כתב-יד, ספר גורלות המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא. [כתיבה אשכנזית, המאה ה-19 בקירוב].
בשער כתב-היד נרשם: "ספר גורלות שמצאנו וראינו כתבים מכתי' יד הרב הגאון מוהר"ר אברהם אבן עזרא ז"ל שואל כענין משיב כהלכה מאת ה' ישא ברכה". בהמשך גם סדר מזלות "חזון הנביאים".
בדף השער רישום בעלות: "זה הספר שייך לר' מתתי' נפתלי [...?] הי"ו".
[9] דף. חסר בסופו מספר דפים. 14.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי הדפים. דפים מנותקים. רישומים. כריכה ישנה, חסרה ברובה (לפנינו רק החלק הקדמי).

מכתב ארוך (2 עמ' בכתב יד) מ"חברת מחזיקי תורה דפק"ק דעעש". דעעש, [טבת] תרפ"ו [דצמבר 1925].
נייר מכתבים רשמי, עם תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה בדעעש עם רבניהם. נשלח אל הנדיבים מר פאקטער ושותפו מר לעגארד מאמשטרדם, אודות שליחות שד"ר החברה ר' יצחק קראפפער שנסע למגבית בהולנד למען החברה, עבור "התלמידים הלומדים בחברתינו, אשר מספרם עולה יותר משני מאות... רובם המה מבני עניים ויתמי מלחמה אשר הקדישו א"ע [את עצמם] לתורה ויראה...". חתומים בכתב ידם: "הק' אברהם יוסף ווערצבערגר – סופר החברה"; "הק' אלכסנדר ווערצבערגער – גבאי החברה"; ו"הק' אברהם קאפפעל – סוכן החברה".
כפי הנראה מדובר בישיבתו של רב העיר האדמו"ר רבי יחזקאל פנט, וכמנהג אותם הימים בהונגריה, היתה ההחזקה הכלכלית של הישיבה ביד הבחורים גבאי "חברת מחזיקי תורה" (ראה חומר מצורף). בשנת תרפ"ו גדלה הישיבה ליותר מ-200 תלמידים, ונוסדה "המנזה" [מסעדה לבחורי הישיבה]. באותה תקופה עמדה הישיבה תחת הנהלת בנו רבי יעקב אלימלך פנט וחתנו רבי יוסף משה מייזלס.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כ- 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדף ובקפליו.

כתב-יד, טיוטות למהדורות מדעיות של פרקי דרבי אליעזר ואבות דרבי נתן, עם מבוא לאדר"נ, מאת רבי חיים מאיר הורוויץ. [פרנקפורט, תר"מ 1880 בקירוב].
הכרך מכיל חלקים של מהדורות מדעיות לשני חיבורים – פרקי דרבי אליעזר ואבות דרבי נתן, עם מקבילות ושינויי נוסחאות, כולל מבוא מדעי (לא שלם) לאבות דרבי נתן. שני החיבורים כתובים משני צדי הכרך, הפוכים זה מזה.
א. בצדו האחד של הכרך מופיעה טיוטה למהדורה מדעית של פרקי דרבי אליעזר. במרכז הדפים הועתק נוסח המדרש (עד קרוב לסוף פרק כא, מתוך נד פרקים). סביבו הושארו שוליים רחבים לכתיבת אפראט נוסחאות ופירוש, אך בפועל לא נכתב כלום בשוליים, למעט מראי מקומות, פירוש הבדרשי והגהות הגר"א, במקומות ספורים.
[מצורף גם דף שהוא ככל הנראה מהעתקה מוקדמת יותר, שבו עמוד ראשון של פרקי ר"א עם אפראט ופירוש, כשלצידם 'מראה המקום', במתכונת מסורת הש"ס על התלמוד. מאחורה העתקת העמוד השני כשלצידו רק תחילת ההערות.]
בשער החיבור נרשם: "ספר משנת רבי אליעזר חלק ג, מכיל ברייתא דרבי אליעזר או פרקי רבי אליעזר בן הורקנוס... מוגהת על פי חמש עשרה כתבי יד יקרים וישנים... ונלוו לה פירושים והגהות מגדולי חכמי ישראל המפורסמים אשר עודם בכתב יד... פירוש רבינו יהודה בן נסים בלשון עברית... בלשון ערבית... ביאור רבינו ידעיה הפניני בדרשי; הגהות הגאון הגדול ר' יעקב עמדן יעב"ץ; הגהות המיוחסות להגר"א... שינוי נוסחאות... בשנת לכבוד רבי אליעזר הגדול לפ"ק [-תר"מ]". תאריך זהה עולה גם מהרישום בדף הפורזץ: "התחלתי בעז"ה ליל מוצש"ק א' דר"ח אייר תר"מ לפ"ק חיים מאיר הורוויץ הלוי".
