מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
- book (174) Apply book filter
- ספרי (128) Apply ספרי filter
- print (81) Apply print filter
- letter (74) Apply letter filter
- יהדות (69) Apply יהדות filter
- חסידות (58) Apply חסידות filter
- jewish (55) Apply jewish filter
- דפוסי (53) Apply דפוסי filter
- דפוס (51) Apply דפוס filter
- מכתבים (43) Apply מכתבים filter
- chassid (43) Apply chassid filter
- matter (39) Apply matter filter
- יד (37) Apply יד filter
- ישראל (37) Apply ישראל filter
- manuscript (37) Apply manuscript filter
- רוסיה (34) Apply רוסיה filter
- כתבי (33) Apply כתבי filter
- קבלה (33) Apply קבלה filter
- document (31) Apply document filter
- ספרים (30) Apply ספרים filter
- עם (30) Apply עם filter
- שנות (27) Apply שנות filter
- מסמכים (27) Apply מסמכים filter
- והת (27) Apply והת filter
- ודברי (27) Apply ודברי filter
- art (27) Apply art filter
- centuri (27) Apply centuri filter
- th (27) Apply th filter
- jewri (26) Apply jewri filter
- germani (24) Apply germani filter
- ומכתבים (22) Apply ומכתבים filter
- poland (22) Apply poland filter
- ביוגרפיה (20) Apply ביוגרפיה filter
- יסוד (20) Apply יסוד filter
- וספרים (20) Apply וספרים filter
- והתר (20) Apply והתר filter
- התק (20) Apply התק filter
- הת (20) Apply הת filter
- שונים (20) Apply שונים filter
- הת', (20) Apply הת', filter
- הת"ק (20) Apply הת"ק filter
- והת"ר (20) Apply והת"ר filter
- 18 (20) Apply 18 filter
- 18th-19th (20) Apply 18th-19th filter
- 19 (20) Apply 19 filter
- biographi (20) Apply biographi filter
- classic (20) Apply classic filter
- miscellanea (20) Apply miscellanea filter
- work (20) Apply work filter
- works, (20) Apply works, filter
מהדורה שניה, עם ההסכמות שניתנו במהדורה הראשונה (קוריץ, תק"ע) מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, האוהב ישראל מאפטא, ה"באר מים חיים", ואחרים. בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
ספר דגל מחנה אפרים הוא מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשונים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות הדגישו את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט" ואת העובדה שהספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
[2], מא; מז [צ"ל מו] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. עקבות רטיבות קלים, עם מעט סימני עובש. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, רובם משוקמים במילוי נייר, מקצתם משוקמים בנייר דבק. קרע חסר בדף השער, עם פגיעה בטקסט משני צדי הדף, משוקם בהדבקת נייר (עם השלמה בצילום). כריכת עור חדשה.
ראה: וינר, קהלת משה, עמ' 281, מס’ 2310; מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000176992 (על פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה, ייתכן כי הספר נדפס בזולקווא בשנת ת"ר בערך, בהתבסס על הדמיון בינו לבין הספר בני יששכר שנדפס בזולקווא תר"ו).
מהדורה שלישית, עם ההסכמות שניתנו במהדורה הראשונה (קוריץ, תק"ע) מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, האוהב ישראל מאפטא, ה"באר מים חיים", ואחרים. בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
בדף השער ובדף האחרון, חותמת דיו של המקובל הירושלמי רבי חיים יהודא ליב אוירבך (תרמ"ז-תשי"ד; מצאצאי ה"תולדות יעקב יוסף" תלמיד הבעש"ט); חתימה בכתב יד בדף השער: "יעקב יצחק"; וחתימה בראש דף ו' ודף ח: "יוסף חיים".
ספר דגל מחנה אפרים הוא מספרי החסידות המוקדמים. ספר זה הוא מן המקורות הראשונים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות הדגישו את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט" ואת העובדה שהספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
הדפים הבלתי ממוספרים נדפסו באותיות קטנות יותר.
[2], כח, [37], א-ב, [6] דף. 24.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט ובכותרות מספר דפים. כריכה חדשה.
לדעת וינוגרד-רוזנפלד הספר נדפס בשנות התק"צ בערך. על פי מפעל הביבליוגרפיה הספר נדפס בשנת תר"ה בערך. ראה: מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 0176993; ווכשטיין, מנחת שלמה, א, רשומה מס' 668.
