות. מעטפת קרטון.

חמישה עשר ספרים וחוברות שנדפסו בעדן שבתימן, בשנות הת"ר:
• עשרת הדברות באל ערבי], [תפסי]ר אל עשר אל כלמאת [לרבי] אליעזר ברבי אלעזר זצ"ל, ועם סדר סיידנא משה ואהרן. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרנ"א 1891]. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• ספר מקור חיים, הלכות טרפות מאת רבי יחיא ב"ר יעקב צאלח מצנעא. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרנ"ג 1893]. כרוך עם: ספר פתח האהל, הלכות גיטין, עם הלכות קדושין וכתובות, מאת רבי יחיא עמוד. עדן, [תרנ"ד 1894]. בראש הכרך כרוכים מספר דפים בכתב-יד, עם ברכות הקידושין, פיוט לראש השנה, ועוד.
• ספר זכרון הנפש, קריאה ולימוד בבית הנפטר, לרבי יעקב (יעייבי) הכהן. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרנ"ג 1893]. שני עותקים.
• ספר פתח האהל, הלכות גיטין, עם הלכות קידושין וכתובות, מאת רבי יחיא עמוד. עדן, [תרנ"ד 1894]. שני עותקים. עותק אחד עם קרעים רבים. עותק שני עם רישומים רבים בדפי המגן האחוריים.
• ספר עלוי הנשמות, סדר קריאה ולימוד לעילוי נשמות הנפטרים, כפי מנהג קהילת עדן. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרס"ב 1902].
• ספר חופת חתנים, קובץ שירים ופיוטים, מאת רבי שלום שבזי. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרפ"ה 1925]. רישום בעלות בדף השער: "זכה וקנה זה הספר הצ' סאלם בלא"א מרי עואץ הי"ו...".
• ספר זמירות ישראל, פיוטים. עדן, דפוס ככסתן, [תרפ"ט 1929].
• ספר "אסתר המלכה בלשון ערב"י... מצאנו בכתיבת יד בתימן ומכונה להחכם... כמהר"ר יוסף אל טובראני". עדן, דפוס ככסתן, [תרפ"ט 1929]. חתימה בדף השער: "הצ' עואץ יעקב סלם ס"ט".
• קינות לתשעה באב, חבור רבי יהודה הלוי וראב"ע ז"ל, וקצת מנהגים והוספות כמנהג ק"ק עדן. עדן, דפוס ככסתן, תרפ"ט [1929].
• ספר שירים מובחרים, "מלוקטים מהרבה ספרים נחמדים וגם הוספנו שירים חדשים משירי הארץ...", בעריכת רבי מנצור יהודה אהרן עדני. עדן (תימן), [תרצ"ג 1933].
• ספר עלוי הנשמות, "כולל קריאה ולימוד אשר נוהגים פה עדן יע"א לאמרם לעלוי ולמנוחת הנשמות". עדן, דפוס ככסתן, [תרצ"ה 1935].
• תפילה מספר שער השמים לאומרה אחר הלמוד, עם סדר השכבה לאיש ולאשה. עדן, [תש"א 1941]. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
15 ספרים וחוברות. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
בכל הדורות לא התקיים דפוס עברי בתימן, ורוב ככל חיבוריהם של חכמי תימן היו נכתבים ומועתקים ביד. רק בשלהי המאה ה-19, בשנת תרנ"א, נוסד דפוס עברי בעיר עדן (עיר החוף של תימן שהיתה אז תחת שלטון בריטי), אך למעשה נדפסו בעדן בסביבות עשרים ספרים עבריים בלבד (ראה: יערי, הדפוס העברי בעדן, בתוך: הדפוס העברי בארצות המזרח, ירושלים תרצ"ז, עמ' 86-91. יערי מונה 13 כותרים שנדפסו בעדן).

