כתב-יד, "ערבית ללילות א' וב' של פסח כמנהג כנסת ההיכל יע"א". [רומא, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-יד נאה עם סדר ערבית (עד תפילת העמידה) ללילות פסח, כמנהג "כנסת ההיכל" ברומא. בברכות קריאת שמע משולבים הפיוטים "ליל שמורים אותו א'ל חצה" ו"פסח אכלו פחוזים". פיוטים אלו נאמרו בליל ראשון של פסח בקהילות אשכנז, ומופיעים גם במחזורי איטליה, רומניא ואף בכמה קטעי גניזה.
בית הכנסת "כנסת ההיכל" הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ברומא, והוא שימש את וותיקי התושבים המקומיים, לצד מספר בתי כנסת ששימשו את יוצאי ומגורשי ספרד, צרפת, אשכנז וסיציליה. לפי מסורת מקומית, בית הכנסת זה נבנה כבר בזמן בית שני ונקרא "כנסת ההיכל" על שם ההיכל שבירושלים (רבי ישראל משה חזן, שו"ת כרך של רומי, סי' ג; א' ברלינר, דברי ימי היהודים ברומה, א, עמ' 28). כמה ממנהגי "כנסת ההיכל" לחג הסוכות מופיעים גם במחזור הידוע – מחזור כל השנה כפי מנהג ק"ק איטאלייאני, ליוורנו תרט"ז (חלק ב, דפים קעה ע"א, קעח ע"ב).
בראשית המאה ה-16 פעלו ברומא כעשרה בתי כנסת של איטליאנים, ספרדים, סיציליאנים, צרפתים ואשכנזים. בעקבות גזירה של פאולוס ה-4, משנת 1555, לפיה אסור ליהודים להחזיק יותר מבית כנסת אחד, הושגה בשנת 1566 פשרה לפיה ירוכזו שישה בתי כנסת בבניין אחד ובחדרים נפרדים. ברחבת 'שוק היהודים' נבחר לשם כך בניין גדול. באמצע המאה ה-17 נותרו בו חמשה בתי כנסת: כנסת ההיכל (Scuola Tempio), המכובד ביותר ששימש את וותיקי התושבים; כנסת קאסטיליאני, של מגורשי ספרד יוצאי קסטיליה; כנסת קאטאלאני-אראגונזי, למגורשי ספרד יוצאי קטלוניה ואראגון; כנסת ציציליאני, למגורשי סיציליה; כנסת יראי ה', ליהודים איטלקים שהגיעו כנראה מחוץ לרומא. החלוקה בין בתי הכנסת לא הייתה קשיחה, נמצאו אנשים ממוצא שונה באותו בית הכנסת, וגם נוסח התפילה לא היה בהכרח הנוסח שנהג בקהילות המקור. המבנה ניזוק בשריפה בשנת 1893 ונהרס כמה שנים לאחר מכן (א' פישוף, 'אדריכלות בתי-הכנסת באיטליה', פעמים, ח, תשמ"א, עמ' 5-6).
[6] דף (שני דפים ראשונים ריקים) 16 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים.

שני לוחות מודפסים לתלייה על קיר, [איטליה? המאה ה-18-19?]:
1. דף שיר מודפס, לכבוד סיום כתיבת ספר תורה והכנסתו לבית הכנסת: "אברך את ה' אשר יעצני, וברחמיו וברוב חסדיו עזרני, והחייני וקיימני, ולזמן הזה הגיעני, לכתוב ספר תורת ה' תמימה [...] ולהוליכו ולהביאו בששון ובשמחה בהיכלו [...]".
במרכז הלוח, שיר ארוך, חרוז ושקול; בראש הלוח איור מלאך מכונף (חיתוך עץ) התוקע בכלי נשיפה.
נדפס ללא ציון מקום הדפוס והשנה [המאה ה-18?].
על פי מספור הבתים וקרע משוקם במרכז הדף, נראה כי חסרים 9 בתים (ד-יב) מן השיר.
35.5X25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים במילוי נייר – הדף נקרע לשניים והודבק מחדש, עם פגיעה בטקסט ובאיור. רישומים וסימונים בעט, בפנים ובגב.
2. לוח מודפס עם סדר הדלקת נרות חנוכה: הברכות, "הנרות הללו", ופרק ל' מתהלים. הטקסט נתון במסגרת מעוטרת. מתוארך לשנת [תרי"ז 1857].
44X31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרע קטן בשוליים.

Lopez compounding to poyson the Queen ["לופז קושר קשר להרעיל את המלכה"], תחריט מתוך הספר A Thankfull Remembrance of Gods Mercy. [לונדון, 1627].
התחריט, מעשה ידי Friedrich von Hulsen, מתאר את העלילה נגד הרופא רודריגו לופז. לופז (1525–1594) נולד למשפחת אנוסים בפורטוגל והגיע ללונדון בשנת 1559. בשנת 1581 מונה לרופאה האישי של המלכה אליזבת הראשונה. לופז הואשם שקשר קשר עם הטוען לכתר הפורטוגזי להתנקש במלכה, והוצא להורג בשנת 1594. בתחריט נראה לופז משוחח עם אציל איברי, ככל הנראה אשטבאו פררה דה גמה, שהיה אף הוא בנאשמים; ברקע נראה לופז על עמוד התליה. התחריט נדפס בספר A Thankfull Remembrance of Gods Mercy מאת ג'ורג' קרלטון (לונדון, 1627) המתאר פרשיות שונות שבהן ניצלו חייהם של מלכי אנגליה.
לוח: 10.5X7.5 ס"מ. מצב טוב.

שבת קודש: לסדר ה' אלקי העברים שלחני... אחר קריאת התורה בבהכ"נ הגדולה האט הרב הגאב"ד... פאלגענדע אזהרה זעלבשט פראקלאמיהרט – Abstract of an exhortation by the Rev. Solomon Hirschel at the Great Synagogue…. לונדון, דפוס E. Justins, 1807. יידיש ואנגלית.
מודעה – דף מודפס ביידיש ובאנגלית, עמוד מול עמוד. תמצית הדרשה שנשא רבי שלמה הירשל ברלינר בשבת פרשת שמות תקס"ז בבית הכנסת הגדול בלונדון, נגד הורים השולחים את בניהם ובנותיהם לבתי ספר נוצרים, שנוסדו בלונדון על ידי האגודה המיסיונרית (Missionary Society) עבור בני יהודים עניים. בסוף המודעה אזהרה וחרם כנגד כל איש או אישה שישלחו את בניהם ללמוד במוסדות אלו, אשר ייחשבו כביכול המירו את דתם לנצרות, ולא יהיה להם עוד כל חלק ונחלה בישראל.
מודעה דומה התפרסמה באותה עת גם בשפה עברית, ראו מפעל הביבליוגרפיה העברית, רשומה 000201259.
הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר (תקכ"ב-תר"ג, 1762-1842), הרב הראשי הראשון של בריטניה הגדולה. בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". בצעירותו כיהן כאב"ד פרנצלאו (גרמניה), ובהמשך התמנה על מקום אביו כרב הקהילה האשכנזית בלונדון. בשנת תקס"ב התמנה לרב הראשי הרשמי הראשון של בריטניה, תפקיד בו כיהן במשך ארבעים שנה, עד לפטירתו בשנת תר"ג (1842).
[1] דף מקופל לשניים (2 עמודים מודפסים). 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים בקווי הקפל. כרבע מהדף קרוע ומנותק (עם פגיעה קלה בטקסט). כתמים ובלאי קל. רישום בגב.