ספר "חבר מאמרים – משיחותיו של רבנו הגה"ח מרן ירוחם הלוי... בישיבה הקדושה דמיר בשנות תרצ"ד-תרצ"ה". וילנא, דפוס ד. קרינס, תרצ"ט [1939]. הדפסת סטנסיל.
כרך זה מאגד את מאמרי רבי ירוחם ליבוביץ ממיר. מצויים מספר עותקים בהם הגליון הראשון, עם השער וההקדמות, בדפוס רגיל, והדפים הבאים בהדפסת צילום של הדפסת הסטנסיל. בכרך שלפנינו גם הגליון הראשון נדפס בהדפסת סטנסיל, וגם כל הדפים נראים כמודפסים בהדפסת שכפול (סטנסיל) מקורית (יתכן שההדפסה בהכפלת סטנסיל, נעשתה בעותקים ספורים, שבאחד מהם השתמשו כהכנה לצורכי הדפוס). מאמרים אלו נדפסו שוב בשני החלקים הראשונים של סדרת "דעת חכמה ומוסר" שנדפסו בניו יורק, תשכ"ז-תשכ"ט.
[1], 6, תנ דף. דף רסו מופיע פעמיים. 26 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש. קרעים זעירים בשוליים. בדף אחד קרעים חסרים, עם פגיעה מזערית בטקסט. כריכה חדשה.

מכתב בכתב-ידו וחתימותיו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה. ראז'ינאי (ליטא), [תרמ"ו 1886].
המכתב נשלח לחתנו רבי צבי הירש הכהן וואלק, אשר כיהן באותה העת ברבנות העיירה קאפוליה. המכתב עוסק בעניינים פרטיים שונים. בין היתר, הוא כותב בתקוה: "...גם ליקירי עירו שי', אשר אבטח בכבודם ובאהבתם כי ימצאו דרכים מתוקנים איך לפלס נתיב בסילוק החובות אשר השתרגו עלו עליו, בעיר ההרס אשר החריבוה זרים וסוררים...". לאחר החתימה קטע נוסף (החתום שנית בסופו), בו הוא כותב לחתנו כי שלח את מכתבו לקאסווא "לשמח לב רעייתו בתי הרבנית תחי' לבשרה משלומו...". בתוך הדברים הוא כותב גם דרישת שלום ודברי הדרכה ל"נכדי היקר... מ' זלמן... ואשרי חלקך שזכית ללמוד מדודך הגאון שי' גם לשמשו, וכבר ארז"ל גדולה שימושו יותר כו', עשה אזנך כאפרכסת ותן לב לשמוע ולהבין וייטב לך כל ימי חייך, ושלומך ותורתך ישגא כנפשך ונפש זקנך הזקן החפץ לראות בניו ובני בניו לאוי"ט למודי ד' והוגי תורתו הק'...".
הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה – עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש.
חתנו, מקבל המכתב, הגאון רבי צבי הירש הכהן וואלק (תרט"ז-תרס"ז), מגדולי תלמידיו של ה"בית הלוי" בישיבתו בסלוצק. נישא לבתו מרת יוכבד. בתחילת דרכו שימש כרבה של קאפוליה. בשנת תרנ"ד (בהיותו בן ל"ח שנים בלבד) התמנה לרבנות העיר פינסק, על מקומו של הגאון הנודע רבי אלעזר משה הורביץ אב"ד פינסק. מבין כתביו הרבים, התפרסם ספרו הגדול "כתר כהונה" על הספרי, אשר נדפס שנים רבות לאחר פטירתו.
[1] דף (2 עמ'). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים, עם פגיעה מזערית בטקסט. סימני קיפול.

