מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
- (-) Remove יהדות filter יהדות
- (-) Remove שונות filter שונות
- קהילות (18) Apply קהילות filter
- ישראל (18) Apply ישראל filter
- וגרמניה, (18) Apply וגרמניה, filter
- וגרמניה (18) Apply וגרמניה filter
- וארצות (18) Apply וארצות filter
- ארהב (18) Apply ארהב filter
- ארה (18) Apply ארה filter
- רוסיה (18) Apply רוסיה filter
- ארה"ב (18) Apply ארה"ב filter
- america (18) Apply america filter
- america, (18) Apply america, filter
- communiti (18) Apply communiti filter
- elsewher (18) Apply elsewher filter
- germani (18) Apply germani filter
- jewish (18) Apply jewish filter
- russia (18) Apply russia filter
שיר בכתב ידו ובחתימתו של המשורר והסופר היהודי-גרמני ארתור זילברגלייט (1881-1943), בתוספת הקדשה בכתב ידו. המחצית הראשונה של המאה ה-20. גרמנית.
שירו של המשורר היהודי גרמני ארתור זילבגלייט "Der Leuchter" ("הפמוט" או
המנורה"), כתוב בכתב ידו, בתוספת הקדשה אישית בחתימתו (בתחתית הדף חתימה בראשי תיבות – "A.S."). שמו של השיר מתייחס למנורת בית המקדש, וכך, ככל הנראה, גם שבעת הנרות הנזכרים בשורה השנייה. ככל שידיעתנו משגת, נדפס השיר באחד מקובצי השירה שפרסם זילברגלייט בימי חייו.
ארתור זליברגלייט, משורר וסופר יהודי-גרמני, יליד גלייביץ (כיום: גליביצה, פולין). בן למשפחה מסורתית, התחנך בחינוך ממלכתי. עבר לברלין, שם שימש סגן עורך כתב העת היהודי-ציוני Ost und West לתרבות, אמנות וחכמת ישראל, והיה לדמות בולטת בחיי התרבות בגרמניה. בימי מלחמת העולם הראשונה התנדב כאח בחזית המזרחית וזכה לעיטור על שירותו; רשמים מהחזית הופיעו במחזורי השירים הראשונים שפרסם – "פלנדריה" ו"הבללייקה".
זילברגלייט – ידידו של שטפן צווייג, אשר תמך בו כלכלית ובכך סייע בידו להשלים את כתב היד של הרומן "Der Leuchter. Roman eines Glückshelden"; תלמידם הרוחני של הוגו פון הופמנסטאל, פול ורלאן, ריינר מריה רילקה והרמן הסה – פרסם שירים וסיפורים, וזכה להצלחה ולהכרה ממסדית בימי רפובליקת ויימאר.
לאחר תפיסת הנאצים את השלטון נכשל בניסיונותיו להשיג אשרות הגירה לארצות הברית ולצרפת. מצבו הבריאותי הלך והתדרדר, ובראשית 1943, עיוור כמעט וחולה, נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם ניספה.
[1] דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמי חלודה רבים. קמטים קלים. סימן קיפול לאורך הדף.
![פאס / Pass, דרכון מטעם ה-Deutsche Verwaltung im Gebiet des Oberbefehlshabers Ost [המנהל הגרמני באיזור האובר-אוסט]. הונפק בליט](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol43a/307_1.jpg "דרכון – ליטא – מלחמת העולם הראשונה")
![פאס / Pass, דרכון מטעם ה-Deutsche Verwaltung im Gebiet des Oberbefehlshabers Ost [המנהל הגרמני באיזור האובר-אוסט]. הונפק בליט](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol43a/307_2.jpg "דרכון – ליטא – מלחמת העולם הראשונה")
פאס / Pass, דרכון מטעם ה-Deutsche Verwaltung im Gebiet des Oberbefehlshabers Ost [המנהל הגרמני באיזור האובר-אוסט]. הונפק בליטא, מרץ 1917. גרמנית ויידיש.
דרכון מודפס בגרמנית וביידיש עם מילוי פרטים בכתב-יד, שהונפק בידי השלטונות הגרמניים באובר-אוסט – שטח כבוש שהיה נתון בשליטת האימפריה הגרמנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בו נכללו: ליטא, לטביה, אסטוניה, בלרוס, וכן שטחים מפולין וקורלנד.
הדרכון כולל תצלום של בעלת הדרכון וטביעת-האצבע שלה, וחתום בחותמת הדיו "Verwaltungsgebiet Litauen" [האזור המנהלי ליטא] ובחותמות-דיו נוספות.
