אוסף ספרי הספדים על רבי חיים הלוי מבריסק, השר משה מונטיפיורי, הברון שמעון וולף רוטשילד ועוד רבנים ונכבדים:
• ספר אגרא דהספידא, הספד על השר משה מונטיפיורי ועוד, מאת רבי אברהם אבלי כץ. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"ו 1886.
• ספר ציון לנפש יקרה, הספד על רבי אליעזר ליפמן אב"ד קוזניצא, מאת גיסו רבי אייזיק לייב אב"ד קוזניצא. ווילנה, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ג 1893.
• ספר שדה בוכים, הספד על הברון שמעון וולף רוטשילד, מאת שמעון ראבי מטורונטו. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרס"א [1901]. שני עותקים.
• ספר מספד בירושלים, הספדים על רבי מאיר רובנעס, מאת רבי יהונתן בנימין הלוי איש הורוויץ. ירושלים, דפוס אברהם משה לונץ, תרס"ט [1909].
• ספר קול נהי, הספד על רבי שמואל סלאנט, מאת יהודה ליב גורדון. ירושלים, דפוס האחים סלומון, תר"ע [1910].
• ספר צדיק לברכה, הספד על רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק, מאת רבי בן ציון אייזנשטט. ניו יורק, דפוס "אמנות", תרע"ט [1919].
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר מילי דהספידא, הספד על האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז, עם ביאור דרך הצדיקים בחיזוק היהדות ובהתנגדותם לכל התחדשות, מאת רבי יעקב יוסף שפירא מלונדון. לונדון, דפוס מ. שפירא, תרפ"ז [1927]. מהדורה יחידה, הספד ראשון שנדפס לאחר מותו של האדמו"ר.
הספד על האדמו"ר מוהרי"ד מבעלז, שנפטר בכ"ב בחשוון תרפ"ז. הספר שלפנינו ראה אור מספר שבועות לאחר פטירת האדמו"ר, כפי שמצוין בדף השער: " שמועה קרובה כי באה עתה, אשר בעונינו העצומים נצחו אראלים את המצוקים וכבה נר אלוקים בליל ש"ק פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון בשנת...".
חותמת המחבר, רבי יעקב יוסף שפירא, מופיעה מעבר לדף השער. רבי יעקב יוסף שפירא (תרס"ח-תשמ"ב; וונדר, גליציה ה, 501), יליד גליציה שהיגר ללונדון, וכיהן כרב קהל חסידים (בית כנסת ספרד). נודע כאדם מיוחס, וכצדיק וקדוש.
טו דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה, עם פגמים.

אוסף גדול הכולל 19 ספרי מעשיות יהודיות עממיות, סיפורי צדיקים וסיפורים חסידיים. הוצאות שונות, אירופה וארץ ישראל, תרמ"ג-תרצ"ג.
כלולים באוסף:
• ספר שבחי צדיקים (וורשא, תרמ"ג 1883); • מעשיות, פליאות נוראים ונפלאים (לבוב, תרמ"ג 1883) – חתימת ידו של רבי ישראל מרדכי ראבין [רובין]; • מעשיות נוראים ונפלאים (קראקא, תרנ"ו 1896); • מעשיות ושיחות צדיקים (וורשא, [תרנ"ח] 1898); • ספר נפלאות היהודי (פיעטרקוב, [תרס"ט] 1909); • ספר נפלאות בית הלוי (פיעטרקוב, תרע"א [1911]); • ספר מעשה צדיקים, עם דברי צדיקים (לובלין, [תרפ"ז] 1927); • ספורי נפלאות מגדולי ישראל (ירושלים, [תרצ"ג 1933]); • ועוד.
19 ספרים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר עבודת הלוי, דרושי חסידות על התורה וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה, "האחד המיוחד שבתלמידי רבינו הגדול... מוה' שניאור זלמן נ"ע זיע"א אשר יצק מים על ידו שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו וכל רז לא אניס לי' וכל דמיטמרן אתגליין לי'". [לבוב]-וורשא, [תר"ב-תרכ"ו] [1842]-1866. מהדורה ראשונה. ארבעה חלקים בארבעה כרכים.
חלק ראשון, עם דרושים על ספרים בראשית-ויקרא והפטרות, חלק שני, עם ליקוטי אגרות, הקדמות, ביאורים ושו"ת, חלק שלישי על ספר במדבר וחג השבועות, וחלק רביעי על ספר דברים ודרושים על המועדים.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), גדול תלמידיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו וליד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים.
כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, והתבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין רבי אהרן לבין האדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, ובראשם רבי אברהם שיינעס חתנו של האדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.
בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ארבעה חלקים בארבעה כרכים: חלק ראשון (בראשית-ויקרא): [2], צג, [1]; עו; נו דף. חלק שני (לקוטים שונים): [1], לה, [2], מה-קו דף. חלק שלישי (במדבר): [2], כט, כט-לא, לג-עו דף. חלק רביעי (דברים): [2], סב; יח, [4] דף.
24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. חותמות בחלק מהכרכים. סימני עש קלים בחלק הרביעי. כריכות עור חדשות, אחידות.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשט"ז [1956].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' דוד פרקוביץ בלונדון: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הגה"ח ר' דוד ב"ר אברהם ישעיהו פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים. מחשובי חסידי האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ. לאחר הסתלקות רבו התקרב אל האדמו"ר בעל ה"חלקת יהושע" מביאלא רבי יחיאל יהושע רבינוביץ. נודע כבעל שמועה וכבעל מנגן. התגורר מספר שנים בלונדון, שם זכה לשמש את רבי יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם". בשנות השואה סייע (יחד עם רבו האדמו"ר ממודז'יץ ובשיתוף פעולה עם האדמו"ר הריי"ץ) בהצלתם של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגוריי. עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"רי חב"ד; היה ממתפללי בית המדרש ובית כנסת חב"ד בשכונת "בית ישראל" בירושלים, ונהג להשתתף בשיעורי חסידות ובהתוועדויות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.