ספר תיקוני הזהר, שחבר התנא רבי שמעון בר יוחאי, עם פירוש רבי משה זכות – הרמ"ז. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"ט 1789]. במהדורה זו נדפס לראשונה פירוש הרמ"ז.
עם ארבעה עשר פיוטים מאת רבי אברהם אלנקאר (במקומות שונים בספר).
רישום בעלות בדף השער: "לה"ו ק"כ [קנין כספי] בר"ח אלול שנת התק"ן ליצי'[רה]... הצעי' יב"ס" (החתימה מחוקה בדיו דהויה) – חתימת רבי יצחק ברכיה סנגויניטי, מו"ץ בוירצילי, תלמידו של רבי שמשון חיים נחמני, בעל "זרע שמשון".
הגהות ורישומים בכתב-יד.
[4], קסו דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל וקמטים. כריכת עור עתיקה, עם בלאי ופגמים.

ספר חידושי הלכות מהר"ם ברבי, על הש"ס, חלק ראשון ושני, מאת רבי מאיר ברבי [אב"ד פרשבורג]. דיהרנפורט-פראג, [תקמ"ו-תקנ"ג 1786-1792]. שני כרכים.
בדף השער של הכרך הראשון, רישומי בעלות של "הק' נפתלי הירש געטינגען סג"ל", אחד מהם חתום בידי בנו "הק' אהרן סג"ל".
משפחת הירש-גטינגן הייתה מהמשפחות החשובות שבקהילה היהודית בהלברשטט.
רבי נפתלי הירש גטינגן (תק"ג-תקצ"ה), תלמיד חכם ששימש במשך שנים רבות כר"מ ב'קלויז' הנודע בהלברשטט. בנו רבי אהרן הירש-גטינגן, היה מעמודי התווך של קהילת הלברשטט, ונודע הן בשל מסירותו לתורה ולמצוות, והן בשל עושרו והחברה הידועה למסחר ועיבוד מתכות שייסד. למרות שברוב ענוותנותו לא אבה לקבל אף תפקיד רשמי בקהילה, פעל כאחד ממנהיגיה למניעת התבוללות וכנגד "מתקני הדת" שקמו באותה תקופה.
חתימה נוספת: "משה לוי מגעטינגן".
חתימה בראש דף השער של הכרך השני: "הק' יוסף נאבעל". רבי יוסף נובל (תקצ"ח-תרע"ז; אוצר הרבנים 8450), אב"ד טאטוס ומרבני הלברשטט. מחבר ספרים רבים. תלמיד סבו רבי אהרן קוטנא (תלמיד החתם סופר, ראה אודותיו החת"ס ותלמידיו, עמ' מז), ותלמיד רבי עזריאל הילדסהיימר באייזנשטט. כיהן כאב"ד טאטוס וטשאנגראד, ולאחר מכן כיהן כ-37 שנים בהלברשטט כרב וכמרביץ תורה בקלויז. חתנו רבי מנחם דונט כיהן ברבנות בפולדא ובערים שונות בגרמניה, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל.
רישום בעלות בראש הדף השני: "שייך להק'[צין] המפורסם כ"ה איצק זינגר" [יתכן שהוא ר' איצק זינגר מקהילת ראפשוויר שבצרפת, שהמציא בשנת תקצ"ח את המכונה הראשונה ל"מצות מכונה"].
שני כרכים. כרך ראשון: קו דף. כרך שני: [2], נד, נז-קז. חסרים 2 דפים: נה-נו. 32-34 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות במספר דפים. קרעים ספורים, ללא פגיעה בטקסט. כריכות חדשות.