[4] דף, 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל.
היהודים תחת שלטון האימפריה הגרמנית בשטחי המזרח
ככלל, בימי מלחמת העולם הראשונה שלט מנגנון הכיבוש הגרמני ב"אזורים המזרחיים" ביד רמה; הצבא הגרמני נטה להפעיל כוח רב כלפי מגוון הקבוצות האתניות אשר בשטחים שכבש במזרח אירופה, וביתר שאת כלפי היהודים המקומיים; כן עסקו הגרמנים בביזת רכוש לצרכים צבאיים ואזרחיים, ובהעסקת עובדי כפייה.
בכל זאת, באזור שכונה בפיהם "אובר-אוסט", תכננו הגרמנים להקים מדינה רב-לאומית אשר לא תישלט בידי קבוצה אתנית אחת ויחידה, ושבמסגרתה תזכה כל קבוצה לאוטונומיה ולזכויות מסוימות.
במסגרת התוכנית הוכרה בשנת 1916 היידיש כשפה רשמית באזור (לצד ליטאית, בלרוסית, ופולנית); כן הותרה ההוראה ביידיש בבתי הספר היהודיים, ונוסד עיתון ביידיש. בנוסף, מועצות מקומיות שבתחומן התגוררו דוברי יידיש נדרשו לשמור לפחות מושב אחד בהן לנציג יהודי. בהמשך המלחמה, עם פרוץ המהפכה ברוסיה, מצב היהודים באזור הורע שוב.
בין הפריטים:
• הודעה על שיפוצים בבית הכנסת הגדול והקטן באמסטרדם, כולל התקנת חימום מרכזי ותאורה חשמלית (1912); • הזמנה לטקס מטעם הקהילה היהודית האשכנזית באמסטרדם (Nederlands-Israëlietische Hoofdsynagoge): מינויו של רבי אברהם שמשון אונדרווייזר (Abraham Samson Onderwijzer , 1862-1934) לרב הראשי לאמסטרדם בבית הכנסת הגדול (20 במאי, 1917); • קונטרס "המשבר באיחוד הציונים ההולנדי" (Nederlandse Zionistenbond) מאת M. Vromen (1923); • קונטרס עם דרשה לזכרו של רבי אברהם שמשון אונדרווייזר (1935; בשמונה עותקים); • רשימה שמית של נשים וגברים ש"עזבו ב-12 באוקטובר, 1938", עם פרטים ביוגרפיים: שם, תאריך לידה, מקום מגורים, מקצוע, כתובת ועוד (הולנד; המקום והנסיבות אינם ידועים. ייתכן שבמסמך רשומים מהגרים שיצאו את גבולות המדינה ביום הנקוב). • דרשה לימים הנוראים מאת רבי יצחק מהרשן (Isaac Maarsen, 1892-1943), רבה הראשי של האג (1940); • חיבור פרשני על הרומן "הגולם" לגוסטב מיירינק, מאת J. Van Dijk. (מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל; הולנדית); • ועוד.
כ-20 פריטים (חוברת אחת מופיעה בשמונה עותקים). גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
1. Congresul Comunităților israelite, Focșani 26 și 27 Octombrie 1905 [קונגרס הקהילות היהודיות בפוקשאן, 16-27 באוקטובר 1905]. פוקשאן (רומניה), דפוס Modernă T. Dumitrescu, 1905.
אל ראש החוברת הוצמד דף (מקופל), מודפס מטעם הנהלת הקונגרס (Biuroul Congresului Comunităților israelite), חתום בדפוס ע"י נשיא הקונגרס (S. Zoller) והמזכיר (M. Ungar), עם חתימת ידו של חוקר יהדות רומניה ההיסטוריון והעורך מוזס שוורצפלד, ועם חותמת דיו רשמית.
2. Morala Talmudului, מוסר התלמוד, מאת הרב ד"ר שמואל טויבש (Taubes; מאנשי חכמת ישראל ברומניה, רב בקאראנסבש ובברלאד. בן רבי יצחק אייזיק טויבש, 1837-1920, רבה של ברלאד ובוקרשט). בוקרשט, דפוס Modernă “Cultura”, 1915. חותמות חוג ציוני ברומניה. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית או ב-OCLC.
3-4. Comunitatea Evreilor din Bucuresti – Activitatea si gestiunea financiara [הקהילה היהדית בבוקרשט – פעילות וניהול פיננסי], שתי חוברות – הראשונה לשנים 1920-1923 והשנייה לשנים 1923-1924. בוקרשט, [שנות ה-20].
