ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרל"א 1871. מהדורה שניה.
חתימות בשולי דף כג/2, ובשולי דף לה/2; כפי הנראה, חתימות ידו של חסיד חב"ד רבי הלל חייקין (רבינוביץ) (תרל"ב-תרצ"ב), מחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"ץ, מעסקני הקהילה החב"דית בירושלים, שד"ר של כולל חב"ד בארץ הקודש, ומייסד ומנהל כולל ללימוד החסידות בירושלים.
בעותק שלפנינו נדפסו רשימות "מתנדבים בקניית הספר" על פני [2] דפים בסופו בלבד (במקום בשלושה כפי שמופיע בחלק מהעותקים), ראו: מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000139540).
על-פי מפעל הביבליוגרפיה תוקנה מהדורה זו לפי הגהותיו של רבי יוסף שפירא, שהופיעו בהוצאה הראשונה (לבוב, תרכ"ה) בשולי העמודים. הביאורים נותרו במקומם, אך הליקוטים, והשו"ת נשמטו.

ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו הסכמות שושלת אדמו"רי טשרנוביל, רבי יצחק יהודה ספרין מקאמרנא, ועוד.
הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).
[1], ג, פב, [2] דף. חסר דף השער הראשון. דף יג ודף טו נכרכו שלא במקומם. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים בסוף הכרך. סימני עש זעירים. חיתוך דפים קרוב לשוליים, עם פגיעה קלה בכותרות בדפים אחדים. כריכה חדשה.

ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה.
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[4], 312, [2] עמ'. חסרים 5 דפים: דף השער הראשון, עמ' 313-316, וכן [3] עמ' בסוף. 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים גדולים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים. קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות של רצועות נייר דבק עבות (בדף האחרון הודבק כל חלקו האחורי של הדף בנייר דבק). קרע חסר בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר. כריכה חדשה.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [3], הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].

ספר רגל ישרה, ערכים בקבלה על פי סדר הא-ב, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל ה"בני יששכר". לבוב, דפוס Michael F. Poremba, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.
ספר רגל ישרה, לרבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, מבאר מושגי יסוד בקבלה, בסוד ובחסידות.
מז, [5] דף. 23.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש זעירים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. קרע חסר קטן בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של הדף. כריכה חדשה.

שתי מהדורות של ספר בן פורת יוסף, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, תלמידו המובהק של הבעש"ט ז"ל ומפיץ תורתו; בסוף הספרים מובאת אגרת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו, רבי גרשון מקיטוב. שתי המהדורות נדפסו בלבוב (לעמבערג):
1. ספר בן פורת יוסף. לבוב, דפוס Loebl Balaban, [תר"ח 1848] (ללא פרט השנה; נדפס במקור יחד עם ספר "ישמח לב" ועליו נרשמה שנת הדפוס).
[79], ג-י, יג-כד, [5] דף (חסרים דפים יא-יב; דפים יג-יד נכרכו פעמיים). 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים מעטים. קרעים קטנים חסרים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
2. ספר בן פורת יוסף. לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו 1866.
קו דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים, בהם קרעים חסרים (ללא פגיעה בטקסט). חותמות. כריכה חדשה.

ספר אמונת ישראל, על התורה ומועדים, וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק. וורשא, דפוס אברהם יצחק האלטער, [תרע"ז] 1917. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק (תרל"ד-תש"ב, אנצי' לחסידות ב', עמ' תקעח-תקעט), נכד האדמו"רים רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק ורבי יצחק מבוהוש. חתן האדמו"ר רבי אשר מסטולין. לאחר פטירת סבו האדמו"ר מגרודז'יסק בשנת תרנ"ב, נתמנה למלא את מקומו בהיותו בן 18. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשא והנהיג שם חצר חסידית גדולה. בתקופת השואה, שהה בגטו וורשא והמשיך שם בהנהגת החסידים. מקורביו ניסו להצילו וסידרו לו מסמכים מתאימים, אך הוא סירב לעזוב את חסידיו. נספה במחנה ההשמדה טרבלינקה, הי"ד.
בדף השער, חותמת רבי "חיים אלטר פריעדמאן" (רב קהילה בניו-יורק).
[4], 114-4, [1], 118-208 עמ'. 24 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. דפים מנותקים. כריכה ישנה, מנותקת, ללא שדרה.