מכירה מקוונת 42 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות - יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
- (-) Remove האמצעי filter האמצעי
- (-) Remove schneuri, filter schneuri,
- האדמו (9) Apply האדמו filter
- האדמור (9) Apply האדמור filter
- ספרי (9) Apply ספרי filter
- האדמו"ר (9) Apply האדמו"ר filter
- book (9) Apply book filter
- chabad (9) Apply chabad filter
- dovber (9) Apply dovber filter
- mittel (9) Apply mittel filter
- rebb (9) Apply rebb filter
- schneuri (9) Apply schneuri filter
ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר ע"פ חסידות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס רבי ישראל במהור"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), [תקע"ו 1816].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
ביאורים בספר הזהר, שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת, לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הביאורים נאמרו ע"י אדמו"ר הזקן החל מי"ט כסלו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות (בספר נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר, כדברי בנו בסוף ההקדמה). בשער הספר מספר האדמו"ר האמצעי: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע [אדמו"ר הזקן] ומאד ישרו בעיניו" [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].
בהקדמה בראש הספר מספר האדמו"ר האמצעי על תוכן הביאורים:
"...שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א', זה כמה שנים, אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק [רוח הקודש] הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא... שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא [...] ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף א' או ב' אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה מתאר האדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר:
"ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל [אדמו"ר הזקן], שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים...".
עותק מיוחס. רישומי בעלות בדף המגן הקדמי של רבי יודל מווילנא – נין הנגיד רבי אליהו פעסעלעס (בן דודו של הגר"א מווילנא) ונין רבי שמואל אב"ד ווילנא (רבה האחרון של ווילנא בתקופת הגר"א; בביתו התאכסנו האדמו"ר הזקן ורבי מ"מ מוויטבסק בעת שהתייצבו לוויכוח עם הגר"א): "יודל מווילנא נכד הרב הגביר המפ' מו"ה אלי' פעסילש"; "יודל מווילנא נכד הרב המאהו"ג שמואל רב דק"ק ווילנא הבירה"; "יודל במוה' נפתלי הערץ מוויל[נ]א" - רבי יודל מווילנא, בן מרת ליבע, שהייתה בתו של ר' יוסף בן ר' אליהו פעסעלעס, ואמה מרת גיטל היתה בתו של ר' שמואל אב"ד ווילנא (אביו רבי נפתלי הערץ ב"ר ישראל איסר היה מראשי ונגידי קהילת וילנה, נפטר אחר תקס"ט).
[4], קלט; נז דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו קלים. קרע חסר בפינת דף השער, עם פגיעה קלה בטקסט המסגרת. סימני עש קלים, ללא פגיעה בטקסט. קמטים ובלאי קל. רישומים. חותמות. חיתוך הדפים אינו אחיד. כריכת עור ישנה, פגומה ובלויה מעט. שדרה חדשה.
על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי
כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.
לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.
בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:
א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).
ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).
ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).
ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).
ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).
ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).
ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).
י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).
לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).
מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".
חתימות בעלות: "שרגא פייבוש באאמוהר"ר נפתלי הערץ זללה"ה מק'... מתגורר פ"ק שווערזצאץ".
[2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 21.5 ס"מ. מרביתו על נייר כחול. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי דיו. קרעים חסרים קטנים בשולים מספר דפים, משוקמים במילוי נייר. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס ישראל במ' יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תק"פ [1820].
מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר – "הועתק מגוף כתי"ק אדמו"ר... מהור"ר דוב בער שי'".
ספר "נר מצוה ותורה אור" – שני חלקים. חלק ראשון הוא "שער האמונה" - "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח: יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. חלק שני הוא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, הגה"ח רבי הלל מפאריטש, ספר בשם "לקוטי ביאורים", ורשה, תרכ"ח. ראה פריט 66).
האדמו"ר המהר"ש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16.5 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים וסימני עש בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים במילוי נייר (עם השלמת הטקסט בכת"י). רישומי בעלות וחותמת בעלות של כולל חב"ד; חותמת צנזורה בעמוד האחרון. רישומים בדפים אחדים. כריכת עור חדשה ונאה.
על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי
כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.
לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.
בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:
א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).
ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).
ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).
ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).
ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).
ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).
ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).
י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).
לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.