בעותק שלפנינו נוספו שני דפי הסכמות, עם הסכמות רבות, המופיעות במקור בספר יסוד האמונה (לאותו המחבר, שנדפס באותה השנה), שנחשב לחלקו הראשון של הספר שלפנינו, ונדפסו כאן בנוסח זהה אך בטיפוגרפיה מעט שונה מאשר בספר יסוד האמונה.
בסוף הספר נוספו [4] דפים של "לוח הטעות מחלק ראשון", עם תיקוני טעויות לספר יסוד האמונה. דפים אלו אינם ידועים ביבליוגרפית ואינם מופיעים בספר יסוד האמונה.
המחבר, רבי ברוך מקוסוב (נפטר תקמ"ב, אנצי' לחסידות, א, עמ' שפא-שפג), כיהן כמגיד מישרים בקוסוב. נודע כפה מפיק מרגליות ובכח הסברתו המיוחד בביאור מושגים מופשטים בקבלה וביסודות האמונה. בספריו הוא מביא ביאורים ויסודות מאת הבעש"ט והמגיד ממזריטש, ומתלמידיהם.
בספר מבאר המחבר מושגים רבים בתורת הקבלה, בצורה יסודית, ובשפה שווה לכל נפש, על פי דרכו ושיטתו של המקובל רבי יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים" (נדפס לראשונה באמשטרדם תצ"ו). הספר שלפנינו הוא כמעין המשך לספר "שומר אמונים". חלקו הגדול בנוי בצורת ויכוח (בדומה למבנה הספר "שומר אמונים").
[4], ה-ו, רב, [4] דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני דיו כהים בדף השער. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה.
בשער דפוסת מזויפת "דפוס ישראל מדפיס ווילנא".
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.
חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים וקבלת רבי ישראל סרוג, משולבים עם כתבי האר"י ועם יסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".
בסוף הספר נוספה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים. על "ליקוטים" אלו כתב האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא בספרו "נתיב מצותיך": "מה שנדפס בסוף ספר נר ישראל, ליקוטים... והדפיסו שם דבר שקר משמו [בסעיף כג], ולא יצאו דברים אלו מפיו הקדוש [של רבי פנחס]... ואיזה ליצן הדפיס דברים של הבל".
[2], כד דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (מעטים משוקמים בהדבקות נייר דבק). חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. [ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. עותק חסר ופגום]. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם "אוהב ישראל", "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו, וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
כרוך עם:
• ספר עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות והמועדים מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ. לבוב, דפוס יעקב משולם עהרענפרייז, תרל"ה 1875.
• ספר עבודת ישראל על מסכת אבות, וחידושי הלכות, מאת רבי ישראל הושפטיין – המגיד מקוז'ניץ. לבוב, דפוס יעקב עהרענפרייז, תרל"ה [1875].
שלושת הספרים בכרך אחד. אוהב ישראל: ב-קיז דף. חסרים שני הדפים הראשונים (כולל דף השער). עבודת ישראל על התורה: פז דף. עבודת ישראל על מסכת אבות: [1], לב, לד-לה דף. חסר דף לג. 22 ס"מ. ספר אוהב ישראל במצב כללי בינוני, דפים ראשונים ומספר דפים נוספים במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט. במספר דפים סימני עש קשים עם פגיעות רבות בטקסט. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי מספר דפים, לעתים על הטקסט. שני הספרים האחרים נדפסו על נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה ישנה.
המחבר, הצדיק רבי ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ז-תקע"ה, אנצ' לחסידות ב', עמ' תקמב-תקמח), מגדולי האדמו"רי"ם ומפיצי החסידות בפולין.
ספרו המפורסם עבודת ישראל שלפנינו לא נדפס בחייו, אך נודע כספרו העיקרי וכאחד מספרי החסידות החשובים שזכה למהדורות רבות. גדולי החסידות שבחו את גודל קדושת הספר ומחברו. כך לדוגמה, כותב הגה"ק בעל "אריה דבי עילאי" בהסכמתו לספר: "מי יתן איפוא, דבריו אשר כאש בערו... אשר ילהיבו לב הקורא כלפידים וכיקוד אש תיקד בקרב שומעם". הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זצוק"ל אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים".
[4], 180, 182-179, 186-185 עמ'. חסר דף אחד (עמ' 184-183). 22 ס"מ בקירוב. נייר כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בשולי הדפים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. הדבקות נייר בשולי מספר דפים, על הטקסט. כריכה חדשה.
בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב. על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (פענוח התוארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו, ומשמעותם, נידונו באריכות בספרות המחקר).
שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד, חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. קונטרס "אוצרות חיים" שנמצא במקור בסוף החלק השני, ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל, חסר בעותק שלפנינו. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.
חותמות: "פנחס ברזאזע ממאקאווי".
84; 124 עמ'. ללא עמ' 125-151 של קונטרס "אוצרות חיים", שנמצא במקור עם דף שער נפרד. 32.5 ס"מ. שני שערים לכל חלק. דף ג נכרך בטעות אחרי דף ד. חלק מנוסח דף השער הראשון נדפס בדיו אדומה. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. במספר דפים כתמים גדולים. כריכה חדשה.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש.
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
[2], קנח דף. 37.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות קשים, עם סימני עובש. מריחות דיו בכמה דפים. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
האדמו"ר מקומרנא חיבר שלושה פירושים על המשניות, הכוללים ביאורים ורמזים למשנה ולהלכותיה על פי סודות הקבלה: פירוש "עצי עדן" המקיף כמעט את כל ששת סדרי המשנה (מסתיים באמצע מסכת "אהלות") וכולל תמצות מקוצר של מפרשי המשנה (מחולק לשני ביאורים: "עץ החיים", ו"עץ הדעת" בסוף המסכת על פי תורת הסוד); ושני פירושים נוספים לסדרי זרעים וטהרות – פירוש "מעשה ארג" על התלמוד ירושלמי והתוספתא הקשורים במשנה, ופירוש "פני זקן" שבו מופיעות המסקנות ההלכתיות של המשנה על פי דעת הרמב"ם.
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), הרב מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסאמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
ארבעה כרכים. זרעים: [5], צז; כו; צב, [1] דף. מועד: [1], נט, סא-קמב, [1] דף. נזיקין: ד, ז-יד, יז-קמד, קג-קד, קמה-קפד, [3] דף. חסר דף השער. לאחר דף קמד נכרכו שני דפים (קג-קד) מסדר קדשים. [3] דף בסוף, עם פרק ו' במסכת אבות (עם פירוש רש"י ופירוש נוצר חסד), ממהדורה אחרת. קדשים: [1], צד; מג דף. 27-29 ס"מ. מרבית הדפים בכרך הראשון והשני במצב טוב-בינוני. שני הכרכים האחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (כולל בחלק מדפי השער). סימני עש רבים, בלאי רב וקמטים בכרך קדשים. קרעים חסרים גדולים עם פגיעה בטקסט בשני הדפים האחרונים בכרך קדשים. הדבקות נייר לחיזוק. כריכות חדשות.
המהדורה הראשונה הופיעה בשתי הוצאות, עם הבדלים קלים ביניהן. הוצאה ראשונה נדפסה בשנת תרכ"א, ובדפי השער שלה מופיע סמל המדפיסים. הוצאה שניה הופיעה בשנת תרכ"ב, והורכבה מטפסים שנדפסו בהוצאה הראשונה, עם דפי שער חדשים, בהם לא מופיע סמל המדפיסים.
עם הקדמות המוציאים לאור של מהדורה שניה זו, ומכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, בו כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "... ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
חומשי "היכל הברכה" למהרי"א מקאמרנא, מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. וחביבוּת מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, הרש"ב מליובאוויטש ועוד).
5 כרכים. 31 ס"מ. מצב טוב. נייר עבה, בהיר ואיכותי. חותמות. כריכות חדשות, אחידות. כתמים קלים על חלק מהכריכות.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך דברים נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
חמישה כרכים. בראשית: קטז דף. חסר דף השער ודף אחרון. שמות: צ דף. סדר דפים משובש במיוחד (דפים רבים כרוכים שלא במקומם). ויקרא: מב דף. במדבר: מט דף. חסר דף השער. דברים: עב דף. חסר [1] דף אחרון. 23.5-24.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, בינוני עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר (בכרך שמות וכרך ויקרא סימני עש רבים וקשים בחלק מהדפים, עם פגיעות רבות בטקסט, שני הכרכים עברו שיקום באופן מקצועי). קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר. כריכות חדשות (אינן אחידות).
העותק של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בשער ובדפים נוספים חותמות רבות שלו: "חיים מאיר יחיאל שפירא"; "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)".
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
[2], עד דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.