מכתב בכתב יד, בחתימת השד"ר רבי אברהם שלמה זלמן צורף. ליוורנו, כ"ה מרחשוון ש' ירא"ת ה' [תרי"א 1850].
נשלח אל "הנגיד הישיש... כמוהר"ר שלמה בער הי"ו סאקריטרייא דע"ת פיזרא יע"א" [המזכיר של קהילת פיזרו]. על המכתב מופיעה חתימתו של "אברהם שלמה זלמן ס"ט שליח ציון ת"ו". בשולי המכתב הוסיף רבי אברהם שלמה זלמן מכתב נוסף, בכתב-ידו וחתימתו: "ואומר שלום לכבוד מעלת אהובי... כמו"ה ארי' יהודא מהזקנים הי"ו...".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף, מראשי קהילת "עדת הפרושים" תלמידי הגר"א בירושלים, מעשרת האשכנזים הראשונים שהתיישבו בירושלים. עלה לארץ בשנת תקע"א והצטרף אל קהילת הפרושים הקטנה בעיר צפת, בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנה לאחר בואו לצפת פרצה בגליל מגפה שהפילה חללים רבים, אז ברח מצפת ועלה לירושלים. [באותם ימים לא יכלו האשכנזים להתיישב בירושלים, בשל החובות הכבדים שהותירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה חסיד, ומפני שהערבים ראו בכל אשכנזי ערב לחוב זה. רבי אברהם שלמה זלמן ובני משפחתו היו אז מראשוני האשכנזים שבאו לירושלים והתיישבו בה בסתר. בשל הפחד מבעלי החובות הערביים נאלצו להתחפש וללבוש את בגדי הספרדים]. בהשפעתו של רבי אברהם שלמה זלמן עלה גם רבי מנחם מנדל משקלוב מצפת לירושלים, יחד עם תשע משפחות, וכך קם והתבסס הישוב האשכנזי של תלמידי הגר"א בירושלים. רבי אברהם שלמה זלמן היה אז מעמודי התווך של הקהילה ויד ימינו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בקשריו הטובים עם השלטון המקומי ועם הקונסולים של רוסיה ואוסטריה הצליח לבטל את החוב של העדה האשכנזית ולהשיג רישיון מהסולטן לחידוש בניית "חורבת רבי יהודה החסיד". באותם ימים יצא מספר פעמים כ"שליח ציון" לאסוף תרומות לטובת היישוב בארץ ישראל. פעילותו לשיקום "החורבה" הקימה עליו אויבים בקרב תושבי ירושלים הערבים, ולבסוף נרצח ע"י מספר ערבים שהכוהו בחרב. קדם לכך ניסיון התנקשות נוסף כאשר ערבי ירה לעברו אך החטיא את המטרה. רבי אברהם שלמה זלמן צורף מוזכר כיום כאחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל. בניו ונכדיו נקראו בשם המשפחה סלומון. אחד מנכדיו הוא ר' יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקוה.
לפנינו מכתב משליחותו של רבי אברהם שלמה זלמן בליוורנו, מראשית השנה שבה נרצח.
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול משליחת המכתב בדואר. מעבר לדף רישומי כתובת וחותמות דואר.

דף עם מפת המקומות באחד מבתי הכנסת בצפת. [צפת, שנות התר"נ בקירוב].
רשימות המקומות, עם שמות בעלי המקומות ושמות עשרות המתפללים הקבועים במקומות אלו. כפי הנראה מדובר בבית המדרש קאסוב בעיר, בו היה מתפלל רבי משה חר"ג (צייגער), שהיה הממונה של כולל ויזניץ-קאסוב.
הרשימה מפרטת את הבעלויות על מקומות שנקנו כדת וכדין, ואת החזקות על מקומות קבועים של מתפללים המשתמשים בבעלויות אחרות. למשל, בצד ארון הקודש [שבעיר צפת הוא בצד "דרום"] יושבים חשובי הקהל. מהם היושבים במקומות שבבעלותם, ומהם היושבים במקומות שבבעלות אחרים, או בבעלות ציבורית "של בית המדרש":
"ר"מ חר"ג – שלו; ישראל שמערליר – שלו; ר' שלום נאגליר – של ר' ליבער שו"ב; ר' אברהם מזאבליטוב – של ר' חיים מסקאלא; ר' צבי מנחם הגר – של ר' יהושע מסקאלא; ר' מרדכי מסלוטש – של ר' יעקב מראזינטאב; ר' דוד מברונדשיין – של ר' זונדיל; ר' חיים נחום ; של ר' צבי ווייסילבערג; ח' אסולי – של ביהמ"ד; ר' משה חר"ג – של ר' צבי קהת; ר' אפרים מנשה – של ר' שלמה מטאסט; ר' יעקב מנחם – של ב"ו [=בני וחתני?] שרה טעמי'; ר' יהושע נאגליר – שלו; ר' עזרא מבארשי' – של ר' הירש הערמאן; של ר' יאקיל מסאקלי'; ר' אברהם חיים מבארשי' – של ר' משה עזרא; ר' חיים צבי מסניטין – שלו; ר' משה צבי מנאדווערנ'; ר' דוד מבראדשין – שלו...".
דף כפול, כ-20.5X30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מעט קרעים. בדף השני רישומים שונים של חשבונות ומספרים, ורישומים בכמה שפות. חותמת עזבון ר' יוסף צבי גייגר (בצורת חתימת ידו).

תעודה גדולה וצבעונית, חלקה מודפסת בדיו סגולה וזהובה, ירושלים, דפוס הרי"ן לעווי [שנות התר"ס], עם איורי המקומות הקדושים בארץ ישראל, וחלקה כתוב בכתיבה קליגרפית נאה, בדיו זהובה ובדיו שחורה.
"נזר גבאות קודש" ל"ישיבת בר יוחאי – בבית מדרשו של ציון התנא האלוקי הרשב"י". בתעודה נכתב כי הממונים "מקנים [לגבאי] ד' אמות קרקע מנחלתנו הקדושה אשר קנינו במירון סמוך ונשען להציון הק' הנז'[כר]...". התעודה שלפנינו ריקה, לא נכתב בה שם הגבאי ולא חתומים גבאי הישיבה.
[1] דף גדול, 48 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. חותמת עזבון ר' יוסף צבי גייגר (בצורת חתימת ידו).