דף בכתב-יד, פסק דין מטעם בית הדין בקושטא, על העברת שוחט ממשרתו, עם חתימות רבני קושטא. קושטא, חשוון תר"ח 1847.
כתיבה ספרדית נאה, בכתיבת סופר, עם חתימות מסולסלות של חכמי קושטא. בפסק הדין מתואר כיצד השוחט (במקום שאמור להיות רשום שמו ישנו חלל ריק והוא מתואר כ"צבי שבור") "הרבה להרשיע ולהאכיל נבילות לישראל... והתריס נגד ת"ח שבעיר... והורה שלא כדין להכשיר... באופן כי כל האוכל משחיטתו ובדיקתו של השוחט צבי שבור הנז' כאוכל בשר חזיר...".
בדף זה חתומים חברי שני בתי דינים בקושטא. בחלקו העליון של הדף פסק על העברת השוחט, החתום על ידי חברי "בית דין איסור והיתר": רבי נסים נחמיא אשכנזי, רבי יוסף אלפאנדרי וחותם נוסף (לא מזוהה). בחציו השני של הדף אישור מאת בית דין גבוה יותר (כנראה "בית דין רבה") בקושטא, עליו חתומים: רבי רפאל שבתי ן' יקר ורבי אליעזר די טולדו, ולצד חתימותיהם מופיעה גם חותמת של "בינדיאי יעקב חכם באשי איסטאנבול ויטובאביאה חאלה".
רבי נסים נחמיא אשכנזי (נפטר תרכ"ה), דיין וראש הממונים על "איסור והיתר" (מינוי רשמי הנהוג בקושטא ואיזמיר), בסביבות השנים תקצ"ט-תרט"ז, ומרבני העיר בשנת תרי"ז.
רבי יוסף אלפאנדרי, מגדולי רבני קושטא (נפטר תרכ"ז). תלמיד רבי יצחק הלוי מחבר השו"ת רב דגן, והמביא לדפוס של ספרו של רבו. רבי חיים פאלאג'י כותב עליו: "הרב המובהק כמוהר"ר יוסף אלפאנדרי ז"ל, אחד מרבני קושטא יע"א, מר דיינא דנחית לעומקא דדינא וכבר הראנו גודל חכמתו ועוצם פלפולו בספרו הבהיר פורת יוסף, רב גובריה ורב חיליה" (ברכת מועדיך לחיים, ב, דרוש כ, דף צד ע"א). בין ספריו שו"ת "פרת יוסף" וספר דרשות "ויקרא יוסף". בפטירתו נספד על ידי רבי חיים פאלאג'י (ברכת מועדיך שם) ועל ידי תלמידו רבי רפאל ביטראן.
רבי רפאל שבתי ן' יקר, דיין וממונה איסור והיתר החל מסביבות שנת תקע"ח, ומרבני קושטא משנת תרי"ב. כיהן גם כאב"ד באלאט. בפנקס בית הדין נרשם כי "נתבקש בישיבה של מעלה הרב הכולל כמוהר"ר שבת ן' יקר המכו' ג'י, יום 19 אלול תרי"ד" (פנקס בית הדין בקושטא, עמ' 77). הוספד באזמיר על ידי רבי נסים חיים מודעי, המכנהו "ראש על ארץ קושטא יע"א"
רבי אליעזר די טולדו, מגדולי רבני קושטא. תחילה שימש כדיין ופוסק בבלאט. לאחר מכן התמנה לדיין בקושטא, ובהמשך התמנה לראש בית דין רבה בעיר. מרבית פסקיו ודרושיו נדפסו בשני כרכי השו"ת "משנת ר' אליעזר". נפטר בשנת תר"ח (באותה שנה בה חתם על הדף שלפנינו) ונספד באזמיר על ידי רבי חיים פאלאג'י, המכנהו "צדיק", וכותב עליו: "...רבי אליעזר הגדול... הוא שפט את ישראל יותר מעשרים שנה... בעיר קושטא... כל העם מקצה היו רצים אחריו ותורה יבקשו מפיהו... וראוי לומר עליו אוי לדור שאבד מנהיגו..." (ראה חיים, חלק ב, ס' שמיני).