קונטרס קטן מעניני הבחירה, "אשר הועתק מגוף כתיבת יד קדשו... מהו' דוב בער... אשר היה נדפס בעיר שקלאב והראשונים כבר אזדו[!] ואינם בנמצא... ע"כ הדפסנוהו שנית בניר יפח[!]... לפר"ט ובחרת בחיים [תע"ח!]. [זאלקווא?, תקפ"ו או תקצ"א].
בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". נדפס לראשונה בספר "שער התשובה והתפלה", חלק א (שקלוב תקע"ז); ונדפס אז גם בקונטרס בפני עצמו.
[1], ב-ח, [1] דף. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכת עור חדשה (על השדרה נדפסה דפוסת לא נכונה – קניגסברג, תר"י).
הדפוסת נרשמה ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191 (הקונטרס נדפס במקור יחד עם "קונטרס ההתפעלות", שנדפס בעיר זאלקווא, בשנת תקפ"ו או תקצ"א). וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשמ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456; ספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים" (ברוקלין, תשס"ח), עמ' קפט, הערה 6.
על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי
כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.
לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.
בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:
א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).
ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).
ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).
ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).
ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).
ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).
ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).
י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).
לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.
ספר קונטרס ההתפעלות, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [זאלקווא, תקצ"א?].
דברי המלה"ד בעמ' מעבר לשער, ודברי המעתיק והמודעה בעמ' האחרון (ללא "קונטרס קטן מעניני בחירה", שנדפס עמו).
"קונטרס ההתפעלות" נכתב בשנת תקע"ד על ידי האדמו"ר האמצעי, והוא עוסק בביאורם של חמישה סוגי "התפעלות" בעבודת השם. כמו כן, האדמו"ר האמצעי מאריך לבאר מהי "התפעלות חיצונית" ממנה יש להתרחק. הקונטרס נכתב כמענה לשיטתו ולדרכו המנוגדת של האדמו"ר רבי אהרן הלוי מסטרשלה (מסטראשעלע) בסוגיית ה"התפעלות".
[1], ב-ד, ט-כא, [1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור חדשה (על השדרה נדפסה דפוסת מוטעית – קניגסברג, תר"י).
הדפוסת נרשמה ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191.
על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי
כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.
לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.
בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:
א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).
ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).
ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).
ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).
ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).
ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).
ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).
י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).
לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.
ספר תורת חיים על חומש בראשית, ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. שני חלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה של חלק שני.
חלק ראשון: פרשיות בראשית – חיי שרה. חלק שני: פרשיות תולדות – ויחי. שני שערים לחלק ראשון (שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה); שער נפרד לחלק שני.
העותק של הרב מרדכי דובער סלונים מחברון (נכד המחבר). בשער השני של חלק ראשון חתימות בעלות: "מרדכי דובער סלאנים". רישומי בעלות בדף המגן הקדמי: "זה הספר שייך להרב החסיד המפורסם כ"ש מו"ה דובער סלאנים ממונה מכולל חב"ד ה"ו ואוה למושב לו פעה"ק חברון תובב"א"; "זה הספר תורת חיים שייך לה"ר המופלג שלשלת היוחסין כק"שת מו"ה מרדכי דובער נ"י סלאנים"; "זה הספר תורת חיים שייך להרב הגביר המופלג ומפורסם לשבח, שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה מרדכי דובער נ"י סלאנים נכד אדמו"ר המחבר מצד אימי'[ה] והוא דור חמישי לה"ר בעה"ח ספר מהרש"א על הש"ס, נאום הכותב לכבוד התורה ולומדיה, שניאור זלמן סלאנים בן לא"א המופ' מו"ה מרדכי דובער נ"י סלאנים".