ספר שערי תורה, חלק ראשון, עשרים וארבעה כללים בהלכה, וחלק שלישי, כללים בענייני רוב, מאת הגאון רבי בנימין וולף לעוו אב"ד ווערבוי. וינה-אוהעל, תקפ"א-תרל"ב [1821]-1872. שניים מתוך שלושה חלקי המהדורות הראשונות.
המחבר, הגאון רבי בנימין וואלף לעוו (תקל"ז-תרי"א),. בנו של הגאון רבי אלעזר לעוו בעל "מעשה רוקח" (תקי"ח-תקצ"ז). שימש ברבנות בכמה ערים בפולין, בבוהמיה ובהונגריה. גאון מפורסם, מגדולי דורם של בעל ה"חתם סופר" ורבי עקיבא איגר. רבים מגדולי ישראל היו תלמידיו, בהם בעל ה"מחנה חיים" וה"קול אריה". השאיר אחריו חיבורים בכל מקצועות התורה, מהם נדפסו סדרת ספריו המפורסמים "שערי תורה", שלפנינו שניים מהם. את חיבורו הראשון הדפיס בגיל 26 וקיבל הסכמות נלהבות מגדולי דורו, רבי עקיבא איגר, ה"חתם סופר", מהר"ם בנעט, ורבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם", הכותב עליו בהסכמתו: "...ידיו רב לו בשיקול דעתו מענין לענין בסוגי' הש"ס ופוסקים קדמונים ואחרונים, כמעט לא הניח בזה דבר מדבריהם אשר לא הביא בכור עיונו...".
בדף השער של החלק הראשון, רישומי בעלות: "שייך להרבני מ' מרדכי זאב בן בה"ה מאה"ג מלובלין" [רבי מרדכי זאב אשכנזי מקמפנא, בנו של רבי משולם זלמן אשכנזי אב"ד לובלין, חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל יונה לנדא אב"ד קמפנא]; "קבלתי ס' זה בשכרי מש"ב הרב מוה' יהושע פלק נ"י דיין ברעסלויא, יום א' ה' שבט פ' בשלח כת"ר לפ"ק פה ברעסלויא, הק' מיכאל נתן הלוי".
שני הכרכים הגיעו אח"כ לספרייתו של הגאון רבי יעקב גורדון מהעיר סאות'פורט, מעשירי אנגליה ותלמיד חכם בעל שיעור-קומה שעמד בקשרי מכתבי שו"ת עם גדולי הונגריה וליטא, ושמועות רבות מופיעות בשמו בספרי רבני דורו. רישום ארוך בכתב-ידו (חתום ומתוארך) על גבי הכריכה הפנימית של החלק השלישי, וכן חותמות בדפי המגן והשער של שני הכרכים. בחלק הראשון בדף [3], רישום בעלות בכתב-ידו. בדף א/1, ובחלק השלישי, הגהה חתומה בכתב-ידו של רבי יעקב גורדון.
שני כרכים. חלק ראשון: [3], קמד דף. 32 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים במצב טוב, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר-דבק. סימני עש. הדבקות נייר בדפים נוספים. כריכה ישנה.
חלק שלישי: [2], קלג דף. 34.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים קטנים וסימני עש בכמה מהדפים. הדבקות של רצועות נייר-דבק כהה לחיזוק, על הטקסט, לאורך כל השוליים החיצוניים של רוב דפי הספר. כריכה ישנה.

ספר אור הגנוז, חדושי הלכות על מסכת כתובות ועל טור בית יוסף הלכות יין נסך, מאת רבי מאיר איזנשטט, המהר"ם א"ש. [פיורדא, תקכ"ו 1766].
חתימה (מעט קצוצה) בדף הראשון: "קניתי... הק' וואלף חיות מלאקינבאך".
הגאון רבי בנימין זאב וואלף חיות (תקכ"ח בערך-תר"ז, אישים בתשובות חת"ס, עמ' צא). תלמיד ה"חתם סופר", דר בלאקענבאך, ולמד גם בטריטש אצל רבי לוי פולק. לאחר מכן התמנה לאב"ד שטאמפען, ומשנת תק"ע בערך אב"ד ווארפלאטא במשך כ-37 שנה. בשו"ת חתם סופר מובאות מספר תשובות אליו (ראה אישים בתשובות חת"ס, שם).
[2], לב דף. חסרים שני דפים ראשונים (כולל דף השער). 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.

ספר המצוות להרמב"ם, עם השגות הרמב"ן ופירוש מגילת אסתר על ההשגות, מאת רבי יצחק די ליאון. אמשטרדם, [ת"כ 1660]. דפוס יוסף עטיאש.
בדף השער ובדף המגן חתימות של רבי שמואל העליר, רבה של צפת, "הק' שמואל העליר", ומספר חותמות שלו.
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, נתגדל בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
קד, קא-קכ, קיז-קלא דף. דפים קא-קד, קיז-קכ מופיעים פעמיים. חלק מהדפים במספר מקומות כרוכים שלא כסדרם. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. מעט קרעים. סימני עש מעטים. רישומים בכתב-יד. כריכת עץ מחופה עור, עם אבזמי מתכת, פגומה ובלויה (חיפוי העור קרוע וחסר במספר מקומות).