מכתב בחתימת ידו וחותמתו של הגאון רבי אברהם דובער כהנא-שפירא רבה של קובנה. קובנה, ניסן תרפ"ט [1929].
מכתב תודות וברכות לנדיב (עם ברכה לחג הפסח), שנשלח אל ר' משה יהודה פקטר מאמשטרדם. המכתב מודפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים רשמי של "כולל קאוונא", עם שורת ברכה וחתימה בכתב ידו וחתימתו של ה"דבר אברהם": "מברכו מקרב לב ומכבדו. אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד דק"ק קאוונא".
הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא (תרל"א-תש"ג), בעל ה"דבר אברהם" מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו, מצאצאי רבי חיים מוואלוז'ין, וחתנו של "הגדול ממינסק" רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן. תלמיד ישיבת וואלוז'ין. ספרו הלמדני "דבר אברהם", שחלקו הראשון נדפס לראשונה בשנת תרס"ו, הוציא לו שם עולם, וכבר בדורו פלפלו בדבריו גדולי הרבנים. שמו נודע כאחד המנהיגים הגדולים של יהדות ליטא. בשנת תרפ"ד השתתף במסע הרבנים המפורסם לארה"ב, יחד עם ה"כלי חמדה", הגראי"ה קוק והגרמ"מ עפשטיין. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ לצרכי רפואה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה עדיין שהה בשוויץ. ידידיו התחננו אליו כי יציל את נפשו ויישאר בשוויץ הנייטרלית, אך הוא עמד על דעתו לחזור לעירו קובנה, באמרו כי קברניט לא נוטש את הספינה בעת סערה. נפטר בגטו קובנה, ואלפי יהודים ליוו את מיטתו לקבורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדף ובקפליו.

מכתב בחתימת ידו וחותמתו של הגאון רבי יצחק אייזיק שער ראש ישיבת "כנסת ישראל". סלבודקה (פרבר קובנה, ליטא), ניסן תרצ"ד [1934].
מכתב מודפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים רשמי, מהחודשים הראשונים לכהונתו כראש הישיבה, לאחר פטירת ראש הישיבה רבי משה מרדכי עפשטיין בכסלו תרצ"ד. בכותרת נייר המכתבים מודפס: "יצחק אייזיק שער – ראש הישיבה דמתיבתא רבתא 'כנסת ישראל' – סלאבאדקא-קאוונא".
נשלח אל הנדיב ר' לוי פאקטער מאמשטרדם. במכתב מודה לו ראש הישיבה על העזרה בעבר, ומבקש ממנו להמשיך לפעול לטובת הישיבה ולעזור לשד"ר רבי יצחק ברוכסון ממנהלי הישיבה, שנסע למסע התרמה בחו"ל. רבי אייזיק כותב לו: כי "בשעה הרצינית הנוכחית, שקיום ישיבתנו הק'[דושה] בסכנת הרס וחורבן, ד' ירחם, נאלצים אנו מנהלי הישיבה המנצחים על עבודת הקודש פנימה, לצאת בעצמנו אל עמנו לבקש הצלתם בשביל קיום התורה".
בחתימת המכתב הוא מברכו: "ברֹב טובה ואושר, להיותו זוכה ומזכה מתוך הרוחה וגדולה... ויזכה לחג שמח וכשר בעונג נחת ונעימים. כברכת מכבדו... יצחק אייזיק שער".
רבי יצחק אייזיק שר (תרל"ה-תשי"ב), גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, ולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה"כולל" בקובנא וכר"מ בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת סלבודקה בבני ברק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי כ-30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת "חברון – כנסת ישראל". ירושלים, טבת תשי"ח [1958].
מכתב תודה על העברת תקציב ל"מוסד השכל" להוצאת ספרי עיון ומוסר. רבי יחזקאל כותב כי "פירות המוסד רבים ומועילים, כי התוינו לנו דרך להוציא את הספרים שהם יותר נחוצים בהלכה לבני הישיבות, ובמחשבה ומוסר לצעירינו בכלל, וההכנות להוצאתם ב"ה הולכים ומתקדמים, ואדוני יודע שדברים כאלה מתנהלים לאיטם, אם רוצים שיצאו מתוקנים...".
הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת "חברון" (תרמ"ט-תשכ"ט), מגדולי התורה והמוסר. תלמיד מקורב של ה"סבא מסלבודקה" רנ"צ פינקל, וחתן רבי משה מרדכי עפשטיין ראש ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. רבי יחזקאל היה ממקימי סניף הישיבה בעיר חברון בשנת תרפ"ה, ולאחר פטירת חותנו עמד עשרות שנים בראשות הישיבה שעברה לירושלים. מראשי "מועצת גדולי התורה", וממנהיגי הציבור התורני בארץ ישראל.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.