חלק ראשון: [2], קמא דף; חלק שני: [1], קח דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש בשוליים של מספר דפים ראשונים ואחרונים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
הרב מרדכי דובער סלונים נולד בליובאוויטש בשנת ת"ר לאביו הרב יעקב (כולי) סלונים ולאמו הרבנית מנוחה רחל בת האדמו"ר האמצעי ונכדת האדמו"ר הזקן בעל התניא. מצד אביו ר' יעקב, היה דור עשירי למהרש"א [ראה ספר תולדות משפחת הרב מלאדי, עמ' 37-39]. מסופר אודותיו שקלסתר פניו היה דומה לזה של סבו האדמו"ר האמצעי. בשנת תר"ד-תר"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל. כיהן כמנהל "כולל חב"ד" בארץ לאחר פטירת אחיו לוי יצחק, והיה מעמודי התווך של קהילת חב"ד בחברון. "היה שקדן בלמודי התורה והמצות, איש חמודות, יקר רוח, תמים-דרך, טהר-לב, חרד על דבר ד', בעל מדות תרומיות. דבורו, מהלכו ויחסו אל אנשים ברוך ובנימוס היו, רחים רבנן" (תולדות משפחת הרב מלאדי, 78, עמ' 71).
נסע מספר פעמים לליובאוויטש, בתחילה בשנת תר"מ אל האדמו"ר המהר"ש, ולאחר מכן בשנים תרמ"ה ותרנ"א אל בנו האדמו"ר הרש"ב. הרש"ב היה מכנה אותו במכתביו "חתני", ובביקוריו בליובאוויטש היה יושב עמו במשך שעות ומאזין לסיפוריו על אבותיו וזקניו אדמו"רי חב"ד, אותם שמע הרמ"ד סלונים מאמו הרבנית מנוחה רחל. נפטר בה' טבת תרע"ו ומנוחתו כבוד בעיר חברון, על יד ציון אמו הרבנית מנוחה רחל.
ספר "תורת חיים"
בחיבור שלפנינו מסביר האדמו"ר האמצעי, באריכות גדולה וביסודיות, את מאמרי החסידות של אביו, האדמו"ר הזקן, על פרשיות השבוע. מאמר שבספר "תורה אור" נדפס על פני עמוד אחד, מתפרש בחיבור שלפנינו על פני עשרות עמודים. כל מושג קבלי שהוזכר בדרך אגב במאמר של אביו האדמו"ר הזקן, מתבאר ביסודיות בספר "תורת חיים", עם ההקדמות והרקע הנחוצים להבנתו.
בכתיבת החיבור ובהדפסתו עסק האדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ד-תקפ"ו, והוא אשר העניק לו את השם "תורת חיים". בדעתו היה להדפיס את החיבור על כל החמישה חומשי תורה (בהקדמת בנו רבי מנחם נחום למהדורה זו מסופר שכתב היד המקורי אכן הכיל ביאורים על כל החומש), אך הדבר לא עלה בידו והוא הספיק להביא לדפוס רק חלק קטן מהדרושים על חומש בראשית.
בשנת תקפ"ו נדפס בקאפוסט חציו הראשון של חומש בראשית, על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן האדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה). בשנת תש"ז בשנחאי, הדפיס האדמו"ר מליובאוויטש בהוראת חמיו האדמו"ר הריי"ץ לראשונה את המאמרים על ספר שמות, מצילום כתב יד המעתיק ר' שמואל סופר.
בהקדמה המעניינת לספר, מספר בן האדמו"ר האמצעי, רבי מנחם נחום, על ההבדלים בין מאמרי זקנו בעל התניא למאמרי אביו האדמו"ר האמצעי. בהמשך ההקדמה הוא מתאר את הסתלקותו המופלאה של אביו תוך כדי אמירת מאמר חסידות, ואת בקשתו ממנו באותו מעמד להדפיס את הספר שלפנינו: "ואותי צוה בעת ההיא לאמור, הנך רואה כי באה שמשי שלא בעונתה [האדמו"ר האמצעי הסתלק בגיל 54]... שמש ששקעה בעבורי תזרח כאשר תתחזק והיית לאיש, להוציא לאור ס' היקר... תורת חיים... רוחי תפעם בקרבי מתי אשלם את נדרי אשר נדרתי לפני ה' לאבא מארי ז"ל בעת רוחו ונשמתו אליו יאסוף. וידעתי כי אלקים מצא את עוני, וכי כל הרפתקאות דעדו עלי בנפשות רבות ר"ל הן מאותן שלשים ושש שנה שלא קיימתי מצות כ"א [כיבוד אב]...".
על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי
כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.
לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.
בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:
א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).
ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).
ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).
ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).
ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).
ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).
ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).
י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).
לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.