5. Un abuz si o usurpare [התעללות וגזלה], מטעם איגוד הקהילות היהודיות. בוקרשט, 1926.
6. Buletinul Comunitatii Israelite din Galaţi, עלון הקהילה היהודית בגאלאץ (רומניה). שנה ראשונה, גליון מספר 1. גאלאץ, דפוס Bucovina, [נובמבר-דצמבר 1931].
7. Anuarul evreilor din Romania – 5698-1937, שנתון של יהודי רומניה לשנת תרצ"ח, בעריכת ד"ר B. Iosif. בוקרשט, הוצאת Cartea, דפוס Activitatea Grafica, [1937]. תמונות.
8. Almanahul, Tineretului evreu 5699, אלמנך לנוער לשנת תרצ"ט, בעריכת דוד פייביש (David Fabis) ונחום קיצלר (Naum Kitzler). בוקרשט, Copilul Evreu, 1938.
9. Almanahul evreesc pe anul 5704 (1943-1944), אלמנך לשנת תש"ד. בוקרשט, דפוס Curentul, 1943. תמונות ואיורים.
9 חוברות ועלונים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. הפריטים באוסף לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
![Еврейская Энциклопедія: свод знаній о еврействѣ и его культурѣ в прошлом и настоящем [אנציקלופדיה יהודית...]. פטרבורג, ברוקהא](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol43a/310_1.jpg "\"יברייסקאיה אנציקלופדיה\" – האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית –")
![Еврейская Энциклопедія: свод знаній о еврействѣ и его культурѣ в прошлом и настоящем [אנציקלופדיה יהודית...]. פטרבורג, ברוקהא](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol43a/310_2.jpg "\"יברייסקאיה אנציקלופדיה\" – האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית –")
![Еврейская Энциклопедія: свод знаній о еврействѣ и его культурѣ в прошлом и настоящем [אנציקלופדיה יהודית...]. פטרבורג, ברוקהא](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol43a/310_3.jpg "\"יברייסקאיה אנציקלופדיה\" – האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית –")
![Еврейская Энциклопедія: свод знаній о еврействѣ и его культурѣ в прошлом и настоящем [אנציקלופדיה יהודית...]. פטרבורג, ברוקהא](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol43a/310_4.jpg "\"יברייסקאיה אנציקלופדיה\" – האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית –")
ה"יברייסקאיה אנציקלופדיה" בהוצאת ברוקהאוס-אפרון היא מהמפעלים ההיסטוריים היהודיים המרכזיים של ראשית המאה ה-20, והפרסום הראשון מסוגו בשפה הרוסית. היא מכילה ערכים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באישים יהודים מימי התנ"ך ועד העידן המודרני, בתלמוד, בפילוסופיה יהודית, במנהגים יהודיים, בטקסטים יהודיים ועוד. היא מבוססת על ה-Jewish Encylopedia (ניו יורק, 1901-1906) האמריקנית, בעריכתו של איזידור זינגר (1859-1939) – אנציקלופדיה יהודית אשר פנתה לקהל הלא-יהודי ושמה לה למטרה, בין השאר, למקם את היהדות על הרצף ההיסטורי של המסורת הדמוקרטית, להדגיש בכך את קרבתם הרוחנית של היהודים לרוח המערב, ועל-ידי כך לסייע במאבק באנטישמיות.
המו"ל הנודע איליה אברמוביץ' אפרון (1847-1917) וקבוצת היסטוריונים יהודים-רוסים בעלי שם, בראשם שמעון דובנוב, יולי גסן, יהודה לייב קצנלסון, אלברט הרכבי ואחרים, שאפו בתחילה להציע לקהל הקוראים הרוסי תרגום איכותי של האנציקלופדיה האמריקנית. אולם, משהחלה מלאכת הכתיבה פנה הפרויקט לכיוון שונה: ה"יברייסקאיה אנציקלופדיה" כיוונה בעיקרה פנימה, אל הציבור היהודי המשכיל, במטרה לטפח בקרבו גאווה יהודית-רוסית ולחזק את המפעל הלאומי היהודי; בכך היוותה האנציקלופדיה חלק מתהליך אשר היה במלוא תנופתו ברוסיה הצארית באותן שנים, שעיקרו יצירת מוסדות תרבותיים יהודיים-רוסיים, ותרבות יהודית חילונית. יחד עם זאת, המשתתפים בכתיבת האנציקלופדיה – אשר מעלה על נס את תרומתם המכרעת של היהדות והיהודים לתרבות ולמדע – ראו בה אמצעי נוסף למאבק באנטישמיות שגאתה ברוסיה לאחר מהפכת 1905.