בתחילת ספרו בית נכות (שנת תרמ"א) כותב רח"מ שחיבורו 'משנת רבי אליעזר' על פרקי ר"א ייצא לאור בקרוב. אפשר שהוא אכן השלים את החיבור ולפנינו רק התחלה של העתקה לצורך הדפוס, שלא הושלמה. בשנת תרמ"ט קיבל רח"מ הסכמה לספר מאת רבו הנצי"ב המכנה אותו "ש"ב הרב המופלג הבקי חוקר ובלשן גדול י"א מ' חיים מאיר הלוי הורוויץ נ"י, הרבה יגע... מהראוי לעזרו להוציא דברו על פני דורו, ויהא רעווא דיתקבל" (אגרות הנצי"ב מוולאזין, א, סי' קצה, עמ' רפט-רצ). החיבור אמנם לא ראה את אור הדפוס, אך חוקרים עשו שימוש בכתב-היד. כך למשל כותב מיכאל היגער כי הוא העתיק מפרקי ר"א בכתב-יד רח"מ הורוויץ משנת תרל"ט, אך לא מדובר על כתב-היד שלפנינו (מ' היגער, 'פרקי ר' אליעזר', חורב, ח [טו-טז], אלול תש"ד, עמ' 82). בנוסף, לפני כיובל שנים (ירושלים תשל"ב) פורסם צילום מעותק פרטי של רח"מ, שבו רשם על גבי פרקי דרבי אליעזר, דפוס ונציה ש"ד, מאות חילופי נוסח מכתבי-יד שונים, אלא שבעותק זה לא פירט רח"מ את זהותם של כתבי היד מהם הביא את החילופים, והשימוש במהדורה זו מסורבל וקשה לקריאה (סקירה על מהדורה זו ראה: א' טרייטל, פרקי דר' אליעזר: נוסח, עריכה ודוגמת סינופסיס של כתבי היד, עבודת ד"ר, ירושלים תש"ע, עמ' 4). מתוך המהדורות שלפנינו ומהדורת הצילום תשל"ב, עולה כי רח"מ כתב את מהדורתו, או למצער התחיל בכתיבה, לפחות שלוש פעמים, ולפחות שתיים מהן בשנת תר"מ.
ב. בצדו השני של כתב היד, טיוטת מהדורה לאבות דר' נתן, הכוללת מספר פרקים מאדר"נ (נוסחא ב') ולצידם מדורי "שינויי נוסחאות" ו"פירוש מלות זרות וקשות", באופן מקוטע וחלקי.
בהמשך מופיע מבוא מדעי לאדר"ן בשם "משנת רבי נתן" – חלק ראשון "על דבר מסכת אבות דרבי נתן המצוי בידינו בדפוס", וחלק שני "ע"ד אבות דרבי נתן נוסחא אחרת בכת"י", בו הוא מאפיין את החיבור ומציג את רשימת הנוסחאות מכתבי-יד ומדפוסים שונים.
עד לזמנו, לא הובאה בדפוס נוסחא ב' של אדר"ן, אך באותן שנים בהן ישב הורוויץ בפרנקפורט וחקר את נוסחאות אדר"ן, ישב חוקר הגניזה שניאור זלמן שכטר באנגליה ושקד על מהדורה לשתי הנוסחאות של אדר"ן. חיבורו נדפס בווינה בשנת תרמ"ז. כפי הנראה לא ידעו השניים זה על מלאכתו של זה. יתכן כי לאחר שגילה הורוויץ ששכטר הדפיס את חיבורו, וויתר על הדפסת עבודתו. מהשוואה מהירה בין המהדורות, נראה שמהדורת הורוויץ מכילה יותר שינויי נוסחאות.
כתב-היד מכיל טיוטות נוספות, ביניהן: עמוד אחד עם פירוש רבינו עובדיה מספורנו למסכת אבות, ממנו מופיעה רק ההקדמה; שני עמודים בגרמנית המתארים את הספרים החיצוניים למקרא.
לכתב היד מצורפת גלויה בגרמנית משנת 1889 בנוגע למשלוח ספרים, וכן טיוטת מכתב משנת תרמ"ד (התחלה בלבד, ללא שמות וללא עצם העניין).
רבי חיים מאיר הורוויץ (תרט"ו?-תרס"ה), נולד בפינסק ולמד בנערותו בישיבת וולאזין, אצל הנצי"ב. בהמשך למד בבית המדרש לרבנים בברלין אצל רבי עזריאל הילדסהיימר, שם למד שפות עתיקות ורכש הבנה בפענוח כתבי-יד ובההדרת חיבורים. נישא לחיה בת רבי משה סג"ל לנדאו, נין בעל ה"נודע ביהודה". השתקע בפרנקפורט דמיין, בה פתח עסק למסחר ספרים, ושקד על ההדרת חיבורים עתיקים מחז"ל ומגאונים וראשונים, ביניהם "קבץ מדרשים קטנים", "בית עקד האגדות", "תוספתא עתיקתא" ועוד. ידיעותיו הרבות בכתבי-יד ובספרות התורנית הביאו את שמו למרחוק, והוא קיים קשרים עם גדולי חוקרי כתבי-היד של המאה ה-19, ביניהם רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, ר' שלמה בובר, אברהם ברלינר, א"א הרכבי, אברהם נויבאואר ועוד רבים (תולדותיו בקצרה אצל ב"צ אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, ו, עמ' 26).
[58] דפים כתובים (ועוד 20 דף ריקים). 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי דיו ספורים, ללא פגיעה בטקסט. מספר דפים רופפים בחיבורים, ודף אחד מנותק מהכריכה. חתך חסר באחד הדפים. מצורפים שני דפים וגלויה, בגודל ומצב משתנים.