"סדר התפלה ע"פ נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, וחלק שני - תפילות לשבת, לראש חודש, לחגים ולמועדים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני חלקים בשני כרכים.

הובא לדפוס על ידי נכדי האדמו"ר הזקן - שניאור בה"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי בה"ר ברוך שמואל. עם "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה, קאפוסט תקע"ו. עם הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש, וורשא, ט"ז סיון תרכ"ז. 

"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, והוגהו לקראת ההדפסה על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). בפתח הסידור הקדמת והסכמת האדמו"ר האמצעי (להוצאה הראשונה, קאפוסט תקע"ו).
נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י האדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו האדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.

שני חלקים בשני כרכים. * חלק ראשון: [2], קנד דף. * חלק שני: סב; צד דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים רבים בכמה מהדפים). קרעים קלים. קמטים ובלאי קל. רישומים, כתמים, וקרע חסר (ללא פגיעה בטקסט) בשולי דף שער של חלק שני. כריכות עור חדשות, תואמות.

ספר תורה אור, חלק ראשון, מאמרי חסידות על חומשים בראשית שמות, ועל המועדים חנוכה ופורים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. קאפוסט, דפוס הרב שבתי ב"ר שמעון [סלאווין], תקצ"ז 1836.
מהדורה ראשונה. שני שערים; חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה.
מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד, בו נכללו מאמרי בעל התניא על שני חומשי תורה בראשית שמות, כפי שנרשמו מפיו על ידי אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה". הספר סודר ונערך בידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, והובא לדפוס על ידי רבי אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן האדמו"ר האמצעי, שנפטר בסמיכות להדפסת הספר, בכ"ד אייר תקצ"ז).
במכתבו מעיד "הצמח צדק" על המאמרים הכלולים בספר "תורה אור": "הרבה מהם שם רבנו ז"ל [בעל התניא] בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס" (אגה"ק ה"צמח צדק", ברוקלין, תשע"ג, אגרת כד, עמ' מב). בשעה שטרח ה"צמח צדק" בעריכת הספר ובהגהתו, לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב או בעל פה, זאת מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהתקנת כתבי זקנו בעל התניא (שם, עמ' מא).
חותמות וחתימות: * חתימות בעלות בכת"י של "הרבני אברהם ישעי' יצחק קלייטשקע ממעזריטש פלך שעדליץ", בשני דפי השער * חותמות בעלות של יוסף בן אהרן חאזאנאוויטץ (ד"ר יוסף חזנוביץ, 1844-1919; רופא ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל", כיום הספרייה הלאומית של ישראל), בדפים אחדים.
[1], קסז דף. ללא דף אחרון עם "לוח הטעות והתיקון". 22 ס"מ. הספר עבר שיקום מקצועי. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים וסימני עש במרבית הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי והשלמת נייר. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר "תורה אור" הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז (1837), בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנה ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הצארי. מעבר לשער הראשון בעותק שלפנינו, רישום צנזור בעט וחותמת צנזורה. חלקו השני של הספר, על חומשים ויקרא-דברים, נדפס (במתכונת אחרת בשם "לקוטי תורה") כ-12 שנים לאחר מכן, בז'יטומיר שנת תר"ח (ראה פריט 42).

ספר עמודי גולה, ספר מצוות קטן (סמ"ק) לרבי יצחק מקורביל. ליאדי, דפוס ברוך בן אליהו, יצחק בן שמואל ומשה בן נפתלי הערץ סג"ל, [תקס"ה 1805].
הסכמת רבי "שניאור זלמן באאמ"ו מו' ברוך זללה"ה מלאדי", האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, מיום י"ב מנחם אב תקס"ה; והסכמת רבי חנוך העניך שיק משקלוב. הסכמת האדמו"ר הזקן בספר זה היא אחת ההסכמות הבודדות שלו שבאו בדפוס.
קיז, קטז-קיז דף. 21 ס"מ. נייר כחול וירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. קרע משוקם בדף השער. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים לא אחיד. חותמת ורישומי צנזורה בדף השער. כריכת עור חדשה.
הספר העברי היחיד שנדפס בליאדי, עיר מושבו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע [הספר נדפס על ידי המדפיסים משקלוב, שניסו לייסד בית דפוס בעיר ליאדי, אך שבו עם בית דפוסם לשקלוב לאחר ניסיון יחיד זה שלפנינו]. ראה אודות בית דפוס זה, פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 137.

ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס רבי ישראל במהור"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), [תקע"ו 1816].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות (בספר נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר, כדברי בנו בסוף ההקדמה). בשער הספר מספר האדמו"ר האמצעי: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע [אדמו"ר הזקן] ומאד ישרו בעיניו" [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
בהקדמה בראש הספר מספר האדמו"ר האמצעי על תוכן הביאורים:
"...שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א', זה כמה שנים, אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק [רוח הקודש] הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא... שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא [...] ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף א' או ב' אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה מתאר האדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר:
"ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל [אדמו"ר הזקן], שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים...".
עותק מיוחס. רישומי בעלות בדף המגן הקדמי של רבי יודל מווילנא – נין הנגיד רבי אליהו פעסעלעס (בן דודו של הגר"א מווילנא) ונין רבי שמואל אב"ד ווילנא (רבה האחרון של ווילנא בתקופת הגר"א; בביתו התאכסנו האדמו"ר הזקן ורבי מ"מ מוויטבסק בעת שהתייצבו לוויכוח עם הגר"א): "יודל מווילנא נכד הרב הגביר המפ' מו"ה אלי' פעסילש"; "יודל מווילנא נכד הרב המאהו"ג שמואל רב דק"ק ווילנא הבירה"; "יודל במוה' נפתלי הערץ מוויל[נ]א" - רבי יודל מווילנא, בן מרת ליבע, שהייתה בתו של ר' יוסף בן ר' אליהו פעסעלעס, ואמה מרת גיטל היתה בתו של ר' שמואל אב"ד ווילנא (אביו רבי נפתלי הערץ ב"ר ישראל איסר היה מראשי ונגידי קהילת וילנה, נפטר אחר תקס"ט).
[4], קלט; נז דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו קלים. קרע חסר בפינת דף השער, עם פגיעה קלה בטקסט המסגרת. סימני עש קלים, ללא פגיעה בטקסט. קמטים ובלאי קל. רישומים. חותמות. חיתוך הדפים אינו אחיד. כריכת עור ישנה, פגומה ובלויה מעט. שדרה חדשה.

על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי

כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.

לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.

בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:

א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).

ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).

ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).

ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).

ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).

ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).

ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).

י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).

לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.

ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס ישראל במ' יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תק"פ [1820].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מהור"ר דוב בער שי'".
ספר "נר מצוה ותורה אור" – שני חלקים. חלק ראשון הוא "שער האמונה" - "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, הגה"ח רבי הלל מפאריטש, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח. ראה פריט 66).
האדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים וסימני עש בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (עם השלמת הטקסט בכת"י). רישומי בעלות וחותמת בעלות של כולל חב"ד; חותמת צנזורה בעמוד האחרון. רישומים בדפים אחדים. כריכת עור חדשה ונאה.

על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי

כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.

לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.

בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:

א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).

ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).

ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).

ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).

ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).

ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).

ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).

י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).

לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.