רבי יעקב – "בינדיאי [-העבד, טורקית] יעקב חכם באשי איסטאנבול ויטובאביאה [-ואגפיה] חאלה", מרבני קושטא. בשנת תר"ג, במסגרת הפולמוס הגדול על ההנהגה בירושלים, אנו מוצאים אותו חותם על אגרת חרם ונידוי נגד ראש הקהילה "חרב"א" [-חכם רבינו בכר אברהם], שנשמעו אודותיו שמועות רעות (מ' בניהו, 'חמש שנים שעשו את ירושלים לבוקה ומבוקה ומבולקה [תר"א-תר"ה]', אסופות, ו, תשנ"ב, עמ' שסא-שסב).
[1] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים זעירים וסימני קיפול, עם הדבקות נייר דבק.

אוסף מכתבים, דפים וחלקי דפים בכתב-יד, עם דברי תורה ורישומים שונים. [פרס, תר"י-תרע"ה, בקירוב].
בין הדפים:
• מכתב המלצה משנת תרנ"א על נאמן כולל המערביים הגבאי יחזקאל מישאל, על ידי שד"ר ירושלים רבי אברהם חלואה, עם חתימות רבני יזד, רבי משה ב"ר יצחק אור שרגא (מולא אג'בבא), ורבנים נוספים ממשפחת אור שרגא: רבי שלמה בכה"ר שמואל, ורבי יוסף בכמה"ר אור.
• מכתב משנת תרע"ה מאת מולא אג'בבא.
• מכתבים וחלקי מכתבים (חצי מכתב בחתימת רבי שלמה בכה"ר שמואל אור שרגא, ועם חתימת חג'י מרדכי בן אלעזר).
• דפים עם רישומים שונים, ליקוטים בדברי תורה ועוד.
• מחצית מכתב משנת תר"י החתום על ידי רבי מנחם אלשיך, שד"ר ירושלים, לבבל, כורדיסטן וסוריה בשנים תרי"ב-תרי"ג.
• ועוד.
מצורף דף מודפס (דף [5]), מתוך ספר "תשובות שאלות ואגרות" (אגרות הרמב"ם), [קושטא, רע"ז 1517, בערך]. קרעים עם פגיעות בטקסט ופגמים.
כ-20 דפים וחלקי דפים. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול ומגוון של פריטי דפוס – קבלות, כרטיסים, פנקסים, תלושים, חוברות, מודעות, דפים ופתקים של ארגונים ומוסדות הקהילה השונים במצרים. המחצית הראשונה של המאה העשרים בקירוב.
באוסף:
• חוברות, עלונים ופריטי נייר: חוברת תקנות של "חברת צדקה ומרפא בהליופולים"; bulletin des Notes; פנקס ציונים לתלמיד בית הספר "מדרש בן יוחאי" בקהיר; קטלוג "בית מסחר הספרים של יחזקאל עזרא ושל סעדיה מזרחי ברחוב היהודים בקהיר"; כרטיס עם איור "פרספקטיבה לבנין קבר רבי יעקב אבוחצירה"; כרטיס פרסום למלון "סנטרל הוטל", על יד "רחבת האופירה ומלון קונטיננטל סאבוי, משתקף על גני אזבקיה"; גלוית שיוויתי; מודעת פרסום (ביידיש, ערבית וצרפתית) לעסק לייצור מצבות של ישראל דוב וויינרויב; תלושים של "עדת האשכנזים בקהיר – ועד החנוך" ושל ישיבה ותלמוד תורה "אהבה ואחוה"; לוח עם ברכות ומזמורים לחנוכה; ועוד.
• פנקסים, מודעות וכרטיסים: כרטיסי מקומות לימים נוראים בבתי הכנסת של קהילות "עץ חיים", "שבת אחים", "רב חיים" ו"נווה שלום"; כרטיס לחתן של קהילת "נוה שלום", לשעת החופה, עם אמירת "הרי את מקודשת לי" (בעברית, ערבית וצרפתית); "תקון שבעה באדר תר"ע", מודעה מטעם "ישיבת תפארת ישראל", על קביעת לימוד כל הלילה לעילוי נשמת משה רבינו; כרטיס כניסה לחגיגת חנוכת הבנין החדש של "מדרש ר' שמעון בן יוחאי" בה' באייר תש"ו; כרטיס כניסה לטקס הילולה של הרמב"ם ולטקס הילולה של רבי מאיר בעל הנס; כרטיס של תלמיד בישיבת ותלמוד תורה "אהבה ואחוה" (עם תצלום התלמיד); ועוד.