הספר נדפס בפעם הראשונה בחיי האדמו"ר האמצעי (שקלוב תקע"ז-תקע"ח), כל חלק בפני עצמו, ונקרא בשם "שער התשובה והתפלה". בדפוס ז'יטומיר שלפנינו נדפסו לראשונה שני חלקי הספר יחד, והספר נקרא מעתה בשם "שערי תשובה". חלק שלישי של הספר, שנקרא בשם "דרך חיים", נדפס בפני עצמו לראשונה בקאפוסט תקע"ט.
בראש דף השער רישום בעלות של הרה"ח ר' שניאור זלמן בלסופסקי (תרפ"א-תשס"ה), מגבאי בית הכנסת ובית המדרש של הרבי ב-770.
[2], ב-ד, ו-עד; [2], ג-סט דף. דף ה מהספירה הראשונה חסר. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של דף השער הראשון (עם פגיעה קלה מאוד במסגרת השער), ובמספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות דפים בודדים. כריכה חדשה.
שני ספרי חסידות מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, שנדפסו במינכן לאחר השואה עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש).
* ספר עטרת ראש, דרושי חסידות לימים נוראים – ראש השנה, יום הכפורים ושבת שובה. הוצאת קה"ת, [מינכן], תש"ח [1948]. דפוס צילום של מהדורת יוהניסבורג.
שני שערים; מעבר לשער הראשון הקדמת המו"ל רבי מנחם מענדל שניאורסון: "ע"פ הוראת [אדמו"ר הריי"ץ]... הנני מו"ל בזה, על ידי סניף 'קהת' אשר במינכען, את הספר עטרת ראש אשר לכ"ק אדמו"ר האמצעי".
142 עמ'. 19 ס"מ. מצב טוב. רישומים. חותמת. כריכה מקורית. קרע קטן בחלקה העליון של השדרה.
* ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד. הוצאת קה"ת, גרמניה, (בקרבת מינכן), תש"ט [1949]. דפוס צילום של מהדורת למברג (לבוב). שער נפרד לחלק שער היחוד.
מעבר לשער הראשון הקדמת המו"ל רבי מנחם מענדל שניאורסון: "ע"פ הוראת [אדמו"ר הריי"ץ]... הננו מו"ל בזה, על ידי סניף 'קהת' אשר באירופא את הספר נר מצוה ותורה אור... אשר לכ"ק אדמו"ר האמצעי".
[4], 293 עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרע חסר בדף המגן. כריכה מקורית, בלויה מעט.
רישומי בעלות של הגה"ח ר' יצחק מאיר הלוי שארר (שור), מראשי ישיבת "תורה ודעת" בניו-יורק; הגהות בכתב-יד בשולי הדפים; רישום משפחתי משנת תשט"ו בסוף ספר "נר מצוה תורה אור".
מדבקות-תווית של חברת "מלביש ערומים ובונה ירושלים" ("אלף בי"ת כתב אשורית") בברוקלין; חותמת החברה בספר "עטרת ראש". שלושה כרוזים ומודעות משנות התש"י (אזהרה מפני ציציות, טליתות, מזוזות ותפילין פסולות) מודבקים לדפים בספר "נר מצוה ותורה אור".
מצורף: קונטרס "רמ"ח אותיות", 248 פתגמים וסיפורים מאדמו"רי חב"ד ומזקני חסידי חב"ד, נרשמו מפי המשפיע הרה"ח ר' גרונם אסתרמן, ממה ששמע מפי רבי הלל מפאריטש. ללא מקום ושנת הדפסה. עותק חסר.
ספר "תורת חיים", שנדפס בשנחאי לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן האדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הקדמתו: "בפקודת [אדמו"ר הריי"ץ]... הננו מו"ל בזה, ע"י מחלקת 'קהת' (קרני הוד תורה) אשר בשנגהאי, את הספר תורת חיים, אשר לכ"ק אדמו"ר האמצעי".
במהדורה זו נוספו הגהות שנעתקו מכתי"ק של האדמו"ר הרש"ב, על גליונות ספר "תורת חיים" שלו.
בדף המגן הקדמי חותמת בעלות של הרב משולם זלמן שכטר (תרפ"ד-תשע"ד), בתקופת שליחותו כרב קהילת חב"ד במסצ'וסטס.
חלק ראשון: [2], קמא, [1] דף; חלק שני: [1], קח, [1] דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב. קרע חסר בשולי אחד הדפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.