עיצובם של הכרכים נאה, והם מלווים באיורים רבים בגוף הטקסט, במפות, בתווי מוזיקה, בתמונות, בהדפסים ובלוחות צבעוניים.
לקריאה נוספת, ראו: •The Holocaust & the Exile of Yiddish: A History of the Algemeyne Entsiklopedye, מאת Barry Trachtenberg. ניו ברונסוויק, Rutgers University Press, 2022. פרק המבוא. • "Emancipation: See Anti-Semitism" – The Evreiskaia Entsiklopediia and Jewish Public Culture, , מאת Jeffery Veidlinger. בתוך: Simon Dubnow Institute Yearbook 9, 2010. עמ' 405-426.
16 כרכים. 26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים קלים. פגמים שונים. בלאי וקרעים קלים בכריכות ובשדרות.
האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית, שיצאה לאור ב-16 כרכים בין השנים 1908-1913.
הכרכים הבודדים באוסף שלפנינו: • כרך I (שני עותקים); • כרך II (שני עותקים); • כרך IX • כרך X (שני עותקים) • כרך XII.
ה"יברייסקאיה אנציקלופדיה" בהוצאת ברוקהאוס-אפרון היא מהמפעלים ההיסטוריים היהודיים המרכזיים של ראשית המאה ה-20, והפרסום הראשון מסוגו בשפה הרוסית. היא מכילה ערכים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באישים יהודים מימי התנ"ך ועד העידן המודרני, בתלמוד, בפילוסופיה יהודית, במנהגים יהודיים, בטקסטים יהודיים ועוד, ומבוססת על ה-Jewish Encylopedia (ניו יורק, 1901-1906) האמריקנית, בעריכתו של איזידור זינגר (1859-1939) – אנציקלופדיה יהודית אשר פנתה לקהל הלא-יהודי ושמה לה למטרה, בין השאר, למקם את היהדות על הרצף ההיסטורי של המסורת הדמוקרטית, להדגיש בכך את קרבתם הרוחנית של היהודים לרוח המערב, ועל-ידי כך לסייע במאבק באנטישמיות.
המו"ל הנודע איליה אברמוביץ' אפרון (1847-1917) וקבוצת היסטוריונים יהודים-רוסים בעלי שם, בראשם שמעון דובנוב, יולי גסן, יהודה לייב קצנלסון, אלברט הרכבי ואחרים, שאפו בתחילה להציע לקהל הקוראים הרוסי תרגום איכותי של האנציקלופדיה האמריקנית. אולם, משהחלה מלאכת הכתיבה פנה הפרויקט לכיוון שונה: ה"יברייסקאיה אנציקלופדיה" כיוונה בעיקרה פנימה, אל הציבור היהודי המשכיל, במטרה לטפח בקרבו גאווה יהודית-רוסית ולחזק את המפעל הלאומי היהודי; בכך היוותה האנציקלופדיה חלק מתהליך אשר היה במלוא תנופתו ברוסיה הצארית באותן שנים, שעיקרו יצירת מוסדות תרבותיים יהודיים-רוסיים, ותרבות יהודית חילונית. יחד עם זאת, המשתתפים בכתיבת האנציקלופדיה – אשר מעלה על נס את תרומתם המכרעת של היהדות והיהודים לתרבות ולמדע – ראו בה אמצעי נוסף למאבק באנטישמיות שגאתה ברוסיה לאחר מהפכת 1905.
עיצובם של הכרכים נאה, והם מלווים באיורים רבים בגוף הטקסט, במפות, בתווי מוזיקה, בתמונות, בהדפסים ובלוחות צבעוניים.
לקריאה נוספת, ראו: • The Holocaust & the Exile of Yiddish: A History of the Algemeyne Entsiklopedye, מאת Barry Trachtenberg. ניו ברונסוויק, Rutgers University Press, 2022. פרק המבוא. • "Emancipation: See Anti-Semitism" – The Evreiskaia Entsiklopediia and Jewish Public Culture, , מאת Jeffery Veidlinger. בתוך: Simon Dubnow Institute Yearbook 9, 2010. עמ' 405-426.
9 כרכים בלבד. 26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. הכרכים לא נבדקו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.