• קבלות של ארגונים, קהילות ומוסדות: קבלות של "מדרש רבי שמעון בן יוחאי... בשכונת היהודים בקהיר"; קבלות של "תהלות לדוד – תהלים בכל יום בק"ק רב ישמאעל"; קבלות של "ק"ק בעל הנס זיע"א"; קבלות של "ק"ק מצריין – אלאסתאד זיע"א"; קבלות של "חברת גמילות חסדים (דק"ק חלוואן)"; קבלות של "ק"ק הרמב"ם זיע"א" ושל "בית הכנסת של מורינו הרמב"ם זי"ע"; קבלות של "בית התבשיל משה זילבערשטיין – לעניים" בקהיר; קבלות של "חברת הקמת כתר תורה"; קבלות של "האגודה לחלוקת לחם לעניים לכבוד חג הפסח" (הילפס פעראיין צוא פערטיילען ברויט וועגען ארעמע); קבלות של חברת "יגדיל תורה ברחוב היהודים במצרים"; קבלות של "ישיבה ותלמוד תורה אהבה ואחוה"; ועוד.
• פריטי דפוס נוספים.
כ-90 פריטי דפוס. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. עותקים כפולים.

Lopez compounding to poyson the Queen ["לופז קושר קשר להרעיל את המלכה"], תחריט מתוך הספר A Thankfull Remembrance of Gods Mercy. [לונדון, 1627].
התחריט, מעשה ידי Friedrich von Hulsen, מתאר את העלילה נגד הרופא רודריגו לופז. לופז (1525–1594) נולד למשפחת אנוסים בפורטוגל והגיע ללונדון בשנת 1559. בשנת 1581 מונה לרופאה האישי של המלכה אליזבת הראשונה. לופז הואשם שקשר קשר עם הטוען לכתר הפורטוגזי להתנקש במלכה, והוצא להורג בשנת 1594. בתחריט נראה לופז משוחח עם אציל איברי, ככל הנראה אשטבאו פררה דה גמה, שהיה אף הוא בנאשמים; ברקע נראה לופז על עמוד התליה. התחריט נדפס בספר A Thankfull Remembrance of Gods Mercy מאת ג'ורג' קרלטון (לונדון, 1627) המתאר פרשיות שונות שבהן ניצלו חייהם של מלכי אנגליה.
לוח: 10.5X7.5 ס"מ. מצב טוב.

שבת קודש: לסדר ה' אלקי העברים שלחני... אחר קריאת התורה בבהכ"נ הגדולה האט הרב הגאב"ד... פאלגענדע אזהרה זעלבשט פראקלאמיהרט – Abstract of an exhortation by the Rev. Solomon Hirschel at the Great Synagogue…. לונדון, דפוס E. Justins, 1807. יידיש ואנגלית.
מודעה – דף מודפס ביידיש ובאנגלית, עמוד מול עמוד. תמצית הדרשה שנשא רבי שלמה הירשל ברלינר בשבת פרשת שמות תקס"ז בבית הכנסת הגדול בלונדון, נגד הורים השולחים את בניהם ובנותיהם לבתי ספר נוצרים, שנוסדו בלונדון על ידי האגודה המיסיונרית (Missionary Society) עבור בני יהודים עניים. בסוף המודעה אזהרה וחרם כנגד כל איש או אישה שישלחו את בניהם ללמוד במוסדות אלו, אשר ייחשבו כביכול המירו את דתם לנצרות, ולא יהיה להם עוד כל חלק ונחלה בישראל.
מודעה דומה התפרסמה באותה עת גם בשפה עברית, ראו מפעל הביבליוגרפיה העברית, רשומה 000201259.
הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר (תקכ"ב-תר"ג, 1762-1842), הרב הראשי הראשון של בריטניה הגדולה. בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". בצעירותו כיהן כאב"ד פרנצלאו (גרמניה), ובהמשך התמנה על מקום אביו כרב הקהילה האשכנזית בלונדון. בשנת תקס"ב התמנה לרב הראשי הרשמי הראשון של בריטניה, תפקיד בו כיהן במשך ארבעים שנה, עד לפטירתו בשנת תר"ג (1842).
[1] דף מקופל לשניים (2 עמודים מודפסים). 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים בקווי הקפל. כרבע מהדף קרוע ומנותק (עם פגיעה קלה בטקסט). כתמים ובלאי קל. רישום בגב.